הפסיכיאטריה הארץ ישראלית בשנות ה-30' ושיתוף
הפעולה עם תורת השבחת הגזע (אגניקה,
אאוגניקה)הגרמנית. רופאים ופסיכיאטרים
בארץ ישראל בראשית המאה-20 למדו במרכז אירופה, בהשפעת התרבות הגרמנית.
לארץ הביאו את רעיונות תורת השבחת הגזע. המאמרים הרבים בהם קראו ללימוד
ויישום תורת השבחת הגזע בישראל התפרסמו ב'הרפואה' ביטאון ההסתדרות
הרפואית העברית. היסטוריה של צביעות ורשע *הכותרת היא ציטוט מתוך
ביטאון 'הרפואה', כרך ה' תרצ"ד, עמ' 282
במשך כל שנות ה-30' היווה 'הרפואה', החל מ-1924 הביטאון הרשמי של
ההסתדרות הרפואית העברית בא"י (ה.ר.ע), שופר תעמולה לרעיונות והצעות
המקדמים את תורת השבחת הגזע הגרמנית. בה בשעה שה.ר.ע מחתה כנגד רדיפת
הרופאים היהודים בגרמניה ובאוסטריה על סמך הרעיונות הגזעניים של שלטון
הנאצים, במקביל קידמה את אותם רעיונות ותכניות בכל הנוגע ל"חולי רוח"
בארץ ישראל. היסטוריה של צביעות ורשע נחשפת כאן לראשונה.
מעקב
כשמאמר זה הודפס בשנת 2003 היינו -למיטב ידיעתנו- הראשונים לתעד את הנושא
בישראל. מאז באו אחרים, ללא ספק טובים/אקדמאיים יותר.
ננסה לעקוב אחר השתלשלות המאמר בדפוס וברשת:
* קומונה אנרכיסטית *קדמה הפורום
המזרחי *Palestine:
Information with Provenance *
'הארץ'
מגלה את אמריקה (ב-2009)!: "הפסיכיאטרים היהודים שבאו מגרמניה בשנות
ה-30
רקפת בלי-שיק
הביאו איתם את התורה האויגנית על השבחת הגזע, והנהיגו טיפולים קשים בהלם
חשמלי, הזרקת אינסולין ואף לובוטומיה. מחקר חדש [-של
רקפת שיק-זול, בצילום] חושף
פרק אפל על ראשית ימי הענף בארץ" *
ב-12.6.04 מדווח
'הארץ' על מחקר אקדמי "ראשון מסוגו" של
שחלב סטולר-ליס [בצילום] כיצד
שחלב
סטולר- ליס
שלושה
(3!) רופאי משפחה בישראל המנדטורית הפיצו,
בכתב ובעל פה, את עקרונות תורת השבחת
הגזע בתחנות ייעוץ לזוגות העומדים להינשא שמוקמו בשכונות של "מרכזי
אוכלוסיות מהגרים" כ'התקווה' ו'נווה שאנן' בת"א.
ה.ר.ע נוסדה בתחילת 1912 כאגודה עברית כלומר יהודית בלבד,
ומנתה 91 חברים בארץ, מהם 9 בתל אביב. [ביטאון 'הרפואה' כרך י"ב, תרצ"ו,
עמ' 4333. כל הציטוטים ברשימה זו מתוך 'הרפואה']. מספר
הרופאים בארץ בתחילת המאה ה-20 היה זעום גם ביחס למספר האוכלוסין
ההולך וגדל: בשנת 1921 היו בחיפה 17 רופאים "יהודיים," [י"ב, תרצ"ו, 47]
בסוף 1923 היו בארץ 658 רופאים [ז', תרצ"ג, 144]. ב- 1933 מנתה תל אביב
יחד עם יהודי יפו כ- 85.000 איש. יחד עם מושבות השרון כ- 115.000 איש.
"לצרכי כל האזור הזה ישנו רק בית חולים ציבורי אחד, בית החולים בתל אביב
המונה בסך הכל 130 מיטות. אם נוסיף על זה גם את מספר המיטות למחלות מדבקות
בבית החולים הממשלתי ביפו וגם את בתי החולים הפרטיים בתל אביב יוצא כי לכל
1000 תושבים באזור זה ישנם בערך 2 מיטות לחולים." [ז', תרצ"ג, 299] תמונת
מצב כללית לאוכלוסיה היהודית בשפלת החוף ב- 1935 קבעה כי "באזור הזה
המונה כיום 250.000 תושבים יהודים ישנם 2 בתי חולים ציבוריים. בית החולים
העירוני בתל אביב ובית החולים של הקהילה העברית בחיפה, שמספר המיטות בהן
עולה במקצת על 250 זאת אומרת מיטה אחת לאלף תושבים." [ט', תרצ"ה, 404]
עלית הנאצים לשלטון והתחלת הסנקציות הביולוגיות גזעניות נגד היהודים
בגרמניה הביאה לארץ גל גדול של הגירת רופאים. מספר הרופאים הוגדל מ- 450
בינואר 1933 עד ל-850 בדצמבר 1933, זאת אומרת כמעט הוכפל. הישוב הוגדל
רק ב- 40.000 איש בערך. "בודאי שתוצאה מזה תהיה התחרות בלתי
רצויה בין הרופאים". [ח', תרצ"ד, 96-7].
גל העולים הרופאים עורר חיכוכים וביקורת, מצד הרופאים המקומיים, בהתנשאות
הארוגנטית שלהם על הרופאים שהיו בארץ: "אין ספק שהרוב המכריע של העולים
החדשים הם אנשים רצויים לנו, אמנם כמו בכל ציבור גדול הופיעו אחדים
ובודדים בלתי רצויים מכמה טעמים: מהם שפגעו ברגשות חברינו שנושאים בעול
העבודה זה כמה שנים בארץ, על ידי התגנדרות אווילית והבעת דעות מעליבות
לכולנו. ז. א. שאנו איננו עומדים על הגובה המדעי הדרוש, כמוהם להבדיל,
שהמדע הרפואי האמיתי נמצא אך ורק בין העולים החדשים, שאנו צריכים להשתדל
להגיע לדרגתם וכו'". [ח', תרצ"ד, 53]
יחסי הרופאים בארץ עם גרמניה היו סבוכים ומורכבים. מצד אחד רוב הרופאים
בארץ ישראל הגיעו ממרכז אירופה ובה ראו את מודל החיקוי לרפואה מודרנית:
"את ידיעותינו והשכלתנו הבאנו מקצווי תבל ובייחוד מארצות המדברות גרמנית.
זה היה גורלנו במאה האחרונה. כשהארצות הכי מאוכלסות ביהודים סגרו את דלתות
מוסדות החינוך בפנינו הוכרחנו לקבל השכלה מקצועית בעיקר בארצות המדברות
גרמנית, ולמרות הצרות והרדיפות דהאידנא אי אפשר לנו לא להודות בחובתנו
כלפי התרבות הרפואית הגרמנית." [ט', תרצ"ה, 369] למעשה כל ענף הרפואה
בארץ ישראל נשען על תעשיית הרפואה הגרמנית. על פי סכומי יבוא תוצרת
תעשיית התרופות לארץ בין השנים 1932- 1937 הרי שגרמניה הגדילה את חלקה
ביבוא מדי שנה בשנה ובשנת 1937 הגיע חלקה ל 42.5% של כל יבוא התוצרת
הפרמצבטית. [י"ד, תרצ"ח, 326] ומאידך, הסנקציות המבוססות על הביולוגיה (=
תורת הגזע) שהופעלו ע"י הרייך השלישי גם נגד היהודים העיבו על שיתוף פעולה
זה: "כידוע פוטרו עד ראשון לאוקטובר [1933 נ.ל.] כל הרופאים היהודים
בגרמניה מהמשרות הציבוריות שתפסו בבתי החולים בעיריות וביתר המוסדות. כמו
כן הורחקו היהודים ברובם מקופות החולים ורק מעטים מהם מאלה ששמשו בחזית
המלחמה הורשו להמשיך את עבודתם בתור רופאי קופות החולים". [ז', תרצ"ג,
302] "העיתונות מביאה לנו בזמן האחרון יום יום ושעה שעה ידיעות מחרידות
על הגורל הטרגי של חברינו הרופאים באוסטריה ובפרט בוינה". [י"ד, תרצ"ח,
195].
