בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 1037/02
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
נגד
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 31.1.02 בב"ש 90187/02 שניתן על ידי
כבוד השופט צ' גורפינקל
בשם העורר: עו"ד בנימין אהרון
בשם המשיבה: עו"ד יריב אבן חיים
החלטה
נגד העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בכתב האישום מיוחסים
לעורר שני אישומים. על פי האישום הראשון, החל מינואר 2001 ועד למעצרו בינואר
2002, החזיק העורר מספר דירות שבהן העסיק נשים לשם מתן שירותי זנות, תוך שהוא
נוטל חלק מהתשלום שניתן להן עבור שירותי המין שהן סיפקו ללקוחות. על פי האישום
השני, במהלך חודש דצמבר 2001 יצר העורר קשר עם אדם בשם רוברט ורכש ממנו את
המתלוננת על מנת שתעבוד עבורו במתן שירותי מין. על פי הנטען, העורר שילם
לרוברט תמורת המתלוננת סכום כסף נכבד, ולאחר שעברה לחזקתו העסיקה בשירותי מין
ונטל לידיו את התשלום עבור השירותים שסיפקה. בגין המעשים המיוחסים לו, הואשם
העורר בעבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות למעשה זנות והחזקת מקום
לשם זנות.
עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט צ' גורפינקל) נעתר לבקשה והורה על מעצרו של
העורר עד לתום ההליכים. השופט קבע כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס עבירה של סחר
בבני אדם לעיסוק בזנות, על בסיס עדות המתלוננת, ועדות חברתו של העורר. כמו כן,
סבר השופט קמא, כי גם מדבריו של העורר משתמע כי שילם תמורת העברת המתלוננת
לחזקתו. בית המשפט קמא דחה את הטענה כי העורר אינו כשיר לעמוד למשפט עקב מצבו
הנפשי, וקבע בהתבסס על חוות דעת רפואית שנמסרה לבית המשפט כי העורר כשיר לעמוד
למשפט.
על החלטת בית המשפט המחוזי הוגש הערר שלפניי.
בא-כוחו של העורר טען בפניי כי אין די ראיות לכאורה כדי לבסס את עבירת הסחר
בנשים, וכן הדגיש את מצבו הנפשי הקשה של העורר שכלל, לדבריו, עשרה אשפוזים
בבתי חולים לחולי נפש. בא-כוח העורר הציע חלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא בדירת
בנו של העורר, שאף יהיה אחראי כי העורר אינו מפר את תנאי מעצר הבית. בא-כוח
המדינה טען כי הראיות לכאורה ביחס לעבירת הסחר מבוססות מספיק כדי להצדיק מעצר,
וכן הדגיש כי מחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט עולה כי העורר עושה שימוש
לרעה במערך הפסיכיאטרי כדי להתחמק מאחריות פלילית.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואף עיינתי בחומר החקירה שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה
כי דין הערר להידחות. מסקנתו של בית המשפט קמא בדבר קיומן של ראיות לכאורה
במידה הנדרשת בשלב זה של ההליך נראית לי מבוססת, ואיני רואה להתערב בה. עבירת
סחר בנשים היא עבירה חמורה ביותר שהמסוכנות טבועה בה, אשר ככלל מקימה עילת
מעצר. כמו כן, כעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית של ד"ר אלטמרק, המומחה שמונה מטעם
בית המשפט, אין לקבל את טענת בא-כוח העורר ולפיה העורר אינו כשיר לעמוד למשפט.
ד"ר אלטמרק מדגיש בחוות דעתו כי העורר סובל מהפרעה פסיכיאטרית אפיזודית אשר
בשנים האחרונות נמצאת בהפוגה. הוא אף הדגיש כי העורר עושה שימוש לרעה במערכת
הפסיכיאטרית כדי להימנע מעונש על ביצוע עבירות שעליהן קיימת אצלו יכולת שליטה,
תכנון ורצייה. מן האמור עולה כי דין טענת אי הכשירות להידחות.
אשר על כן, דין הערר להידחות.
ניתנה היום, כ"ט בשבט תשס"ב (11.2.02).
ש ו פ ט ת
_________________
העתק מתאים למקור 02010370.N02
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
חכ/
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות:
pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il