עוד בנושא:
לעולם אל תסמכו על שופטים! היאבקו פוליטית לביטול חוקי בריאות הנפש. 
לפני עשר שנים בטריבונל פוקו ולפני 7 שנים בטריבונל ראסל שנערכו בברלין כללנו בפסקי הדין שלהם את המשפט: "אנו תובעים את ביטול חוקי 'חולי הנפש' כצעד ראשוני להפיכת הפסיכיאטריה נותנת דין וחשבון לחברה". כעת מילוי דרישה זו ניתן להגשמה לאחר שבתאריך -00000 חתמה הממשלה על אמנת המוגבלויות של האו"ם, עליה החליטה העצרת הכללית ב-13.12.2006. ממשלת ישראל, והמפלגות התומכות בה, מאשרת בחתימתה על אמנת המוגבלויות כי היא מעונינת באשרורה. עם אשרורה המיועד של האמנה בידי הכנסת אנו בעמותה מניחים כי מערכת הכפיה הפסיכיאטרית כולה תקרוס ודבר זה הוביל את העמותה לערוך חוות דעת משפטית בנושא זה כשאנו משתמשים בחוק טיפול בחולי נפש כדוגמא.
מכיון שביטול פסיכיאטרית הכפיה -לצערנו- לא מוזכר מפורשות באמנה הרי שההגיון המובנה בתוך האמנה כעת מודגש בידי חוות הדעת המוביל לאותה מטרה: המחוקק/ת יכול לאשרר את האמנה רק, אם בעשותו כן, באותו עת הוא מבטל את 3 עמודי התווך המעוגנים בחוק של פסיכיאטרית הכפייה.המשך

חיזוק נוסף לעמדתנו בחוות הדעת קיבלנו כשכחלק מציון 60 שנה להצהרת זכויות האדם הכללית של ארגון האו"ם, החליט נציב זכויות האדם של הארגון לקבוע את השבוע שבין ה-6 ל-12 באוקטובר 2008 כשבוע הכבוד והצדק של הכלואים. DIGNITY AND JUSTICE FOR DETAINEES WEEK
בין השאר הוציא הנציב קול קורא בנוגע לכליאת "אנשים עם מוגבלויות" בו נקבע מפורשות כי "קיומה של מוגבלות אינו מצדיק בשום מקרה שלילת חירות"!: The existence of a disability shall in no case justify a deprivation of liberty.
כמו כן נקבע כי "אנשים עם מוגבלות מוכרים כבעלי כשירות משפטית על בסיס שווה עם אחרים בכל היבטי החיים":
Persons with disabilities are recognized to have legal capacity on an equal basis with others in all aspects of life.
התפתחות נוספת - 26.1.2009
המעניין בדברי דו"ח הנציב(ה) העליון לזכויות אדם של האו"ם מ-26.1.2009 (להלן) שהם חוזרים על דרישתנו אנו משנת 2001 לביטול החלטת מועצת האו"ם מ-1991 בנוגע ל"עקרונות הההגנה על אנשים עם מחלות נפש". דרישה אותה שלבנו בתקנון הקמת 'עמותה בינלאומית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית' בשנת 2002 בבאזל, שוויץ.
.
העצרת הכללית של האו"ם מפרסמת את הדו"ח השנתי של הנציב/ה העליון לזכויות אדם
דו"ח הנציב העליון מצהיר כי:
- הגנת האי שפיות "חייבת להתבטל" (סעיף 47)
- האמנה מכוונת רדיקלית בכיוון ההפוך מהחלטת האו"ם על "טיפול בחולי נפש" (סעיף 48)
- כל חוקי בריאות הנפש המשתמשים בתירוץ של "מסוכנות לעצמם או לאחרים" חייבים להתבטל (סעיף 49).
בעמ' 15 נכתב:
4. הכרה בפני החוק, יכולת חוקית וקבלת החלטות
"47. בתחום המשפט הפלילי, הכרה ביכולת החוקית של אנשים עם מוגבלויות דורשת ביטול הגנה המתבססת על שלילת אחריות פלילילת בשל קיומה של מוגבלות נפשית או אינטלקטואלית (ידועה גם כ"הגנת האי שפיות"). במקום זאת צריכות להיות מיושמות דוקטרינות ניטראליות-מבחינת-המוגבלות בענין הגורם הסובייקטיבי של הפשע, הלוקחות בחשבון את מצבו של הנאשם."...
5. זכות לחירות ובטחון של האדם
48. אתגר מיוחד בהקשר של קידום והגנת הזכות לחירות ובטחון של אדם עם מוגבלויות היא החקיקה והיישום הקשורים לטיפולי בריאות ובאופן ספיציפי יותר לאשפוז ללא הסכמה חופשית ומושכלת של האדם הנוגע לענין (המכונים לעיתים קרובות אשפוז כפוי). קודם להכנסה לתוקף של האמנה, קיומה של מוגבלת נפשית ייצג בסיס חוקי לשלילת החירות ומעצר תחת חוקי זכויות אדם בינלאומיים. האמנה מכוונת רדיקלית בכיוון ההפוך לגישה זו באוסרה מניעת חירות בהתבסס על קיומה של איזושהי מוגבלות, כולל נפשית או אינטלקטואלית, כמפלה. סעיף 14, פסקה 1 (b), של האמנה מצהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים ש"קיומה של מוגבלות אינו מצדיק בשום מקרה שלילת חירות". הצעות שהועלו במהלך ניסוחה של האמנה לתחום את האיסור על מעצר למקרים "רק של" מוגבלות נדחו. כתוצאה מכך מעצר לא חוקי כולל מצבים בהם שלילת החירות מבוססת בשילוב בין מוגבלות נפשית או אינטלקטואלית וגורמים אחרים כגון מסוכנות, או טיפול. מאחר ואמצעים אלו בחלקם מוצדקים בידי מוגבלות האדם, יש להתייחס אליהם כמפלים וכהפרת האיסור על שלילת החירות על בסיס של מוגבלות, והזכות לחירות על בסיס שווה עם אחרים כפי שרשום בסעיף 14.
49. חקיקה המתירה אשפוז של אנשים עם מוגבלויות על בסיס מוגבלותם ללא הסכמתם המושכלת והחופשית חייבת להתבטל. דבר זה חייב לכלול ביטול האמצעים המתירים אשפוז של אנשים עם מוגבלויות למען טיפול בם ללא הסכמתם החופשית והמושכלת, כמו גם אמצעים המתירים מעצר מונע של אנשים עם מוגבלויות על בסיס של האפשרות שהם יהוו סכנה לעצמם או לאחרים"...
========
זהו גם הזמן ליידע את כל גורמי אופוזיציה פרלמנטריים בהצהרה החדשה הזו של האו"ם כך שכעת יש להם בסיס מצוין לקשור את אשרור אמנת המוגבלות בידי מדינת ישראל בתנאי שיבוטל חוק טיפול בחולי נפש