כאמור לעיל רוב הרופאים באו לארץ ממרכז אירופה ומאזור התרבות הגרמנית בה
ראו את בית גידולם. בין השאר הם ייבאו לארץ את עקרונות תורת השבחת הגזע
הגרמנית. כפי שנראה בהמשך שימש ביטאון 'הרפואה' קול קורא עקבי וחד משמעי
ליישום וקידום עקרונות תורת השבחת הגזע הגרמנית בארץ ישראל ככל שהדבר
נוגע ל"חולי רוח". באופן צפוי מגמה זו קבלה ביטוי החל משנות השלושים עם
הגיבוי החוקי והשלטוני שניתן למימוש הרעיונות הגזעניים בקרב קהילת הרופאים
והמדענים הגרמנית ולא נפסקה לחלוטין, גם לאחר 1939. עיון ברשימת כותרות
המאמרים שפורסמו ב'הרפואה' מיסודו עד שנת 1931 מגלה כי פורסם במסגרתם רק
מאמר אחד על פסיכיאטריה וכי אין בהם כל מאמר המקדם דעות ותפיסות גזעניות
[ה', תרצ"א, 5], אך דיווח משנת 1938 על 50 חוברות 'הרפואה' שהופיעו משנת
1920 עד 1935 מציין כי הופיעו בהם 13 מאמרים על "עצבים ורוח" [ט', תרצ"ה,
303.]
במאמרים הפסיכיאטריים ב'הרפואה' יכלו הרופאים היהודיים לקדם בגלוי את הפן
שולל זכויות האדם של תורת השבחת הגזע. נחלק את המאמרים הפסיכיאטריים
לסוגים הבאים: 1) דיווח על תקנות
ופעולות של המערכת הפסיכיאטרית והשלטונית בגרמניה ובאזור התרבות הגרמניתבנוגע ל"חולי רוח".
שימו לב כי המדווח במאמרים ב'הרפואה' בצורה חסרת כל בקורת וללא מילת גינוי
או מחאה, עונה להגדרת "פשע כלפי האנושות" לפי 'חוק לעשיית דין בנאצים
ובעוזריהם, התש"י 1950'
"ספרות רפואית/הפסקת הריון לפי הוראות פסיכיאטריות/ק. ברונר Conrad
Bruner, Helv. Med. Acta, Apr. 1937 המחבר דורש הפסקת הריון לא רק
במקרה שלהריון וללידה יש השפעה מזיקה ומסוכנת על בריאותה הגופנית של האשה
אלא גם בכל מקרה שהשפעה זו יכולה להיות מזיקה או מסוכנת למצבה הפסיכי.
נשים הבאות בחשבון [להפלה כפויה, נ.ל.] א) נשים פחות או יותר פסיכופתיות
בעלות תורשה פסיכופטית, המחזיקות אמנם את השיווי משקל הרוחני שלהן לפני
ההיריון אבל הן מושפעות על ידו באופן דפרסיבי קשה עד לידי סכנת איבוד
לדעת. ב) סכיזופרניות, בזמן שיש סכנה כי מחלתן תתגבר ותגיע לדרגה יותר
קשה. ג) אפילפטיות. ד) מתנוונות. המחבר הוציא לפועל במשך השנים
1934 - 1928 במחלקת הנשים שבבית החולים המחוזי שבוינטרתור 73
הפסקות הריון, מהן השתייכו 46 הרות לסוג א', 12 - לסוג ב'". [י"ג, תרצ"ז,
167]. 2) קריאה ליישם בארץ
את חוקי תורת השבחת הגזע הגרמנית בנוגע ל"חולי רוח": חקיקה מפלה, איסור
נישואין, עיקור ו/או 'המתת חסד'. שימו לב מי הם הפסיכיאטרים הגרמנים
אותם מצטטים הפסיכיאטרים בארץ ישראל כסמכות וכמודל לחיקוי.
"תעודת בריאות לנשואים בארצות הסקנדינביות התחילו לטפל בשאלה זו עוד בשנת
1865. הצעד הראשון היה חיקוק חוק האוסר את הנשואים לחולים במחלת הכפייה
(אפילפסיה) אח"כ הרחיבו שם את האיסור גם על חולי רוח והדיוטים. גם בארצות
הברית קבלו מדינות שונות את החוק הדורש תעודת בריאות מהעומדים לבוא בברית
הנשואים. במדינות אחדות נדרשת מהחתן בדיקה רק ביחס למחלות מין ומהכלה
ביחס לשחפת ולמחלות רוח. אולי הגיע הזמן להעמיד על הפרק את השאלה החשובה
הזאת גם בארץ?" [ה' תרצ"ב, 332].
"מחלות רוח אצל עולים מאת קורט בלומנטל
(חיפה) עלי להדגיש את העובדה המצויה בכל הגירה, שיחד עם המוני העולים זורם
לארץ מספר די גדול של הרפתקנים ופסיכופתים נטולי מעצורים, הנבדלים במשך
הזמן מכל אותם אלמנטים המשתרשים בארץ באופן יסודי. תפקידם של משרדי העלייה
הוא לעכב את עלית הפסיכופתים ונגועי הסכיזופרניה. בשטח זה לא נעשה עדיין
כל מה שצריך היה להיעשות". [י"ג, תרצ"ז, 257/8].
"בריאות הציבור/הערות למאמרו של היילפרין:
"מחלות הרוח בין היהודים בארץ ישראל" מאת ארנולד קוצ'ינסקי,
תל אביב כל ספירה רשמית ובתור כזו יש לחשוב גם את הספירה של היילפרין
מצטמצמת בקביעת המספר של חולי הרוח באוכלוסיה למועד ידוע. במפקד כזה
צפונים בהכרח מקורות משגה מרובים. ספירה כזאת אינה מוסרת אף כל ידיעות
אימתי הופיעה מחלת הרוח בפעם הראשונה ומתי בפעם החוזרת. כל אותם
הפסיכופתים הנמנים לפי סגולותיהם בין הפושעים המתאבדים, ושאר זרי החברה,
נמצאים בלתי נכללים. אם ברצוננו להשיג חומר מייצג שיש לסמוך עליו, עלינו
לנסות ולקבל סדרות חסרות פגמים ככל האפשר. רק חומר כזה יכול לתת לנו מושג
ברור על המצב הנפשי העצבני של עמנו. רק זה יוכל להמציא לנו גם את היסוד
לאמצעי העזר לשם השבחת הגזע (אוגניקה). התחלואה המשוערת בסכיזופרניה מגיעה
לפי חקירותיו של ברוגר עד ל-0.38%, לפי הספירה של היילפרין מתקבלת מכסה
של 0.1% בערך. בעוד שהתוצאות של ברוגר מבוססות על ספירה בלתי אמצעית, הרי
התכוונו החקירות החדשות יותר שבוצעו ע"י רודין×,
לוקסנבורגר×× ואחרים,
לערוך ספירת תחלואה של האוכלוסייה באופן ממוצע. הספירה הזאת צריכה היתה
לשמש בתור חומר השוואה לחקירות ביולוגיות תורשתיות. הערכים ביחס לתחלואה
משוערת בסכיזופרניה הם 0.85%, ביחס לטירוף המני דפרסיבי 0.41%. על
יסוד כל המפקדים בדבר התרחשות הפסיכוזות האלה בין היהודים, אין לראות
שהערכים הם קלים יותר אצל היהודים. בכדי להגיע לערכים חסרי דופי דרוש לבצע
ללא דיחוי את סיכום הנמצא התורשתי ביולוגי. מטרתו היא החקירה המדוקדקת
של בני משפחתו של החולה הקרובים והרחוקים ביחס למחלות עצבים ורוח, עליו
להקיף את שלשלות היחס החולות בחינה תורשתית. לקביעת סטויי הרוח הגלויים
והחבויים יש ערך מעשי חשוב מאוד. ארץ ישראל של היום נכונה מתוך הקרבה
לעשות הכל למען הנוער. לשם השגחה ציבורית נבונה ומרחיקה ראות על התפתחות
הנוער ומשום מדינאות אוכלוסית בריאה צריך ע"י האמצעים להשבחת הגזע למנוע
ריבוי יתר של סטויי הרוח ופחותי הערך שהם גם בלתי מוכשרים לחיי החברה".
