הבלוג של אריאנה הפינגטון מפרסם ביקורת על שיטת העינויים של הטבלת הכלוא במים (Water-boarding) של משטר בוש המושוות לשיטת ה"טיפול" הפסיכיאטרי (spread-eagle cure) שהיתה נהוגה במתקני הכליאה הפסיכיאטריים בארה"ב, דרך תיעוד סיפורו של אבנעזר הסקל שנכלא ב-1867 בפילדלפיה, ולאחר שברח וזכה במשפט פירסם בספר את העינויים שעבר.
http://www.huffingtonpost.com/dan-agin/how-it-was-terror-and-wat_b_181356.html
ובכן, מהם עינויים?
הגדרות שמרניות הן שהעינוי נעשה בידי הממשלה ו/או בהוראתה; גורם כאב ויסורים; ומחלץ מידע. הגדרות אלו כמובן נתמכות גם ע"י הפסיכיאטרים המתהלכים חופשי בקרבנו - חשבו על 'רופאים לזכויות אדם', למשל...
אנו טוענים שחילוץ מידע אינו המניע האמיתי לעינויים אלא השפלת וביזוי האדם וההריסה המוחלטת של אישיות האדם. הדבר עולה בבירור מהציטוט של איש ה-FBI דן קולמן (Dan Coleman, בצילום) שהתייחס לשיטות העינוי של ה-CIA בהן הופשטו הכלואים ואמר "אינך יכול להשיג מידע ע"י הפשטת האדם, הוא יהיה מושפל ויאמר כל דבר שתרצה לשמוע כדי להשיב את בגדיו, אין לזה כל ערך, ברוטליזציה לא עובדת ובנוסף אתה מאבד את נשמתך", במאמרו של אלפרד מקקוי (Alfred W. McCoy) 'המיתוס של הפצצה המתקתקת', מאוקטובר 2006
http://www.progressive.org
/mag_mccoy1006
כמובן שמטרת העינויי הפסיכיאטרי היא השגת הודאה (-"תובנה") במחלה, אך מאחר ומדובר במידע שקרי – שהרי לא קיימת מחלה פסיכיאטרית- ברור שמטרת העינוי היא השפלת הכלוא והריסתו כאישיות ע"י אילוצו להודות בנכונותו של שקר לגביו – דהיינו שהוא חולה במחלה דמיונית. זהו סוג המידע שסטלין אילץ את הנשפטים במשפטי הראווה להעיד בבית המשפט, וכמובן שזו מטרת הטיפול הכפוי בפסיכיאטריה.
עינויים מטרתם הם השפלת האדם ולא השגת מידע!.
http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_halmi