10

בתי המשפט

בש 021440/04 בת.פ. 1037/04		בית משפט מחוזי באר שבע
21/12/2004	תאריך:	כבוד סגן הנשיא ידין טימור	בפני:

	מדינת ישראל	בעניין:
מבקשת
	נגד
	סאלים בן איברהם אלאסד
משיב

ב"כ המבקשת עו"ד ניר פיינר המשיב וב"כ עו"ד יונס אלגרנאוי

מופיעים:

החלטה

1. בבקשה הנדונה מתבקש ביה"מ להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בכתב האישום מואשם המשיב בביצוע עבירות של נסיון לרצח – עבירה לפי סע' 305

(1) לחוק העונשין תשל"ז 1977 - וכן עבירות בנשק לפי סע' 144 (א) לחוק.

נטען בכתב האישום שקיים סכסוך בין הנאשם ואחיו חסין לבין המתלונן טלאל אלאסד. חסין מואשם בתיק אחר בשל נסיון קודם לרצוח המתלונן. נטען שביום 21.11.04 סמוך לשעה 17:00 גרם המשיב למתלונן לצאת את ביתו, ע"י השלכת אבנים על הבית, אז ירה המתלונן עם אקדח שברשותו. היריות פגעו בזרועו של המתלונן שפונה לביה"ח.

2. מתיק החקירה עולים הדברים שלהלן:

2.1 ביום שקדם לאירוע נשוא האישום הנדון הוגשה תלונה ע"י המשיב כנגד המתלונן. נטען ע"י המשיב, כי המתלונן נטל רכבו ללא רשות וניסה לדרוס אותו. באותה עת ישבה במושב האחורי של האוטו אחותם של המשיב והמתלונן היא אמאל. לדברי אמאל המתלונן ניסה לפגוע בה בסכין אחר שעצר את רכבו. טען המשיב בהודעתו כי המתלונן מסוכסך עם כל אחיו בעשר השנים האחרונות, ואף ניסה לפגוע באחיו חסין עם אקדח בו הוא מחזיק. המתלונן מסוכסך עם כל הסובבים אותו. גם אמאל מסרה גרסה דומה. לדברי שניהם המתלונן טופל בעבר במחלקה פסיכיאטרית.

2.2 המתלונן מסר גרסתו לאירוע הנדון בהודעתו מיום 22.11.04. לדבריו הוא ישב בביתו בעת שקיעת השמש אז הופיע המשיב שהחל להשליך אבנים על ביתו. הוא יצא מהבית לעבר המשיב, אז ראה אותו מחזיק באקדח מסוג סטאר 9 מ"מ והמשיב ירה לעברו. הוא נפגע בידו ונפל. הוא זיהה את המשיב בוודאות. המשיב אף אמר לו שהוא יודע שהוא הולך לכלא, בעקבות אחיו חסין שירה במתלונן בעבר. לדברי המתלונן המשיב שונא אותו ורוצה להרוג אותו. הוא זוכר שהמשיב לבש חולצה לבנה ומכנס ג'ינס. הוא מאשר שהוא אושפז פעמיים במחלקה סגורה בביה"ח הפסיכיאטרי, עשרה ימים בכל פעם. הוא שולל מעורבותו בסכסוך עם המשיב ואחותו ביום שקדם לאירוע הנדון.

2.3 עפ"י הודעת הרופא דר' אוסינצ'וב אנטון מביה"ח סורוקה, נתקבל המתלונן בביה"ח ביום 21.11.04 שעה 18:00 עם פצע ירי בידו.

2.4 המשיב נחקר לראשונה ביום 21.11.04 שעה 19:24. הוא כופר בעבירה מכל וכל. הוא מאשר שהמתלונן גורם הרבה בעיות. בעת חקירתו לבש המשיב חולצה לבנה ומכנסי ג'ינס שלכאורה תואמים גרסת המתלונן. לדבריו היה בבית עם אחותו אמאל בזמן הרלבטי לאירוע, עד שלפתע הופיעה המשטרה. באותו זמן אחותו אמאל העבירה רהיטים מצריף אחר בו התגורר, לבית בו ישב עם אחותו. הוא לא עזר לה בכך. אולי סייע רק להעביר את בגדיו. לדבריו לא עזב כלל את הבית, אולי הסתובב לידו. המתלונן מתגורר בצריף המרוחק 10 מטר בלבד מהמקום בו הוא מתגורר עתה עם אחותו, הוא לא ראה כלל את המתלונן אותו יום ולדבריו: "לא ראיתי אותו, אני שונא אותו קצת, וקצת מרחם עליו, ועזרתי לו הרבה בחיים שלי, למרות הצרות שעשה לי".

