ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה, בצילום), מומחית לרפואת נשים יוזמת 'חוק הפוטושופ' בניסיון לצמצם את הזדהות בני הנוער עם מודל הרזון הקיצוני והידרדרות לאנורקסיה, מציגה צד נוסף במדיקליזציה של קני המידה המוסריים ב-300 השנים האחרונות.
כפי שסאס מסביר ב'כימיה טקסית' (1974) הסצנריו הבסיסי של האדם הנו מעגל טומאה והיטהרות, בו לאוכל ולאכילה תפקיד מרכזי: הטקס הנפוץ ביותר להיטהרות הנו צום, ולשמחה – משתה. בדת הנוצרית חשיבות הצום נבע מדימויה המרכזי של האנושות החוטאת ומכאן חשיבות הצום כשיטת טיהור-עצמי, ובדת המדע תורגם המינוח "צום" לשפת הרפואה כ"דיאטה" -מוסווה בטיעונים טכניים של הפחתת משקל- ו"טיפול במחלת השמנת יתר" (-obesity) מחליף את "מחילת חטא הגרגרנות" (-gluttony).
משקל הגוף הוא כלי מצוין לקיטלוג תכונות אנוש במינוחי נורמה רפואית. טבלאות הגובה והמשקל שח"כ אדטו מנופפת כבאביזרי קודש מדגימות: למרות שניתן לסטות מטבלאות אלו ל-4 כיוונים שונים רק סטיה אחת היא קלון חברתי – השמנה! שמשמעה הרפואי "מחלה", ואדטו, ששימשה במשך 15 שנים סגנית מנהל בית החולים שערי צדק והקימה את המועצה הלאומית לבריאות האשה מצוטטת: "החוק מתבסס על קריטריונים בינלאומיים שלפיהם אדם בתת משקל הוא מי שה-BMI שלו (מדד מסת הגוף) הוא פחות מ-18.5...נדרוש מהם שיעלו קודם שניים או שלושה קילו...הלכנו למוסדות שבהן מאושפזות נערות במצב של אנורקסיה...במחלקות פסיכיאטריות. בנות פתחו בדיאטה אחרי שזרקו להן 'את שמנה' למרות שהן לא באמת היו שמנות." שוב ניתן להיווכח באחידות גישת החברה – והאליטה הרפואית – כלפי החושב מחשבות לא נכונות [הלא שפוי] הלוקח סמים לא נכונים [המכור] ובעל המשקל הלא נכון [השמן].
האם נקודת מבט רפואי-בלבד על תזונה יכולה להסביר את ההתעסקות הנרחבת בהרזיה אצל נשים יותר מאשר אצל גברים? דת המדע והאינקוויזציה הפסיכיאטרית שלה מנסות "לשטוף את מוחנו" לאמונה בעיקריהן אך מבט אחר מגלה לנו שמתחת לרטוריקה התזונתית; פסיכיאטרית; שובניסטית-גברית חבויה הנחה עתיקת-יומין: הפחד הגברי -וההסכמה הנשית- מהאשה כאדם "טמא" במיוחד הנדרש לטקסי "טיהור" מיוחדים. האשה "בעלת משקל היתר" של ימינו היא אך ורק הגרסה בת זמננו למיתולוגיה של טומאה נשית שכמה מגרסותיה הקודמות הן דימום הוסת; כוחות מיניים חזקים; כישוף; וחבירה לשטן. כל קטגוריה ובעיות הטיהור היחודיות לה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1169983.html