בתי-המשפט

 

 

1.         העותר מְרצה עונש מאסר בפועל של 18 שנים בגין ביצוע עבירות מין, אלימוּת, נשק, סמים ורכוש, והוא מבקש להוציאוֹ לחופשות לאחר שריצה 11 שנות מאסר.

            עיקר מאסרו של העותר הוא בגין עבירות מין שביצע בבת-דודתו הקטינה נשוא ת.פ. 500/89 (מחוזי-חיפה) ו-ע"פ 2596/90 ו-2612/90 שפסק-הדין שבּוֹ הוצג בפניי וּבגין מעשה אינוס שביצע העותר בהיותו בחופשה ממאסר.

 

2.         המשיבים מתנגדים להוצאתו של העותר לחופשות וסומך התנגדותו על חווֹת-דעת מב"ן לפיהן מדובר בעבריין רצידיביסט שאינו מודה בחלק מעבירותיו, לא אמין בדבריו, וּממשיך לבצע עבירות מין גם במהלך מאסרו וכן על התנהגותו השלילית של העותר, כפי שבאה לביטוי בדו"חות המשמעת וּבדו"חות על שלילת טובות-הנאה שהוצגו בפניי ועל מידע מודיעיני שהוצג בפניי.

 

3.         העותר סומך בקשתו לצאת לחופשות על חוות-דעתה של ד"ר נעמי כהן, פסיכולוגית קלינית, שעיינה בחווֹת-דעת מב"ן וערכה לו איבחון פסיכודיאגנוסטי וּמבחן אישיוּת ממוחשב MMPI. לְדעת ד"ר כהן, על-סמך תוצאות המבחנים שערכה לעותר, הוא עבר שינוי, עולמו היִצרי עבר תהליך של המרה לאפיקים רוחניים וּבמידה ותינתן לו הזדמנות ואמוּן מצד המערכת לא יכזיב ולא יחזור על מעשיו מהעבר.

4.         כאמור, חוות-דעתה של ד"ר כהן באה בתגובה לחווֹת-דעת מב"ן מהשנים            2003-2000, לפיהן העותר הוא עבריין מין רצידיביסט שאינו מודה בחלק מעבירותיו, אינו אמין, מְבצע עבירות סמים, משתתף בהימורים בבית-הסוהר וסירב להשתתף בקבוצות טיפוליות בעברייני מין ולגמילה מסמים. משכך, העריכו מומחי מב"ן את העותר כבעל רמת מסוכנוזּת גבוהה לרצידיביזם מיני בטווח הקצר והארוך שאין מקום להוציאוֹ לחופשות.

 

5.         בהתייחסותו לחוות-דעתה של ד"ר כהן, חזר הפסיכיאטר ד"ר לנדא ממב"ן על הערכתו את העותר כמסוכן מבּחינה מינית, שכּן הוא בעל אישיוּת סכיזואידית שנסוג ממגעים רִגשיים, דברי שמוּכח בכך שנמצא עם העו"ס בקשר קונקרטי בלבד.

 

6.         עיון בכל חווֹת-הדעת של הפסיכיאטרים והקרימינולוגים ממב"ן לאורך השנים 2003-2000, בדו"חות המשמעת וּבמידעים, מעלה שהעותר מתנהג שלא כראוי, בלשון המעטה, בבית-הסוהר, וּמלמד על מסוכנוּתוֹ המינית האַלימה, במיוחד כאשר הוא מסרב לקבל טיפול.

 

7.         לאור כל האמור לעיל, הסתמכותם של המשיבים על חווֹת-דעת מב"ן והעדפתן על חוות-דעתה של ד"ר כהן סבירה וּמוצדקת, וּלאורן אין מקום להוציא את העותר לחופשות.

 

            אני דוחה את העתירה.

 

            מזכירות בית-המשפט תשלח עותקים מהחלטה זו לבאי-כוח הצדדים וּלקצין העתירות, שיעביר ההחלטה לעותר באמצעות מנהל האגף בו הוא נמצא.

 

ניתנה בלשכתי, היום, י"ט באדר התשס"ד, 12 במרץ 2004.

 

 

קלדנית: ד.ל.ס.