בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
נגד
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 8.11.01
בתפ"ח 4055/01 שניתן על-ידי כבוד
השופטים י' הכט, מ' רביד וי' צבן
תאריך הישיבה: כ"ז באייר תשס"ב (9.5.02)
בשם המערערת: עו"ד ת' בורנשטיין
בשם משפחת הקורבן: עו"ד צ' שמיר
פ ס ק - ד י ן
השופט א' מצא:
לפנינו ערעור מטעם המדינה, המופנה נגד החלטת בית המשפט המחוזי לאסור את פרסום פרטיו של המשיב עם סיום הדיון במשפטו הפלילי.
המשיב הואשם בביצוע רצח בכוונה תחילה. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיב אכן ביצע את המעשה שבעטיו הובא לדין. עם זאת, ועל יסוד חוות-דעתו של הפסיכיאטר המחוזי, נקבע בפסק הדין כי בשעת המעשה לקה המשיב במחלת נפש אשר שללה את יכולתו להבין את מהות מעשהו ואת הפסול שבו. בפסק הדין נקבע כי המשיב איננו בר-עונשין, אך זקוק לטיפול במסגרת אשפוז פסיכיאטרי, ובית המשפט ציווה לאשפזו בבית חולים, בהתאם להוראת סעיף 15(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א1991-. בכך הופסק ההליך הפלילי נגד המשיב והוא אושפז.
בעקבות זאת ביקש סניגורו של המשיב מבית המשפט לאסור את פרסום שמו, או פרטים מזהים אחרים של המשיב. הסניגור טען כי בהיות המשיב חולה, פרסום שמו עלול לגרור מצידו תגובות דכאוניות ואף אובדניות. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, ומכאן הערעור שלפנינו.
בהחלטתו לאסור את פרסום שמו ופרטיו של המשיב, סמך בית המשפט הנכבד על חוות-דעתו של ד"ר י' קונייבסקי, מומחה לפסיכיאטריה. בית המשפט היה ער, כמובן, לעקרון פומביות הדיון ולאינטרס הקיים במקרה כגון זה להביא לידיעת הציבור את פרטי זהותו של מבצע המעשה, לא רק לשם סיפוק זכותו של הציבור לדעת, אלא גם כדי להקנות לו את המידע הדרוש שיאפשר ליחידי הציבור להתגונן מפני סכנתו של מבצע המעשה. ואולם בית המשפט סבר כי במקרה הנתון החשש שהפרסום יסכן את שלומו של המשיב, והצורך להגן על המשיב מפני הסיכון הזה, מהווה אינטרס שבנסיבות העניין הוא בעל משקל עדיף על פני האינטרסים התומכים בפרסום.
בצדק טענה באת-כוח המדינה בערעורה, כי חוות דעתו של ד"ר קונייבסקי לא הקימה תשתית מספקת להחלטתו של בית המשפט הנכבד. בחוות-דעתו של ד"ר קונייבסקי נאמר:
כל בן-אדם, בסיטואציה של פרסום פרשה כל כך קשה עלול להכנס למצב של דכאון תגובתי. קביעה כזאת תקפה, לפחות באותה מידה, לגבי גיא לוי. זאת אומרת, פרסום הפרשה עלול לגרום לדכאון תגובתי ואף להופעה של כוונות סויצידליות. (ההדגש הוסף, א' מ').
מן העיון בדברי המומחה ברור, כי הוא לא הצביע על קיומה של סכנה מיוחדת למשיב עצמו, אלא לדרכי התגובה הנפשיות האפשריות מצד בני אדם בדרך כלל הנקלעים לסיטואציה מן הסוג הזה. אפילו נניח כי בתיבה "בני אדם" כיוון המומחה הרפואי למי שחולים במחלתו של המשיב, אף אז לא נוכל לראות בחוות דעתו בסיס לאיסור פרסום; שכן, גם על-פי הנחה זו אין המשיב שונה, מבחינת התגובה האפשרית לפרסום פרטיו, מכל חולה אחר במצבו, שביצע מעשה כל כך חמור.
די היה, לכאורה, במה שנאמר כדי להוביל לקבלת הערעור. עם זאת, משבא לפנינו הערעור בישיבה הקודמת, ומבלי לקבוע עמדה לגבי ההכרעה, ביקשנו מהפסיכיאטר המחוזי לחוות את דעתו בדבר ההשפעה האפשרית העשויה להיות לביטול ההחלטה האוסרת את פרסום פרטיו של המשיב על מצבו, ובדבר עצם ההסתברות שפרסום פרטיו יסכן את שלומו. לקראת הישיבה דהיום קיבלנו את חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי שבחלקה הדרוש לענייננו נאמר:
באופן עקרוני נראה לי שכל נאשם או עצור נפגע בעצם פרסום שמו, עלול להגיב בדיכאון ומצב זה יכול לקרות לכל אחד בנסיבות הנ"ל.
כאשר מדובר בחולה נפש, התגובה הדכאונית לפרסום שמו עלולה להביא לתגובה דכאונית ואף על מחשבות התאבדות.
אינני רואה שוני במקרה הנ"ל.
בחוות הדעת מתייחס הפסיכיאטר המחוזי למכתבם של מנהל המחלקה בה מאושפז המשיב והפסיכולוג המטפל בו, אשר העריכו כי פרסום פרטיו של המשיב עלול להחמיר את מצבו הדיכאוני, ולהגדיל את הסיכון למעשה אובדני מצידו עד לשיעור מוערך של כחמישים אחוזים. בהתייחסו לכך דוחה הפסיכיאטר המחוזי את דעתם של מנהל המחלקה והפסיכולוג. הוא מטעים כי אין שוני בין המשיב לבין מצבו של אדם אחר במצבו, ואף מעיר לגבי האמור במכתבם של מנהל המחלקה והפסיכולוג, כי הערכתם לגבי הסיכון אינה מתיישבת עם דברים "שאותם מטפלים כתבו לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית בבקשתם לאשר [למשיב] חופשה בליווי".
הנה כי כן, מחוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי מתחייבת, ואף ביתר שאת, המסקנה שנתבקשה מחוות דעתו של ד"ר קונייבסקי, כי במקרה הנדון אין עילה מוצדקת לאיסור פרסום של שמו ופרטיו של המשיב כמבצע המעשה הקטלני. לפיכך אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החלטתו של בית המשפט המחוזי.
ניתן היום, כ"ז באייר תשס"ב (9.5.02).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________
העתק מתאים למקור 01099240.F04
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il
/עכ.