1

בתי המשפט

עפ 008530/04	בית משפט מחוזי ירושלים
27/09/2004	כבוד השופט דוד חשין, סגן נשיא כבוד השופט עוני חבש כבוד השופט יוסף שפירא	לפני:

	יקותיאל דניאל	בעניין:
המערער
	נ ג ד
	מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים ע"י ב"כ עו"ד אלי אברבנאל
המשיבה

פסק-דין

זהו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד סגן הנשיא יואל צור) מיום 12.5.04 בת"פ 4222/03, בו הואשם המערער (על פי כתב האישום המתוקן) בעבירה של נסיון למעשה מגונה שביצע כלפי קטינה חרדית כבת 12.5 שנים, באמצעות הטלפון, ובעבירות של הטרדה, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשנ"ב-1982, שביצע כלפי נשים בוגרות, וביניהן אמה של הקטינה הנ"ל. הנאשם הודה מייד בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, שהוגש למעשה כהסדר טיעון בין הצדדים, והורשע על פי הודאתו.

פרטי האירועים הובאו בכתב האישום, ואין צורך שנחזור, אלא על עיקריהם. באישום מס' 1, הואשם המערער בכך שביום 22.5.03 בשעה 12:51 התקשר המערער לביתה של הקטינה ולאחר ששאל אותה אם הוריה בבית, הציג עצמו כרופא המשפחה ואמר לה שהתבקש על ידי אביה לשוחח עמה. המערער שאל אותה לגילה, וכן שאלות בנוגע להתפתחותה הגופנית ואם היא נוגעת באיבר מינה. בהמשך השיחה אמר לה גם להיכנס לחדר בבית, להוריד תחתוניה ולגעת באיבר מינה. בהמשך הוסיף והורה לה לשפשף את איבר מינה עם שפורפרת טלפון. לאחר מכן אמר לה לקחת עפרון, לעטוף אותו בגרב ולהחדירו לפי הטבעת. בהמשך שאל אותה אם המעשים נעימים לה ואם יהיה לה נעים שהוא יחדיר את איבר מינו לאיבר מינה. שיחה זו נמשכה כ-20 דקות. לאחר מכן, התקשר המערער לביתה של הקטינה עוד 18 פעמים, בשלוש מהן שוחח עם אמה ובאחרות כנראה שלא התנהלה שיחה אלא היתה הרמת הטלפון לשניות ספורות, ברוב המקרים, ובמקרים אחדים למשך דקה או שתיים (אין פירוט אם נוהלו שיחות באותם מקרים אם לאו).

באישום השני הואשם המערער בקיום שתי שיחות עם אמה של הקטינה המתלוננת, שבמהלכן הציג עצמו כנציג חברת "זול פה", ואמר לאמה של הקטינה שהיא זכתה במתנה בצינור של מקלחת וביקש את פרטיה. לאחר מכן התקשר שנית ושאל אותה אם היא יודעת איזה שימוש ניתן לעשות בצינור של מקלחת, ומשהבינה האם כי מדובר באדם ששוחח עם בתה הקטינה, ניתקה את השיחה. לאחר מכן, התקשר שוב ושוחח עם אמה של הקטינה, שביקשה ממנו שיפסיק להתקשר.

באישום השלישי המיוחס למערער, קיים המערער שיחות טלפון עם נשים בוגרות שונות, שיחות שביצע באמצעות הטלפון הנייד שלו. באותן שיחות נהג להציג עצמו כנציג מרכול, היה מודיע לנשים כי זכו במתנה, שעבורו היתה בעלת משמעות מינית, כגון צינור של מקלחת או בידה. בעוד הנשים עונות בתמימות לשאלותיו, נהג לאונן ללא ידיעתן. לפעמים הבינו אנשים מתוך השיחות כי אין מדובר בשיחה תמימה והם היו מנתקים את השיחה. המערער ביצע מאות נסיונות לבצע שיחות רבות ונהג גם לחזור לאותם מספרי טלפון בהם נענה בעבר.

