בתי-המשפט
|
|
|
|
בפני
כב' השופט חאלד כבוב |
|
|
פ 40300/04 |
|
|
מ ד י נ
ת י ש ר א ל על-ידי
בא-כוחה - עו"ד אורי תאר. |
התובעת: |
|
נ ג ד |
|
|
יוסף
מלול על-ידי
בא-כוחו - עו"ד איתי בן-נון. |
הנאשם: |
גזר-דין
|
|
1. הנאשם
הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עבירה של הצתה, כאשר לפי
המפורט בכתב האישום, ביום 1/11/04, סמוך לשעה 12:00, קנה הנאשם במכולת בקיבוץ
נצר-סירני 2 ליטר וודקה ו-4 פחיות בירה, הגיע לחורשת אקליפטוסים בנצר-סירני השייכת
לקיבוץ, כשהוא מצוייד במצית וסכין יפנית, שתה לשוכרה את האלכוהול ובהמשך הצית
זרדים שהיו בחורשה, לאחר שבדק את כיוון הרוח וזאת על מנת שהחורשה תידלק בכיוון
הנגדי לו.
כתוצאה
ממעשים אלה נגרמה שריפה בחורשה וכ-3-4 דונם של חורשה נשרפו.
2. בתיק
זה התבקשה חוות דעת פסיכיאטרית על ידי ב"כ הנאשם, עו"ד בן-נון, וממנו
עולה תמונה עגומה לגבי התנהגות אמו של הנאשם עוד בהיותו תינוק, האם אושפזה בבית
חולים פסיכיאטרי, הנאשם גדל במשפחה אומנת, עבר מספר מסגרות לימודיות, גם בתנאי
פנימייה, סבל מבעיות התנהגותיות, החל להשתמש בסמים עוד בגיל צעיר ביותר, נפתחו
כנגדו עוד כנער מספר רב של תיקים פליליים, ריצה מספר תקופות מאסר, עשה מספר
נסיונות אובדניים, עבר מספר נסיונות גמילה עד אשר נגמל מסמים לפני כ-12 שנה אך אז
החל בצריכת כמויות מופרזות של אלכוהול.
הפסיכיאטר
המחוזי ציין כי הנאשם אינו מוכר למערכת הפסיכיאטרית עובר למעצרו, אך מדובר במי
שמשתמש באופן מסיבי באלכוהול משך 10 השנים האחרונות, עד 2 בקבוקי וודקה ליום, עבר
מצבים של חוסר התמצאות והזיות ראיה, אשר חולפים לאחר שימוש נוסף באלכוהול, מציין
שהנאשם סובל מחוסר התמצאות לאחר שימוש מסיבי באלכוהול, אך מבין את טיב ותוצאות
מעשיו כמו גם את הפסול שבהתנהגותו.
סופו
של דבר, מציין הפסיכיאטר המחוזי בחוות דעתו שמדובר בנאשם שכשיר לעמוד לדין ואינו
סובל משום מחלת נפש, כהגדרת החוק.
3. בעניינו
של נאשם זה הוגש גם תסקיר של שירות מבחן שמדגיש ביתר שאת את האמור בחוות הדעת
הפסיכיאטרית באשר לנסיבות חייו העגומות של הנאשם, החל מפטירת בנו בכורו בעקבות
שיתוק מוחין, עבור למודעותו עקב מעצרו האחרון למצוקה והסיכון הקיים באורח חיים
ההתמכרותי, וחלה בתחושת החרטה והבושה בגין התנהגותו.