[י"ד, תרצ"ח, 233/6].
גם התחלת הליך השמדת העם הגרמנית, המבוססת על הרפואה והפסיכיאטריה,
ב-1939 לא גרם לפסיכיאטרים היהודים בארץ ישראל לשנות מכיוון פעולותיהם: "הכינוס הארצי
השני של רופאי העצבים ורוח בארץ ישראל, תל אביב, 17/18 באפריל, 1942ארנולד קוצינסקי
(תל אביב) מרצה על "מדיניות האוכלוסים ופסיכופאתולוגיה" כיום אנו חושבים
כתפקיד חיוני את קביעת המבנה האיכותי של האוכלוסים. אנו רוצים לתפוס את
המבנה החברתי והביולוגי של החברה מהבחינה האיכותית. דבר זה יושג בעיקר
בדרך הקביעה של מבנה הגילים, של המבנה הסוציאלי, של חקר המשפחה והתורשה.
לחקר התורשה נקדיש את עיקרי דברינו בהרצאתנו זו. הדין וחשבון הוא על 200
חולי עצבים ונפש (בתחנה להתייעצות בבית הבריאות ע"ש נתן שטראוס בתל אביב).
1. המקצוע והפסיכופתיה נראו כאן הפרעות רבות: בייחוד הרגשות של אי
שביעות רצון ושל חוסר כושר פעולה במקצוע. 2. הפרעות מיניות היו מיוצגות
במידה רבה ובולטת. בייחוד יש להזכיר את המקרים המרובים באופן יחסי של
הומוסכסואליסם וקרירות מינית. 3. הפרעות תורשתיות נקבעו ב- 48% מהמקרים.
אשר לשאלות האויגאניות: יש צורך
לערוך בארץ מפקד בדיקות
תורשתיות ביולוגיות. נזכיר כאן בקיצור את ערכה וחשיבותה של השיטה
ואת דרך השימוש בה. הבדיקה צריכה לצאת מתוך סימנים בודדים. על השימוש
בחוקי מאנדל, בייחוד לגבי הורשת התכונות הנפשיות, ניאלץ לוותר לעת עתה.
המטרה דלעיל היא עריכת מפקד בדיקות ביחס לנטיות הנפשיות, לכשרונות, מחלות
וכו'. יש להיזהר מהתפיסה השטחית שהאויגאניקה שואפת ליצירת האדם הנורמלי.
המטרה היא לשמור על מורשה רבת ערך לתרבות ולעם. מטרתה הסופית של החקירה
היא למצוא את יחידות המחלה הביולוגיות תורשתיות. בשאלת הפרוגנוזה
התורשתית: יש חשיבות לטיפוס של מיבנה הגוף. רדיקלים מסוימים של אופי
כשהם מותנים בתורשה מאפשרים מסקנות מרחיקות לכת לגבי החוקתיות של
התהוות צורות אופי חדשות ושל מחלות רוח תורשתיות, וכן הם מאפשרים פרוגנוזה
תורשתית. מפקד בדיקה ביולוגי תורשתי ניתן להגשמה על אף הקשיים הרבים.
אשר לשיטה: המטרה האידיאלית היא להקיף את כל האוכלוסים על ידי פתיחת
כרטיסיה, שתרשום את היחיד ואת שלשלת היוחסין שלו. הבדיקה הנפשית והגופנית
תיערך לפי סכימה מסויימת המאפשרת השוואות. המיפקד מוצדק מבחינה לאומית
וכלכלית כאחד. ע"י קידום אמצעים אויגאנים ושל טיפול סוציאלי אפשר יהיה
לצמצם את התוצאות למחלות ולעזרה סוציאלית. ההצעה המוצעת: להרכיב ועדה,
שתפנה אל המוסדות המוסמכים בדבר הכנות למפקד בדיקה ביולוגי תורשתי
בארץ. ויכוחים: אהרון
איסרלין הביע את הסכמתו המלאה לעקרונות ההרצאה.
בויכוחים השתתפו גם החברים מקס לוי (תל אביב),
מרדכי ברכיהו
(ירושלים), זיגפריד
לונתאל (רמת השבים). נתקבלה הצעה להרכיב ועדה לשם
בירור הבעיות של מדיניות האוכלוסים (בעיות ביולוגיות, אויגאניות
והיגייניות)". [כ"ה, תש"ג, 14]. 3) מודל החיקוי שעמד
לעיני הרופאים היהודים בארץ ישראל בשנות ה- 30' הוא גרמניה שבה לא רק
פותחו ויושמו עקרונות תורת הגזע והשבחת הגזע אלא גם קבלו גיבוי משפטי
"המיקרוסקופיה של נימי הדם והאישיות הפסיכופיסית / מאת שרה הרכבי כץ, תל
אביב נימי הדם מהוות אותו הקטע של מחזור הדם שבו נעשה חילוף החמרים שבין
הדם לבין האריגים. הנימים הדקיקות האלה אינן נראות אלא על ידי מגדלת. ישנם
מקומות בגוף האדם, שאפשר לקרב את ראיית נימי הדם על ידי מיקרוסקופ מיוחד,
הנקרא מיקרוסקופ קפילרי, למשל, בחלקי עור וריריות ידועים. הדבר הכי נוח
הוא לבדוק את הנימים שבעור הקמט שעל יד צפורן האצבע, כי במקום זה כפל העור
הוא די עדין ונוח לחדירת הקרניים. המקרוסקופיה הקפילרית לפי דעתו של W.
Jaensch מרשה לגלות עיכובי התפתחות של האישיות הפסיכופיסית כבר בגיל הכי
צעיר של הילד וגם לטפל בהם בהקדם. כשהרצה Jaensch את הרצאתו במשרד הבריאות
של ברלין דרש, כי בחירת הפקידים לשרות במשטרה תעשה לאחר בחינת נימי הדם
שלהם, בכדי להשיג פקידים נורמלים. נביא כאן לסיום את דעתו של הדוצנט
Litzenburger משנת 1929 בחבורו המקיף על "הקונסטיטוציה, הגזע והתורשה" וזו
לשונו: "העתיד ילמדנו, אם המקרוסקופיה הקפילרית ערכה רב בשביל החקירה
הפסיכיאטרית. ההתענינות בשאלת המקרוסקופיה הקפילרית הולכת וגדלה וחכמי
הגינטיקה אינם יכולים לעבור עליה בלי בחינה עמוקה. במובן זה יש להביט על
עבודתם של Jaensch ועוזריו כעל התקדמות". [ו', תרצ"ב, 140/3]. 4) שיתוף פעולה של
הפסיכיאטרים בארץ עם הפסיכיאטריה הגרמנית
"מן העולם הגדול/הקונגרס החמישי לפדגוגיה רופאת (רשמי משתתף)/מאת מרדכי ברכיהו מיום
שנוסדה החברה הבין לאומית ל"היילפדגוגיה" (לפני 8 שנים) נתקיימו 5
קונגרסים. הקונגרס החמישי נמשך 4 ימים (מהשביעי עד העשירי שנה זו) בקלן
שבגרמניה. מלבד 300 הרופאים השתתפו בו מאות אחדות עורכי דין, פסיכולוגים
ומורים, המטפלים בילדים אינורמלים, כמו בעלי רפיון השכל [=מפגרים נ.ל.]
