|
פורסם
ב'כפיה' מס. 4, עיתון עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית (ע"ר) נובמבר
98
צביעות ארגוני "זכויות האדם"
ביולי 98' קיימה הפקולטה למשפטים של
אוניברסיטת ת"א דיון פומבי בשאלה של "ייצוג משפטי באשפוז כפוי". הדוברים
השונים מטעם ארגוני "זכויות האדם" למיניהם שהשתתפו בדיון חזרו והציגו את
עמדתם הידועה בדבר זכות היסוד של הכלוא הפסיכיאטרי לקבלת סיוע משפטי
להגנתו.
בעמדה זו יש סתירה: הכפייה הפסיכיאטרית היא מרכיב חוקי במערכת הבריאות
בישראל, מערכת שמתפקידם, כמובן, לעזור לטפל ולשקם. משתתפי הדיון כעו"ד דן
יקיר והדר נמיר מ'האגודה לזכויות האזרח' או פרופ' קנת מן מ'הסניגוריה
הציבורית' – אם לציין רק חלק מהם – שדיברו על רצונם להגיע למצב של 'עו"ד
לכל חולה' מתעלמים מהמשתמע מכך, דהיינו שהמערכת הפסיכיאטרית הישראלית
פוגעת ומעוולת באופן כה יסודי ומהותי שיש לתת לכל כלוא ("חולה נפש" בלשון
החוק) הגנה משפטית מפניה. הם בוחרים לתמוך במדיניות נקודתית של 'כיבוי
שריפות' ו'סתימת סדקים' במקום להתייחס למהות הבעיה.
סתירה זו מעידה על ההסכמה ושיתוף הפעולה של ארגוני 'זכויות אדם' למיניהם
עם הנחת היסוד הגזענית שבבסיס הפסיכיאטריה. זו האחרונה מעניקה הסבר והכשר
מדעי לקביעת סוגים של התנהגות חברתית לא רצויה (שם הקוד הפסיכיאטרי
ל'סכיזופרניה') כנובעות מפגם גנטי, ביולוגי כלשהו. פגם ההופך את נושאו
ל'תת אדם' – או בלשון החוק הישראלי ל'חולה נפש' – שזכויות האדם הבסיסיות
נשללות ממנו ומאפשר בכך לכלוא אותו שרירותית, לפלוש לגופו, לגזול את רכושו
ואף להרוג אותו.
זהו מצב המעיד על אי הבנה (ויש שיאמרו צביעות) מהותית מצד ארגונים אלה.
-כידוע אחת מקבוצות האוכלוסייה שארגונים אלה מזוהים עם מאבק עקבי על
זכויותיהן היא של ההומוסקסואלים (והלסביות), רבים מהדוברים הראשיים
בארגונים אלה מצהירים על השתייכותם לקבוצה זו. והנה ה'הומוסקסואליות' היא
הגדרתה של מחלת נפש פסיכיאטרית שנטבעה לראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-19
כדי לאפשר לפסיכיאטריה, בתפקידה ככלי דיכוי פוליטי של שכבות חלשות וחריגים
למיניהם, לכלוא, לענות ולהרוג שרירותית אנשים שהפגינו התנהגות חברתית לא
רצויה, על סמך הגדרתם כ"חולים".
פרדוכסלית, אפיון הומוסקסואלים כקבוצת "חולי נפש" שניתן לשלול את זכויות
האדם שלה הוא שהאיץ ותרם להתאגדותם למחמה בטרור הפסיכיאטרי שהופעל נגדם,
מאבק שהסתיים בניצחונם עד כדי אילוץ הפסיכיאטריה למחוק את הגדרת
ה'הומוסקסואליות' מקטלוג המחלות. ניצחון זה מאפשר כיום לארגוני זכויות אדם
להצטרף אל, ולשתף פעולה עם, רודפיהם מאתמול ולהפעיל נגד הקבוצות החלשות
שעדיין נרדפות בידי הפסיכיאטריה את אותו טרור המבוסס על סטיגמה שהופעל
בזמנו נגדם.