2.5 אמאל אחותם של המשיב והמתלונן נחקרה גם היא ביום 21.11.04 שעה 20:40. בעת חקירתה פרצה בבכי ורעדה בגופה. החוקר נאלץ להפסיק החקירה בשל מצבה. היא נחקרה שנית למחרת היום בשעה 13:35. היא מציינת שהמשיב הגיע לביתם בסמוך לשעה 15:30. היא היתה עסוקה בסידור הבית והמשיב לא נענה לבקשתה לסייע לה. המשיב היה בבית עד לבוא המשטרה. היא מאשרת שהמשיב לבש חולצה לבנה ומכנס ג'ינס, אותו לבוש שתיאר המתלונן. לדבריה סאלם לא יצא כלל מהבית. היא מציינת שביתו של המתלונן מרוחק כ- 5 ק"מ. היא אינה מתייחסת לכך שהמתלונן עבר לגור סמוך אליהם – כדברי המשיב – 10 מ' מביתם. היא אינה נחקרת על גרסת המשיב לפיה העבירה רהיטים מבית לבית ומכאן אפשרי הדבר שהמשיב יצא את הבית כאשר לא נכחה במקום.

2.6 ביום 21.11.04 שעה 20:15 נערכה למשיב בדיקת "פרו-פרינט" ונתקבלה תגובה חיובית. צויין שיש לתפוס בגדי המשיב לצורך בדיקה במעבדת סימנים (ראה מזכר מאותו יום). אין בתיק החקירה כל מידע מה נעשה בענין זה.

המשיב לא נחקר כלל על תוצאות בדיקת "הפרו-פרינט", ואין הסבר לכך שלא נעשתה בדיקה בבגדי המשיב לאיתור סימנים לאבק שריפה. יש בכך כדי לפגום בעוצמת הראיות בתיק זה.

עוד, לא נתקבלה תגובת ביה"ח הפסיכיאטרי לענין מצבו הנפשי של המתלונן בזמן הסמוך לאירוע, בהתחשב בכך שאושפז פעמיים בעבר.

3. לדעת המבקשת קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב. מדובר בעבירות חמורות בגינן קיימת עילת מעצר מכוח סע' 21 (א) (1) (ג) (4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו 1996 וכן קיימת סכנה לשיבוש הליכי משפט אם ישוחרר המשיב, וסכנה לבטחון הציבור.

4. לטענת הסניגור מדובר במשיב שאין לו עבר פלילי, מורה במקצועו, שבעבר דאג דווקא לטפל במתלונן הסובל מהפרעה נפשית. הוגש מכתב מחלקת הרווחה להוכיח זאת.

5. עולה מן הראיות שהמתלונן מוסר גרסה מפורטת הקושרת את המשיב לביצוע העבירה. המתלונן אף ידע לתאר לבוש המתלונן בעת האירוע. הוכח שעובר לאירוע הנדון היה סכסוך אלים בין המשיב למתלונן בו היתה מעורבת גם האחות אמאל.לכאורה עמד מניע למשיב לביצוע העבירה הנדונה. נראה שגרסת אמאל אינה מסייעת לטענת האליבי של המשיב. אמאל היתה עסוקה אותו יום בהעברת רהיטים מבית לבית והדבר איפשר למשיב לצאת את ביתו ללא ידיעתה לביצוע העבירה. בפועל נפגע המתלונן מירי ואין הסבר מדוע יקשור דווקא את המשיב לכך.

אין ביה"מ יכול להתעלם מחסר מסויים בראיות כפי שפורט בסע' 2.5 לעיל. גם התייחסות המתלונן בהודעתו לפרטי האקדח, בו כביכול החזיק המשיב, עת ירה בו, מעוררת שאלות. לא ברור כיצד המתלונן ידע לזהות טיבו של האקדח מסוג סטאר 9 מ"מ כאשר הירי לכאורה בוצע בשעת חשיכה. הוא לא נחקר על כך.

אין גם להתעלם מעברו הנקי של המשיב.

העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות וקיימות ראיות לכאורה לביצוען. קיימת גם עילת מעצר בשל טיבה של העבירה והצורך לשמור על בטחון הציבור.

הסניגור מבקש את ביה"מ לבחון אפשרות לחלופת מעצר, בשל הנסיבות שפורטו לעיל.

בלי לקבוע עמדה לענין זה הנני מורה על הגשת תסקיר מעצר. המשיב יהיה במעצר בכפוף לכל החלטה אחרת.

הדיון בענין זה נדחה ליום 2.1.05 שעה 12:30.

יש לשלוח העתק החלטה זו בצירוף בקשת המעצר וכתב האישום לשירות המבחן.

ניתנה היום ט' בטבת, תשס"ה (21 בדצמבר 2004) במעמד הצדדים.

ידין טימור – שופט

סגן נשיא

021440/04בש 055 שולי