(Oligofrenie), לקויי החושים, ילדים פושעים, כבדי חנוך וכדומה. תשומת לב
עוררה הרצאתו של הפרופ' סצונדי מבודפשט. הוא השתדל לבאר בעזרת טבלאות
ודיאגרמות את האמצעים השונים בקביעת גבולין בין הנורמלי לבין דרגות
הפתולוגי ואת ערכם. אנליזה של צורות הגוף: גדול השלד, הגולגולת, המשקל,
התבגרות העצמות, התבגרותן של נימי הדם, אנליזה של צורות הנפש: דרגות
התבונה, ניתוח האינסטינקטים והאופי, אנליזה של צורות התגובה (פיזיולוגית
ופסיכולוגית): הגדשת הסוכר בדם אצל בעלי רפיון השכל. תמורת החומרים אצלם,
בדיקות ביו סרולוגיות אחרות כמו קביעת קבוצות הדם, טיפוסי תגובה ביחס
לתפיסה, (Behavior), לחברות. בוחן התבונה בלבד אינו מספיק. זהו תפקידה של
החקירה הביולוגית. בבואנו לקבוע את הערך הביולוגי של אדם אין לנו דרך אחרת
מאשר אנליזה של מערכות הגוף כולו. ביו נורמלי הוא האדם שסימניו הביולוגיים
אינם מתרחקים בהרבה מהמידות הרגילות המצויות באיש הבינוני. ככל שהאדם
מתרחק מבחינה זו מהממוצע האריתמטי, פוחת ערכו הביולוגי". [ה' תרצ"א,
91/2].
"ידיעות ספרותיות/ פישל
שניאורסון, תל אביב פרסם ב Zeitschrift f.
Kinderpsychiatrie. N6, 1938 את המאמר: "Charakterologie des
kindlichen Schlaflebens" [י"ד, תרצ"ח, 327]. 5) ההיבט האפל שולל
זכויות האדם של תורת השבחת הגזע עולה במאמרים רפואיים תמימים למראה
"טמירות האשכים בימי הילדות/ מאת מרדכיברכיהו ירושלים, מחלקת
"הדסה" להיגיינה של
ביה"ס בארץ. הרצאה שנתנה בכינוס החמישי של רופאי קופ"ח עממית במושבות
עלינו לקבוע את אורך הזמן שבו מסוגל האשך להישאר בחלל הבטן או בצינור מבלי
להינזק. לשם כך יהיה צורך להסתכל במשך שנים ולבדוק את תאי הזרע של בני אדם
שבילדותם היו נגועים בטמירות האשכים. מעניין שאצל בני אדם נורמליים מוצאים
87% של תאי זרע בריאים בעוד שאצל נגועים
בשיצופרניה, אפילפסיה, כוריאה או בפיגור שכלי אינם מוצאים אלא 35% של תאי
זרע בריאים. יש עוד נימוק לחשיבותה של המחלה הזאת בימי הילדות. אם האשך
המנוון מייצר לא רק תאי זרע במידה פחותה (אוליגוספרמיה) אלא גם תאי זרע
חלשים (אסתנוספרמיה) הרי הילד הנגוע עלול להקים דור חלש ופגום. כשם
שהאלקוהוליקון הוא מועד להקים דור פגום בסיבת הרעלתה של רקמת הציפוי
באשכים, כך גם האיש שרקמה זו התנוונה אצלו בחום הגבוה שבחלל הבטן: יציבותו
של הדור הבא כלפי השפעות חוץ תהיה מקופחת. חובת הבדיקה המוקדמת חשובה גם
מטעם אחר. בודאי אפשר למצוא אצל הנגועים בטמירות אשכים עוד סימנים אחרים
להתפתחות פגומה. היא נסיגה לאחור בדרך ההתפתחות עיכוב על דרגה בהמית.
פגמים גופניים נוספים שנמנו אצל הנגועים במחלה זו: אפיספדיה, היפוספדיה,
אידיוטיות, אפילפסיה, נורסטניה חזקה, היסטריה ועוד. טמירות האשכים מצויה
גם אצל בעלי חיים וידוע שהסוס הנגוע בזה הוא "עצבני": הוא נושך, רוקע
ברגליו, אינו נוח לציות, בקיצור הוא כבד הסתגלות. אנו יכולים להניח
שטמירות האשכים משמשת סימן ואזהרה, שלפנינו פגם בהתפתחות, שהנגוע עלול
להגיב על גירויי הסביבה בצורה עצבנית, שהוא יהיה כבד הסתגלות, בעל "אופי
עצבני" אפילו כשאין סימנים של נברסטניה קשה או של מלנכוליה. על הקשר שבין
טמירות האשכים בימי הילדות לבין ליקויים נפשיים של הנגוע ושל הוריו
ידובר במאמר מיוחד". [י"ד, תרצ"ח, 289/93].
"מחיי האיגודים המדעיים/דו"ח מישיבות האיגוד של רופאי עצבים ורוח בתל
אביב לשנת תרצ"ז
(1936/7) יוליוס מוזס:
שיצופרניה אצל ילדים בארץ ישראל. קשה לברר עד כמה נפוצה השיצופרניה בין
ילדי ארץ ישראל. בגרמניה העלתה הספירה הכללית 2.75% חולים בגיל עד 51
שנה. אולם יש להטיל ספק באמיתות כל הספירות מסוג זה בגלל שלושה גורמים
אלה: א) הבדלים גיאוגרפיים. ב) הבדלים טרמינולוגיים. ג) קשיים באבחנה.
החקירה הקטמניסטית מוכיחה שמבין הילדים שהוכנסו בשעתם לבית החולים יש
שהבריאו כנראה לגמרי ויש שנשתנו לטובה. אבל גם הערכה זו דורשת זהירות.
חשוב מועד החקירה והרבה תלוי גם בחוקר. יש רושם שבארץ ישראל מרבים להעמיד
את האבחנה שיצופרניה יותר מדי. המרצה עומד על הקשיים שבאבחנה בתקופה שלפני
המחלה, בתקופת המחלה ובתקופה שלאחר המחלה. המרצה עומד על טעויות באבחנה.
יש ומתגלה אופי נורמלי כשמרחיקים את הילד מסביבתו. ישנו כעין שיצואיד
בתקופת הבגרות שהיא תקופת השלילה בכלל. יש גורמים חיצוניים ויש גורמים
תורשתיים. החקירות בשטח התורשה אולי תבררנה את כל השאלות האלה. בגרמניה
ישנה מגמה חזקה להשבחת הגזע(אבגניה) וחוק המפקח על הנישואין". [י"ד,
תרצ"ח, 245]. 6) הנחת יסוד בדבר
תקפותה של תורת הגזע ויישומה בארץ ישראל
"האופי והמהלך של הנברוזות בסוגים השונים של מבנה הגוף/מאת סימון פליישמן, תל
אביב / מתוך הרצאה באיגוד הנוירולוגים והפסיכיאטרים בתל אביב יש לדרוש
מהרופאים כי לא ישכחו את האפשרות למצוא בסיס אורגני בנוגע למחלות שנשארו
עדיין במסגרת הנוירוזות. המיונים השונים שהכרתים בנסותי לכתוב את
האנתרופולוגיה של היהודים, לא היו מותאמים לצרכנו ולא יכולנו להשתמש בהם
בעבודתנו המעשית. שינוי גדול הביאו בשטח זה חיבוריו של קרטשמר×××,
שנתנו לנו לא רק מיון הגון, אלא גם גילו יחסים מתמידים בין מבנה הגוף לבין
צורות פסיכולוגיות מסוימות. התנגדותם של חוגי מלומדים אחדים להשקפה הזאת
לא יכלה להשבית את הפעולה הפורה של האידיאות החדשות. העובדות היסודיות
אושרו ונתרחבו ועל קרקע התורה החדשה צמחו הכרות חדשות. חיבוריו של קרטשמר גילו לנו גורם חדש
בהתפתחותן של מחלות העצבים והרוח. לפי בירנבאום המחלה אינה מתהווה על ידי
הגורם הפתוגני אלא היא מקבלת ממנו את צורתה המיוחדת. זמן מה אחרי פרסומה
של תורת קרטשמר ראיתי בתצפיותי שהגבולות בין הטיפוסים השונים של מבנה הגוף
מקבילים לא רק לגבולות הפסיכוזות השונות, כפי שמלמד קרטשמר, אלא גם
שההבדלים שבאותה המחלה עצמה קשורים אף הם במידה רבה בהבדלים שבמבנה הגוף.