בית משפט קמא, לאחר שעיין בחוות הדעת הפסיכיאטרית של ד"ר מאיר וייל, מנהל המרפאה הפסיכיאטרית ביחידה הסקסולוגית של בית החולים הדסה בירושלים, ובתסקיר שירות המבחן, שהמליץ להשית על המערער עונש מוחשי של שירות לתועלת הציבור בהיקף שעות נרחב, גזר עליו 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-8 חודשים על תנאי למשך 3 שנים, שלא יבצע עבירות מהסוג שבהן הורשע.

בערעור מבקש הסניגור לאמץ את המלצת שירות המבחן, על רקע חוו"ד הפסיכיאטרית, וכן הפנה לטעות שנפלה בגזר דינו של בימ"ש קמא, שקבע כי המערער התקשר 19 פעם לקטינה ושוחח עמה, בעוד שלמעשה הוא שוחח איתה רק פעם אחת. פרקליט המחוז שהופיע בפנינו, טען כי אין להתערב בעונש, בציינו כי המערער מצא לו במקרה זה קורבן, ילדה קטינה בת 12.5, לנהל איתה שיחה מכוערת והביא אותה לעשות את מה שכבר תיארנו לעיל. פרקליט המחוז הפנה גם לשיחות ונסיונות לשיחות שהמערער ביצע עם נשים בוגרות, מאות במספר, תוך הטרדתן בהטרדות שנשאו בחלקן אופי מיני.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בפנינו וכן את דבריו של המערער עצמו, סברנו כי נכון יהיה במקרה זה להתערב בעונש ולהעמידו על 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, בכפוף לחוו"ד הממונה בדבר התאמתו לבצע עבודות שירות, וזאת בגין העבירות נשוא האישום הראשון והשני שהורשע בהן, ובנוסף להורות על העמדתו לפיקוח קצין מבחן למשך שנה, שתחל בתום ביצוע עבודות השירות, וזאת בגין הרשעתו באישום השלישי. המאסר על תנאי ישאר על כנו. בנוסף לכך, אנו מחייבים את המערער לשלם לקטינה ולאמה ביחד פיצוי בסך 5,000 ₪. ננמק.

מצד אחד שקלנו לחומרא את מהות העבירות, ריבויין ונסיבותיהן בייחסנו חומרה מיוחדת לאירוע עם הקטינה, שאכן היה אירוע מכוער ובוטה, שנמשך על פני 20 דקות. מנגד, שקלנו לקולא את עברו הנקי של המערער, את חרטתו הכנה ואת הודאתו, כמו גם הרקע הסוציאלי והנפשי שלו, כפי שתואר בהרחבה בחוות הדעת הפסיכיאטרית שאיננו רואים לצורך לצטטה. עולה מתוך חוות הדעת, כמו גם מהתסקיר של שירות המבחן, כי לא נשקפת מסוכנות מיידית מהמערער, כי הוא מתמיד בטיפול הפסיכיאטרי שבו החל ומוכן לעבור טיפול לפתרון בעיותיו.

לאור כל האמור, סברנו כי העונש כפי שהושת על ידינו לעיל יש בו כדי לאזן בין הנסיבות לחומרא והנסיבות לקולא שבעבירותיו. עוד לקחנו בחשבון השיקולים לקולא את העובדה כי השופט המלומד טעה כאשר קבע בגזר הדין שהמערער שוחח 19 פעמים עם הקטינה, בעוד שלמעשה הוא שוחח עמה רק פעם אחת.

הממונה על עבודות שירות יגיש לנו חוו"ד בעניינו של המערער בתוך 75 יום מהיום.

אנו קובעים את התיק להמשך ליום 15.12.04 שעה 08:30 וחובה על המערער להתייצב לדיון זה ולכל דיון נדחה.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ולממונה על עבודות השירות.

ניתנה היום י"א בתשרי, תשס"ה (26 בספטמבר 2004) בהיעדר הצדדים.

__________________ __________________ _________________

דוד חשין, סגן נשיא עוני חבש, שופט יוסף שפירא, שופט