12

בתי המשפט

פ 040328/05		בבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו
02/02/2006	תאריך:	כב' השופט זכריה כספי	בפני:

המאשימה	מדינת ישראל		בעניין:
	ספי ברא"ז	ע"י ב"כ עו"ד
	נ ג ד
הנאשם	קרש סאלח
	איתי בן-נון	ע"י ב"כ עו"ד

גזר-דין

מעשי הנאשם

באחד הימים של חודש ספטמבר 2005 פרץ ויכוח בין הנאשם לגרושתו, המתגוררת עימו יחד עם ארבעת ילדיהם הקטינים. לאחר שלדירה הגיעו שוטרים, שהוזעקו על ידי הגרושה, הם שוחחו עם הנאשם. משעזבו, אחז בצווארה וניסה לחונקה, חנק שגרם חבלה בצוואר.

בלילה של 22.10.05 בשעה 03:00 לערך, התעוררה האישה משנתה והבחינה בנאשם ניצב מעל לראשה ואוחז בסכין. בתגובה לשאלתה מדוע הוא אוחז בסכין, איים עליה ואמר כי "הוא רוצה שהיא תנוח".

כחלוף שעתיים התעוררה שוב ומצאה את הנאשם ניצב מעליה ובידו מפתח ברגים צלב עשוי ברזל, באמצעותו היכה בידה. לאחר שהתעורר ויכוח בין השניים, אחז בה הנאשם, קירב סכין לצווארה ואיים עליה בפגיעה. רק לאחר שהאישה התחננה בפני הנאשם, הוא נרגע.

בשעות הערב של אותה יממה הגיעה הנאשמת לדירה ובהיכנסה, תקף אותה הנאשם בנגיחה בראשה, שגרמה חבלה בפניה.

בהמשך איים עליה להורגה וכאשר ניסתה להימלט מן הדירה, שבר את דלתה ומנע את יציאתה ממנה. במקביל, דקר אותה בסכין בכתפה וברגלה.

גם כאן הוזעקה המשטרה והנאשם שלח את אחת הילדות להודיעם כי אבא ואמא ישנים. באיומי סכין על צוואר בתו הורה לאישה לשכנע את השוטרים לעזוב את המקום.

מייד לאחר מכן דקר הנאשם את גרושתו בסכין, 13 פעמים בידיה וברגליה. הוא ניגש למטבח, משך את תנור הבישול ממקומו, קרע את צינור הגז והצית את ארון המטבח.

הנאשם הודה בכל מעשיו אלה. מכוחם הורשע בעבירות של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בנסיבות סעיף 382(ב)(1) לחוק, איומים (שלוש עבירות), לפי סעיף 192 לחוק, תקיפת בן זוג, לפי סעיף 379 לחוק, בנסיבות סעיף 382(ב)(1) (שתי עבירות), פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו- 335 לחוק, כליאת שווא, לפי סעיף 377 לחוק והצתה, לפי סעיף 448(א) לחוק.

הנסיבות וטיעוני הצדדים

ב"כ התביעה עמדה על חומרת מעשי הנאשם, שלחובתו גם הרשעה קודמת בגין איומים, תקיפת בן זוג והיזק בזדון, בשנת 2001, כלפי אשתו דאז, היא המתלוננת בתיק זה.

את המסכת הקשה של אלימות ביצע הנאשם תקופה קצרה בלבד, לאחר שפג התנאי הכרוך במאסר המותנה שנגזר עליו בשנת 2002, בבית משפט השלום.

לדעתה, המדובר במי שלא למד את לקחו, אדם ללא מעצורים שאיננו ירא מן החוק וקורבנותיו הם בני משפחתו.

דינו, כך אמרה, להיות מורחק מן החברה לתקופה משמעותית וארוכה. לדעתה יש להטיל על הנאשם שש שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה ארוך ומרתיע.