כדי לקבל מסקנות ברורות בחרתי בטיפוס נוירוזה אחת, בחרתי במקרים שרגילים
לכנות אותם בשם נוירסתניה. לרוב היו החולים גברים. העדפתי להשתמש לחקירותי
רק בגברים, הואיל והשתייכות לטיפוס מסוים של מבנה הגוף היא בגברים יותר
בולטת מאשר בנשים. מהטיפוסים של קרטשמר בחרתי רק בשלושה, שהם המסוימים
והשכיחים ביותר: א) הטיפוס הפיקני, ז.א. אנשים בעלי גפים ושכם צרים,
ושגופם הוא עם זה מוצק, פניהם רחבים, גרונם קצר וחסון, גולגולתם גדולה,
עגולה ועמוקה. עם כל ההרמוניה הנראית ביחסים העיקריים בין חלקיהגוף הרי הם
נוטים להשתמנות, המתבטאת ביחוד בהתהוות כרס עבה, ב) הטיפוס האסתיני או
הלפטוזומי אנשים רזים, דקים חיוורים לרוב, בעלי שכם צר, חזה מארך, צר
ושטחי. אופייני היא הרוחב הקטן שלהם ביחס לגדילתם באורך, ג) הטיפוס
האתליטי אנשים גבוהים או בעלי גובה בינוני, עם שכם רחב, בטן מתוחה,
עצמות גסות וקצות גפים גדולים. בחרתי 66 חולים שהתאימו למטרתנו, 23
פיקניים ו- 43 לפטוזומיים ואתליטיים. נראה כאילו הלפטוזומיים מהווים את
הרוב בין הנוירסטנים. החולים משני הסוגים שונים הם גם בהתנהגותם כלפי
האנשים בסביבתם. בסוג האחד כמו בסוג השני החולים הם כל כך מעונינים בעצמם
ובמחלתם, עד שהם מזלזלים בקרוביהם. בכל זאת לאדישות הזאת בסוג הראשון אופי
זמני, חריף. בניגוד לזה יש לאדישות מצד החולים מהסוג השני אופי מתמיד.
סטיות מניות אינן תופסות מקום חשוב בחומר שלנו. בסוג א' מתאוננים החולים
על תשישות מינית לעומת זאת מצאנו בסוג ב' במקרים אחדים סטיות פרברסיות. אם
נשים לב לא רק לתלונותיו של הנוירסטני ולא רק לסימנים הידועים אלא גם
למבנה הגוף, נקבל קודם כל דחיפה לחקירה יתרה במצב רוחו של החולה ולחדירה
יותר מעמיקה באופייה של המחלה. ניסיתי לחקור ביחסי התורשה, אבל לא הצלחתי
בזה, מפני חוסר ההתעניינות בכך מצד חלק גדול של החולים שהיו לרוב יהודים.
מעניינים המקרים המעטים שבהם הופיעו, אחרי שנים רבות, פסיכוזות. בסוג א'
ראינו 4 מלנכוליות או מחלות מניות דפרסיביות בין 23 חולים, ובסוג ב' 2
סכיזופרניות בין 43 חולים. עוד מילים אחדות על הרכבו של החומר שלי.
כאשר קבעתי את ההבדלים בין שני הסוגים האלה, הופיעה השאלה, אם אין הם
תלויים בתנאים המיוחדים שבהם חיו החולים או בהבדלים גזעיים או בתקופות
חיים מיוחדת. החולים היו ברובם יהודים, אבל היו ביניהם גם רוסים,
אוקראינים וגרמנים "טהורים". בכלל ראויה מאוד לתשומת לב העובדה, שהמחיצות
בין סוגים בעלי מבנה גוף שונים הן חזקות הרבה יותר מהמחיצות שנוצרו על
ידי תנאי החיים השונים וכן בגבולות מסוימים גם בין גזעים שונים. הדבר
ברור בענין הנידון כמו שהוא ברור עוד יותר ביחסים בין בעלי קבוצות דם
שונות. איזו מחיצה יכולה להיות חזקה יותר מהמחיצה בין קבוצות דם שונות,
כשדמו של האחד מסוגל להמית את חברו מקבוצה אחרת, אבל שניהם שייכים לאותו
העם ולאותו הגזע". [י"ד, תרצ"ח, 153/61].
"כרוניקה/בחוג הרופאים למחלות עצבים ורוח בירושלים דר' ברונו לוין
הרצה על הנושא: "תפקידיו של רופא הרוח באוגניקה ובביולוגיה של התורשה בשים
לב לתנאי העם היהודי". הוא נתן סקירה תמציתית על מסקנות המדע האחרונות
והביע את דעתו על תפקידיו המיוחדים של הרופא היהודי בארץ בשטח ההוא". [ח',
תרצ"ד, 282].
המאמרים הבאים מביטאון 'הרפואה' מדגימים כיצד מושפעים מעקרונות תורת הגזע,
ניסו הרופאים היהודיים לרתום אותה לצרכי שיפור הדימוי היהודי:
"מוצאם של היהודים הצהבהבים [= בלונדינים נ.ל]./מאת ס. טשורטקובר אחד
הסימנים הבולטים ביותר של הגזע הוא צבע העור השערות והעיניים. כפי שידוע
לנו על יסוד חקירות אנתרופולוגיות מדויקות הסימנים האלה הם מלידה ועוברים
בתורשה. אותם הכללים חלים כמובן על היהודים. ֹ ברצוני להבליט כאן את כל
היסודות של הצבעונות הבהירה האופיינים לדמות הגזע של
היהודים הצהבהבים. כפי שנוכחנו חושבים ברוקה, לושאן ובמקצת גם וירכוב את
היהודים הצהבהבים לקרובי הטיפוס הצפוני עם סימניו האופיינים: קומה גבוהה,
מבנה גוף דק, גולגולת מאורכת, פנים צרים, אף ישר וצבעונות בהירה. אולם
פישברג מתנגד להשקפה זו וחושב שחלק גדול מהיהודים הצהבהבים מתייחס לטיפוס
התת צפוני מהגזע הצפון בלטי. סימניו האופיינים של הטיפוס הזה הם קומה
בינונית..." [י"ד, תרצ"ח, 106/9].
בהתאם לעקרונות תורת הגזע והשבחת הגזע הומצאו נימוקים הולמים להסברת כל
תופעה, בגבול שבין המגוחך לפתטי:
"על החיסון הגזעי נגד שחפת אצל היהודים/מאת ד"ר א. בן גפן, מנהל המבראה
"בילו" זה מכבר רווחת אצל רבים מחוקרי השחפת הדעה כי לעם היהודי ישנו חוסן
גזעי נגד השחפת, היות
ומספר המתים ממחלה זו אצל היהודים הוא בכל מקום הרבה יותר קטן מאשר אצל
העמים האחרים שבתוכם הם יושבים. הרבה סטטיסטיקות מוכיחות טענה זאת. איך
אפשר לבאר את סיבת כוח ההתנגדות הזה של היהודים לשחפת שהוא הרבה יותר גדול
אצלנו מאשר אצל העמים שבתוכם אנו יושבים? האם זוהי באמת תכונה גזעית,
תכונה המיוחדת לעם היהודי, תכונה ביולוגית שבדם הגזע? או תכונה שרכשו
לעצמם היהודים במשך הדורות ע"י בחירה ופיתוח בעבר. גם דר, רופין מתרשם
מסטיסטיקות כנ"ל ומביע את דעתו בספרו 'הסוציולוגיה של היהודים' כאמור:
"קרובים הדברים שיש ליהודים כשרון התנגדות מיוחד לגזעם". [ז', תרצ"ג,
164]. "חדשות ספרותיות בעריכת דר' משה אינהורן יצאה החוברת
"הרופא העברי", במדור מאמרים מיוחדים: דר' ישראל גיוונר הגורם הגזעי
במחלות העיניים בקרב היהודים". [ז', תרצ"ג, 42]. "מן הספרות
הרפואית / סרולוגיה: מתוך חקירות סרולוגיות בין שבטי ישראל/ רינה יונוביץ
דעות האנטרופולוגים, אטנולוגים והיסטוריונים על מקורם של יהודי תקופתנו הן
שונות. אחדים (Chamberlin, E.Renan, Topinard) מוכיחים שהיהודים הם תערובת
של עמים שונים, ואחרים (R.Andree) להיפך, מביטים על היהודים כעל עם טהור
בלתי מעורב. חקירת קבוצות הדם והתכונות התורשתיות הבלתי מתחלפות שהוכנסה
בבדיקות האנטרופולוגיות מרשה לבסס את החקירות על בסיס מדויק.
