שלום,
אישפזו אותי בכפייה לא בצדק, ופניתי לאמנון לוי.
העניין הוא שבפנים אמיתיות הם לא לא מתעסקים עם חקירות פרטיות.
אני מחפש אנשים שעברו משהו דומה, שיחברו אלי, כדי שנוכל ללכת קבוצה לאמנון לוי.
מחכה לתגובות.
שלום רב.
בן 20. לפני כחצי שנה כשאני בכלא צבאי החליט הפסיכיאטר של המתקן
להעביר אותי לאשפוז בברה"נ. ודרש בתוקף שאני יסכים ואשתף פעולה.
שאלתי,והיה ואני לא מסכים,הפסיכיאטר השיב נשתמש בכוח לאשפוז כפוי
בשל תחושת חוסר האונים - כשאני בעמדת נחיתות וחושש מהאיום -הסכמתי
מחוסר ברירה. כאמור, האולטימטום של הפסיכיאטר כבר מראש כוחני ופועל
יוצא של אשפוז כפוי. הרי אולצתי למלא תכתיב בכפייה ולעשות לפי רצון האחר
מבלי שניתן לי לבחור אחרת.
לאחר 8 ימי אשפוז 3 ימים בסגור והשאר בפתוח השתחררתי מהאשפוז הכפוי
ופוטרתי משרות צבאי. על 21 . כאילו שלא די בעוגמת הנפש בלשון המעטה
במכתב השחרור מברה"נ כתוב אושפז מרצון - זה שקר וכל מילה נוספת מיותרת.
מיום המקרה אני מרגיש מת חי פגוע ומושפל בלשון המעטה, נראה שהנפש פצועה
ומצולקת. מיום המקרה אני במתח חי בפחד, מתרחק ממקומות סגורים ולא מצליח
להיכנס למסלול חיים מסודר.
1.האם הפסיכיאטר פעל כשורה, לפי פקודת הרופאים, פקודות מטכ"ל, ותוך הקפדה על זכויות החולה ?
2.האם הייתה אלטרנטיבה אחרת שמנעו ממני ושלא הובאה לידיעתי גם מצד הפסיכיאטר ?
3.האם ההחלטה להעברה לאשפוז נמצאת רק בידיו של הפסיכיאטר או שמה יש עוד גורמים שהיה מחובתם
להיות מעורבים בשרשרת הפיקוד והמערך הרפואי והם בחרו להיכנס לתרדמת.?
4.האם הפסיכיאטר של הכלא הצבאי מחליט לבד או צריך ליידע ולקבל אישור חתום מהפסיכיאטר המחוזי ?
5.האם למפקד מתקן הכליאה יש מקום לשיקול דעת מול הפסיכיאטר ?
6. מי מאשר את העברה ממתקן הכליאה למרכז ברה"נ - מפקד המתקן, מקרפ"ר, הקמצ"ר ?
7. איזה אישורים וטפסים מחוייב הפסיכיאטר מהכלא עם העברתי למסור לידיי מרכז ברה"נ ?
8.האם הפסיכיאטר של הכלא הצבאי מחליט לבד או צריך ליידע ולקבל אישור חתום גם ממקרפ"ר ?
9. מדוע הוכנסתי בכלל תחילה לאגף הסגור , מי מאשר זאת, ועד כמה יש למערכת הצבאית חלק בכך ?
10.האם מהלך העברה והקליטה מועברים לידיי משרד הבריאות, ומה חלקם בבחינת כשירות האשפוז ?
11.מה היה השיקול להעביר אותי לאשפוז בברה"נ - ולא למרכז רפואי במסגרת טיפול אמבולטורי ?
12. האם יש מקום (בכל מקרה) לפנות בתלונה למצ"ח ו/או ליחק"פ במשטרה הצבאית ?
13. מה היה באפשרותה ובסמכותה של משקית נפגעים שהגיע לבקר אותי לעשות ולשנות מתוקף תפקידה ?
