1

בתי המשפט

בש 021007/05	בית משפט מחוזי באר שבע
בתיק עיקרי: פח 001009/03
08/08/2005	כב' השופט ח. עמר	בפני:

	פדר דוד		בעניין:
המבקש	עו"ד קעטבי אורלי	ע"י ב"כ עוה"ד
	נ ג ד
	מדינת ישראל
המשיבה	ס. דהן	ע"י ב"כ עוה"ד

החלטה

1. בכתב האישום שהוגש נגד המבקש ביום 10.12.03 (בתיק פ' 1009/03) יוחסו לו - בשני אישומים – מספר עבירות של מעשים מגונים בשתי קטינות, ועבירת נסיון לאינוס אחת מהן. כל אחת משתי הקטינות, הינה אחייניתה של אשת המבקש (וככזו, הינה בגדר "בן משפחה" של המבקש).

את המעשים המגונים ומעשה הנסיון לאינוס, נשוא האישום הראשון, ביצע המבקש באחת משתי הקטינות, במספר הזדמנויות במהלך תקופה של כשנה בה התגוררה (או לנה) זו בביתו, ובהיותה בת 16 – 15; והיה זה משנגע באיבריה האינטימיים בעת שנתה; ובאחת ההזדמנויות גם ניסה להחדיר אצבעו לאיבר מינה מבעד (ומעל) לבגדיה; ובהזדמנות אחרת אונן לעיניה.

האישום השני מתייחס לקטינה האחרת, בעת שזו היתה בת 12 שנים; וביחס לזו, המדובר באירוע אחד של מעשים מגונים שביצע בה בעת שישנה בביתו.

2. לכתב האישום נלוותה בקשה (בתיק ב"ש 21517/03) למעצר המבקש עד תום ההליכים.

בהחלטתי מיום 4.1.04, הבעתי דעתי, כי על אף עילת המעצר הנעוצה במסוכנות הנשקפת מהמבקש, יש מקום לנקוט חלופת מעצר. דא עקא, שחלופת המעצר שהוצעה אז – היינו, כי המבקש ימצא בתנאי מעצר בית מלא בבית אחותו, ותחת פיקוחה של זו ושל בעלה – לא מצאתיה כחלופה ראויה; וזאת, עקב העובדה שבאותו בית מתגורר קטין (בנה של אחותו הנ"ל של המבקש) ומחשש כי למבקש משיכה מינית גם לקטינים ממין זכר.

לפיכך – ובהעדר חלופת מעצר נאותה, לאותה עת – הוריתי, בהחלטה הנ"ל, על מעצר המבקש עד תום ההליכים ( להלן:"החלטת המעצר")

3. ברם, בעקבות בקשה לעיון חוזר שהוגשה (בתיק ב"ש 20117/04) ואשר בה הוצעה חלופת מעצר אחרת - היינו, מעצר בית מלא בדירה אחרת, שבה אין מתגוררים קטינים – הוריתי בהחלטה מיום 28.1.04 על שיחרור המבקש בתנאי חלופת מעצר מוצעת זו; ותחת ערובות, שכללו הפקדת ערבון במזומן בסך 10,000 ₪ (להלן:"החלטת השיחרור").

מאוחר יותר – ושמטעמים לוגיסטיים לא התאפשרו עוד מגוריו של המבקש באותה דירה – נעניתי לבקשתו ואיפשרתי לו, בהחלטה מיום 6.9.04, להימצא, באותם תנאים של מעצר בית מלא ותחת פיקוח צמוד, בדירה אחרת שהמבקש שכר לצורך זה (אף היא, באותו יישוב – בני עייש).

כן, ועם הזמן, התאפשר למשיב לצאת ממעצר הבית, מעת לעת (בליווי צמוד), וזאת, לשם טיפולים רפואיים פסיכולוגיים, וכן לצורך השתתפות בקבוצה טיפולית לעברייני מין, שבחסות שירות המבחן.

בתנאי שיחרור אלה מצוי המבקש מאז ועד עתה.

4. ביני לביני, וכבר ביום 16.6.04, ניתנה הכרעת הדין בתיק העיקרי, על יסוד הסדר טיעון, לפיו תוקן כתב האישום (באופן שהאישום השני המתייחס לאחת הקטינות, והפחות חמור, נמחק) ועל פיה הורשע הנאשם במספר עבירות של מעשים מגונים, בעבירת נסיון אינוס, ובעבירת מעשה מגונה בפומבי ( והכל, בהתייחס לאחת הקטינות – הגדולה מבין השתיים).

