בתי המשפט
|
|
|||
|
בש
021383/05 |
בית משפט
מחוזי באר שבע |
||
|
בתיק
עיקרי: פח 001034/05 |
|||
|
15/09/2005 |
תאריך: |
כב'
השופט ח. עמר |
בפני: |
|
|
בעניין: |
|||
|
ע"י ב"כ,
עו"ד |
|
|||
|
|
נ ג ד |
|
||
|
|
|
|||
|
ע"י ב"כ, עו"ד |
|
|||
נסיבות
ביצוע העבירות; הראיות לכאורה לביסוסן; ונימוקי העילה למעצר המבקש – כל אלה פורטו
בהחלטת המעצר, ולא נשוב עליהן.
ובאשר
לחלופת המעצר – נזכיר, כי לא שללתי אפשרות לנקוט בשכזו. דא עקא, שלא היתה בנמצא
חלופת מעצר ראויה ונאותה אשר תהלום את הנסיבות ואת התכלית שביסוד עילת המעצר
הנעוצה במסוכנותו של המבקש – לקטינים, בפרט – עקב דחפיו ויצריו המיניים של המבקש
והבלתי נשלטים, לכאורה. זאת, משגם שירות המבחן, בתסקיר המעצר המקורי, הביע דעתו כי
חלופת המעצר היחידה וההולמת הינה "מסגרת טיפולית סגורה, בעלת גבולות
ברורים ביותר, וללא נוכחות ילדים". אלא, שכאמור, זו לא היתה בנמצא, לעת
מתן החלטת המעצר, אף כי בתסקיר הנ"ל, ציין שירות המבחן כי בכוונתו לבחון
אפשרות שילובו של המבקש בהוסטל לטיפול בעברייני מין, ואשר אמור היה להיפתח בחלוף
כחודשיים, לערך, מעת מתן החלטת המעצר.
יתר על כן,
כפי שהבהירה קצינת המבחן עתה, הרי, שבפועל, נתגלו בעיות בתפעולו ואופן תיפקודו של
ההוסטל הנ"ל, ועל כן, חלופה שכזו ירדה מעל הפרק.
בהתבסס על
אופציה טיפולית זו, המליץ שירות המבחן – במסגרת הבקשה לעיון חוזר הקודמת (באותו
תיק – ב"ש 20610/05) – על שיחרור המבקש לחלופת מעצר, בדמות מעצר בית מלא
בביתה של דודתו ותחת פיקוחה של זו ושל בנה; ולאחר שהדודה הנ"ל התחייבה גם
להתלוות אל המבקש לאותו טיפול בירושלים, אחת לחודש. כן כללה חלופה מוצעת זו גם
מפגשים קבוצתיים בחסות שירות המבחן.
ברם, בהחלטתי
מיום 21.8.05 דחיתי בקשה לעיון חוזר (קודמת) זו. זאת, הן משלא התרשמתי
מנכונותה או ממסוגלותה של אותה דודה
לעמוד בהתחייבויות שמבקשת היא ליטול על עצמה - וכך, וביתר שאת, גם באשר לבנה, שאף לא טרח להתייצב בפני,
כדי שניתן לתהות על קנקנו; הן על
שום שהמבקש טרם נטל אף את הזריקה הראשונה במסגרת אותו טיפול; והן, וככלל, על שום
אותה מסוכנות הטמונה במבקש לקטינים המתגוררים גם באותו בניין בו מצויה הדירה נשוא
אותה חלופת המעצר.
ביחס לאותו
טיפול שנועד לדיכוי דחף מיני, הוברר כי גם, ועד עתה, לא נטל המבקש אף את הזריקה
הראשונה. אך הוסבר ונטען, כי המבקש נלקח למרפאתו של ד"ר רסלר הנ"ל לשם
כך. אלא, שהמבקש לא היה מצוייד בחומר, שאמור היה לרכוש ולהביא בעצמו, ושאותו
ד"ר רסלר אמור היה רק להזריק לו.
מאידך,
הוסיפה קצינת המבחן והבהירה, כי כבר נדברה עם שירות המבחן בחיפה, וכי זה כבר ערוך
לטיפול במבקש ולמעקב אחריו, בעזרת קצין מבחן שיוצמד, במיוחד, למבקש.
ב"כ
המדינה מתנגדת לבקשה, בטענה כי למעשה לא חל כל שינוי בנסיבות שעמדו ביסוד שתי
ההחלטות הקודמות.
ואולם –
בסופו של דבר, וגם אם לא בלי לבטים,
כאמור – החלטתי לנטות אל החלופה המוצעת עתה, ובשינויים מסויימים.
מה שהיטה
את הכף לכיוון זה - הוא, בעיקר
ובמיוחד, התרשמותי העמוקה ממידת נכונותם והתגייסותם של הורי המבקש למען יוצא
חלציהם, בעוקרם מארץ מולדתם והגירתם ארצה, כדי להימצא עם בנם ולהתמסר לטיפול בו.
למסירות כזו, כפי שדרושה למבקש, ניתן לצפות רק מהוריו מולידיו; וככאלה, גם התרשמתי
– במהלך הדיון בפני, בו ביקשתי לתהות על קנקנם – ממידת נכונותם ונחרצותם לעמוד
בהתחייבויות שנוטלים הם על עצמם בפיקוח על המבקש, ובין היתר, גם בלקיחתו לאותו
טיפול הזרקתי, אחת לחדש.
