העצרת הכללית של האו"ם מפרסמת את הדו"ח השנתי של נאווי פילאיי, הנציב/ה העליון לזכויות אדם (בצילום).
http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/docs/10session/A.HRC.10.48.pdf
המעניין בדברי הדו"ח (להלן) שהם חוזרים על דרישתנו אנו משנת 2001 לביטול החלטת מועצת האו"ם מ-1991 בנוגע ל"עקרונות הההגנה על אנשים עם מחלות נפש". דרישה אותה שילבנו בתקנון הקמת 'עמותה בינלאומית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית' בשנת 2002 בבאזל, שוויץ.
דו"ח הנציב העליון מצהיר כי
א) הגנת האי שפיות "חייבת להתבטל" (סעיף 47)
ב) האמנה מכוונת רדיקלית בכיוון ההפוך להחלטת האו"ם על "טיפול בחולי נפש" (סעיף 48)
ג) כל חוקי בריאות הנפש המשתמשים בתירוץ של "מסוכנות לעצמם או לאחרים" חייבים להתבטל (סעיף 49)
בעמ' 15 נכתב:
"47. בתחום המשפט הפלילי, הכרה ביכולת החוקית של אנשים עם מוגבלויות דורשת ביטול הגנה המתבססת על שלילת אחריות פלילילת בשל קיומה של מוגבלות נפשית או אינטלקטואלית (-ידועה גם כ"הגנת האי שפיות"). במקום זאת צריכות להיות מיושמות דוקטרינות ניטראליות-מבחינת-המוגבלות בענין הגורם הסובייקטיבי של הפשע, הלוקחות בחשבון את מצבו של הנאשם."...
48. אתגר מיוחד בהקשר של קידום והגנת הזכות לחירות ובטחון של אדם עם מוגבלויות היא החקיקה והיישום הקשורים לטיפולי בריאות ובאופן ספיציפי יותר לאשפוז ללא הסכמה חופשית ומושכלת של האדם הנוגע לענין (המכונים לעיתים קרובות אשפוז כפוי). קודם להכנסה לתוקף של האמנה, קיומה של מוגבלת נפשית ייצג בסיס חוקי לשלילת החירות ומעצר תחת חוקי זכויות אדם בינלאומיים. האמנה מכוונת רדיקלית בכיוון ההפוך לגישה זו באוסרה מניעת חירות בהתבסס על קיומה של איזושהי מוגבלות, כולל נפשית או אינטלקטואלית, כמפלה..."
http://www.iaapa.de/statutes.htm#h