1

בתי-המשפט

ת.פ. 40170/03	בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו
03/06/2004	כב' השופטת ד"ר עדנה קפלן-הגלר	בפני:

מדינת ישראל על-ידי באת-כוחה - עו"ד גב' בר-און	המאשימה:
נ ג ד
מוחמד זיותי על-ידי בא-כוחו - עו"ד שמואל פלישמן	הנאשם:
גזר-דין

ביום 3.5.04, הורשע הנאשם בעובדות ובעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עבירה על פי סעיף 402(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977. הכרעת הדין - ניתנה לאחר אשר התנהלו הוכחות בתיק; הנאשם כפר במה אשר יוחס לו, הכרעת הדין מפרטת נימוקי ההרשעה, והמעיין יעיין שם.

בעת מתן הכרעת הדין ועוד בטרם נשמעו טיעונים לעונש, התבקשו תעודות רפואיות שונות הן מטעם המרכז הקהילתי לבריאות הנפש והן מבית החולים אברבנאל. (להלן התייחסות אל דוח משרד הבריאות אברבנאל והמרכז הקהילתי לבריאות הנפש נ/ע/, נ/ע/2 וחוות דעת מיום 15.5.03 ו25.5.03 נ/ע/3, נ/ע/4).

ביום 19.5.04, טענו הצדדים כל צד על פי מידותיו.

הסניגור המלומד הגיש אותם מסמכים נקובים לעיל בפתח דברים, כמו גם התובעת המלומדת הגישה גליון הרשעות קודמות של הנאשם, כמו גם מאסר על תנאי תלוי כנגדו.

התובעת הגב' עו"ד בר און, טענה בבהירות, ובקצרה. הפנתה היא לעובדות כתב האישום כהרשעת הנאשם, שוד בנסיבות מחמירות; שוד המתלונן באמצעות סכין מונפת מול פניו. התייחסה היא באשר לאלימות כלפי נהג מונית, מי העובד לפרנסתו; על קלות הפגיעה. בביצועה בדרך הבאת המתלונן לאזור מוכר לנאשם, באיום בסכין, בגניבת הפלפון כך שלא יוכל המתלונן להזעיק עזרה.

בסערת המתלונן. באמירת הנאשם לו בעת השוד כי הוא בקריז.

בהדגשת תביעה מלומדת כי הנאשם ביצע העבירה עת תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 12 חודשים, ועוד מאסר על תנאי אשר לא חל בעניין כאן, תלוי כנגדו.

בהפנות תביעה מלומדת לעברו הפלילי של הנאשם בעבירות רכוש, אלימות, סמים. בבקשת תביעה להחמיר עם הנאשם, בהרחקתו כאינטרס ציבורי לתקופה ארוכה, בהפעלת המאסר על תנאי במצטבר ובפסיקת פיצויים למתלונן.

הסניגור המלומד, עו"ד פלישמן, טען לנאשם כל אשר ניתן לטובתו. הפנה הוא למסמכים הרפואיים. למצבו הנפשי הרע של הנאשם אשר עניינו החמרה כתוצאה משימוש בסם; נאשם בן 24. בסקירת האישפוזים, סיכומי המחלה. הטיפולים התרופתיים; המעקב במרפאה לבריאות הנפש ביפו.

בהדגש סניגור מלומד כי הנאשם, מי אשר תובנתו פגומה, חרף המלצת המוסדות הרפואיים על טיפול - לפעמים ממשיך בטיפול ולפעמים מפסיק. הפנה הוא לתלונות הנאשם, לקביעות הרופאים, לאישפוזים החוזרים, להסתגרות הנאשם, למחשבותיו הפרנואידיות כי רוצים להרגו.

בהפנות סניגור מלומד לאותה החמרה במצבו הנפשי של הנאשם כעולה מהמסמכים, לאותה בעיה נפשית בסיסית. בהפנותו, בין השאר, לחוות דעת אחת אשר עניינה נ/ע/4, זמן בו לא היה מסוגל אותה עת להבחין בין טוב לרע ולא כשיר היה אז לעמוד לדין.

בבקשת סניגור מלומד על גמילה במסגרת שב"ס.

הנאשם עצמו, בסיפא יום, בבקשת רחמים. באמירתו, כי אוהב הוא את אשתו ובנו. באמירתו "אם אני עשיתי את זה בן אדם נורמאלי לא עושה דבר כזה בשביל כמה שקלים".

וייאמר:

אכן בחומרת מעשי נאשם, כנגד עובד לפרנסתו, נהג מונית, בשעת לילה, לא רחוק ממקום מגורי נאשם, בשדידת כספו והפלפון, תחת איומי סכין ובבריחת נאשם.