Weissenberg שחקר את היהודים מטעם אנטרופולוגי, חושב את התימנים ליורשים
אמיתיים של העברים הקדמונים, אבל תולדות החיים של שבט זה נותן בכל זאת
מקום לחשוד במידה ידועה בהתערבות דם זר בדמם של אלה. מנקודת חלוקת הקבוצות
של הדם קבלנו את התוצאות שדלקמן. % מספר
הנבדקים קבוצת הדם 26.1
261
A 16.1
161
B 1.8
18
AB 560
56.0
0 100.0 1000 אינדקס הגזע = 1.55
מתוך המספרים האלה אנחנו רואים שמספר הקבוצה O הוא גבוה מאוד, מה שמראה
בלי ספק את טהרתו היחסית של הגזע. מספר הקבוצה A הוא גבוה מקבוצה B". [ז',
תרצ"ג, 26/7]. "מחלת הסרטן אצל היהודים/שכטר Schachter; Progres
med., No. 1931 נראה הדבר ששכיחות הסרטן והשתכנותו בגוף הן אחרות אצל
היהודים מאשר אצל עמים אחרים. בודאי יש בזה משום השפעת המבנה הביולוגי,
התנאים הסוציאלים והכלכליים". [ו', תרצ"ב, 82]. שימו לב לצביעות
שבעמדת ה.ר.ע: מחד תמיכה מלאה בתורת השבחת הגזע הגרמנית ומאידך דאגה לגורל
(הרופאים) היהודים באירופה, צביעות הבאה לביטוי מושלם באותן הצהרות
פומביות לרגל קונגרסים וכינוסים עולמיים, המובאות להלן. בהצהרות אלו,
בטווח משפט אחד זה מזה, תומכת ה.ר.ע בתורת השבחת הגזע (כשמדובר ב"חולי
נפש" כפי שראינו במאמרים הקודמים שפורסמו ב'הרפואה') ומגנה אותה (כשמדובר
ב"יהודים"):
"לקראת הקונגרס העולמי של הרופאים היהודים קול קורא הגורל העמיד בפנינו
כיום בבהירות יתרה שאלות רבות בשמירת הבריאות ובאוגניקה של האוכלוסין
היהודים במקומות תפוצותיהם בגולה ובמקום כינוסם בארץ ישראל. ביחוד חשובות
שאלות ההסתגלות וההתאקלמות של המוני העולים בארץ ישראל. השנאה הישנה לעמנו
מצד צורריו מצאה לה לבוש חדש בשאלת הגזע, ובתורה מסולפה, המכוונת להשפיל
גם את כבוד עמים וגזעים אחרים בעלי תרבות עתיקה, מצאו להם שונאי ישראל נשק
מורעל להתעלל בנו. תפקידם של הרופאים היהודים הוא לגלות את הלוט
מתורת השקר של ההדיוטות והבורים שבמחנה הבריונים". [ט', תרצ"ה,
423/4].
"סכום עבודת הועדה הא"ית לקונגרס העולמי של רופאים יהודים עד ל 22
בנובמבר 1935 נתארגנה ע"י הסתדרות הרפואית העברית בא"י ועדה א"ית לקונגרס
העולמי של רופאים יהודים. בתור תכנית הקונגרס הוחלט להציע: ח. העקרים
האוגנים בבעיות הקיום של העם העברי. ט. שאלת הגזע וסילופיה". [ט', תרצ"ה,
424].
את התמונה העולה מתוך ביטאון 'הרפואה' ניתן לסכם בקביעה כי הרופאים
היהודיים בארץ ישראל תמכו ב/קידמו את/ופעלו בתוך עקרונות תורת הגזע
והשבחת הגזע הגרמנית. הקוץ שבאליה, נגדו מחו ועליו התמרמרו, היתה הכללתם
הם כקבוצה ביולוגית בקריטריונים המבזים והפוגעים של תורה זו.
בשנת 1943 פירסם 'הרפואה'
את מאמרו של הפסיכיאטר התל אביבי פישל שניאורסון
"לנוכח מגיפת ההשמדה באירופה ולפסיכופאתולוגיה של טירוף עמים והמונים".
במאמר נכתב כך:
"בפעם הראשונה בהיסטוריה התפרץ באירופה טירוף ההשמדה של ההמונים, שיש בו
בהחלט משום מגיפת עולם. הזוועות הללו אינן בגדר הטבע של איזה שהוא יצור
נורמאלי, אלא זוהי הופעה חולנית של טירוף אגרסיבי אצל המונים, שתאוות הרצח
אחזה בהם כעווית אפילפטית ומתפשטת באורח סטיכי כמגיפה נפשית. התמונה
שלפנינו באירופה היא כאילו מבתי סוהר ומבתי חולי רוח הגיחו מחוריהם
מטורפים נואשים ופושעים פליליים שיצאו מדעתם, שברו את דלתות המוסדות
הסגורים, ובהשתלטם על המכונה הממלכתית של מדינה גדולה כבשו ארצות אירופה
ומושכים אותה בשיטתיות שבגורל לתוך תהום האבדון ושחיתות צלם האדם". [כ"ד,
תש"ג, 150]. כלומר, הכלואים הפסיכיאטריים "חולי הרוח", מי שהיו הקורבנות
הראשונים של תורת הגזע והשבחת הגזע הגרמנית שלשם רדיפתם והשמדתם חוקק החוק
הגזעני הראשון בגרמניה ביולי 1933 'חוק בית דין לבריאות גנטית' וזאת
שנתיים לפני 'חוקי נירנברג' הידועים לשמצה, הראשונים שהושמדו במקלחות גזים
בידי הפסיכיאטרים הגרמנים יוזמי ומבצעי רעיון השמדת העם המבוססת על
הרפואה והפסיכיאטריה הגרמנית, הם אלא המוצגים בידי הפסיכיאטר התל אביבי
כאחראים וכאשמים בטירוף המערכות שתורת הגזע והשבחת הגזע הביאה לעולם.
זהו אותו פסיכיאטר שביטאון 'הרפואה' דיווח כי פירסם בשנת 1938 מאמר מלומד
בכתב עת פסיכיאטרי גרמני. היסטוריה של צביעות ורשע. אחרית דבר - השבחת גזע
ניאו נאצית
בבסיס השואה הונח מדע ביולוגי גזעני שלפיו קיימים ליקויים גנטיים בקרב
קבוצות אוכלוסייה ייחודיות: יהודים, הומוסקסואלים, סכיזופרנים ואחרים,
שהופלו חברתית. ליקויים לכאורה גנטיים אלו הפכו בני אדם ל"תת אדם"
שהושמדו בשם טיהור האומה הגרמנית. הנאצים אינם, והנאציזם שהפך לחוק מדינה
את תורת הגזענות הרפואית פסיכיאטרית אכן מת. הפסיכיאטריה הביולוגית
והפסיכיאטריה הגנטית (שתי התורות שהשתמשו בנאציזם כלי שלטוני להוצאה לפועל
של תוכניות הטיהור הביולוגי שלהן) חיות, קיימות ומשגשגות. היהודים
וההומוסקסואלים השיגו כוח פוליטי כנגד רודפיהם. נשארו הסכיזופרנים. ושוב
מועלית טענה מדעית המתבססת על דעה קדומה, שנאה ורדיפה באמצעות דיבה רפואית
׀ זוהי הפסיכיאטריה הגנטית. וכמו בשנות ה-30' פסיכיאטרים יהודים מישראל
משתפים פעולה עם תורות אלו. הידעתם שהפסיכיאטר יוסף זוהר, מבית חולים
'שיבא' תל השומר' מכהן בוועד המנהל של הפדרציה העולמית של חברות
לפסיכיאטריה ביולוגית, וכי הפסיכיאטר הירושלמי ריצ'ארד אבשטיין מהמוסד
הפסיכיאטרי 'הרצוג' מתכנן להביא לארץ לירושלים דווקא את הקונגרס העולמי
של הפסיכיאטריה הגנטית בשנת 2004? אלו שמות פסיכיאטרים
ביולוגיים וגנטיים ישראליים:
מחלקת פסיכיאטריה ביולוגית ב'הדסה' עין כרם, ירושלים: לוי / פינקל / גרינברג / שלפמן / אריה שליו / קאניאס / דורביץ / ברנרד לרר / רונן סגמן / אגיד / קרני / יקיר / טורצקי
מוסד פסיכיאטרי 'הרצוג', ירושלים: ריצארד אבשטיין / איזנברג / נימנוב
מתקן כליאה פסיכיאטרי 'גהה', פתח תקוה: סם טיאנו / מנור
פקולטת מדעי הבריאות, מרכז סטנלי למחקר דו קוטבי באוניברסיטת בן גוריון
בנגב: רוברטו חיים
בלמקר/ משה קוטלר/ גלילה אגם /א. שמיר / כהן
מכון וייצמן למדע מחלקת גנטיקה מולקולרית: הורן סבן
בית חולים העמק בעפולה, מחלקת פסיכיאטריה: רשף / קרמר / בלאנארו
דרכה של הגנטיקה הגרמנית/נאצית הובילה לאושוויץ ׀ דרכה של הגנטיקה
הפסיכיאטרית החדשה מובילה לרדיפה, לעינויי ההתערבות הפסיכיאטרית הכפויה
ולרצח במסווה של בדיקה פסיכיאטרית טרום לידתית (Pre-Natal Psychiatric
Assessment) ומכאן: השבחת גזע ניאו-נאצית. בשם כבוד האדם וחירותו
עיצרו פסיכיאטרים גנטיים אלו!