14.עד כמה נפוץ ונהוג להעביר חיילים בכזו קלות ממתקני הכליאה לאשפוז בברה"נ ?
15.איזה אישורים וטפסים מחוייב הפסיכיאטר מהכלא לקבל לידיו עם העברתי לאשפוז ממרכז ברה"נ ?
16.מי הם הגופים האגפים המדורים והמשרדים שמחובתם להיות מיודעים ומעורבים בהעברת חייל לאשפוז ברה"נ
17.האם בגין הנ"ל ניתן להגיש תביעה על "תקיפה רפואית" לחץ נפשי ואירוע טראומטי?
18.האם בגין הנ"ל ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית ניצול ופגיעה מצד בעל סמכות ?
19.האם בגין התרחיש הנ"ל ניתן להגיש תביעה להכרה נגד משרד הביטחון?
20.האם יש מקום גם לתביעה נזיקית לצד תביעה להכרה בגין הנסיבות הנ"ל?
בתודה מראש על עזרתכם והכוונתכם
בכבוד רב .
קודם כל תדרוש את כל המסמכים ה"רפואיים" מאותו בי"ח שאושפזת בכפיה. לפני
כל שיחה כזו תכין מכשיר הקלטה כדי שאם יתחמקו תוכל להוכיח זאת בבית משפט
כי זו גם עבירה וכנראה גם יש להם סיבה והיא שלא רוצים שתראה את השקרים שהם
כתבו בתיק שלך. לאחר שתקרא את כל המסמכים תוכל לקבל את התשובות לשאלות
ששאלת כאן. כשתקרא תבין את השתלשלות העניינים ומי אחראי למה ואיך כל
הפרוצדורה הזאת מתנהלת. כדי להגיש תלונות אתה צריך קודם כל לקרוא את
החומר.
בדרך כלל לפני האשפוז מנסים להחתים ברמאות שהאשפוז הוא מרצון כדי לכסות את
עצמם מפני תביעות ומפני עבירה של כליאת שווא. על פי החוק כליאת שווא היא
עבירה פלילית שדינה מאסר בפועל ודינה גם פיצוי כספי.
בעיקרון כדי לאשפז אדם בכפיה צריך שפסיכיאטר מטעם הפסיכיאטר המחוזי יבדוק
אותך והוא זה שיכול להמליץ לפסיכיאטר המחוזי לאשפז אדם בכפיה וזאת בתנאי
שאתה עומד בכל התנאים לאשפוז כפוי על פי החוק וחובה שיהיה קשר סיבתי בין
כל התנאים. גם אז לא ניתן לאשפז אדם בכפיה לפני שעובר בדיקה פסיכיאטרית
בבי"ח.
כלומר קודם כל בדיקה כפויה ורק לאחר מכן אשפוז כפוי.
מכיוון שנכח פסיכיאטר בכלא הצבאי יתכן והפסיכיאטר המחוזי הסתמך על דבריו או מכתבו.
שאלת האם הייתה אלטרנטיבה אחרת ? אלטרנטיבה אחרת לאיזה דבר ועניין?
אלטרנטיבה אחרת כדי להוציא לך סעיף 21? משתמע מדבריך שזאת הסיבה שאשפזו
אותך בכפיה. וזו הצרה בכל ענין האשפוזים הכפויים., שדרכם מי שגורם לכך
משיג דברים במרמה ובכפיה ולולא האשפוז הכפוי לא היה משיג זאת.
שלום חברים. אנחנו מתארגנים להפגנה במועד לא ידוע. נגד הגנת האי-שפיות,
נגד סימום בכפייה במוסדות פסיכיאטריים ובמרכזי בריאות הנפש בקהילה, ונגד
אישפוז בכפייה. מועד לא ידוע. לפרטים נא לפנות אליי. אפשר גם בפייסבוק.
