בשם שירות המבחן למבוגרים:   גב' ג'ודי באומץ

 

 

 

 

השופטת מ' נאור:

 

1.        בית המשפט המחוזי גזר על פלוני שמונה שנות מאסר בפועל ושלושים חודשי מאסר על תנאי לאחר שפלוני הורשע על יסוד הודייתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של מעשה סדום בארבע עבירות של מעשים מגונים ובהדחה בחקירה. קורבן העבירות הוא קטין יליד 1994. המדינה מערערת על קולת העונש, ופלוני - על חומרתו.

 

2.        אין זו הפעם הראשונה שפלוני מורשע בעבירות מיניות בקטין. המערער הורשע בעבר בשל מעשים מיניים שעשה בקטין אחר, בן משפחה שהתגוררה בשכנות לבית-אמו. פלוני הורשע בבית המשפט המחוזי בפרשה האמורה במעשי סדום, במספר מקרים של מעשה מגונה ובמעשה מגונה בפומבי ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. ואולם, הערעור על ההרשעה במעשה סדום התקבל בבית משפט זה (ע"פ 2298/97 פלוני נ' מ"י (לא פורסם)). פלוני זוכה מעבירה של מעשה סדום, והורשע במקומה בעבירה נוספת של מעשה מגונה. בשל כך הופחת עונשו משבע שנות מאסר לארבע שנות מאסר. בפברואר 2001 השתחרר פלוני ממאסרו בשחרור מוקדם. חלפה כשנה ופלוני החל בסדרת מעשים מיניים מעוררי סלידה בקרוב משפחה אחר, אחיינו של פלוני שהיה כבן 10.

 

3.        להלן נביא בקצרה את מסכת האירועים שבין פלוני והאחיין, ארועים שהם נשוא הערעורים שבפנינו. פלוני היה נשוי לאחות אמו של הקטין. במסגרת חופשה בעיר מגוריו של הקטין הציע פלוני לקטין כי ילכו להתחבא. כשהגיעו למקום מסתור בחצר עשה פלוני מעשים מיניים בקטין ודרש ממנו לשמור על המעשים בסוד. בגין כך הורשע באישום הראשון במעשים מגונים והדחה בחקירה. עבירה נוספת של מעשים מגונים ארעה במסגרת אותה חופשה והיא נשוא האישום השני: פלוני הנחה את הקטין לבקש מאמו רשות לישון בחדר השינה של פלוני ואשתו, שהיא, כאמור, דודתו של הקטין. הקטין הגיע למיטה של השניים ונשכב ביניהם. לאחר שהדודה נרדמה פלוני הפשיל את מכנסיו ותחתוניו של הקטין, התפשט בעצמו, נישק את הקטין תוך החדרת לשון לפיו. עוד ביקש מהקטין לירוק אל תוך כף ידו (של פלוני) ובעזרת רוק זה הרטיב את איבר מינו. פלוני נצמד למתלונן ששכב עם גבו אליו הכניס את איבר מינו בין ישבניו של הקטין והחל לשפשף בו בתנועות משגל. כך עשה מספר פעמים עד שהגיע לסיפוקו המיני. האירוע נשוא האישום השלישי אירע בספטמבר 2002, הפעם - הקטין ומשפחתו נסעו לחופשה בביתו של פלוני. באחד מימי החופשה הנחה פלוני את הקטין לומר לדודתו (אשתו של פלוני) שהוא הולך לשחק עם חבר כשבפועל עליו להקיף את הבית ולהיכנס בכניסה האחורית. כך עשה הקטין. כשהגיע לבית מצא את פלוני ערום בחדר האמבטיה. פלוני נעל את דלת החדר התיישב על האסלה, הושיב עליו את המתלונן הכניס את איבר מינו בין ישבניו של המתלונן והתחכך בו עד שהגיע לסיפוק מיני. גם בגין אישום זה הורשע פלוני בעבירה של מעשים מגונים. הפרשיה האחרונה היא נשוא האישום החמישי. במקרה זה, שארע יום לאחר האירוע הקודם, העיר הקטין את פלוני כבקשתו של זה האחרון. פלוני פשט את בגדיו והורה לקטין להתפשט, פלוני החדיר את איבר מינו לפיו של המתלונן והורה לו "למצוץ" אותו, וכך עשה הקטין עד שפלוני אמר לו לחדול. אחר כך נישק פלוני את הקטין תוך שהוא מחדיר את לשונו לפיו ומלקק את שפתיו. בפרשה זו הורשע פלוני בעבירה של מעשה סדום ובעבירה של מעשים מגונים.

