|
1 |
בתי
המשפט
|
|
|||
|
פ 040354/03 |
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו |
||
|
|
|||
|
09/06/2005 |
תאריך: |
כב' השופטת דר' עדנה קפלן-הגלר |
בפני: |
|
|
מדינת ישראל |
בעניין: |
|
|
המאשימה |
ע"י ב"כ עו"ד |
|
|
|
|
נ ג ד |
|
|
|
|
|
||
|
ע"י ב"כ עוה"ד |
|
||
ביום 10.3.04 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טעון,על פיו
הנאשם יודה, יורשע בעובדות כתב האישום ויבקש הוא לצרף שלושה תיקים. בשלב זה לא
הציגו הצדדים הסדר, ובכל מקרה התבקש תסקיר שירות מבחן כחובה על פי דין.
כי כך, בהודיית הנאשם בעובדות המנויות בכתב האישום ובבקשת תסקיר שירות
מבחן.
ביום 14.4.04, צירף הנאשם והודה בעובדות ובעבירות
המופיעות בטבלת הצירוף, וביום 12.5.04, לאחר קבלת התסקיר - טענו הצדדים, כל צד על
פי מידותיו.
התובע המלומד, עו"ד פורן,
בטיעון בהיר, הגיש גליון הרשעות קודמות של הנאשם –
תע/1. היפנה לעובדות כתב האישום. שש
עבירות של שוד מזוין, עבירת הצתה; הצירוף – עבירות החזקת סכין, החזקת סם לצריכה
עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
בהצגת הסדר טעון אשר התגבש, על פיו התביעה מגבילה עצמה
לעונש מאסר של 4.5 שנים כמו גם מאסר על תנאי, ואילו הסנגור חופשי יהיה לטעון על פי דעתו.
בחומרת דברים אליבא תביעה על אורחותיו של הנאשם; על
דרכו בהפרש חודשיים בין אישומים שונים בהם נהג הנאשם, בשעות לילה מאוחרות, לעצור
נהגי מוניות, לבקשם להסיעו לכפר קאסם, ושם במקום מבודד, באיומי נשק שדד את רכושם;
שישה נהגי מוניות, בסכום כסף המצטבר ל-3,690 ₪, 5 מכשירי פלאפון וחפצי ערך יקרים
נוספים.
בדברי תביעה מלומדת, כי הגבילה עצמה לעונש המתבקש על
ידה, עקב הודיית נאשם כבר בשלב חקירה ומסירתו מרצונו פרטים על מקרים אשר
יתכן ואלמלא הודייתו לא היה מורשע בהם. בשיקול נוסף, הסתכלות על גילו
הצעיר, בעובדה כי מדובר בעונש מאסר ראשון. בהפניית תובע מלומד לעובדה, כי בהרשעה
הקודמת הלך לקראתו בית המשפט, בין השאר, עקב היותו קטין, ושם העונש נגזר לתנאי,
לתקופה של שנה, כאשר ביצוע העבירות נשוא תיק זה – זמן קצר לאחר פקיעת תוקף העונש
הקודם.
באמירת תביעה מלומדת, כי מדובר באדם אשר מגיל צעיר אימץ
לעצמו אורח חיים עבריני, ולו מדובר היה בנאשם אחר, בנסיבות שונות - היו הם עותרים
לתקופת מאסר ממושכת יותר (וראה הפנייתו להעדר המלצת שירות מבחן, שם).
הסנגור המלומד, עו"ד פרייג',
טען לנאשם בסנגוריה ראויה, כל שניתן לטעון לטובתו.
באמירתו לזכות נאשם, כי מדובר בהודאה מיידית, הודאה
מפורטת, בארבעה מקרים אשר לא היו ידועים למשטרה מתוך השישה.
עת נתפס הנאשם בא וסיפר הוא לפני החוקר כל אשר יכול,
ב"ניקוי שולחן", באי התחמקות, בלקיחת אחריות מידית, בחסכון בזמן שיפוטי
יקר, בשישה תיקים.
בבקשת סנגור מלומד להסתכל על הנאשם כמיהותו, באספקלריה
של הפן הטיפולי. באמירה, כי התוכנית הרצינית ביותר במתחם הכלא אורכת כשנה ובבקשתו
להשית על הנאשם עונש של שנה וחצי מאסר לשם החזרתו לדרך המוטב, באיזון ענישה.