שלום,
אישפזו אותי בכפייה לא בצדק, ופניתי לאמנון לוי.
העניין הוא שבפנים אמיתיות הם לא לא מתעסקים עם חקירות פרטיות.
אני מחפש אנשים שעברו משהו דומה, שיחברו אלי, כדי שנוכל ללכת קבוצה לאמנון לוי.
מחכה לתגובה.
לידיעתך אתה יכול לתבוע את הצבא שמה שקרה לך זה באשמת הצבא כמו למשל
טרטור, חוסר שינה ועוד ומגיע לך לפי חוקי משרד הבטחון 50 אחוז נכות של
משרד הבטחון אותם אתה קודם צריך לתבוע. דבר שני לתבוע את משרד הבריאות
ובית החולים הפסיכיאטרי על אישפוז כפוי.
בגיל 17 הייתי מאושפזת בפעם השנייה במחלקה פסיכיאטרית סגורה ואחרי שבוע
כבר לא יכולתי לסבול את השהות שם. החלטתי לשחרר את עצמי אבל הד"ר איים עלי
שאם אני יגיש בקשה לשחרור הוא יוציא לי צו בית משפט ואז גם מעט החופש שיש
לי ילקח ממני. החלטתי לקרוא את כלחוקי מדינת ישראל בנוגע למאושפז ולעשות
לאחים, לרופאים, ובעיקר לד"ר את המוות, אבל בצורה שהוא לא יוכל לעשות לי
כלום, לפי חוקי מדינת ישראל.
לא הסכמתי לאכול וכשאיימו עלי עם זונדה אמרתי שאסור להם לטפל בי טיפולים חודרניים ללא חתימה שלי.
לא הסכמתי לשון או להיכנס לחדר בשעות שינה וכשאיימו עלי שיכניסו אותי
לבידוד אמרתי להם שמותר להסתובב איפה שאני רוצה אלה אם יש להם הוראה מרופא
פסיכיאר. (מה שלא עזר לי כי הכניסו אותי לחדר בכח)
התלבשתי בצורה חשופה (שורט וגופייה) מה שהיה אסור במחלקה וגרמתי לכך
שבבוקר התחננו אלי שאני יחתום שאני משחררת את עצמי אך לא הסכמתי. רציתי
שהם יחתמו כך שלא יהיה להם סיכוי להוציא לי צו מבית משפט.
והם חתמו.
ומאז אף אחד משרותי ה"רווחה" ו"בריאות הנפש" לא מתקרב אלי.
אני בריאה לחלוטין אגב לא אבחנו אצלי שום דבר הייתי מאושפזת בניגוד לרצוני
כי אף אחד לא טרח לומר לי בהתחלה שאני יכולה לשחרר את עצמי.
אני חושבת שצריך לארגן הפגנה מול כל מחלקה בארץ, שכל מי שהיה מאושפז (לא
זו לא בושה) יספר את הסיפור שלו, את איך שהכריחו אותו לקחת כדורים שהוא לא
היה צריך, איך שקשרו אותו למיטה על לא עוול בכפו, איך שכשהוא התחנן לאוזן
שתמע אותו, לבנאדם לדבר איתו דחפו לו עוד כדור רק שיהיה בשקט.