לא התעלמתי
מכך שמדובר בעולים חדשים, שטרם הספיקו להתאקלם ולהתמצא בסביבה ובחברה החדשה. אולם,
וכפי שהוסבר ע"י קצינת המבחן, אמורים הם להסתייע במדריך קליטה גם בכל הקשור
לבנם (המבקש).
כן, הוברר
והוצהר, כי להם אמצעים כספיים למימון אותו טיפול תרופתי וכל ההוצאות הכרוכות בו –
אמצעים שמקורם במכירת דירתם, בה התגוררו בחו"ל.
לא התעלמתי
מהעובדה שבבית הורי המבקש מתגורר גם אחיו בן ה – 15, שעלה עם הוריו ארצה. ואולם,
נחה דעתי, כי פיקוחם הצמוד של ההורים, שהם הוריו מולידיו גם של אותו אח, יש כדי
לנטרל חשש לפגיעה בו מצד המבקש; ועד כמה שקיים חשש כזה, משמדובר, בסופו של דבר
באח.
יחד עם
זאת, סבורני, כי לא יהא זה נכון להורות על שיחרורו המיידי של המבקש; ועל כן,
השיחרור יהא רק לאחר נטילת הזריקה הראשונה במסגרת אותו טיפול, כאמור לעיל.
א. לאחר
שהמבקש ימציא לביהמ"ש אישור מאת ד"ר רסלר, לפיו הוזרקה לו הזריקה הראשונה
במסגרת הטיפול בדיכוי הדחף המיני; ולאחר שתומצאנה הערובות כאמור להלן – יילקח
המבקש ע"י אחד מהוריו (מר ולרי פרידלנד, וגב' אירנה פרידלנד) היישר, מבית
המעצר, אל ביתם אשר ברח' מורדי הגטאות 20 בעכו, ושם יימצא המבקש במעצר בית מלא,
למשך 24 שעות ביממה, תחת פיקוחו הצמוד של אחד משני הוריו הנ"ל.
המבקש
לא יהא רשאי לצאת ממעצר הבית הנ"ל, אלא לצורך הטיפול הנ"ל בקליניקה של
ד"ר רסלר שבירושלים (או במרפאת קופ"ח – אם ולכשיתאפשר הדבר); או לצורך
הטיפולים הקבוצתיים והפרטניים של שירות המבחן; או לצורך הדיונים בביהמ"ש –
ובלבד, שבכל יציאה לאיזו ממטרות אלו, יהא מלווה על ידי אחד מהוריו הנ"ל.
ב. המבקש יטול את הטיפול לדיכוי הדחף המיני, ככל אשר יורה ד"ר רסלר הנ"ל, וישתף פעולה עימו, באופן מלא; וכן, ישתתף בכל הטיפולים הקבוצתיים והפרטניים, שאליהם יוזמן על ידי שירות המבחן, וישתף פעולה עימו, באופן מלא.
ג. המבקש יימצא תחת פיקוח שירות המבחן (פיקוח מעצר) למשך תקופה של שנה מיום שיחרורו ממעצרו.
ד. להבטחתם, בין היתר, של תנאי השיחרור הנ"ל, יפקיד המבקש ערבון במזומן בסך 10,000 ₪. כן, יחתום על התחייבות עצמית בסך – 50,000 ₪, וימציא ערבות צד ג' של שני הוריו הנ"ל ע"ס 50,000 ₪, כל אחת.
ניתנה
היום י"א באלול, תשס"ה (15 בספטמבר 2005) במעמד הצדדים.
|
ח. עמר – שופט |
עו"ד אדיר כהן:
אנו נבקש מביהמ"ש לעכב את ביצוע ההחלטה. ה – 48
שעות נופלות על יום שבת, לכן אנו נבקש שעיכוב הביצוע יהא עד שעת אחר הצהריים
המאוחרת ביום שישי, וזאת על מנת
לאשפר לנו לפנות לפרקליטות המדינה, על מנת לבחון אפשרות הגשת ערר.
עו"ד כהנא:
אני מבקש שהעיכוב ביצוע יהא לא יאוחר מהשעה 12:00 מחר.
אני משהה
את שיחרורו של המבקש, עד מחר (16.9.05) שעה 13:00, וזאת, כדי לאפשר הגשת ערר לבית
המשפט העליון, אם תחליט המשיבה להגיש ערר, כאמור.
היה ויוחלט
שלא להגיש ערר, מתבקשת באת כוח המשיבה, להודיע על כך, מיידית, לסניגור ולביהמ"ש.
בקשר עם
החלטת השיחרור דלעיל – ובכפוף לכל החלטה בערר אם תהא כזו – אני מורה כי המבקש
יילקח על ידי ליווי שב"ס מבית המעצר למרפאתו של ד"ר רסלר, בירושלים,
במועד שיתואם מראש.
ניתנה
היום י"א באלול, תשס"ה (15 בספטמבר 2005) במעמד הצדדים.
|
ח. עמר – שופט |
021383/05בש
055 נורית זורנו