בהגשת מסמכים רפואיים שונים באשר לנאשם – נע/1. בדברי סנגור מלומד, על טיפולים פסיכולוגיים, ניסיון אובדני של נאשם
(ראה צילומים אשר הגיש). בהפנות סנגור מלומד לתסקיר. אל אותה עזובה חברתית של
הנאשם, מי אשר לקח באופן קשה את נישואיו השניים של האב; בקונפליקט התמידי, פרי
דמיונו של הנאשם עם אביו, כיריב ולא כאב.
בדברי סנגור מלומד על נאשם, מי אשר החל להסתבך בגיל
צעיר מאוד על רקע שימוש בסמים ואלכוהול, זאת כנסיבה מקילה, אם כי לא כהגנה.
בהפניית סנגור מלומד לאותה הפרעה נפשית מינורית אך בעלת
השפעה גורפת וגורלית על הנאשם כגילו, היום בן 20; היום, בהתנהגותו הקטינה ביותר
בתוך מתחם הכלא. בבקשתו להשית על
הנאשם העונש ברף המתבקש על ידו, לשיקומו.
עורך דין חג' יחיא, סנגורו המלומד של הנאשם,
אף הוא בסנגוריה ראויה, כדרך חברו, בהוספתו על בחירת האינטרס הציבורי העומד מאחורי
הענישה; על השיקום; על נסיבותיו המיוחדות של הנאשם; על הרצון להוציאו ממעגל
הפשיעה; בהפניה לפסיקה – נע/1.
באמירת סנגור מלומד, כי הנאשם למד כבר לקחו, לקח כבד,
על יסוד נסיבותיו האישיות לרבות הפסיכיאטריות. בבקשתו להתייחס למעשי השוד בחטיבה
אחת, כמעידה חד פעמית, אשר אין בה כדי להצביע על דפוס התנהגות עברינית.
סיפא דברים, בדברי אבי הנאשם, על
תולדות הבן לאחר שש בנות. על נסיונותיו לעזור לבן, על מנת ויהא כאחיותיו, אשר כולן
למדו באוניברסיטה. בבכיו של האב, בבכיה של האם, על מחלותיה.
והנאשם עצמו - בהבעת
צערו. על צירוף תיקים אשר ביצע, על "ניקוי שולחן" ורצונו להשתקם (וראה
מכתב נע/2).
ויאמר:
כתב האישום בתיק העיקרי בו הודה הנאשם - מגלה רצף
עבירות, מעשים אותם ביצע הנאשם ב-6 אישומים שונים. שלושה מהם, הראשונים, יום לאחר
יום, בחודש 9.03. ושלושת האחרונים, כחודש ושבוע לאחר מכן, ביום אחד, 1.11.03.
באותם מעשי שוד מזוין, בהצמדת נשק כלפי נהגי מוניות אשר
עובדים לפרנסתם, בשעות לילה, או לפנות בוקר.
באותו תכנון, באותה עזות מצח, אשר במעשי נאשם, כמפורט
בכל האישומים. בשדידת הנאשם ובמעשה האחרון אף בהצתת המונית.
הוסף לכך צירופי תיקים, כמעשי
נאשם, בהודייתו והרי לך מסכת מעשים רעים של נאשם, הבא ומבקש היום על נפשו.
נמנו כל הדברים, בין לקולא ובין לחומרא, על ידי צדדים
מלומדים, בשום שכל וטעם.
השאלה היחידה הצריכה להשאל מעבר לשאלת כיבודו של הסדר
הטעון, היא באם במסגרתו לקבל דברי תביעה או דברי הגנה? או, אם תרצי לומר,
מה משקל ניתן לייחס לכל אותם הגורמים המקלים בהפחתת העונש המתבקש על ידי התביעה,
אשר הוא לכשעצמו אינו גבוה, לאור ריבוי המקרים וחומרתם?
אפילו תאמר בראיית המעשים כולם, כרצף אחד, באותם שישה
מעשים המתבצעים ברווח של כ-5 שבועות ביניהם - עדיין האחד לאחר השני הם, במעשים
שפלים, אשר ענינם לא ברגע, אלא באותו פרק זמן של נסיעה וביצוע השוד. זאת – לבד
תיקי צירוף.