צריך לעשות הפיכה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
של הכנסת לשבוע הבא שתעסוק בדי הרבה שינויים לחוק בקצרה,
מהמעט שראיתי, מדובר למשל בהעמדה לדין של עבריין/ית* שנקבע/ה כ"חולה נפש"
-ומכאן "לא כשיר/ה לעמוד לדין"- לאחר שנשלח/ה ע"י בית המשפט לכליאה
פסיכיאטרית ו"הבריא/ה", כמו גם אפשרות להמשך הכליאה של עבריין/ית עם תום
הכליאה בהתבסס על אבחנה פסיכיאטרית
קישור
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/avoda2014-06-11-03.pdf
*החוק מדבר כמובן רק בגוף זכר
עמדת העמותה בנושא
http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_ma#prison
ציטוט: אך
מה יש לסאס לומר על כליאתם של פושעים? "אם האדם המכונה "חולה נפש" אינו
עובר עבירה יש לו זכות לחירות. ואם הוא עובר עבירה, יש לו זכות שיתייחסו
אליו ברצינות. כלומר שיישפט וייענש במערכת המשפט הפלילית. זה פשוט כך"
(סאס, כתב האישום ב'טריבונל פוקו', ברלין 1998). כפי שידוע לכולנו במצב
החוקי הנוכחי החקירה הפסיכיאטרית הפורנזית -כלומר זו המוצגת לבית המשפט-
מובילה לזיכוי האדם, ומיד נותנת לגיטימיות לכליאתו הלא מוגבלת בזמן בנימוק
של "טיפול רפואי", אך ורק בהתבסס על סיבות שרירותיות העושות ספקולציה בדבר
"מחלת נפש" דמיונית.
בהתאם לביקורת פסיכיאטריית הכפייה של סאס ניתן לטעון שהחשודים בדבר עבירה
צריכים להיות נתונים לחוק הפלילי, ושחקירה ¬עדות פסיכיאטרית פורנזית אסור
לה להפוך את הדיון המשפטי לשרירותי. במידה ולאחר מתן גזר הדין משוכנע
העבריין שנידון שיש לו "מחלת נפש", ובנוסף גם רופא (¬דהיינו פסיכיאטר)
שוכנע בדבר "מחלת הנפש" של העבריין שגרמה לו לבצע את העבירה, אזי על הרופא
לטפל ב"חולה" אך ורק על בסיס הסכמה מודעת בבית החולים של בית הכלא. מיד
בשעה בה משוכנע הרופא שהוא "ריפא" מחלתו זו של האסיר, מוטלת עליו החובה
לשכנע את בית המשפט, ומכאן שגם את דעת הקהל, כי יש לשחרר את האסיר לפני
תום תקופת המאסר שנגזרה עליו.
מה עם הרשתות החברתיות למיניהן - האם יש קבוצה של העמותה שם ? במידה ולא, למה לא בעצם ? אני
אישתי חושב שצריך להציף ולהעלות לסדר היום את נושא הכפייה הפסיכיאטרית
שקיימת בארץ (ובעולם), ולדעת להיזהר (במקרה ששוקלים עצמאית להכנס למקום
כזה).
לא הגיע הזמן להציג קונטרה לזה גם ברשת החברתית, ולתת אלטרנטיבה ? אני
מאמין שלקבוצה בפייסבוק יהיה הרבה יותר רייטינג וחשיפה מאשר כאן (עם כל
הכבוד והחשיבות). לא ככה ? ... תודה.
הנה למשל ציטוט של דברים שנאמרו באחת הקבוצות הפתוחות :
"לחברי הקבוצה שלום.
זה עתה הצטרפתי לקבוצה. אספר לכם בקצרה איך השפיע הפסיכיאטריה על חיי. הטיפול
שקיבלתי (אנטי פסיכוטי) הרס את חיי... ממש התעללות אכזרית.מאדם שרירי
וחטוב הפכתי לשמן ומגעיל. מאדם חכם מאוד הפכתי לאידיוט שלא מסוגל לחשוב.
מאדם מאושר ובמצב רוח טוב הפכתי לאומלל ומסכן. מאדם מוצלח ואטרקטיבי
שעתידו לפניו הפכתי לאדם לא מתפקד, לעולם לא אזכה להקים בית בישראל, לחיות
בזוגיות או לגדל ילדים.
בהתחלה הייתי תמים וניסיתי לשתף פעולה עם הפסיכיאטרים. אחרי שראיתי מה
הטיפול עושה לי, ניסיתי להתנגד לקבלת הטיפול ואז כפו עליי טיפול בזריקות.