תודתי לשולה ווידריך, ארכיון העיר תל אביב, ספרית הר"י חיפה, ספרית מכון
מקס פלנק לפסיכיאטריה ברלין, אפרים בנטל, מרים מאייר, ניקי ועדי על
העזרה.
הורות
איגנית
המשך קידום תורת השבחת הגזע במדינת ישראל שלאחר השואה
אנו מצטטים מממאמרו של גבריאל קאבאליון (מרצה בבית ספר
לעבודה סוציאלית ובחוג לקרימינולוגיה) "הרקע
למיסוד החינוך המיני וההסברה המינית בישראל", שהופיע ב"במכללה" עמ'
111-113: "עם
קום המדינה והעלייה ההמונית מארצות ערב, בלטה קבוצה של אנשי מקצוע שחשו
איום מפני גודל העלייה ובפרט מפני משפחות העולים שהציפו את היישוב והתרבו
ללא תכנון (הלברכט
1950, יוסף מאיר 1952). קבוצה זו ניסתה להביא את ההנהגה הפוליטית
לנטישת התפיסה הפרו-נטליסטית הקיצונית. באמצעות העיתונות וכתבי העת, הציגו
את החינוך המיני כאמצעי בעל פוטנציאל להקניית התנהגות רבייתית מתוכננת
ואחראית בקרב האוכלוסייה הנחשלת (הלברכט,
1949, לסקירה ר': כגן, 1967). גם כאן, לא מדובר בצעדים אופרטיביים,
בתכניות חינוכיות והסברתיות כפי שמוכרות היום. המסר הופץ בעיקר באמצעות
העיתונות בקרב אוכלוסיית ההורים. כך למשל, אנשי מקצוע ביטאו במאמריהם את
חרדתם מפני משפחות העולים הנחשלות, מרובות הילדים, המצטופפות בצריפים
רעועים וחיות בעוני ובתנאי תזונה לקויים, ומביאות את ילדיהן להתחנך ברחוב
ולהיחשף ל"תופעות שיש לקדש עליהן מלחמה" (מאיר,
1952, עמ' 76). הכותבים מוותיקי היישוב, שהיו מקצתם בעלי משרות
קליניות בכירות (כמו ד"ר מאיר, מראשי קופת החולים), אבחנו את הגורמים לנזק
בהתנהגותם של העולים עצמם, בכך שהם יולדים הרבה כאשר פערי הגיל בין הילדים
קטנים מדי.
בדיון במקרים פרטיים, בגוף המיני במיוחד של האם הצעירה,
משתקפת באופן סמלי תמונת עולם רחבה יותר. כך למשל, משפחות מזרחיות
הוצגו לעתים כדומות למשפחות ערביות, הנוהגות לחתן את ילדיהן בגיל צעיר
ובכך גורמות להם (במיוחד לאמהות הצעירות) "לנבול" בטרם עת. כיוון שכך, ראו
הרופאים הללו צורך להתערב בדפוסי
יצחק הלברכט
יוסף
מאיר
התנהגות
ה"נחשלים" באמצעות טיפול איגני (eugenic) מבוקר, סלקטיבי ושיטתי, בגיבוי
תחיקתי וממסדי. במקרה הזה אפשר שוב לראות שהכותרת "חינוך מיני" בעלת
משמעות שונה לחלוטין מזו המוכרת היום. אנשי המקצוע הציגו את החינוך המיני
כאמצעי שמשרת את המדינה ו"מכניס סדר" באיכות האוכלוסייה, מתוך הבאת
הנחשלים להפנמת התנהגות רבייתית מתורבתת ולרכישת "הרגלים נכונים" (פלק,
1948). מומחים אחדים ראו בחינוך המיני אמצעי לתרבות שכלל תכנון לטווח
ארוך, חשיבה רציונלית והתנהגות מאופקת. הוגים אלו דיברו פחות על צעדים
אופרטיביים של ממש.
היו אמנם מקרים
בודדים שבהם צידדו במעשים קונקרטיים ומידיים. כך למשל, הדפוס "הפסול" של
נישואי בוסר, ה"שכיח רק בעדה התימנית ובחלק מעדות המזרח", הפך לאחד ממוקדי
הפעולה של הרופאים האיגניים. בנושא זה הם פעלו למען חקיקה מחמירה עוד יותר
מן החקיקה המנדטורית. בחוק זה ראו דרך נוספת לחנך את "המזרחיים כך שיזנחו
כמה ממנהגיהם הקשורים במסורת שלא נשתנתה אצלם מימי הקדמונים" (הלברכט,
1950). רופאים אלה שאפו למדיניות מקיפה באמצעות חוקים נוספים ומעורבות
רשויות ממלכתיות. כך למשל הלברכט, רופא גיניקולוג, דרש למסד בדיקות
רפואיות למתן אישור נישואין ואף ביקש לחוקק חוק שיאסור נישואי גברים ונשים
בעלי תורשה פגומה (הלברכט,
1950).
כדי להמחיש את השוני בין עמדותיו בעד פיקוח על הילודה עד כדי תכניות
"איגניות" לבין העמדה הפרו-נטליסטית של בן גוריון, אביא את הסיפור
הבא....במכתב אחר [-לבן גוריון] החריף הלברכט את טענותיו בנוגע לחומרת
הבעיה "הגורלית", ודיבר על פתרונות אפשריים, כמו הקמה של משרד מיוחד מטעם
לשכת ראש הממשלה שירכז את עניני הילודה של היישוב "ואולי יעסוק בעידוד
מחקרים אויגנטיים של עם ישראל בכלל" (הלברכט,
1949, מכתב מיום 11 בספטמבר)."
-------------
מורשתו
של יצחק הלברכט
תוכנית
"סיפור משפחתי" - בית התפוצות. סיפור משפחתי" תחרות בינלאומית
לאילנות יוחסין ע"ש פרופ' יצחק הלברכט. המרכז לגניאלוגיה יהודית
ע"ש דגלס א' גולדמן בבית התפוצות, בשיתוף עם האגף לקשרי חינוך
ישראל-תפוצות והאגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך מקיים תחרות עבודות
שורשים לתלמידים בני 11 – 14 בארץ ובתפוצות המשתתפים בפרוייקט
"שורשים". מטרת התחרות היא לעודד את התלמידים להעמיק בחקר משפחותיהם
ולהעניק להם את ההזדמנות לצרף את אילן היוחסין שלהם למאגר של משפחות
יהודיות במרכז לגניאלוגיה בבית התפוצות, וזאת באמצעות תוכנת "אילנות".