שירות
המבחן ציין בתסקירו את הליכי השיקום אותם עבר הנאשם שעה שהיה מכור לסמים קשים,
ובהמשך התמכרותו לצריכת אלכוהול, התמכרות לה היה מודע, נסיון כושל שביצע בעבר
לגמילה מאלכוהול, המבחן שהטיל עליו בית המשפט בחודש יולי 04' לפי המלצת שירות
המבחן, ומדגיש העובדה שתהליך קבלתו של הנאשם לטיפול גמילה במרכז לגמילה מאלכוהול
התארך ונדחה משום קשיים תקציביים בעיריית רמלה, כאשר האישור התקבל רק בימים
האחרונים, דהיינו לאחר מעצרו של הנאשם בתיק דנן, כך ששירות המבחן מסיק שאם היה
מתאפשר לנאשם להיקלט לאותו מרכז לתחילת טיפול בו יתכן והעבירה נשוא כתב האישום
היתה נמנעת.
לבסוף,
עתר שירות המבחן להעדיף את האלמנט השיקומי על פני האלמנט העונשי במקרה זה, ולאפשר
את השתלבותו של הנאשם במסגרת גמילה במרכז ברמת גן, תוך העמדתו בצו מבחן בצד ענישה
הרתעתית.
בבואי
לגזור את דינו של הנאשם במקרה זה אינני יכול להתעלם מנסיבות חייו הקשות והעגומות
של הנאשם, הכל כמפורט בחוות הדעת הפסיכיאטרית, בתסקיר שירות המבחן, בדברי הסניגור
ובמכתב שנמסר לי על ידי הנאשם עצמו, אינני יכול להתעלם מהודאתו המיידית ונטילת
האחריות על ידו, תחושת הבושה והחרטה אותה הוא חש, כאשר בית המשפט מוכן להאמין
לנאשם שאכן מדובר בתחושת אמת ולא בדברים שנאמרים מהפה לחוץ, אינני יכול להתעלם גם
מהעובדה שהנאשם היה שיכור לחלוטין בעת ביצוע העבירה, כך שגם אם לא עומדת לו טענת
השכרות, כטענת הגנה שפוטרת מעונש, הרי בשים לב לכמות האלכוהול שצרך אותו זמן יש
להניח בדרגת סבירות גבוהה ביותר, אם לא וודאית, שמודעותו של הנאשם לחומרת מעשיו
לקתה בחסר, כאשר הנאשם לא היה מודע באופן מלא למעשיו, אך הואיל והוא הכניס את עצמו
למצב של שכרות אין הוא זכאי לחסות תחת צילה של ההגנה.
עיינתי
גם בפסקי הדין שהוגשו לי על ידי ב"כ הצדדים, כל צד בהתאם לטיעונו, עיינתי גם
בגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם ונתתי את דעתי ליתר הנסיבות לקולא ולחומרה,
וחייב אני לציין כי טיעונו של הסניגור, עו"ד בן נון, שבתי המשפט מקלים עד
מאוד בענישתם של נאשמים שהורשעו בעבירות של הצתה אינה טענה שמקובלת על בית משפט זה.
רק
אתמול נדון בבית המשפט העליון ע"פ 4818/04, דוידוף נ' מ"י, שם אמנם נדרש
בית המשפט לסוגיה של עיכוב ביצוע, אך ישנה התייחסות לחומרת הענישה בעבירה של הצתה,
ובית המשפט פירט מספר פסקי דין שניתנו בסוגיה זו, כאשר הענישה שהוטלה באותם מקרים
לעיתים היא חמורה עד מאוד של מספר שנות מאסר ולעיתים מספר חודשי מאסר.
4. סופו
של דבר, ומבלי להתעלם מחומרת מעשי
הנאשם, שגרם לשריפת חורש בשטח של כ-3-4 דונמים, בקרבת יישוב מאוכלס, מעשה שיכול
היה אף לגרום לתוצאות חמורות שאולי הנאשם לא התכוון אליהן אך הוא לא יכל לצפות עד
היכן תתפשט השריפה, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
א.
9 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו, 1/11/04.
ב. 12
חודשי מאסר אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים על העבירה בה
הורשע.
זכות ערעור
תוך 45 ימים.
ניתן
היום, 16 פברואר 2005, ז' אדר א' התשס"ה, במעמד בעלי-הדין.
חאלד
כבוב, שופט
|