במשך מספר שנים ניסיתי להשתחרר מההתעללות הפסיכיאטרית ולשקם את חיי ושוב
ושוב כפו עליי טיפול שעשה אותי שמן, אידיוט, אימפוטנט וחסר יכולת לתקשר עם
אנשים.
אחרי מספר שנים של טיפולים, מצאתי את עצמי בבור שכבר לעולם לא אוכל לצאת ממנו.
איך זה התחיל? ההורים שלי הרגישו שההתנהגות שלי כלפיהם היא לא כפי שהם
מצפים (היו לי הרבה טענות נגדם), וחשבו שהרפואה המתקדמת והמודרנית תוכל
לעזור לי. לא חשבתי שאני צריך לפחד מללכת לבדיקה פסיכיאטרית, ועד היום אני
מתחרט שהלכתי. הפסיכיאטר סילף את דבריי וכתב עליי דיווח מלא שקרים (כמובן
אבחן אותי מיד כחולה נפש). הטיפול השתיק אותי ולהוריי היה שקט.
כשהייתי משתחרר מידייהם של הפסיכיאטרים, הייתי מפחית ממינון הטיפול
והתפקוד שלי היה משתפר פלאים... הייתי כועס על מה שעשו לי ושוב מתלונן
בפני הוריי על כך, אז הם היו הולכים לדבר עם הפסיכיאטר, וזה היה דואג
לאשפז אותי שוב וקובר אותי לעוד זמן רב.
מכל אישפוז לוקח שנים להתאושש וכבר אי אפשר לחזור למצב של לפני האשפוז, זו פגיעה שגובה מחיר ונזק בלתי הפיך.
בנוסף, בכל אתרי החדשות הפופולריים באינטרנט, כשכותבים כתבות על נושא
בריאות הנפש, אם אני כותב תגובה שהיא נגד הפסיכיאטריה, אז לא מפרסמים
ומוחקים את התגובה.
אשמח לשמוע את תגובותיכם לסיפור שלי."
"רוצה לשתף אתכם במסר שקיבלתי בפרטי, ממישהי שביקשה לשמור על האנונימיות שלה ולכן אני מפרסמת במקומה ובעילום שם.
"לפני כשלוש שנים אושפזתי בכפייה, למזלי שיחררו אותי אחרי יום וחצי אבל זה
היה סבל גדול עם תחושת עוול גדולה מאוד... מרגיש שכלאו אותך וגזלו ממך את
החירות, מרגיש לא חוקי... כמו כלא...
ולא הייתה הצדקה לכפייה לכן באמת שחררו אותי לאחר יום וחצי של סבל, עצבים
והרבה בכי... יצאתי יותר שבורה מאיך שנכנסתי... והם גרמו לי לאבד אמון...
היחס היה מחפיר ומה שהכי שבר אותי זה שהתקשרתי למשטרה ורק התחלתי לדבר
שמעו שאני באשפוז כפוי וישר ניתקו לי בפרצוף!! ניסיתי שוב ושוב ופשוט
בכיתי!! עושים לך עוול ורשויות החוק לא מוכנים אפילו לבדוק את זה!! אפילו
לא מקשיבים!! זו כזו השפלה וחוסר אונים!!
אשפזו אותי בכפייה בגלל שעצבנתי אותם במיון... ורצו להשתיק אותי..."
הרצון להשתיק והמשטרה שמנתקת לך את הטלפון בפנים... פשוט מזעזע אותי כל
פעם מחדש וחייבים לעשות משהו נגד זה. לא יתכן שימשיכו לבצע פשעים כנגד בני
אדם, בחסות הממסד הפסיכיאטרי , ואין פוצה פה ומצפצף. מודה שישבתי מול
המחשב וקראתי את מה שהיא כתבה, פשוט בכיתי מכעס, זעם ותחושה נוראית של
חוסר אונים. לא יודעת איך אני הייתי מגיבה אם הייתי במקומה...
