מחלקת גיבורי המאבק האזרחי נגד כפיה פסיכיאטרית:
ה'בוסטון גלוב' מנציח את זכרה של רובי רוג'רס שנפטרה ב-12 לינואר בגיל 71.
http://www.boston.com/bostonglobe/
obituaries/articles/2009/02/20/
ruby_rogers_helped_win
_key
rights_for_mentally_ill/
רוג'רס היתה פנסיונרית שיחד עם פנסיונרים נוספים הגישה ב-1975 תביעה נגד מדינת מאסאצ'וסטס בשל הסימום בסמים פסיכיאטריים שנכפה עליהם במתקן כליאה פסיכיאטרי ליד בוסטון, וניצחה. רוג'רס העידה בשנת 1978 על הזוועות שעברה: כיצד למרות שאישפזה עצמה מרצונה היא נאלצה להצית את שערה כדי לגרום לעזיבתה את מתקן הכליאה הפסיכיאטרי בבוסטון היכן שנכפה עליה ע"י 6-7 אנשי צוות שכלאו אותה בחדר הבידוד לקבל סמים פסיכיאטריים בזריקות שפגעו בה קשות (-"לא יכולתי לישון, ידי ורגלי התעוותו ללא שליטה, כל גופי רעד, לקח לי שעה ללבוש מכנסיים"). בחדר הבידוד היא נאלצה לעשות את צרכיה על הרצפה שלא נוקתה.
כתוצאה מפסק הדין התקדימי (ראו קישור) הכלוא הפסיכיאטרי בארה"ב חייב לתת הסכמה מושכלת לסימומו, מה שמאפשר לו להתנגד. במידה והפסיכיאטר מתעקש על סימום בכפיה עליו לפנות לבית המשפט כדי לערוך לכלוא שימוע משפטי.
פסק הדין התפרסם בדברים הנוקבים שהטיח בית המשפט העליון בפסיכיאטרית הכפיה: "יהיו מה שיהיו הכוחות שהחוקה העניקה לממשלתנו, שליטה בכפיה בתודעה אינה אחת מהן, בהיעדר נסיבות יוצאות מגדר הרגיל. העובדה שהשליטה במחשבה מתרחשת במוסד פסיכיאטרי בצורה של טיפול רפואי נאות במחלת נפש אינה, כשלעצמה, נסיבות יוצאות מגדר הרגיל המחייבות פלישה ללא הסכמה לשלמות האדם. לפציינטים מאושפזים מרצון ישנה אותה זכות לסרב לטיפול כמו שלאלו המאושפזים בכפיה...זוהי פלישה לא סבירה לפרטיות, וחוצפה כלפי מושגי יסוד של כבוד האדם, להתיר זריקה בכפיה של סם משנה תודעה לתוך אחוריו של חולה כשיר שאינו מוכן לתת הסכמה מושכלת"...
http://www.altlaw.org/v1/cases/562203