הסנגור ביקש שלא לחייב את הנאשם בעונש מאסר ברף העליון, אף לא קרוב אליו. הוא עמד על כך שהמדובר באדם פגוע נפשית, ככל הנראה, על רקע שימוש מתמשך בסמים. הוא תמך את דעתו בחוות הדעת הפסיכיאטריות שהוגשו והמספרות גם על מחשבות שווא וניסיון אובדני בבית המעצר.

גם את מעשיו של הנאשם, שתואר על ידי בת משפחה, כבעל מסור למשפחתו, דרך כלל, אפשר להבין על רקע מצבו הנפשי, אומר בא-כוחו, ומוסיף, כי פציעותיה של האישה על ידו, עם כל משמעותן החמורה, אין בהן חומרה ענינית ונזק מכביר. את זאת מסביר הוא, כי הנאשם, בכל מקרה, היה מסוגל לעצור עצמו, לפני גרימת נזק קשה במיוחד.

כיום, כך אמר, הוא מטופל בתרופות ומצבו מיוצב. הוא לא נשא מעודו עונש מאסר בפועל, עבד, בשעתו, כדייג ונפגע נפשית, כנזכר, כתוצאה מן השימוש בסמים.

אלה מעשים, סיכם הסנגור, של אדם במצוקה אמיתית, שנעשו מתוך מצוקתו. לפיכך ביקש שלא להחמיר עימו.

הנאשם הביע צער על מעשיו. הוא סיפר כי ניסה לפגוע בעצמו שלוש פעמים ולא היה עושה כן, אילו שלט בעצמו.

שיקולי הענישה

האלימות במשפחה היא רעה חולה מאין כמותה. כנגע ממש היא פשתה בחברתנו, שלא לדבר על האלימות האחרת, לעיתים בשל ענינים פעוטים של מה בכך, שגם היא הולכת וגואה. לא מעט ממקרי אלימות אלה הסתיימו, למגינת הלב, בתוצאות טרגיות.

באלימות הזו יש להילחם עד-חורמה. את תת-תרבות הסכין, ביטוי פוגעני, במיוחד, של האלימות, צריך לנסות ולמגר. המלאכה, חוששני, קשה. בכל מקרה, יש צורך לפעול לצמצום מימדי התופעה המגונה הזו.

בתי המשפט, אמרנו כבר הרבה פעמים, תורמים את תרומתם במלחמה הזו באמצעות הענישה. תכליתה של זו לנתק מן החברה לתקופות ארוכות את העבריינים הקשים, להרתיעם בעתיד ולהרתיע גם אחרים מלבצע מעשים כאלה. כך גם כאן ובמיוחד כאשר לעבירות האלימות, נלוות עבירות קשות נוספות.

עתירתה של התביעה, בנסיבות רגילות, איננה מופרזת כלל ועיקר. עם זאת צריך לתת את הדעת לנסיבות לקולה בענייננו, ובמיוחד למצבו הנפשי של הנאשם, כפי שמצא את ביטויו בתעודות הרפואיות שהגיש הסנגור. אי-אפשר לנתק את התנהגותו הבוטה והאלימה, ממצב נפשי זה. עם זאת, לא אוכל לתת משקל רב לנסיבות אלה, כולל הודייתו באשמה וחרטתו, ולשאר הענינים שציין בא כוחו.

העונש

לקחתי בחשבון את כלל השיקולים הנזכרים. בתוך אלה גם את הנסיבות לקולא. משקלן המצטבר של נסיבות אלה, כאמור כבר, מביאני להקל מן העונש המוצע בידי התביעה.

לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 55 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 24.10.05.

2. 12 חודשי מאסר על-תנאי לשלוש שנים, שלא יעבור במהלך תקופה זו עבירה עליה הורשע, או כל עבירה אחרת מסוג פשע שיש בה יסודות של אלימות.

אני מסב תשומת לב רשויות שב"ס למצבו הנפשי של הנאשם על מנת שיינתן לו הטיפול הרפואי המתבקש.

זכות ערעור בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום ד' בשבט, תשס"ו (02 בפברואר 2006) במעמד הצדדים.

זכריה כספי, שופט

קלדנית: יהודית