|
4 |
בתי
המשפט
|
עפ
071650/05 |
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו בשבתו כבית המשפט לערעורים
פליליים |
||
|
|
|||
|
23/03/2006 |
תאריך: |
כב' השופטת ד' ברלינר, סג"נ
- אב"ד כב' השופט ז' המר כב' השופט ר' בן יוסף |
בפני: |
|
|
בעניין: |
||
|
ע"י ב"כ עו"ד |
|
||
|
|
נ ג ד |
|
|
|
|
|
||
|
ע"י ב"כ עו"ד |
|
||
|
המערער וב"כ עו"ד בניה ב"כ המשיבה עו"ד נחמן |
נוכחים: |
המערער הורשע בבימ"ש קמא בהתפרצות לרכב, גניבה
מרכב, וכן חבלה במזיד. כתב האישום כולל שני אישומים, כאשר בכל אחד מהם מנויות כל
העבירות שהוזכרו לעיל. כמו כן הורשע המערער בעבירה של הפרת הוראה חוקית.
בבימ"ש קמא הודה המערער, הורשע על סמך הודייתו
ונשלח לקבלת תסקיר של שירות המבחן. בדיעבד התסקיר מונח בפנינו כפי שהיה בפני
בימ"ש קמא. נגד המערער היו תלויים שלושה עונשי מאסר על תנאי, כולם הוטלו
באותו תיק, הארוך ביניהם היה בן 12 חודש. התקופות הנוספות היו של 3 חודשים ו – 6
חודשים. בימ"ש קמא, כב' השופטת ק' רג'יניאנו מבימ"ש השלום בכפר סבא,
הטיל על המערער את העונשים הבאים:
1.
הופעלו כל שלושת המאסרים על תנאי בחופף זה לזה, כך
שסה"כ על המערער לרצות 12 חודשים שהוטלו עליו בתיק 1772/04 של בימ"ש
השלום בכפר סבא.
2.
בגין העבירות נושא התיק הנוכחי הוטלו על המערער 24
חודשי מאסר, מהם 15 חודשים במצטבר והיתרה בחופף. סה"כ על המערער לרצות 27
חודשי מאסר בפועל. כמו כן הוטלו מאסרים על תנאי לתקופות שונות, בהתייחס לעבירות
בהן הורשע ומימוש התחייבות שאף היא היתה תלויה ועומדת נגדו.
הערעור שבפנינו עניינו חומרת העונש, כך לשיטתו של
הסניגור. הדגש הושם על מצבו הנפשי של המערער, שמא למעט סיבה זו, אין למעשה נימוק
של ממש המצדיק התערבות בענישה. הסניגור ביקש, עובר לשמיעת הערעור כי יותר לו
להעמיד את המערער לבחינתו של פסיכיאטר פרטי, אגב שהותו בבית הסוהר. ניתנה למערער
הזדמנות לכך ומונחת בפנינו חווה"ד של הפסיכיאטר שבדק את המערער. על בסיס
האמור, ביקש הסניגור להמציא חוו"ד עדכנית של הפסיכיאטר המחוזי. באופן כללי
הבקשה היא להתערבות בענישה בשל האמור בחווה"ד של הפסיכיאטר מטעמו.
לא מצאנו ממש בבקשה להמציא חוו"ד נוספת של
הפסיכיאטר המחוזי, נראה לנו כי התמונה כולה מצויה בפנינו, יש בפנינו חווה"ד
המקורית של הפסיכיאטר ד"ר אלטמרק שהומצאה מטעם המדינה לפי הוראת ביהמ"ש,
קיימת חווה"ד הפרטית ונראה לנו כי מתן דחייה נוספת, איננו אלא דחיית הקץ, הא
ותו לא.
לגופו של עניין, העונש שהטיל בימ"ש קמא איננו חריג
לחומרה. מדובר במי שבעברו הרשעות קודמות. לא בכדי הצליח המערער לצבור לחובתו 3
מאסרים על תנאי. בימ"ש הלך לקראתו כאשר קבע מלכתחילה כי את שלושת עונשי המאסר
על תנאי ירצה בחופף, ובהמשך, שעונש המאסר שהוטל בתיק הנוכחי ירוצה אף הוא חלקו
בחופף וחלקו במצטבר. אם בכל זאת אנו רואים לנכון להתערב במידת מה בתקופת המאסר,
הרי זה משום שאנו מתרשמים מחווה"ד כי חלה אכן הידרדרות במצבו הנפשי של המערער
בתקופה האחרונה. רק בשל נימוק זה אנו מעמידים את תקופת המאסר הכוללת על 22 חודשים
במקום 27. תקופת המאסר שהטילה כב' השופטת קמא (היינו 24 חודשים) תישאר בעינה, אולם מתוך תקופת המאסר הנ"ל,
14 חודשים ירוצו בחופף.
יתר רכיבי גזר הדין יישארו בעינם.
אנו רואים לנכון להפנות את תשומת לב
שלטונות בתי הסוהר למצבו הנפשי של המערער. יש להפנות את המערער לבדיקה אצל
פסיכיאטר, ומכאן ואילך לנהוג כפי שיורה הפסיכיאטר.
ניתן היום, כ"ג באדר, תשס"ו (23 במרץ 2006),
במעמד הצדדים.
|
ר' בן יוסף, שופט |
|
ז' המר, שופט |
|
ד' ברלינר, שופטת - סג"נ אב"ד |
הילה
קוז'וקרו