בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
בפני: כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
נגד
ערעור על גזר-דין בית-המשפט המחוזי
בבאר-שבע מיום 22.4.01 בת"פ 932/00,
שניתן על-ידי כבוד השופטים י' טימור,
ש' דברת וח' סלוטקי
תאריך הישיבה: ד' בתשרי תשס"ג (10.9.02)
בשם המערערת: עו"ד דודי זכריה
בשם המשיב: עו"ד שחאדה אבן-ברי
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
1. המשיב נמצא אשם בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בהתעללות בקטין, עבירות-מין
במשפחה ואינוס, שביצע בבתה של בת-זוגו באותה עת (להלן: הילדה) מאז היותה בגיל
שמונה ועד הגיעה לגיל 10. בית-המשפט מצא, כי המשיב נהג פעמים רבות להפשיט את
הילדה, להכות אותה בחגורה ואחר-כך לעשות בה מעשים מיניים, ופעם אחת גם ביצע בה
אינוס על-ידי החדרת אצבעותיו לאיבר-מינה.
2. בבית-המשפט הוגש תסקיר קורבן, ובו נקבע כי לילדה נגרם נזק נפשי קשה והיא
חוששת משחרורו של המשיב מן הכלא. באשר למשיב, הגיע שירות-המבחן לכלל-דעה כי
עונש מאסר בפועל עשוי להבהיר לו את חומרת מעשיו.
על-יסוד האמור לעיל, גזר בית-המשפט המחוזי על המשיב שמונה שנות מאסר, מהן שש
שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.
המדינה ערערה על קולת גזר-דין זה.
3. בתוך כך, הוגש תסקיר משלים של שירות-המבחן, שממנו עלה כי במהלך כליאתו ניסה
המשיב לשלוח יד בנפשו, אובחן כסובל מפסיכוזה, אושפז במחלקה לבריאות הנפש בכלא
(מב"ן) וטופל בתרופות פסיכוטיות. לנוכח האמור לעיל, נדחה הדיון בערעור למשך
ששה חודשים, כדי לעקוב אחרי התנהגות המשיב והתפתחות מחלתו. בתסקיר, שהוגש
כעבור תקופה זו נמסר, כי מצבו הנפשי של המשיב מאוזן וכי הוא נוטל תרופות ונמצא
במעקב של פסיכיאטר הכלא. תסקיר זה לא איפשר לנו לעמוד על מצבו במידה מספקת
ובמיוחד על מידת מסוכנותו. ביקשנו, על-כן, לקבל חוות-דעת פסיכיאטרית מן
הפסיכיאטר של שירות בתי-הסוהר. הפסיכיאטר מצא, כי המשיב אינו סובל ממחלת נפש,
וכי המצבים הפרנואידיים שמהם סבל באו בתגובה לכליאתו וכיום הם נעלמו. עוד כתב
הפסיכיאטר, כי על-פי התרשמותו המשיב סובל מסטייה מינית, ובהיעדר הבנה וניתוח
רגשי מצדו, הוא מוגדר כמסוכן בתחום המיני.
מצבו הנפשי של המשיב אינו יכול לשמש איפוא עילה לדחיית ערעורה של המדינה.
השאלה היא, על-כן, אם נסיבות המקרה מצדיקות את התערבותנו.
4. אכן, עונש המאסר שנגזר על המשיב, על-פניו, אינו קל. יתרה מזו: כידוע,
בית-משפט הדן בערעור על קולת העונש יקבל את הערעור ויחמיר בעונש רק במקרים
שבהם אמות-המידה, שעל-פיהן נגזר הדין, חרגו באופן מהותי מן הראוי. ברם,
בענייננו הייתה בגזר-דינו של בית-המשפט המחוזי חריגה המצדיקה את התערבותנו.
גזר-הדין לא נתן ביטוי להתנהגותו הסדיסטית של המשיב במשך שנתיים בילדה קטנה
שהוא אמור היה להיות לה לאב. על הסבל הנורא שנגרם לילדה ניתן ללמוד גם מתסקיר
שירות-המבחן, אשר כאמור קבע כי נגרם לה נזק בלתי-הפיך, וכי גם היום היא חרדה
חרדה עמוקה מפני המשיב.
עונש של שש שנות מאסר בשל שורה של פשעים, כאשר העונש המירבי בשל מעשה האינוס
האחד שביצע המשיב בילדה הוא 20 שנה, מחטיא את מטרת הענישה. בעניין זה כתבתי
בפרשה אחרת את הדברים הבאים:
לענישה מטרות מגוונות. מהן תועלתיות - הרתעה כללית ואישית, מניעה, שיקום
וחינוך, ומהן מטרות שעניינן הגשמת צדק ללא שאיפות תכליתיות-מעשיות - תגמול
והוקעה. התגמול כמטרת ענישה מיועד לשקף את היחס הראוי בין חומרת העבירה לבין
חומרת העונש ואת הוקעתה של החברה את מעשה העבירה וסלידתה ממנו.
ע"פ 3004/98 מדינת ישראל נ' שבתאי, פ"ד נה(3) 577, בע' 584].
וכך כתבה השופטת דורית ביניש בע"א 7697/96 פלוני נ' מדינת ישראל, (לא
פורסם, ניתן ביום 19.8.99):
כשחשיפתה של הילדה לצד האפל של החיים וגרימת צלקות בנפשה מונחים על כף אחת של
המאזניים, ועל הכף השנייה מונחות נסיבותיו האישיות של אביה, אין כפות המאזניים
מעוינות, והעבירות שבוצעו בילדה הן שמכריעות את הכף לחומרה.
...
בנסיבות אלה, ראוייה המתלוננת להגנה מלאה, ולכך שהחברה ובתי המשפט הפועלים בה,
יוקיעו את העבירות ואת העבריין. הרחקתו של עבריין כזה לתקופה ממושכת ממשפחתו
ומקורבן העבירה, נותנת ביטוי להגנה שיש לתת לקורבן עבירות מין מן הסוג שביצע
המערער בבתו.
על העונש לשקף את חומרת המעשים הפליליים שעשה המשיב בילדה, ואף להתחשב בהרתעת
הרבים ובריבוי עבירות-מין במשפחה, לרבות התופעה המחרידה של ניצול ילדים במשך
שנים על-ידי הוריהם או בני-זוגם, האמורים לתפקד כהורים.
5. אשר-על-כן, ובהתחשב בכך שבהחמירנו בגזר-דין אין אנו נוהגים להטיל את מלוא
העונש הראוי, אנו מקבלים את הערעור המדינה וגוזרים על המשיב 12 שנות מאסר,
מתוכן עשר שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום
שחרורו, לא יעבור עבירות אלימות ומין מסוג פשע.
ניתן היום, כ"ד בתשרי תשס"ג (30.9.02).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________
העתק מתאים למקור 01044200.L04
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל'
02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות:
pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il