'הארץ' מדווח היום על מחקר שערך רביע חלאילה מביה"ח הדסה עין-כרם, ירושלים שמסקנותיו הן כי ככל שהערבים הישראלים יותר מודרניים כך פוחת הטיפול בקשישים בקרבם.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=950970&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0
לדברי 'הארץ' המחקר מעלה כי לקשיש הערבי יש רשת חברתית-משפחתית שתומכת בו, ומספר בני המשפחה שמטפלים בקשיש בממוצע עומד על חמישה, וש-60% מן המטופלים מתגוררים יחד עם המטפלים.
אם כן מה פירוש "לטפל" עבור 'הארץ' והרופא?
כדי לפענח שאלה זו נפנה לדיווח קודם של העיתון:
בחודש יולי 1997 פרסם 'הארץ' ממצאי מחקר ראשון מסוגו שנערך בידי הפסיכיאטר איגור סלנגיק, ממתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'שער מנשה' בנושא כליאתם של זקנים דמנטיים באוכלוסייה הערבית בישראל. מסתבר שבהשוואה לאוכלוסייה היהודית משפחות ערביות מסרבות לכלוא את זקניהן במתקני כליאה פסיכיאטריים ומעדיפות לטפל ולהחזיקם בבית. הפסיכיאטר סלנגיק מצר על נתון זה ורואה בו עדות שלילית להשפעות המסורת והדת, שני הנימוקים אותם ציינו הנחקרים הערביים כמחייבים אותם מצפונית ומוסרית למתן טיפול לזקן בביתו, והוא מביע תקוותו כי המציאות תשנה את התייחסות החברה הערבית לנושא וכי זו תחקה את נוהגי החברה היהודית ושבעתיד נזכה לראות הרבה יותר ערבים כלואים במתקני כליאה פסיכיאטריים.
או בלשון של 'הארץ' "מטופלים"...
http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia1_last