 

4.        בית המשפט המחוזי הורה על קבלת תסקיר קורבן אך לאחר שהוריו של הקטין סרבו לכך, כדי לא לפגוע בקטין, נמנעה העובדת הסוציאלית מלערוך תסקיר. מכל מקום ידוע שהקטין נמצא בטיפול פסיכולוגי בשל הידרדרות במצבו הרגשי.

 

5.        על כך שפלוני מהווה סכנה לציבור – דומה שאין חולק. צירוף שתי הפרשיות – זו שעמדה ביסוד ע"פ 2298/97 והפרשיה הנוכחית מדבר בעד עצמו, ומראה בעליל כי לפלוני בעיה קשה והוא שב וחוזר על מעשים מיניים בקטינים. פלוני מביע חרטה, טוען כי הוא מודע לבעייתו ומבקש טיפול, והוא מוכן לדבריו לצעדים מרחיקי לכת כגון עיקור.

 

6.        המדינה מערערת כאמור על קולת העונש, ואילו פלוני מבקש שנקל בו. אנו סבורות שיש לדחות את ערעורו של פלוני ולקבל את ערעורה של המדינה. בראש ובראשונה יש לשים את הדגש על ההכרח להגן על קטינים מפני מעשיו החוזרים ונשנים של פלוני. פלוני שוחרר כאמור בשחרור מוקדם, דבר המצביע על כך שניתן בו אמון, וכעבור זמן קצר, כשנה, חזר לסורו וביצע באחיינו מסכת ארוכה של מעשים מיניים מעוררי סלידה, ואף הזהיר את הקטין לבל יספר על המעשים. נתנו דעתנו לכל הנסיבות המקלות עליהן עמדה עו"ד יונס ושעלו מהתסקיר, לרבות העובדה שפלוני הודה בתחילת הדיון. אך, בנסיבות הענין שבפנינו, יש לתת משקל מכריע לצורך להגן על הציבור ועל ציבור הקטינים. לפלוני יש ללא ספק "בעיה" ואין לסכן את הציבור. יש להרתיע את פלוני עצמו ואחרים כדוגמתו ממעשים כגון אלה.

 

7.        באת כוחו של פלוני, עו"ד יונס, טענה כי המדינה חייבת לתת טיפול לבעיה כמו בעייתו של פלוני, כמו שניתן טיפול למכורים מסמים. בהינתן טיפול מתאים - תפחת המסוכנות.  עו"ד יונס קובלת אפוא על כך שלא ניתן לפלוני טיפול בין כותלי בית הסוהר. הובהר בדיון כי בסמוך לריצוי רבע מתקופת המאסר, כאשר תישקל השאלה אם ליתן לפלוני חופשות יוחל בהליכי אבחון לגביו; אם יימצא מתאים לקבלת טיפול, לרבות טיפול הנמצא כיום בשלבים ניסיוניים – יינתן הטיפול כשנתיים לפני תום תקופת המאסר, ולא בשלב זה. תשובה זו מניחה את דעתנו ואנו חוזרים על המלצתו של בית המשפט המחוזי בפני שירות בתי הסוהר לאבחן את פלוני וליתן לו טיפול, הכל בהתאם לכללים המקובלים.

 

8.        החלטנו, כאמור, לקבל את ערעורה של המדינה ולדחות את ערעורו של פלוני. רק בשל כך שאין ערכאת הערעור נוהגת למצות את הדין, לא נטיל על פלוני את מלוא העונש שהיה ראוי להטיל עליו מלכתחילה. אנו קובעות כי תקופת המאסר בפועל תעמוד על שתים-עשרה שנים, בניכוי ימי המעצר, במקום התקופה של שמונה שנים שנקבעה בגזר דין המקורי. המאסר על תנאי יעמוד בעינו.  

 

 

           ניתן היום, כ"ד בשבט התשס"ה (3.2.2005).

 

 

 

 

ש ו פ ט ת                                   ש ו פ ט ת                                   ש ו פ ט ת

 

          

 

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   04067470_C04.docעע

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il