אין דומה מקרה זה למקרה אשר ב- נע/2,
שם מדובר במקרה אחד כנגד כמה, בעונש המנוי שם.
מדובר בשישה מקרים, באירועים שונים, על פרק הזמן
ביניהם, בנבזות פעולתם.
עם זאת, הדבר העיקרי אשר ראיתי לשקול בענינו של הנאשם
הינו הודייתו המהירה והמפורטת בפני המשטרה, וחשיפתו הוא
מעשים אשר ביצע ב-4 אישומים, אשר יכול ואלמלא הודייתו - לא היו באים אלה לכלל
גילוי.
הוסף על כך הודייתו לא רק בכתב אישום כאן, אלא בתיקי
צירוף, ב"ניקוי שולחן", בנסיונות אובדניים, במצב המשפחתי; וכל
הנאמר באשר לחסכון זמן, לאותה הודייה מהירה.
ועדיין,
בכל העומד בחובתו של נאשם, בכל העומד כנגדו בביצוע כל
המעשים על יובש אמירתם בכתב אישום.
שאלה לא קלה היא לשופט בענינו אדם צעיר, בן 20, מי אשר
הרשעה אחת לו על גבו, ולא עבר זמן קצר ונמצא הנאשם חוזר ומבצע מעשים רעים, כאילו
לא נאמר דבר, כאילו לא ניתנה לו אותה הזדמנות, והיום - וסנגוריה יפה.
באותו נאשם, אשר ביצע העבירות, זמן קצר לאחר אשר העונש
אשר ניתן בתיק הקודם פג תוקפו.
אותם שיקולי ענישה, אשר עניינם העונש הראוי והנכון
במסגרת הסדר טיעון; הסדר, אשר רואה אני לכבדו על פי מבחני דין, לרבות הילכת פלוני
לאחרונה. בשאלה מה יהיה עונשו הקצוב למען שיקומו, למען ריפויו, למען חזרתו לחיק
משפחתו?
קראתי תסקיר שירות מבחן, שמעתי דברי האב במצוקתו,
וראיתי במקרה זה, כאמור, ליקח המעשים כחטיבה אחת, של אותו "אטרף" אשר
אחז בנאשם ברוע מעשיו, באותה מחלה דיכוי אשר לו. באמירה, כי העונש המוצע על ידי
סנגוריה אין בו כדי לרפא הנאשם, בתקופה כה קצרה. גם בלקיחת כל קו
קולא לענינו של נאשם בניסיון שיקומו צריכה לה מסגרת זמן להיות כזו,
הלוקחת בחשבון שיקוליה, הפן הציבורי אשר בהענשת הנאשם, כאינטרס חברתי כגמולו,
וכבטחונו של ציבור, לצד ניסיון שיקום, לו יהי, הן בבית הסוהר והן בקרב המשפחה
בעתיד.
התוודותו של הנאשם וחשיפת המעשים עומדת לזכותו. היא
זו אשר משכנעת אותי בסיפא יום לבוא לקראתו, בקו ענישה מקל, כאשר
מקווה בית המשפט כי יעריך זאת הנאשם, ילמד לקחו, ולא יבוא יותר בשערי בית המשפט.
אדם צעיר הוא הנאשם, וזו לו למעשה הזדמנות לכבד את גזר
הדין אשר יושת עליו וללכת לדרכו לחיים נורמטיביים.
לאור כל האמור כאן בשיקלול הנסיבות רואה אני לגזור על
הנאשם העונש כדלקמן:
1. עונש
מאסר בפועל של 3.5 שנים מיום מעצרו – 3.11.03.
2. עונש
מאסר על תנאי של 18 חודש למשך שנתיים מיום שיחרורו ממאסרו והתנאי הוא כי לא יעבור
עבירה מסוג פשע.
3. הנאשם
ישלם סך 5,000 ₪ פיצוי למתלונניםא שר יחולק ביניהם שווה בשווה.
הסכום
ישולם תוך חודשיים לקופת בית המשפט ויחולק שווה בשווה למתלוננים על ידי
פרקליטות.
|
ד"ר עדנה קפלן-הגלר שופטת |