בתי המשפט
|
פח 1088/03 |
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו |
|
|
כב' השופטת ס' רוטלוי - אב"ד כב' השופט א' טל כב'
השופטת ע' סלומון צ'רניאק |
בפני |
|
|||
|
|
מדינת
ישראל |
בעניין: |
|
|||
|
המאשימה |
|
|
|
|
||
|
|
נ ג ד |
|
|
|||
|
|
|
|
||||
|
הנאשם |
|
|
|
|
||
|
|
|
||||
גזר דין
1. הנאשם
הורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון בהריגתו של גרגורי רבינוביץ ז"ל
(להלן: המנוח), לאחר שבכתב האישום המקורי הואשם ברצח המנוח.
המאשימה
הסבירה את הסכמתה להמיר את עבירת הרצח בעבירת ההריגה במצבו הנפשי של הנאשם, כפי
שעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית של ד"ר שילד ומתסקיר המבחן, ובנסיבות שקדמו
לארוע במהלכו נהרג המנוח והסבר זה, שנתמך במסמכים שהוצגו בפנינו ע"י שני
הצדדים, סביר וראוי בעיננו.
2. הסדר
הטיעון בין הצדדים אינו מתייחס לעניין העונש ולצורך גזר הדין הציגה בפנינו
ב"כ המאשימה את חוות הדעת הפסיכיאטרית לגבי הנאשם, תסקיר המבחן, חוות דעת
רפואית של ד"ר לוי באשר למצב הנאשם לאחר הארוע, חוות דעת פתולוגית של
ד"ר קוגל לגבי המנוח, הודעות השכנות דקלה נזרד ואירינה קריוקום וגליון הרשעות
קודמות של הנאשם.
מטעם הנאשם
הוגשו תמלילי חקירותיו במשטרה בקשר להריגת המנוח, דו"ח מעצר של הנאשם, מסמכים
רפואיים לגבי מצבם של הנאשם המנוח ותלונות שהגיש הנאשם נגד המנוח ביום 28.4.03
בגין איומים (שנסגרה מחוסר עניין לציבור) וביום 6.5.03 בגין איומים.
מטעם הנאשם
העידו אביו ואחותו, שבביתם היה נתון במעצר בית במשך חצי שנה.
3. מדברי
הנאשם בחקירותיו, שבכולן הביע צערו על מות המנוח ומדברי שכנותיו עולה, שבמשך 8
חודשים עד הארוע שימש הנאשם נציג בעלי הבנין בו גרו הוא והמנוח ובתפקיד זה גבה
כספים מדיירי הבנין. כמו כן, נוצר חוב כספי של המנוח לנאשם והחובות הללו גרמו
לסכסוכים בין הנאשם למנוח בעקבותיהם התלונן הנאשם על איומים מצד המנוח כשבועיים
לפני הארוע. בערב הארוע הגיע הנאשם לדירת המנוח על מנת לגבות ממנו כספים, בין
השניים פרצה קטטה במהלכה נפצע המנוח בפניו ובידיו ואמר לשכנתו כי הנאשם הרביץ לו
במקל פלסטיק (שאמנם לא נמצא) ואילו משקפיו של הנאשם נשברו.
מספר דקות
לאחר הארוע הנ"ל הגיע המנוח לדירתו של הנאשם ועל שארע באותו חלק של הארוע,
שהסתיים במותו של המנוח, אנו למדים מההודעות שמסרה שכנתו של הנאשם, דקלה נזרד,
ומדברי הנאשם. באותו חלק של הארוע הגיע המנוח לדירת הנאשם כשבידו שני מפתחות
שוודים או מפתח שוודי אחד וכלי אחר, המנוח דפק בדלת, הנאשם פתח לו מבלי לדעת
שמדובר במנוח ואז היכה אותו המנוח בראשו במפתח צנורות. הנאשם דחף את המנוח על
מדרגה והכה בראשו במפתח שוודי, דקר אותו באולר מספר דקירות בחזהו בצווארו ובידיו
כשהדקירה בחזה גרמה למותו (ראו חוות דעת פתולוגית של ד"ר קוגל).
לדברי
שכנתו של הנאשם, גב' נזרד, הנאשם "נכנס לאטרף" לקח שולחן מתכת וחבט
בראשו של המנוח לאחר שקודם לכן זרק עליו עציצים וכן חבט בו בשקית כשבתוכה כלי מטבח
כבדים.
