בין ה-6 ל-11 באוגוסט 99' התקיים בהמבורג, גרמניה, הקונגרס העולמי ה-11 של
התאחדות הפסיכיאטריה העולמית. זהו הקונגרס הבינלאומי הראשון שההתאחדות
עורכת בגרמניה מאז תום מלחמת העולם השנייה.
צירוף זמנים זה אינו מקרי: הפסיכיאטריה הגרמנית היא האחראית הישירה לשואה.
היו אלה הפסיכיאטרים הגרמנים (אלפרד הוכה, למשל) שהציעו, כבר בשנות ה-20
להרוג את אלו ש"חייהם אינם ראויים לחיות". עם עליית המשטר הנאצי היו אלו
הפסיכיאטרים שפנו אל היטלר בהצעה להתחיל ברציחת הכלואים הפסיכיאטריים:
ההיגיון הביולוגי וההנמקה החוקית של השואה מבוססים על תורת הפסיכיאטריה
הגרמנית שקבעה כי קבוצות אוכלוסייה שונות כ'יהודים' 'הומוסקסואלים'
'סכיזופרנים' וכו' מאופיינות ע"י גילויי התנהגות חברתית שנקבעה כ"לא
רצויה" ו"א-סוציאלית" ושמקורה הוא בליקויים ביולוגיים חסרי מרפא ההופכים
את חבריהן ל'תת אדם' ואשר יש לטהר את גוף האומה מאלמנטים חולים אלו. על
סמך ממצאים מדעיים אלו קבע המחוקק הגרמני כי מחברי קבוצות אלו תישללנה
זכויות האדם: מותר לרדוף אותם על סמך דעותיהם ואמונתם – הנובעות לדברי
הפסיכיאטרים מליקויים ביולוגיים – ולכלוא אותם שרירותית, לענות ולהרוג
שרירותית, לפלוש לגופם ולגזול את רכושם. שיטת ההשמדה ההמונית ב"מקלחות גז"
יושמה מ-1939 עד1941 ב-6 מוסדות פסיכיאטריים ברחבי הרייך בידי צוותים של
פסיכיאטרים, ובשיתוף פעולה עם כל המוסדות הפסיכיאטריים. ולאחר1941, כשדעת
הקהל בגרמניה החלה להתנגד לרציחות אלו, דבר שאילץ את היטלר להורות על
הפסקתן לכאורה, היו אלו אותם צוותים של פסיכיאטרים מיומנים ברצח שהקימו
ותפעלו את "מקלחות הגזים" במחנות השמדה במזרח אירופה כשהם משתמשים באותם
כלים: למשל הכבשן מהמוסד הפסיכיאטרי גרפנק הועבר לטרבלינקה. ראו את מאמרו של ארנסט קליי בגליון זה וקראו את
ספרו של הנרי פרידלנדר 'מקורות השמדת העם הנאצית, מהמתת חסד לפתרון סופי,
1995. מטרתו המפורשת של קונגרס זה, כפי שפורסמה בעיתון 'פרנקפורטר
רונדשאו' ב-4 לאוגוסט 1999 מפי פרופ' וולפגנג גבל מדיסלדורף יו"ר הוועדה
המארגנת היא ש"בעצם עריכת הקונגרס בהמבורג מצהירה התאחדות הפסיכיאטריה
העולמית כי למרות השימוש לרעה השיטתי בפסיכיאטריה בזמן
הנציונאל-סוציאליזם, גרמניה היא שוב מקום המקובל על הקהילה הבינלאומית
לעריכת קונגרסים".
כלומר משתמע מכך שרציחות הפסיכיאטרים הגרמניים הם מעין "תאונת עבודה"
בשגרת היומיום הפסיכיאטרית שניתן לעבור עליה לסדר היום. עזות הפנים של
טיוח והלבנת פשעי הפסיכיאטריה הגרמנית מתאפשרת משום שקורבנותיה מקרב
הכלואים במוסדות הפסיכיאטריים הם קבוצה חסרת גיבוי וכוח פוליטיים המקבלת
יחס של דיסקרטיזציה ונידוי כמשוגעים. בעוד שהיהודים נתפסים בדעת הקהל
העולמית כקורבן העיקרי של השואה, מתעלמים מהקורבנות האחרים.
