רוני לינדר-גנץ מהעיתון הכלכלי של 'הארץ' מדווח על מחקר שנערך על ידי עמיר גרינברג מאוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע, המוכיח כיצד צוותים רפואיים מתייגים "באופן לא מודע" (-?!) את החולים ל"דחויים", "רגילים" ו"פופולרים".
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080709_1000322
לא רק זאת, אלא שהוכח שיש קשר בין תיוגו של החולה לבין איכות הטיפול הרפואי שהוא יקבל: חולים שתויגו על ידי הצוות כדחויים קיבלו טיפול רפואי וסיעודי ברמה נמוכה יותר משאר החולים, חוו יותר סיבוכים במהלך הניתוח מאשר קבוצות החולים האחרות, נאלצו לעבור יותר ניתוחים חוזרים בזמן האישפוז, ואף קיבלו מנות דם בניתוח יותר מקבוצות חולים אחרות. בנוסף, הם פיתחו יותר פצעי לחץ בזמן האשפוז, וגם ההדרכה של האחות בזמן שנכנסו לאשפוז וכאשר השתחררו ממנו - היתה ברמה נמוכה יותר. החולים הדחויים גם נאלצו לשהות זמן ארוך יותר בבית החולים מאשר קבוצות החולים האחרות
ומי הם החולים המתוייגים כדחויים? "בספרות המחקרית יש קונצנזוס בנוגע לכמה גורמים שמובילים לתיוג חולה כדחוי. סוג המחלה וצורתו החיצונית של החולה - חולים המאושפזים במשך זמן ארוך (יותר משלושה חודשים), חולים בעלי הפרעה פסיכיאטרית"...
היות ואין מחלה פסיכיאטרית ומדובר בדיבה רפואית המוצמדת לאזרח כדי לאפשר אפלייתו בדרכים שונות נבדוק כיצד הופך המגיע לבית חולים ל"חולה פסיכיאטרי דחוי": ב- 06.04.08 שידרה אילנה דיין בתכנית התחקירים הטלוויזיונית 'עובדה' את סיפורו של רפי אלון (בצילום), ש"נכנס לצנתור פשוט ויצא עם כאבי תופת. כשזעק "אני הולך למות" אמרו הרופאים לאישתו: "הכל בסדר, בעלך מפונק". אף אחד לא בדק ולא גילה שרפי מדמם למוות בגלל שני עורקים שנקרעו בניתוח". הכתבה פירטה בעזרת תיעוד מסמכי בית החולים ועדות בני המשפחה כיצד כשזעק רפי אלון ממכאוביו והפריע למצב הרוח של אנשי הצוות בחדר המיון הזעיקו אליו פסיכיאטר שאיבחן מיידית כי הוא ב"פסיכוזה אקוטית" והזריק לו בכפייה 'הלידול'. כעבור כשעתיים מת. ומהו בית החולים בו "תוייג" רפי אלון מיידית כ"חולה דחוי" -בהתאמה להגדרות מחקרו של עמיר גרינברג- ? סורוקה שבאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.
http://www.keshet-tv.com/UvdaVideoPage.aspx?MediaID=35671&CatID=4812
http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia9_tmuna