רק ביטול הכפייה הפסיכיאטרית והפניית משאבים ממשלתיים ליצירת תחליפים
אנושיים ומכובדים לפסיכיאטריה תפתור את הבעיה.
ח. א.
המסוכן לציבור
האמיתי מתבקש לקום
'מסוכן לציבור' היא
סיסמת קמפיין הפרסום המשמשת את הממסד הפסיכיאטרי מראשיתו כפיגום שעליו הוא
בנה את הצידוק להפרת זכויותינו. לקחנו את הסלוגן הגזעני והבלתי מוכח
בעליל שלהם לגבי ה"מסוכנות לציבור" שלנו והחזרנו אותו כבומרנג לפסיכיאטרים
בתוספת העובדות.
הפצנו פליירים שבהם הכינוי 'מסוכן לציבור' מכתר את ראשיהם של פסיכיאטרים
שונים. הפליירים מכילים עובדות, בגיבוי ציטוטים מן העיתונות, המהווים
הוכחה וראיה למידת המסוכנות לציבור הטמונה בממסד הפסיכיאטרי – גוף עם כל
כך הרבה סמכויות וללא כל נתינת דין וחשבון על פעולותיו, גוף הפועל נגד
זכויות האדם.
הפליירים ציטטו מהעיתונות את מיודענו הפסיכיאטר ס. טיאנו שסיפק חוות דעת לבית המשפט לפיה אנס
ילדות אינו מסוכן לציבור, את הפסיכיאטר זוהר שכלא את שושנה גליקסמן על סמך
תלונה שקרית של שכן, את הפסיכיאטר אבנון שאיבחן את מיה קוך חושפת השחיתות
ב'תנובה' כסכיזופרנית פרנואידית ו"המליץ" לה להתאשפז, ואת הפסיכיאטר
מרגולין שכלא את חברת העמותה ליסה מעוז על סמך טענה שקרית לפיה "גנבה פנקס
טלפון"(!). בתחתית הפליירים ציינו שהפסיכיאטר ממשיך בתפקידו.
רצינו לעורר דיון ציבורי וציפינו לתגובות. לא שערנו שהפסיכיאטר סם טיאנו,
יו"ר איגוד הפסיכיאטרים ישראל ומנהל מתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'גהה' יתקשה
מאוד לקחת אחריות למעשיו. בקנוניה עם הפסיכיאטר מרגולין, הפסיכיאטר המחוזי
של תל אביב, הוא רקח תלונת שקר של "הסתה לרצח" בגין הפצת הפלייר נגד יו"ר
העמותה חגי אביאל.
אביאל שזומן מיידית לחקירה במשטרת מרחב הירקון משחזר, "נחקרתי במשך שעה
בידי רס"ר בבקוף. כיצד נכתב העלון? (-במכונת כתיבה), באיזו טכניקה שוכפל?
(-מכונת זירוקס), מהיכן נלקחה התמונה? (-'ידיעות אחרונות'), איפה חולק
העלון? (-על שמשות של מכוניות) וכו'. הסברתי לבבקוף שהמשטרה לא תקבע לי את
גבולות חופש הביטוי והסברתי את מטרות העמותה בפרסום הפליירים וכמובן
שהכחשתי כל כוונה להסית לרצח. למרות כל הסברי התעקש בבקוף שכל אדם סביר
יתרשם מהפלייר שמדובר בהסתה לרצח. לבסוף, בניסיון להוכיח כוונה מצידי
להסית לרצח נחקרתי מה תהיה "תגובתי" כשייוודע לי שטיאנו יירצח ע"י אדם
שיפעל בהשראת הפלייר. בשלב זה התייאשתי מהניסיון לדבר עברית עם המשטרה
ועניתי רק במשיכת כתפיים. נאמר לי לחתום על התחייבות כספית אישית בסכום של
2000 ₪ שלא אפיץ את הפלייר עד שיוגש נגדי כתב אישום על הסתה לרצח.
כשהתנגדתי אוימתי שאם לא אחתום יעצרו אותי "על המקום" ושלאחר 24 שעות אובא
לבית המשפט כדי ששופט יאלץ אותי לחתום ואם אמשיך לסרב אכלא לתקופת זמן
ארוכה בנימוק של "בזיון בית המשפט". כמובן שנוכח סחטנות פשיסטית כזו לא
נותרה לי ברירה אלא לחתום".
