פסק דין (-בש"א, מחוזי חיפה 011193/08 בית חולים שער מנשה נ' מדינת ישראל) שנתן החודש ע"י השופט עדי זרנקין (-בצילום), מתיר עינוי מכות חשמל בכפיה לכלואים פסיכיאטריים, לפי פניה של הפסיכיאטרית עדינה נעון ממתקן הכליאה הפסיכיאטרי שער מנשה. הפסיכיאטר הביולוגי שמואל הירשמן -מאותו מתקן כליאה- מדווח על כך לקולגות באקסטזה: "המסר לקהילה המטפלת הוא: טפלו כשצריך, החוק מאפשר זאת ואל תערבו את בית המשפט" (ר' קישור).
הדעה השקרית אותה מפיצים אמצעי התקשרות בישראל אומרת כי החוק מאפשר עינוי מכות חשמל -סימן ההיכר של זוועות הפסיכיאטריה- רק בחתימת הסכמתו של הקורבן וכי במקרה וזו מסורבת מנועים הפסיכיאטרים מעינויי הכלוא.
פרוטוקול המשפט הנ"ל מספר כי "מדובר במטופל הסובל מסכיזופרניה פרנואידית המשולבת בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. בזמן שעניינו נדון, הוא היה נתון בצו לאשפוז כפוי. במהלך האשפוז החמיר מצבו, הופיעו מחשבות שווא של רדיפה ושמיעת קולות, התנהגותו נעשתה סוערת, אלימה, והוא סיכן את עצמו וחולים אחרים ואיים ברצח. כמו כן, הוא סבל ממחלה המטולוגית שהקשתה טיפול תרופתי ההולם את מצבו... לחולה הוצע טיפול בנזעי חשמל שהוא וקרובו התנגדו לו. התנגדות החולה וקרובו הייתה נמרצת ביותר ". שימו לב כי כל ההתנהגות "הסוערת והאלימה", ה"סיכון" ו"איומי הרצח" מקורם בכליאה הפסיכיאטרית ונסמכים רק על עדות הפסיכיאטרית...
במצב משפטי כזה יש שתי אפשרויות: 1- עינוי במכות חשמל אינו מחייב הסכמה אם החליטו על כך שלושה פסיכיאטרים, 2- בהסכמה (-או בהסכמת אפוטרופוס) וכשהפסיכיאטר מבקש לענות במכות חשמל עליו לפנות לבית המשפט, להכריז על הכלוא כפסול דין ולמנות עבורו אפוטרופוס (-שכמובן יסכים עם הפסיכיאטר).
החלטת השופט עדי זרנקין קובעת כי כי הסכמת הקורבן איננה נדרשת בשעה שהלה "מאושפז בכפייה" וכי "הפנייה לבית המשפט בעניין זה מיותרת וניתן ליתן למאושפז את הטיפול המבוקש, אף ללא קבלת צו של בית משפט בעניין זה" וכי "מן הבקשה עולה כי קיים גורם אמיתי של דחיפות ואפשר שהמדובר אף בהצלת חיים של ממש של המאושפז"(!).
http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/ForcedECT_Israel.pdf