תאריך הישיבה:                     ב' בשבט תשס"ו (31.1.06)

בשם המבקשת:                      עו"ד ליאנה בלומנפלד

בשם המשיב:                         עו"ד משה שרמן

בשם שירות המבחן למבוגרים:  הגב' ברכה וייס

 

 

 

 

א.       מאז החלטתי הקודמת בנושא המעצר, מיום 22.12.05 אירעו אלה:

 

           (1) מחד גיסא אין תלונה על הפרה של תנאי מעצר הבית, ובא-כוחו המלומד של המשיב הודיע כי הוא אישית מדריך את המשפחה כדי לוודא קיומם. ליציאה לבדיקה פסיכיאטרית נתבקש אישור מיוחד, וניתן.

 

           (2) מאידך גיסא לא צלח עד כה נושא בדיקת החלופה. בתסקיר מעצר מיום 22.1.06 (מאת קצינת המבחן הבכירה גב' אלימלך) נמסר כי חלופה שהוצעה ברהט נבדקה, אך האנשים המוצעים אינם מעורים בבעיות המשיב ובאופי עבירתו; הם יתקשו לפי ההערכה להוות גורם סמכותי ומציב גבולות, באופן שעשוי להפחית מרמת הסיכון. החלופה לא נמצאה איפוא מתאימה.

 

           (3) סגן הפסיכיאטר המחוזי במחוז המרכז, שבדק את המשיב ביום 6.1.06 ציין (תעודה מיום 8.1.06), כי הוא מטופל בתרופות, וכי אין עדות בבדיקתו למצב פסיכוטי או דיכאוני מג'ורי, וניתן להגדיר את מצבו הנפשי כמאוזן. הוא זקוק להמשך טיפול אמבולטורי ויכול להיות מטופל אמבולטורית בכל מסגרת בה יימצא. יצוין כי הפסיכיאטרית במרכז הקהילתי לבריאות הנפש בלוד (לדברי בא כוח המשיב לא טיפלה בו בעבר) ציינה לגביו בתעודה מיום 25.1.06, כי המדובר באבחנה לא ברורה.

 

ב.        (1) בדיון ציין בא כוח המשיב כי היתה בעיית תקשורת שבעטיה לא הודרכו מי שהוצעו כחלופה קודמת, וכן לא נבדקה עדיין חלופה נוספת המוצעת ברהט והעונה לתנאים שנקבעו בהחלטה מיום 22.12.05. לפיכך ביקש לאפשר בדיקתה של חלופה זו. עוד הוסיף, כי תאריכי הוכחות שהיו קבועים לאפריל 2006 בוטלו, למעט אחד, וההוכחות ייקבעו כנראה לראשית ספטמבר 2006. תיקו של השותף הנטען לעבירה קבוע למאי-יוני 2006. עורך-דין שרמן הדגיש כי מעצר הבית נשמר בקפדנות, וגם נבדק במספר ביקורי פתע של המשטרה; לא היה כל שיבוש ואין חשש להימלטות.

 

           (2) נציגת שירות המבחן ציינה כי המדובר במצב מורכב, לרבות בהקשר הפסיכיאטרי, ומכל מקום יש נכונות מצד השירות לבדוק חלופה נוספת.

 

           (3) באת כוח המדינה ציינה את בעייתיות המצב, בייחוד נוכח הפער בין ההתחזות כפי שנקבעה בשעתו לבין ממצאי הבדיקות הפסיכיאטריות המאוחרות יותר. לשיטתה - על פי אופי העבירה, רצח - אין מנוס ממעצר המשיב עתה, ובמקרה כזה תוגש בקשה לבית המשפט המחוזי להקדמת דיון, ואם יחלפו שלושה חודשים והדיון לא יוקדם, יישקל נושא המעצר באשר להמשך.

 

ג.        (1) אכן נמצאתי בדילמה; השיקולים הרלבנטיים תוארו בהחלטות מ- 22.11.05 ו- 22.12.05. משיב זה ברגיל צריך היה להיעצר עד תום משפטו; אך משפטו צריך היה, על פי כוונת המחוקק, גם להתנהל במועד מוקדם יותר. אינני יכול לגלות שביעות רצון מן המצב הנוכחי בהקשר מציאת החלופה, אך סבורני כי יש מקום למצות את בדיקתה של חלופה נוספת. זאת - משהגענו עד הלום ולא היו הפרות, ומאידך גיסא אין לפי שעה מועדים להוכחות בבית המשפט המחוזי, ואולי קוים כאן "ומשוחרר מפני עצור תוציאו", לצורך יומנו העמוס של בית המשפט; ואם כן חוזרת למקומה שאלת סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996, כשהמדובר בעבירה שכנטען נעברה לפני למעלה משנה.

 

           (2) החלטתי לאפשר לבדוק את החלופה הנוספת. בא כוח המשיב ימסור את פרטי החלופה לשירות המבחן ללא דיחוי. שירות המבחן מתבקש לבדקה בתוך 15 יום ואני מקדים לו תודה. במקביל מתבקשת הרופאה הפסיכיאטרית ד"ר א' קויפמן, ממרכז בריאות הנפש בלוד, העתידה לבדוק את המבקש ביום 8.2.06, לציין את האבחנה ככל שתוכל, בתום הביקור הבא. בא כוח המשיב יואיל להעביר אליה החלטה זו. ככל שנחוצה רשות ליציאה לביקור הנוסף במרפאה הפסיכיאטרית ביום 8.2.06, וכדי לחסוך בהליכים, היא ניתנת בזה בתנאים שהוטלו בפעם קודמת.

 

           (3) התביעה מתבקשת בכל מקרה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להקדמת השמיעה, בין אם ייעצר המשיב שוב ובין אם יישאר בחלופה. המדובר בתיק רצח וראוי כי יישמע בהקדם האפשרי מכל טעם; הדברים נאמרים חרף העומס, שאני מודע לו.

 

           (4) ולבסוף – עד להחלטה נוספת יהיו בעינם התנאים הקיימים על פי ההחלטות הקודמות למעצר בית, והמשיב והערבים מוזהרים בזה, בהמשך לנאמר באולם, באשר לקיומם בהקפדה.

 

ניתנה היום, ג' בשבט תשס"ו (1.2.06).

 

                                                                                      ש ו פ ט        

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   05108040_T06.docהג

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il