כך, בדרך של הפחדה ואיומים בהפעלת מנגנון הביורוקרטיה והסחבת של המשטרה,
סותם הממסד הפסיכיאטרי את הפה ללוחמים נגדו.
נ.ק
 הראה לי את חשבון הבנק שלך ואראה לך את מידת המסוכנות שלך
הם מקיימים עכשיו נגדנו מלחמת מאסף. במשך שנים הפסיכיאטרים כלאו והתעללו
בנו באצטלה של ה"מסוכנות לציבור" שלנו. עכשיו אנחנו מוכיחים בעזרת עובדות
וציטוטי עיתונות שסכנה לציבור נשקפת מתוך מערכת שברשותה מתקני כליאה,
הסכמי ספק עם ברוני סמים, מכשירי עינויים כגון שוק חשמלי ומתקני קשירה
שבהם נקשרים אנשים לפרקי זמן של 20 עד 30 שעות מתוך מטרה יחידה להשפיל,
לבזות, ולשלול מהם את צלם האנוש.
מיודענו הפסיכיאטר ס. טיאנו הוא כמובן פרילאנס לא קטן ועושה עבודות
קבלניות אחרי העבודה הראסמית מתוך רצון ותעצומות נפש נוגעים ללב. בעבור
חופן נאה של שטרות הוא העניק את שרותי האבחון שלו לאנס הפעוטות (ראו ידיעה לעיל).
טפיחה פסיכיאטרית על השכם ובעבור אותו מקבץ ספרות קיבל אנס הפעוטות בנות
ארבע פידבק חיובי למעשיו בבחינת "אינו מסוכן לציבור" (כנראה שטיאנו מתכוון
לציבור שמעל לגיל 4).
מצאו את ההבדל: חגי אביאל נכלא למשך שנה שלמה בגיל 15 (במצב כלכלי בו מנהל
הבנק היה מעדיף למשכן את האימא שלו מאשר לתת לו אשראי) במחלקת הנוער של
מתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'גהה' שנוהלה באותו זמן תוך השלטת טרור פיזי בידי
לא אחר מאשר מיודענו ס. טיאנו. להבדיל מאנס הילדות אביאל קיבל מטיאנו,
בחינם, אבחנה פסיכיאטרית הקובעת שהוא "מסוכן לציבור" ומכאן הצורך לכלוא
אותו לשנה. ייתכן שכשמאזן חשבון הבנק לא מראה לטיאנו שסכום נאה הועבר
לזכותו חוות הדעת והאבחנה הפסיכיאטרית שלו משתנות בהתאם? ייתכן ש"מסוכן
לציבור" היא הגדרת העוני?
כן, טיאנו מאשים את אביאל, ממייסדי העמותה, בהסתה לרצח. זה נהדר. זה נפלא.
המלחמה של טיאנו עברה לפסים קצת יותר רצויים. עכשיו הוא כבר לא נלחם מלחמה
דמיונית באיום המייצג את הצורך שלו, של הפסיכיאטריה ושל החברה בשעיר
לעזאזל – המשוגעים כביכול. הוא נלחם מלחמת מאסף על הכבוד שלו. שנים התעמרה
הפסיכיאטריה בחוליות החלשות בחברה, כלאה אותן ללא משפט, התעללה בהן
בסימום, בסירוס, בניתוחים נוסח דר' מנגלה, בשוק חשמלי ועוד. טיאנו היה
נורא עסוק. תחשבו כמה נפלא הדבר, אותם רגעים מעטים שבהם טיאנו הגיש תלונה
נגד אביאל במשטרה בגין הסתה לרצח נמנע ממנו, בשל עיסוקיו החדשים, לרצוח את
זכויות האדם של אזרח נוסף בשם הפסיכיאטריה והמדע. השגנו את מטרתנו.
ע.מ.
|
 |
| |
 |
|
מימין
למעלה ובכיוון השעון:
טיאנו, אבנון, זוהר ומרגולין
|
|
בטעינה...
