1

 

   

בתי המשפט

 

פ  008353/05

בית משפט מחוזי באר שבע

 

30/04/2006

תאריך:

כבוד השופטת רחל ברקאי

בפני:

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

זורבלייב דניס

 

הנאשם

 

 

 

 

ב"כ המאשימה עו"ד תהילה גלנטה

הנאשם ובא כוחו  עו"ד אלקבץ

נוכחים:

 

גזר דין

  1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירה של היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין, בעבירה של תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין  ובעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ב – 1973.

 

  1. כתב האישום המתוקן מכיל שלושה אישומים. עובדות האישום הראשון מלמדות כי ביום 10.11.05 בשעות הבוקר התקשר הנאשם לאמו, המתלוננת, ודרש ממנה שתתן לו כסף. המתלוננת אמרה לו כי כשתשוב לדירתם היא תשוחח עמו בענין זה. בהמשך היום כאשר פגש הנאשם במתלוננת בדירתם ושב ודרש ממנה סך של 500 ₪ סירבה המתלוננת ואמרה לו כי תמסור לידיו רק סך של 350 ₪ וכן ציינה כי יותר לא תתן לו כסף. הנאשם איים עליה כי אם לא תתן לו כסף הוא יהרוג אותה. המתלוננת, בשל חששה מן הנאשם, ברחה אל חדרה ונעלה את עצמה בחדר. הנאשם שבר את דלת החדר ונכנס אל החדר. המתלוננת, בשל חששה מן הנאשם, זרקה לעברו  סך של 400 ₪ בשטרות, על הריצפה. הנאשם לקח את הכסף ושוטרים שהגיעו אל הדירה עיכבו אותו.

עובדות האישום השני מלמדות כי באותו יום, לאחר שהובא הנאשם לתחנת המשטרה, קם לפתע הנאשם וצעק כי שהוא לא מוכן לחכות יותר ועזב את המקום ויצא מחדר ההמתנה שבתחנת המשטרה. אחד השוטרים אחז בידו ודרש ממנו לחזור לחדר ההמתנה משום שהוא מעוכב אך זה סרב והחל לקלל את השוטר ואף השתולל עד כי הצליח להחלץ  מאחיזת השוטר,  דחף  אותו וניסה לנגוח בשוטר כדי לברוח.

עובדות האישום השלישי מלמדות כי ביום 10.11.05 החזיק הנאשם בדירתו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 5.5674 גרם לשימושו העצמי.

 

  1. התביעה בטיעוניה לעונש הדגישה כי מעשיו של הנאשם נעשו על רקע התמכרותו לסמים מסוכנים ולאחר שנסיון שנעשה לשלבו בהליך של גמילה לא צלח, ביקשה כי יושת עליו עונש מוחשי ומרתיע אשר יבטיח את שלומה של אמו , המתלוננת, עת ישתחרר בבוא היום.

 

  1. מנגד עתר הסנגור המלומד שלא למצות את הדין עם הנאשם כשהוא מדגיש כי מדובר בבחור צעיר המכור לסמים מסוכנים והסובל מבעיות פסיכיאטריות. הסנגור הצביע על תלונתה של האם, אשר ממנה ניתן ללמוד כי היא מבקשת לשלוט בקיצבת הביטוח של הנאשם וכי היא נוהגת לקחת לידיה את כספיו. הדגיש הסנגור כי האירוע התדרדר לנסיבות המפורטות בכתב האישום כאשר סירבה האם למסור לידיו כספיו אותם ביקש. עוד ציין הסנגור כי לנאשם אין הרשעות קודמות וכי אין מדובר באדם מסוכן לציבור אשר יש מקום להרחיק אותו לתקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח. לפיכך , ביקש הסנגור כי בית המשפט יסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם שהינה מיום 10.11.05 ובנוסף להשית עליו עונש מאסר מותנה הצופה את פני העתיד.  כמו כן הוסיף והבהיר הסנגור כי בדעת הנאשם, לאחר שישתחר מן המאסר, לעבור ולהתגורר בבית אביו.

 

  1. שירות המבחן, אשר הניח בפני תסקיר בעניינו של הנאשם, הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת הנסיבות אשר מנעו משירות המבחן את המשך הליך בחינת אפשרות שילובו של הנאשם במוסד גמילה סגור. כן ציין שירות המבחן את מחלת הנפש ממנה סובל הנאשם, לרבות הפרעת התנהגות, שהינם כתוצאה משימוש בסמים. בנסיבות הענין נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית, אך המליץ כי רשויות שב"ס יבחנו את התאמתו של הנאשם להליך של גמילה בין כותלי בית הסוהר.

 

  1. העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות חמורות למדי, כאשר הדגש מושם על עבירה של סחיטה באיומים נשוא האישום הראשון. נלמד מעובדות כתב האישום, כי הנאשם לא בחל מלהטיל אימה על אמו המבוגרת, כדי לקדם את מבוקשו והוא – קבלת כספים, אשר יש לשער כי היה זקוק להם לצורך מימון הסם אותו הוא צורך. בנסיבות הענין נתתי את הדעת לנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שפרט בפני הסניגור ובפרט מצבו הנפשי, וכן נתתי את הדעת לעובדה כי זהו לו המפגש הראשון עם החוק. בשקלול כל האינטרסים אשר עמדו בפני, אינני סבורה כי זה המקרה שבו יש להחמיר עם הנאשם, הגם העבירות החמורות בהן הורשע.

 

  1. לאור כל האמור לעיל, אני משיתה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                  מאסר בפועל למשך 12 חודשים, החל מיום 10.11.05.

ב.                  מאסר על תנאי ל-6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות שהינה עבירת פשע, תוך שלוש שנים מיום שחרורו. 

ג.                    מאסר על תנאי ל-3 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת סמים תוך שלוש שנים מיום שחרורו. 

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

ניתן היום ב' באייר, תשס"ו (30 באפריל 2006) במעמד הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

 

008353/05פ  055 בת-שבע אביגל