הפעילות החינוכית תבטיח שמידע חשוב זה יישמר לדורות הבאים ויקל על מציאת
קשרים עם משפחות אחרות. חקר המשפחות בהשתתפות תלמידים מישראל
והתפוצות מדגיש את היותנו עם אחד. פרסים יוענקו לשלושה תלמידים מהארץ
ולשלושה תלמידים מהתפוצות אשר יגישו את העבודות המצטיינות מכלל העבודות
המוגשות. דמי השתתפות בתחרות הם 210 ש"ח לבית ספר עבור כל התלמידים
המשתתפים בתחרות. בתי ספר המשתתפים בפרוייקט "שקוף" של בית התפוצות
זכאים להשתתף בתחרות "סיפור משפחתי" ללא דמי הרשמה.להרשמה ולפרטים נוספים
יש לפנות אל מרתה מאז"ה – רכזת הפרוייקט, המרכז לגניאלוגיה יהודית ע"ש
דגלס א. גולדמן, בית התפוצות, ת.ד. 39359, ת"א, 61932, טל': 03-6405593;
פקס: 03-6405727, דוא"ל: bhgnlgy@post.tau.ac.il .
תחרות
בינלאומית לאילנות יוחסין נערכה בבית התפוצות. טולי פיקרש. 48 בתי
ספר מהארץ ומהתפוצות השתתפו השנה בתחרות הבינלאומית לאילנות יוחסין ע"ש
פרופ' יצחק הלברכט, שנערכה ביוזמת 'בית התפוצות'. בסוף השבוע שעבר
נערך טקס הענקת הפרסים לזוכים בתחרות ה"סיפור המשפחתי", בהשתתפות מאות
תלמידים, מורים והורים. משתתפי האירוע התרשמו מקרוב מהעבודות הנבחרות של
התלמידים והתלמידות בנושא השורשים והאילנות היוחסין. מנכ"ל בית התפוצות
רני פינצי ציין כי זו השנה התשיעית לתחרות וכי מדובר ב"פרוייקט בעל חשיבות
חינוכית מהמעלה הראשונה". סמי שמעון, נשיא הקונגרס הספרדי העולמי, מממן
ונותן החסות לפרוייקט, סיפר כי ביהדות עיראק ממנה בא, חלקו כבוד רב
למסורת. "התחרות 'סיפור משפחתי' תורמת ומחנכת לכיבוד המסורת. עם שאינו
יודע את עברו אין לו עתיד", אמר סמי שמעון. פרופ' דוד נבו, ראש בית הספר
לחינוך באוניברסיטת תל- אביב, ציין אף הוא את חשיבות הפרוייקט ואמר כי
מדובר ב"משב רוח מרענן בימים שאנו תקועים בבעיות, גם במערכת החינוך,
במיוחד כשהוא משיג מספר מטרות חינוכיות בעת ובעונה אחת".
'איתנים' הנו ירחון קופת חולים הכללית 1948-2005 יצחק הלברכט:
'איתנים' 2 עמ' 237-238, 1950, "ננהיג בדיקה רפואית לפני הנישואין"
אגרות אישיות לדוד בן גוריון, ארכיון האגודה הישראלית לתכנון המשפחה,
15.4, 1.5, 11.9, 1949 יוסף
מאיר:
' איתנים' 5 עמ' 76-77, 1952, "הגברת הילודה או ריבוי הילדים" ולטר
פלק:
' איתנים' 1 עמ' 10-12, 1948, "איך נטפל בילדי העולים" כגן:
'סעד' 11, עמ' 194-195, 1967 "אוכלוסיית ארצנו כמות ואיכות"
תוספת
באתר בלבד/2
מעקב
המשך הסתמכות על פסיכיאטרים נאציים בישראל
קשה
להאמין אך גם ב-25.11.2008 עדיין מסתמך פסיכיאטר ישראלי בשם גיא
שוסהיים (בצילום העליון) מבית החולים 'העמק'
בעפולה על מחקריו של הפסיכיאטר הנאצי ארנסט
קרטשמר, שב-1933 הצהיר על הצורך בעיקור רפי השכל, ובהכללת שתיינות,
עבריינות ואפילפסיה כנימוקים להרג. והיה פעיל בפסיכיאטריה הארגונית של
המשטר הנאצי: ב-33' נבחר לועדה המנהלת של 'הארגון להגיינת הגזע והנפש'.
עורך הביטאון 'היגיינת נפש' יחד עם ארנסט רודין. אולי העובדה שהפסיכיאטר
שוסהיים הוא חבר באיגוד הישראלי לפסיכיאטריה
ביולוגית מסבירה את מקורות ההשראה שלו.
גיא
שוסהיים, חבר באיגוד הישראלי לפסיכיטריה ביולגית
ארנסט
קרטשמר
במאמרו
"סכיזופרניה והשמנה" שהתפרסם ב-
theMEDICAL
"אתר הבית של הרופאים בישראל" כותב הפסיכיאטר שוסהיים:"בנוסף להשגות אלו, עיבוד של מספר מחקרים
מעלה סברה שיש קשר גנטי בין סכיזופרניה לקצב מטבולי נמוך, כלומר מועדות
להשמנה, ללא קשר לטיפול התרופתי, וזאת בניגוד להבחנה הקלאסית של
Kretchmer, שהיה מהאבות המייסדים של המקצוע אשר ניסה להבדיל חיצונית בין
הסכיזופרנים, הרזים, לבין אלה הסובלים מהפרעות מצב רוח,השמנים יותר."
ר'
כאן על השימוש שעשה פסיכיאטר יהודי בארץ ישראל, בשנות המשטר הנאצי,
ב"הבחנה הקלאסית" של אחד מ"מהאבות המייסדים של המקצוע".
כך
זה התחיל. פוסטר תעמולה ללשכת מדיניות הגזע הנאצית,
מחצית שניה של שנות ה-30
הטקסט אומר: "אדם חולה-גנטית זה עולה לקהילה במשך
חייו 60,000 ר"מ.
חברי העם, זהו גם כספכם. קראו את "האומה החדשה", הפרסום של לשכת
מדיניות הגזע של הנס"דפ".
קורט
בלומנטל
×ארנסט רודין, מראשית המאה ה-20 חלוץ מכונת המוות הפסיכיאטרית.
ממחברי החוק הנאצי ל'עיקור'
וממניחי הבסיס המדעי לחוק
ל'מניעת ילדים לקויים גנטית'
(שניהם משנת 1933). קיבל
מדלית הוקרה אישית מהיטלר
בה הוגדר כ"חלוץ היגיינת הגזע"
××הנס לוקסנבורגר, עוד בשנת 29' קידם את רעיון היגיינת הגזע בדברו על
"השמדת פחותי הערך".
באוגוסט 32' דרש לוקסנבורגר להנהיג קריטריונים אוגניים לעיקור, ובמידה
והפרלמנט הגרמני לא יאשר זאת, הרי שלדעתו על הפסיכיאטרים לעקר ללא רשות.
.
מרדכי
ברכיהו
"זהו תפקידה של החקירה הביולוגית. בבואנו לקבוע את
הערך הביולוגי של אדם אין לנו דרך אחרת מאשר אנליזה של מערכות הגוף כולו...ככל שהאדם מתרחק מבחינה זו מהממוצע האריתמטי, פוחת ערכו
הביולוגי"
פישל
שניאורסון למד
רפואה בברלין וגר בה החל מ-1922 וכתב ספר שבו הוא מתאר את עבודתו
כפסיכיאטר שמטפל בניצולי
השואה לאחר המלחמה
יוליוס
מוזס
"בגרמניה ישנה מגמה חזקה להשבחת הגזע (אבגניה) וחוק
המפקח על הנישואין"
×××ארנסט
קרטשמר. ב33' הצהיר על הצורך בעיקור רפי
השכל, ובהכללת שתיינות, עבריינות
ואפילפסיה כנימוקים להרג.
פעיל בפסיכיאטריה הארגונית של המשטר הנאצי: ב33' נבחר לועדה המנהלת של
'הארגון להגיינת הגזע והנפש'. עורך
הביטאון 'היגיינת נפש' יחד
עם ארנסט רודין
בטעינה...