4. מתיאור
הארועים, כפי שבא בעיקרו מפיהן של שכנות הנאשם והמנוח ונתמך בממצאים הרפואיים לגבי
הנאשם והמנוח, עולה אמנם, שאין להקל ראש בהתנהגותו האלימה של הנאשם אך יש להתחשב
גם בהתנהגותו של המנוח בשני הארועים באותו יום, שיש לראותה על רקע תלונותיו של
הנאשם לפיהן המנוח איים להורגו בשני הזדמנויות קודמות.
5. עקרון
העל העומד בפנינו בבואנו לגזור את דינו של הנאשם הוא קדושת חיי האדם, שעליו אנו
מצווים להגן ואותו אמור לבטא כל בימ"ש שדן בעונשו של אדם המקפד חיי חברו.
בע"פ
4419/95 שחר חדד נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) עמ' 752 בעמ' 765-766 קבע כב'
השופט קדמי:
"השמירה
על קדושת החיים - לרבות קביעתה של קדושה זו בהכרת הכל - היא העומדת בראש תכליות
הענישה, במקום שמדובר בנטילת חיי אדם; ועל בית המשפט לשוות זאת לנגד עיניו בגזרו
את הדין בעבירות רצח והריגה. לא בכדי, הוצב הדיבור "לא תרצח" בראש
דיברות המבטאות את הכלים הבסיסיים של חיים בחברה מתוקנת; שאין לך מעשה נורא
הימנו" .
בע"פ
1456/01 חליל חדד נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) עמ' 609 קבע כב' השופט טירקל:
"חיי
אדם הם ערך מקודש בחברתנו המעשה שעשה המערער הוא ביטוי קיצוני של זלזול בערך זה.
עליו ועל עוברי עבירה כמותו לשאת בעונש המירבי הקבוע בחוק אלא אם כן נמצא צד זכות
המצדיק הקלה בעונש כזה לא נמצא למערער".
עקרון זה
מחייב אותנו להחמיר בעונשו של הנאשם כיאה לחומרת התנהגותו אך אל לנו להתעלם מהיות
הענישה ענישה אינידיבידואלית המתחשבת במידה הראויה בנסיבות המקרה ובאישיותו של
העבריין.
6. מנסיבות
המקרה, כפי שתוארו לעיל, עולה, שאין להקל ראש בהתנהגותו של המנוח, שמעשי הנאשם באו
בתגובה (אם כי לא סבירה) אליה, כאשר איים על הנאשם ותקף אותו עת בא לבקש ממנו
כספים, שהיה חייב לו ולבעלים של הבנין. המנוח לא אמר די בקטטה, שפרצה בינו לנאשם
בפתח דירתו, אלא עלה לדירתו של הנאשם כשהוא חמוש בכלים פוגעניים והכה בנאשם עד
שהנאשם דקר אותו.
אין בכל
האמור לעיל כדי להצדיק את תגובתו הקטלנית של הנאשם, אשר היה יכול לסגת לביתו לאחר
שדחף את המנוח אך יש בהתנהגות זו, שגרמה לפציעתו של הנאשם, כדי להקל בעונשו של
הנאשם.
7. נסיבות
המקרה שבפנינו קלות מבחינת הנאשם מנסיבות המקרים שהוצגו בפנינו ע"י ב"כ
המאשימה: בע"פ 9961/04 זיקרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) חזר המערער למקום שבו
התקוטט קודם לכן עם המנוח ובמהלך קטטה שפרצה שוב ביניהם דקר את המנוח בסכין שהיתה
בכיסו; בת"פ (חיפה) 158/01 מדינת ישראל נ' דבוס, תק-מח 2002(2) 56 129,
הנאשם, אדם אלים ומסוכן לציבור בעל עבר פלילי לא מבוטל, דקר את המנוח במהלך ויכוח
מספר דקירות בבטנו בזרועו ובגבו ובתפ"ח 1144/03 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל
נ' מון (לא פורסם), דקר הנאשם את המנוח מספר דקירות באזורים רגישים בעקבות קטטה
שפרצה ביניהם לאחר שהמנוח ניסה למנוע ממנו למכור שטר כסף מזויף במועדון.
8. על
אופיו של הנאשם שבפנינו, שאין לו עבר פלילי, למעט אחזקת סם בשנת 1986, ניתן ללמוד
מחוות הדעת הפסיכיאטרית, מתסקיר המבחן ומדברי אביו ואחותו.
