בבית המשפט העליון בירושלים |
בפני: |
כבוד השופט י' טירקל |
המבקשת: |
מדינת ישראל |
|
נ ג ד |
המשיב: |
אלכסנדר סטקלר |
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 |
בשם המבקשת: עו"ד אורלי מור-אל
בשם המשיב: עו"ד יפית ויסבוך
1. על המשיב הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום המייחס לו עבירה של רצח בכוונה תחילה. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, נחבל המשיב - שהוא חסר בית - במהלך קטטה בינו לבין חסרי בית אחרים, ביניהם איגור קוסיאצ'קו (להלן-"המנוח"). כשבוע ימים לאחר מכן, אחרי חילופי דברים בין המשיב לבין המנוח, שפך המשיב בנזין על ראשו של המנוח, שהיה שרוע על ספסל, הצית אותו באמצעות מצת ונמלט מן המקום. למנוח נגרמו כוויות קשות בכל חלקי גופו, הוא הובהל לבית החולים ונפטר אחרי שלושה ימים. בית המשפט המחוזי (כב' השופט צ' גורפינקל), בהחלטתו מיום 21.10.02, ציוה לעצור את המשיב, בהסכמת באת כוחו, עד תום ההליכים. משלא נסתיים המשפט תוך תשעה חדשים, מבקשת המדינה להאריך את המעצר בתשעים ימים החל ביום 25.5.03.
2. באת כוח המדינה - בבקשתה שבכתב ובטיעוניה לפני, עמדה על מסוכנותו של המשיב הנלמדת, לטענתה, מנסיבות העבירה המיוחסת לו - שבביצועה הודה - ומעבירות אלימות שבהן הורשע בעבר. לדבריה המשיב הוא שתיין אלים ומסוכן וכי תלוי עליו עונש מאסר מותנה. עוד ציינה כי בית המשפט המחוזי קבע ישיבת תזכורת ליום 27.5.03 וכן ישיבת הוכחות ליום 22.6.03. לפיכך, לטענתה, יש להאריך את מעצרו למרות התמשכותם של ההליכים.
כנגדה טענה באת כוח המשיב כי התמשכותו של המשפט לא נגרמה בעטיו של המשיב, אלא מחמת בדיקה פסיכיאטרית שעבר, החלפת מותבים ונסיונות של בית המשפט המחוזי להניע את באי כוח בעלי הדין להגיע להסדר טיעון. לכך הוסיפה כי עד לפני 6-5 שנים היה המשיב אדם עובד, אולם אחרי תאונת דרכים שעבר הדרדר לשימוש באלכוהול. היום ניתן לשחררו לחלופת מעצר אחרי שנמצאו קרובי משפחה הנכונים לקבלו לביתם.
3. הדין עם המבקשת בבקשתה.
המשיב הוא כבן 37 שנים ועלה לישראל מרוסיה בשנת 1994. חוות הדעת הפסיכיאטרית שנערכה לגביו ביום 17.9.02, מגוללת פרשת חיים אומללה, אישפוזים פסיכיאטרים שראשיתם בהיותו כבן 8 שנים, שתיינות שהחלה בגיל 14, אלכוהוליזם כרוני, מעורבות במעשי אלימות והסתבכות בפלילים בחו"ל ובישראל. טיפול גמילה מאלכוהול בישראל לא צלח. די בחוות דעת זאת כדי להראות שמן המשיב נשקפת סכנה לציבור, לפחות בזמן שהוא שתוי. סיכון זה נתממש באופן מחריד כאשר שפך המשיב דלק על המנוח והציתו. במצב דברים כזה גוברת החובה להגן על הציבור על החובה להגן על חירותו של היחיד העבריין, אפילו השתהה בית המשפט בפתיחת שמיעת ההוכחות.
4. לפיכך אני מורה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 25.5.03 או עד מתן פסק הדין במשפטו בת"פ 1171/02 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ג באייר תשס"ג (25.5.03).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03042130_M05.doc - /מפ
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il