..תודה לבחורה ששלחה לי את המסר זה..".
עד כאן ציטוט מקבוצת "גם אני תומך בזכויות לפגועי נפש" בפייסבוק (זו קבוצה
פתוחה, לכן הבאתי ציטוטים מפורשים משם, אומנם בלי לציין שמות). הבעיה שלצד
התגובות האוהדות איכשהו, תמיד יש את אלו שמציגים את עצמם
כ"פגועי/נפגעי/חולי נפש" בלי למצמץ כאילו שזה הדבר הכי טבעי ומדעי בעולם...
כדאי לדעתי שתהיה כתובת לפנייה, שיתוף, ייעוץ ועזרה גם בפייסבוק ושות'.
לא, אלו לא מילים של פסיכיאטר בכיר הפעם, אלא של "אישתון", בלוגר שבחר לתעד, לדווח ולהתריע על שחיתות שנעשית :
https://www.facebook.com/kafri/posts/10152750439989879
הנה קטע ממאמרו של אישתון - לא נגענו : "יש לנו שלל חולים במדינת ישראל
שמתנגדים משלל סיבות (חלקן הזויות) לקבל טיפול רפואי: לא מאמינים ברפואה
קונבציונאלית, מאמינים שאיזה שרלטן אורן-זריפי ירפא אותם, לא מעוניינים
לעבור את הסבל של הטיפול, מפחדים מהטיפול ועוד. למרות שכך, למרות שהרופא
בטוח במיליון אחוז שהם טועים, למרות שלפעמים כמעט בטוח שהם ימותו בגלל
החלטתם, אנחנו לא כופים טיפול. אנחנו לא נותנים להם רובה, אבל אנחנו לא
דוחפים להם תרופות או חמצן בניגוד לרצונם". כלומר, לשיטתו אין כפייה
פסיכיאטרית, אין החדרה של סמים פסיכואקטיביים למיניהם לגופם של בנ"א ובעל
כורחם, אין פגיעה בזכויות האדם. רק אסירים מנהליים סובלים.
אני לא יודע אם מדובר כאן בבורות, תמימות, התממות, התעלמות, אפליה או השד יודע מה.
אבל זה מדהים שגם לאחר כל הזוועות שנחשפים בכ"ז פה ושם, עדיין יש מי
שמתעלם (אם בכוונה ואם מתוך תמימות) מהסבל של אותם בנ"א שנגרם להם בשם
ה"טיפול" הפסיכיאטרי.
מי שאיכפת לו, מוזמן להגיב לאותו "אישתון" ולהאיר את עיניו (בפייסבוק או בבלוג שלו), ואולי אולי, מעז ייצא מתוק.
http://eishton.wordpress.com/comments/
פסימיות היא המסקנה הכמעט יחידה: הנחת היסוד עליה נבנים הטיעונים היא כה
כוזבת ומלאה בהטעיה, שקשה להאמין שמדובר באי ראייה עצמית תמימה שאולי
יכולה להיתקן ברגע שתוצב מראה כנגד חשיבה מהסוג המצוטט.
בכל מקרה, כל אחד רשאי להסיק תמסקנות שלו ולפעול בהתאם. אני חושב שעדיף
לעשות משהו (אפילו מילה) מאשר לשבת ולהתלונן בפסימיות. אבל זה דעתי ואני
לא מכריח אף אחד (אין פה כפייה).
אני מחפש חומרים כתובים (רצוי בעברית אך לא חובה) המקשרים את הפסיכיאטריה
הנאצית ליצירת ה-DSM בארה"ב, ואת התגלגלותם של ראשי הפסיכיאטריה הנאצית
לתפקידי מפתח בארגונים פסיכיאטריים בינ"ל ולתפקידי מחקר שמשרתים או שירתו
את חברות התרופות הפסיכיאטריות.