העובדות המפורטות לעיל אינן ידועות או נידונות בישראל ולבורות זו יש מטרה
פוליטית. היהודים והציונים לא מעוניינים לוותר על מה שנתפס בעיניהם
כמונופול על השואה ולהכיר בשותפות הגורל בינם לבין הקבוצות האחרות שנרדפו
ע"י הפסיכיאטרים הגרמנים, בעיקר משום ששתי קבוצות אלו גייסו את השואה לסדר
היום הפוליטי שלהן: הציונים כידוע טוענים שהשואה אירעה משום שליהודים לא
היתה מדינה ולכן הקמת מדינת ישראל היא התשובה לבעיה. נוסחה המודגמת בין
השאר במוזיאון 'יד ושם' בירושלים. היהודים טוענים שהשואה היא המשכה של
האנטישמיות בעולם המערבי ולכן יש להתמקד במאבק בה. שתי הקבוצות מסרבות
להכיר בבסיס הביולוגי הפסיכיאטרי הגזעני שאיפשר חקיקה שהתירה את רציחת מי
שמוגדר מדעית וחוקית כ'תת אנוש' ביולוגי. וכמובן שהיהודים לא מעוניינים
להיות מזוהים עם הכלואים הפסיכיאטריים אותם הם רואים כנחותים מבלי להבין
שאותה סטיגמה ביולוגית היא שהופנתה גם כלפיהם ואפשרה ואף הצדיקה את
רציחתם.
נח קליגר
הפסיכיאטר המחוזי
של ירושלים קרלוס בראל
אך טיוח פשעי הפסיכיאטריה אינו אופייני רק לגרמניה. ביולי 98' פניתי לנח
קליגר, עיתונאי ב'ידיעות אחרונות' וניצול אושוויץ בהצעה שיסקר סיור
שהעמותה מתכננת לערוך במתקני ההשמדה הפסיכיאטריים בגרמניה. תשובתו "לא
נרצחו חולי נפש במקלחות גזים בבתי חולים פסיכיאטריים". כשהסברתי שרק עתה
הייתי במוסד הפסיכיאטרי בעיר ברנבורג במדינת סאקסן-אנהלט היכן שנשתמרה
"מקלחת" שכזו ענה: "אתה חושב שהגרמנים כל כך טיפשים שהם היו משאירים דבר
כזה קיים?". ובכתבה מדצמבר 98' במקומון הירושלמי 'כל העיר' שבה העלינו את
העובדות המתוארות לעיל הגיב עליהן הפסיכיאטר המחוזי של ירושלים קרלוס בראל
כך: "הטענה הזאת מופרכת מהתחלה ועד הסוף. כמו בכל המקצועות, בתקופה הנאצית
היו אנשים ששיתפו פעולה. למשל עיתונאים, משפטנים, רופאים וגם פסיכיאטרים.
לשים את הפסיכיאטריה כמשתפת פעולה מרכזית ועיקרית עם הנאצים זה פוגע
ומופרך".
על פי הפרסום הרשמי השתתפו יותר מ–30 פסיכיאטרים ישראלים בקונגרס זה
שכאמור מטרתו המוצהרת היא לבטא הזדהות וטיוח פשעי הפסיכיאטריה הגרמנית.
הפסיכיאטר קרלוס בראל, למשל, היה אחד המשתתפים. (הרשימה בהמשך).
ונקודה כואבת נוספת: כידוע רבים מניצולי מחנות ההשמדה הגרמניים, מייד
בהגיעם לישראל, נכלאו וכלואים עד יום זה, במתקני כליאה פסיכיאטריים.
כולאיהם מהיום באו להזדהות ולהביע תמיכה ברודפיהם, מענייהם ורוצחיהם בעבר.
המעגל הפסיכיאטרי נסגר כאן. ח. א.
הרשימה הרשמית של
פסיכיאטרים ישראלים שהשתתפו בקונגרס שמטרתו המוצהרת היא לבטא הזדהות וטיוח
פשעי הפסיכיאטריה הגרמנית:
בטעינה...