מהמסמכים
הנ"ל עולה, שהנאשם בן 39, עלה ארצה בגיל שנה עם בני משפחתו, שחלקם סבלו
מבעיות אלכוהוליזם והתמכרות מסמים, גרוש כשש שנים ללא ילדים שעד שנה וחצי לפי
הארוע עבד לסרוגין בשיפוצים ומאז קיבל קצבת נכות מהמל"ל.
במהלך שנת
2001 היה הנאשם מאושפז כחודשיים בבי"ח לחולי נפש לאחר שאובחן כסובל מאבחנה
אפקטיבית דו קוטבית שכיום נמצאת בנסיגה. לאחר שחרורו מהאשפוז קיבל טיפול תרופתי
באופן סדיר עד מרץ 2003 ובבדיקות שנערכו לו לאחר מכן, לרבות בקשר לארועים נשוא תיק
זה, לא נצפו אצלו סימנים פסיכוטיים או אפקטיביים מג'ורים.
חרף האמור
לעיל, ולמרות שבדיקות שתן שביצע הנאשם לאתור סמים נמצאו תקינות, לא באה קצינת
המבחן בהמלצה טיפולית בקשר לנאשם, שלקח גם בפניה אחריות על מעשהו והביע חרטה, זאת
בשל מורכבות ההפרעות מהן הוא סובל.
9. מדברי
אביו של הנאשם עולה, שהנאשם, שהיה עצור בביתו מאז שנה וחצי, חושב כל הזמן על
המקרה, ומצטער עליו. מדברי אחותו שרית עולה, שחודש וחצי לפני המקרה היא ראתה,
שמצבו הנפשי של הנאשם לא טוב, היא פנתה לפסיכיאטר על מנת שיורה על אשפוזו אך
הפסיכיאטר סרב וגם הנאשם סרב להתאשפז מרצונו, למרות שטיפול פסיכיאטרי יכול היה
לעזור לו.
10. מכל האמור
לעיל, עולה שיש מקום להתחשב במצבו הנפשי של הנאשם, גם אם הוא איננו היום חולה נפש
במצב פעיל, ובהודאתו וחרטתו על המקרה ותוצאתו הקטלנית לקולת עונשו.
11. לאור כל הנסיבות
לקולא ולחומרה, אנו גוזרים על הנאשם עשר שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו
ושנתיים מאסר על תנאי שלא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים עבירת אלימות כלפי הגוף או
כל עבירה שהיא פשע.
הודעה
לנאשם זכותו לערער לבית המשפט העליון תוך 45 יום.
ניתן היום, כז' בניסן התשס"ד (19 באפריל 2004)
במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.
|
ע' סלומון צ'רניאק, שופטת |
|
א' טל, שופט
|
|
ס' רוטלוי, שופטת אב"ד |
קלדנית: ליאת ב.
|
כב' השופטת ס' רוטלוי - אב"ד כב' השופט א' טל כב'
השופטת ע' סלומון צ'רניאק |
בפני |
||
|
|
מדינת
ישראל |
בעניין: |
|
|
המאשימה |
|
|
|
|
|
נ ג ד |
|
|
|
|
שמעון
בן מסעוד לוי |
|
|
|
הנאשם |
|
|
|
גזר הדין הוקרא.
עו"ד פלישמן: הנאשם
נעצר ביום 18.5.03 ושוחרר ביום 8.9.03. אבקש לדחות את תחילת ריצוי המאסר. הנאשם
משוחרר מאז חודש ספט' והופיע לכל הדיונים. הנאשם מבקש תקופת התארגנות עם המשפחה
שלו. יש צו עיכוב יציאה מן הארץ, ערבויות, ערבות מזומן אישית. במקרה זה לא ייגרם
שום נזק.
לא ביקשנו את תגובת התביעה ואנו
דוחים את הבקשה והנאשם ירצה את עונשו החל מהיום בניכוי תקופת מעצרו מיום 18.5.03
ועד יום 8.9.03.
ניתנה היום כ"ח בניסן,
תשס"ד (19 באפריל 2004) במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.
________________ _________________ ________________
ס' רוטלוי, שופטת א'
טל, שופט
ע' סלומון צ'רניאק,
אב"ד
שופטת
קלדנית: ליאת ב.