1

בתי-המשפט

בית המשפט המחוזי ת"א-יפו

בפני כב' השופט חאלד כבוב
ב"ש 91581/04
דהן אהרון על-ידי בא-כוחו - עו"ד אלי כהן	המבקש:
נ ג ד
מ ד י נ ת י ש ר א ל על-ידי באת-כוחה - הפרקליטה גב' מירלשוילי	המשיבה:
ה ח ל ט ה

1. זהו ערר על החלטת בית משפט שלום בת"א (כב' השופט קאפח) מיום 4/5/04, בה הורה בית המשפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

מדובר בעורר יליד שנת 1966 אשר לחובתו הרשעה אחת קודמת, אשר כתב האישום מייחס לו ביצוע עבירות של איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק, כל זאת על רקע של מערכת יחסים שהתקיימה בין העורר לבין המתלוננת, משך כארבע שנים, אך זו הסתיימה בסמוך לסוף שנת 03', כאשר העורר התקשר מאז מועד זה מספר רב של פעמים למתלוננת, בין לדירה או בין למכשיר הסלולרי שלה, אף שהובהר לו שאין רצונה בהמשך קשר עמו, ובהמשך היה מאיים עליה ומדבר אליה בטון כועס, מוסיף שהנקמה תהיה קשה, וזו תהיה עוד יותר קשה לאחר שהיא התלוננה כנגדו במשטרה.

ביום 13/4/04 הטריד העורר את המתלוננת שעה שהתקשר אליה מספר רב של פעמים, ולמחרת היום התקשר אליה שוב פעם וכאשר חברתה ענתה לשיחת הטלפון והודיעה לו שאין ברצון המתלוננת לשוחח עמו, החל הוא מנבל את פיו, מאיים על חברתה של המתלוננת ומוסיף שישלח לה אנשים, כך שעדיף לה להסתכל ימינה ושמאלה.

2. לציין, שלא היתה מחלוקת בין הצדדים באשר לראיות לכאורה בפני בית המשפט קמא, כך שכל הדיון בפני בית המשפט קמא התמקד בשאלת קיומה של עילת מעצר ואפשרות שחרור העורר לחלופת מעצר.

בית המשפט קמא הורה על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של העורר, ודומה כי תסקיר זה עמד לעורר כרועץ בדיון בפני בית המשפט קמא, וגם בית משפט זה אינו יכול להתעלם מהאמור בתסקיר, הכל כפי שיפורט בהמשך.

בית המשפט קמא קבע בהחלטתו שהעורר פיתח יחסי תלות מורכבים במתלוננת, באופן שמתקשה הוא רגשית ונפשית להיפרד ממנה, כל זאת על סמך התרשמות שירות המבחן מיחסים שהיו מאופיינים בקינאה, רכושנות ואובסיסיות המעידים על הסיכון להישנות העבירות.

בית המשפט קמא הוסיף וציין בהחלטתו ששירות המבחן התרשם מהמתלוננת כמי שחוששת מהמשיב משום העובדה שזה ציין בפניה בעבר שהוא עלול להתאבד.

המתלוננת הוסיפה וציינה בפני שירות המבחן כי היא חוששת מנקמתו במידה וישתחרר.

בסוף החלטתו של בית המשפט קמא ציין הוא כי אין בית המשפט מוכן ליטול על עצמו סיכון כלשהו משום שטעות כלשהי במקרה שכזה עלולה להביא לאובדן חיים.

3. אכן, התמונה המצטיירת מקריאת תסקיר המעצר היא תמונה קשה מבחינתו של העורר, שמתקשה עד מאוד להשלים עם רצונה של המתלוננת להפרד ממנו, מטריד את המתלוננת באופן אובססיבי, מתקשר אליה פעמים רבות ואינו מוכן להשלים עם רצונה לנתק כל קשר עמו וסירובה אף לשוחח עמו בטלפון.

אמנם מדובר במערכת יחסים שנמשכה למעלה מארבע שנים, אך הדעת נותנת שהמשיב חייב לכבד את רצונה של המתלוננת אם זו חפצה בניתוק כל קשר עמו, ואינו יכול לכפות את עצמו על המתלוננת, גם אם נותרו בליבו רגשות כלפיה.

אין ספק שמעשיו של המשיב מקימים עילת מעצר, ויש בהם מסוכנות לא מעטה כלפי המתלוננת כל עוד לא השכיל הוא לפתח תובנה נדרשת בנסיבות שכאלה, ואינו משלים עם סיום מערכת היחסים בינו לבין המתלוננת.

4. צדק בית המשפט קמא בקובעו קיומה של עילת מעצר המתמצת באותו סיכון הנשקף לחזרה על מעשים דומים במידה וישוחרר ממעצרו, ואולי אף חמור מכך, מימוש האיום על ידי העורר כלפי המתלוננת ופגיעה בה, ועל כן בצדק קבע בית המשפט קמא ששימוש בחלופה ראוי שיבטיח את ביטחונו ושלומה של המתלוננת.