ברם, בפועל, טרם נשמעו הטיעונים לענש, עד עתה; והישיבה הבאה שנקבעה, לצורך זה, קבועה ליום 13.11.05.

5. בבקשה זו, עותר המבקש לשינוי מקום מעצר הבית, ובאופן שיתאפשר לו לעבור מאותה דירה שכורה לדירת אחותו – שבה מתגורר אותו קטין, כזכור – וזאת, כך נטען, על שום שתקף חוזה השכירות של אותה דירה עומד לפוג ביום 9.8.05 (מחרתיים) והדירה גם הושכרה ע"י בעליה לאדם אחר; ועל שום שאין בידי המבקש אמצעים כלכליים לשכור דירה אחרת.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם הנעוץ במגורי אותו קטין בדירת אחות המבקש, שאליה מבקש זה לעבור להתגורר; ובהתבסס על החלטת המעצר, בה נשללה חלופה זו שהוצעה בזמנו.

6. לדידי, אכן – ועל פני הדברים – יש טעם, לכאורה, בהתנגדותה של המשיבה לבקשה זו, כאמור לעיל.

ואולם, קשה להתעלם, מאידך, מההתפתחויות שחלו מאז החלטת המעצר, בה נשללה החלופה הנ"ל, ובשל אותו טעם.

המבקש – כך עולה מחוו"ד הפסיכולוג השיקומי שהוגשה מטעמו; וכן מתסקירי שירות המבחן, שהוגשו במסגרת התיקי העיקרי – עבר, בינתיים, הליך טיפולי משמעותי, אשר הביאו לכלל הכרה ומודעות לטיב מעשיו ולאיסור המוסרי, החברתי והחוקי שבהם. בכך לא באתי לומר, כי המבקש נרפא, כליל, מבעייתו המינית, או כי מסוכנותו פגה, כליל; ולפניו, עדיין, דרך טיפולית ארוכה, שבה יהא עליו להתמיד. ואולם, על כל פנים, ההתרשמות של גורמי הטיפול – וכעולה מתסקיר שירות המבחן מיום 26.7.05, שהוגש בקשר עם בקשה זו – היא, כי רמת מסוכנותו של המבקש לילדים ממין זכר, הינה נמוכה; ובין היתר, גם מטעם זה המליץ שירות המבחן להעתר לבקשה זו. זאת, גם על רקע מצוקתו הכלכלית הקשה של המבקש, וכדי לסייע לו במישור זה – דבר שיעזור לו להתפנות ריגשית, ובמידה רבה יותר, להמשך קבלת הטיפול לו הוא נדרש.

לכך מתווספת העובדה, כי במשך תקופה של למעלה משנה וחצי הוכיחו המפקחים על המשיב והערבים לו את יכולתם ודבקותם בהתחייבותם לפקח בצמידות על כל צעד וצעד של המבקש; ונראה שפיקוח צמוד זה, יש בו, אף הוא, כדי להקהות במידה משמעותית את הסיכון הנשקף – ועד כמה שזה נשקף – לאותו נער קטין (ממין זכר) או למי מחבריו של זה שיימצאו בחברתו בביתו.

7. אשר על כן, מקבל אני את הבקשה ומאפשר שינוי מיקום מעצר הבית המלא, באופן שזה יהא בבית אחותו של המבקש (גב' מרים פדר) אשר ברח' השעורה 21 ב' בבני – עייש.

כן, מחוייבים הערבים והמפקחים על המבקש לדאוג לכך שלא ייכנסו קטינים לדירה הנ"ל; וערבויותיהם הקיימות תחולנה גם על חיוב זה.

בכפוף לאמור, יישארו על כנם כל יתר תנאי השחרור הקיימים (ובכלל זה, תנאי הפיקוח הצמוד וזהות המפקחים והערבים) וכן כלל הערובות הקיימות.

ניתנה היום ג' באב, תשס"ה (8 באוגוסט 2005) במעמד הצדדים.

ח. עמר – שופט

021007/05בש 055 נורית זורנו