'הארץ' מדווח על עבודת הגמר לקבלת התואר בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה של ד"ר יעל פאראן: תולדות הפסיכיאטריה והטיפול בחולי נפש כפי שהשתקפו במאות סרטים.
לדברי המאמר "לקולנוע היתה השפעה ניכרת על הבאת צורות הטיפול הפסיכיאטרי לקהל הרחב. למרות שרק 10% מהרופאים באמריקה עוסקים בפסיכיאטריה, הם מופיעים מעבר לכל פרופורציה בסרטים". ובהמשך מתאר הכותב כי "הסרטים שיקפו את התפתחות הגישה הטיפולית לחולים: החל בסרטים שבהם כל מה שהיה צריך כדי לטפל בחולה היה להוציא ממנו את הסיפור הטראומטי של הילדות ומכאן לפתרון הקונפליקט, כפי שפסיכואנליטיקאים האמינו, ובהמשך סרטים שחדרו לתוככי המחלקות הסגורות והראו את נוראות הטיפול שהיה לפני בוא התרופות וההבנה המעמיקה יותר של הטיפול הנפשי"
ליחס מיוחד זוכה הסרט "קן הקוקיה" (מילוש פורמן, 1975) המתואר כ"זכור לכל בשל הקשיחות הנוראה של האחות השולטת במטופלים והדרך שבה הפכו את הגיבור לאדם חסר הבעה לאחר שימוש בנזע חשמלי. הסרט השפיע ללא ספק על דורות של מטפלים ומטופלים".
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/853399.html
להבנה אחרת לגמרי של תפקיד הסרטים – הוליוודיים ואחרים (-ש'הארץ' המקדם את תורת הגזע הביולוגית גזענית של הפסיכיאטריה עובר עליהם בשתיקה מובנת-), בקידום פשעי הפסיכיאטריה ראו את מאמרנו "מאותנסיה לאנטי סטיגמה" שהתפרסם ב'כפיה' מס. 6, פברואר 02'.
http://www.iaapa.org.il/46024/kfia6_from_euthanasia_to_antistigma