הדילמה במקרה זה היא אכן האם אין דרך להשיג את תכלית ומטרת המעצר אלא באמצעות מעצרו של העורר או שמא ניתן לעשות שימוש בחלופת מעצר, וביחד עם זאת לאיין מסוכנות מצד המשיב?

5. העדר עבר פלילי מכביד במקרה שכזה יכול להוות רכיב אחד ממכלול של רכיבים שבית המשפט מחוייב לשקול אותם בבואו להחליט בסוגיית מעצרו של נאשם שכזה, ומובן מאליו כי העדר עבר פלילי יכול להטות את הכף לזכותו של נאשם שכזה, אך למרבה הצער לא אחת נתקל בית המשפט בתופעה של מעשי אלימות קשים שמבוצעים על ידי בעלים כלפי נשותיהם, אף שאותם בעלים נעדרי כל עבר פלילי, כך שהעדר עבר פלילי כשלעצמו אינו יכול להוות נסיבה מצדיקה שחרור העורר ממעצר.

יחד עם זאת, דומה שבמקרה זה מתקיימות מספר נסיבות המצדיקות קבלת הערר.

בראש ובראשונה, העובדה שהעורר והמתלוננת ניהלו מערכת יחסים זוגית מספר שנים, והמתלוננת לא העלתה כל טענה גם במהלך הודעותיה במשטרה על אלימות כלשהי שהופעלה כנגדה על ידי העורר.

אין זו אף זו, המתלוננת חזרה וציינה בחקירותיה במשטרה שהעורר לא הפנה כלפיה איום ספציפי ומפורש, אלא איומיו נשאו אופי כוללני.

האיום החמור ביותר שהשמיע העורר כלפי המתלוננת היה איום שהופנה כלפי עצמו דווקא, שעה שציין בפניה שהוא עלול לשלוח יד בנפשו.

אין גם להתעלם מהעובדה שמדובר במעצר ראשון שחווה העורר בחייו במשך שבועות ארוכים מאז הגשת הבקשה ועד מועד מתן החלטתי זו, הוגשה בעניינו חוו"ד פסיכיאטרית השוללת קיומה של מחלת נפש או סיפטומים פסיכוטיים, או הפרעה אפקטיבית כלשהי.

6. דומה שמדובר במשבר רגשי ונפשי שחווה העורר, ואולי עדיין חווה, כל זאת נוכח סיום מערכת היחסים בינו לבין המתלוננת, אך מעצרו של העורר משך שבועות רבים יתכן ויש בו כדי להוות תקופת צינון נדרשת על מנת להבהיר לעורר את חומרת מעשיו והתנהגותו, ולהחדיר בו תודעה בדבר חובתו לכבד את רצונה של המתלוננת ולא ליצור עמה כל קשר.

7. בשים לב לעברו הלא מכביד של העורר (שכולל כאמור הרשעה אחת בלבד), בשים לב לעובדה שזהו מעצרו הראשון של העורר, פעם ראשונה בחייו שהוא נאלץ לשהות מאחורי סורג ובריח שבועות רבים, בשים לב לגילו של העורר, לחלופה המוצעת בבית הוריו בישוב מרוחק, בשים לב למוכנותם של העוררים לפקח על העורר משך כל שעות היממה - הרי מצאתי בסופו של דבר לקבל את הערר ולהורות על שחרורו של העורר ממעצר.

אין לשכוח שעל אף המסוכנות שנשקפת מהעורר, בסופו של דבר מדובר בעבירות של איומים והטרדה שאין כל וודאות שבית המשפט שידון בתיק העיקרי יבחר בסופו של דבר להטיל עונש מאסר מאחורי סורג ובריח על העורר.

8. אשר על כן, אני מורה על שחרורו של העורר ממעצר בתנאים הבאים:

א. ערבות עצמית על סך 30,000 ש"ח.

ב. ערבות צד ג' על סך 30,000 ש"ח.

ג. הפקדה במזומן על סך 2500 ש"ח.

ד. במשיב ישהה בתנאים של מעצר בית מוחלט בבית הוריו במושב עוצם, כאשר הוריו של העורר יפקחו עליו לסירוגין משך כל שעות היממה.

ה. ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ ועל המשיב להפקיד דרכונו במזכירות בית המשפט.

ו. נאסר על המשיב ליצור כל קשר בין ישיר ובין עקיף עם המתלוננת או עם מי מחברותיה, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, ומובהר לו כי במידה ויעשה כן ייעצר הוא על ידי המשטרה.

ז. בהעדר ערבויות תעמוד החלטת בית המשפט קמא בעינה.

ניתנה והודעה בפומבי היום, יא' בסיוון התשס"ד, 31 מאי 2004.

חאלד כבוב, שופט