ב-1998 השתתפה העמותה ב'טריבונל פוקו' בנושא זכויות האדם
בפסיכיאטריה שנערך בברלין.
לצפיה בסרט המתעד את
האירוע ולחתימה דרך האינטרנט על פסק הדין - ראו בהמשך את
תוכנו - נא ללחוץ כאן: http://www.foucault.de
לחתימה, ראו באתר הנ"ל בצד ימין למטה.
לצפיה בסרט, יש ללחוץ באתר הנ"ל על הכותרת הירוקה העליונה: View
a streaming video of the film here!
לתמליל
מלא של הסרט (בפורמט rtf) - באנגלית - המתעד את האירוע יש ללחוץ כאן
ב-1 וב-2 למאי 1998
ערכה ה'אוניברסיטה החופשית ((Freie Universitat) ברלין'
ביחד עם ארגון 'מתקפת המשוגעים' ('Irren Offensive') טריבונל על מצב
הפסיכיאטריה, בברלין, בתיאטרון הפולקסבינה. הטריבונל שדן בשאלת הכפייה
הפסיכיאטרית נקרא על שמו של מישל פוקו, הפילוסוף הצרפתי מחבר "שיגעון
וציוויליזציה, היסטוריה של אי שפיות בעידן התבונה". ההגנה והתביעה היו
אנשי אקדמיה ומקצוע: התובע היה דר' רון לייפר, פסיכיאטר מתלמידיו של פרופ'
תומאס סאס. ההגנה נוהלה ע"י דר' פיטר קרוקנברג, פסיכיאטר מברמן.
בראש חבר המושבעים הבינלאומי (גרמניה, קנדה, ישראל, ארה"ב) עמדה קייט מילט
מארה"ב, הפמיניסטית הידועה מחברת הספר "פוליטיקה מינית" בו נטבע
לראשונה המונח Gender.
בין העדים הופיעה גם אלווירה מאנטיי, הניצולה היחידה (ככל הידוע)
מ"מקלחות" הגזים של רציחות הפסיכיאטרים הגרמנים, שנערכו תחת שם הקוד
המדעי-רפואי ""Euthanasia "המתות חסד", במוסדות הפסיכיאטריים בגרמניה החל
מ-1939.
קראו רשמי השתתפות בטריבונל כאן
פסק דין בטריבונל פוקו
משפט פומבי לפסיכיאטריה
על פשעים נגד האנושות שנערך בברלין, גרמניה 1998
- אנו קובעים כי הפסיכיאטריה, המסרבת לוותר על השימוש בכוח, באלימות
ובכפייה, אשמה בפשעים כלפי האנושות: פגיעה מכוונת בכבוד האדם, בחירותו
ובחייו; וזאת בעיקר באמצעות המונח המשפטי "חולה נפש" המתיר שלילה מוחלטת
של זכויות האדם וזכויות האזרח ושל כללי הצדק הטבעי.
- יתרה מזאת, הפסיכיאטריה אינה יכולה לטעון שהיא תורת ריפוי, כיוון שהיא
מפרה את שבועת היפוקרטס כשהיא משתמשת במודע בסמים מזיקים - דבר שגרם
להופעתה של מחלת הטארדיב דיסקינזיה בכל רחבי העולם - וכן באופני התערבות
אחרים שאנו רואים בהם עינויים: אשפוז כפוי, סימום כפוי, קשירת ארבע גפיים,
שוק חשמלי, פסיכוכירורגיה על כל צורותיה וטיפול מרפאתי כפוי.
- בתקופה הנאצית אידיאולוגיה זו ושיטות פעולה אלה אפשרו לפסיכיאטרים להגיע
עד כדי רצח המונים שיטתי של מאושפזים בתואנה של"טיפול".
- הפסיכיאטריה לא רק מסרבת לוותר על הכוח שקיבלה מהמדינה במהלך ההיסטוריה;
היא גם קיבלה על עצמה תפקיד מכובד ומתוגמל היטב - להיות כלי של שליטה
חברתית וכוח שיטור בינלאומי המפקח על ההתנהגות ועל דיכוי חריגים חברתיים
ופוליטיים.
- אנו מוצאים את הפסיכיאטריה אשמה בחיבור של כוח עם אי-מתן-דין-וחשבון -
הגדרה מובהקת של משטרים טוטאליטריים. אנו תובעים לבטל את החוקים הנוגעים
ל"חולי נפש" כצעד ראשון לקראת הפיכתה של הפסיכיאטריה לגוף החייב לתת לחברה
דין וחשבון על מעשיו. כמו כן, לשם מטרה זו יינתנו פיצויים על הנזקים שגרמה.
-יש להפנות כספי ציבור גם לשם מציאת תחליפים אנושיים ומכובדים
לפסיכיאטריה.
ברלין, 2 במאי, 1998
נימוקים לפסק דין
- ההגנה מדברת על הנחיצות
התרפויטית שבכפייה הפסיכיאטרית, ובשימוש בכוח
גופני במקרה הצורך. עם זאת, ההגנה מודה ש"במוסדות פסיכיאטריים טובים"
נחוצה כפייה מועטה ביותר. נראה אפוא שהכפייה אינה תרפויטית אלא היא תלויה
בסוג הטיפול הפסיכיאטרי. אנו מגנים את כל צורות הכפייה הפסיכיאטרית כהפרה
של זכויות אדם.
- החוקים הנוגעים לחולי הנפש מתירים כפייה פסיכיאטרית אם האדם מסכן את
עצמו או זולתו. בפועל הוראה זו מופרת ברוב המקרים. יש כאן רק הסתברות
לסיכון: שום פשע לא בוצע. פירושו של דבר שנעשה מעצר מונע.
- ההגנה מגדירה "חולה נפש" מי שהוא בעל יכולת מופחתת לעזור לעצמו. היא
מאמינה שיש לשחרר אותו מדרישות חברתיות מסוימות בשל ליקויים ביכולתו לחוות
ולהתנהג לפי המצופה בחברה.
- אנו בדעה שהמושג המקובל של "מחלה" אינו הולם כאן. ולפיכך מוסד מסוג בית
החולים הפסיכיאטרי אינו מסוגל להציע עזרה כלשהי.
-אנו בדעה שטיפול רפואי צריך להינתן רק על סמך הסכמה.
- מסוכנת במיוחד העובדה ששופטים רבים הם בעלי דעות קדומות והם תומכים
בחוות הדעת של מומחי הפסיכיאטריה.
- לניצולי הפסיכיאטריה יש זכות לתבוע פיצוי כספי על הכאב והייסורים
שחוו.
ברלין, 2 במאי, 1998