אין צורך להכביר מילים על אינטרס ציבור הדורש הרחקת פגע רע כמו הנאשם, אפילו כגילו, אפילו כמצבו, לתקופה לא קצרה מהציבור, למען לא יסבול הציבור ממה אשר מעולל הנאשם עת מהלך הוא חופשי.

עיינתי עיין היטב במסמכים הרפואיים כולם, בחוות הדעת השונות בגליון שחרור, מטעם בי"ח אברבנאל, בחוות דעת שונות. באותה חוות דעת מיום 15.6.03 מטעם ד"ר מולדבסקי כהגשתה לידי כבוד השופט צ' גורפינקל; בתעודה אחרונה מה-18.5.04, בעניינו של הנאשם מהמרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו.

לא התעלמתי ממצבו הנפשי; מהרקע, אכן, אשר עניינו אותה התמכרות לסמים (וראה חוות דעת אברבנאל מיום 2.6.03 עמ' 2 סיפא).

ועדיין, באמירה אשר אינה משתמעת לשתי פנים; בצורך, כאמור, בענישתו תוך לקיחה בחשבון מבנה אישיותו, הפרעותיו, וכל אשר מתואר במסמכים רפואיים באשר למצבו הנפשי לא יום ולא יומיים, באישפוזים חוזרים, הכל כמתואר במסמכים חסויים.

בחנתי אותו גליון הרשעות קודמות של הנאשם, ת/ע/1, למן היותו נער, באותם תיקים ללא הרשעה ארבעה, הכוללים תיקים לא מעטים, כמו גם כבר תיק חמישי מ-4.9.01.

אותם תיקים, המגלים התנהגות אשר בפריצות, נשיאת סכין, ובואך לת/ע/3, ת/ע/2, אותם גזרי דין, האחד של בית המשפט המחוזי בשבתו כבימ"ש לנוער מיום 27.7.01 (ת/ע/2, על פיו הוטלו על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי לבד עונשים אחרים, ביום 27.7.01.

בת/ע/3, הלא הוא ערעור בפני הרכב כבוד השופטת ס"נ ש' סירוטה, ביום 15.7.03 - הוטלו על הנאשם שלושה חודשי מאסר לריצוי בפועל מאותו יום ושם אכן, מאסר על תנאי בעניין אחר של 30 חודש בעבירות סמים (שלא בתחולתו כאן).

בבחינת האירועים; בהרשעותיו האמורות דאז, אל מעשיו בחומרתם היום; בעליית מדרגה. בשוד אלים, כמתואר.

בעשותו המעשים, כאשר אותו מאסר על תנאי בן שנה על צווארו; בהיותו כשיר לעמוד לדין חרף הפרעותיו הנפשיות אשר הן, כאמור, נלקחות בחשבון בגזירת הדין; אלה, לרבות היותו נתון במעצר בית למן שחרורו ממעצרו, דהיינו תקופה לא קצרה של כ-10 חודשים.

סוף דבר בשקילת כל האמור הריני גוזרת עונשו של הנאשם כדלקמן:

1. עונש מאסר בפועל של שלוש וחצי שנים בניכוי תקופת מעצרו מתאריך 18.5.03 עד תאריך 30.7.03 ומתאריך 3.5.04 ועד היום

הריני מפעילה המאסר על תנאי בת"פ 05007/00 ו-40366/00 מיום 27.7.01 של 12 חודש מתאריך 27.7.01, באופן בהם שישה חודשים מהם יצטברו לעונש האמור לעיל ושישה חודשים מהם בחופף.

ולהבהיר: סך כל עונשו של הנאשם ארבע שנות מאסר בניכוי תקופות המעצר כאמור.

2. עונש מאסר על תנאי של 18 חודש למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה עליה הורשע, או כל עבירה אחרת אשר יש בה יסוד של אלימות או נסיון לעבור עבירות כאלה.

לתשומת-לב שלטונות בתי-הסוהר: יש לשמור בהקפדה מרובה על בריאותו הנפשית וביטחונו הנפשי והגופני של הנאשם.

יש לתת לו כל טיפול רפואי מתבקש, לרבות לעניין תרופתי נפשי. ולטפל בו לגמילתו מסם.

הסניגור ימציא עותק מסמכים רפואיים לשב"ס.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה היום י"ד בסיון, תשס"ד (3 ביוני 2004) במעמד הצדדים.

ד"ר עדנה קפלן-הגלר

שופטת

צו

הסכום בסך 5,000 ₪ אשר הופקד על שמו של הנאשם בתיק זה, יועבר על פי הוראת הנאשם מפי סניגורו היום בעת דיון לידי אשתו הגב' נזיה זיותי ת.ז, 038779336 באותה כתובת.

ניתנה היום י"ד בסיון, תשס"ד (3 ביוני 2004) במעמד הצדדים.

ד"ר עדנה קפלן-הגלר

שופטת