1

בתי המשפט

פ 008270/03		בית משפט מחוזי באר שבע
31/03/2004	תאריך:	כבוד השופטת, רחל ברקאי	בפני:

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

	מדינת ישראל		בעניין:
המאשימה	רחל אלמקייס	ע"י ב"כ עו"ד
	נ ג ד
	וורקו דני
הנאשם	מסלם אריאתה	ע"י ב"כ עו"ד

ב"כ המאשימה עו"ד אלמקייס הנאשם בעצמו ב"כ הנאשם עו"ד אריאתה

נוכחים:

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הצתה, לפי סעיף 448 (א) סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

2. כתב האישום מלמד כי הנאשם ואחיו גדי שכרו דירה בבניין מגורים, ברחוב השלום 56/8, בקומה 11, לתקופה שבין 9.11.03 ועד 9.9.04.

ביום 12.12.03 בסמוך לשעה 17:00 התגלע ויכוח בין הנאשם לבין אחיו גדי, עקב דרישתו של גדי כי הנאשם יחסוך בחשמל. בין השניים פרץ דין ודברים וגדי עזב את הדירה.

בסמוך לשעה 20:24, אסף הנאשם את חפציו ושלח אש בדירה בכך שהצית נייר ובאמצעותו הצית בקבוק ובו חומר דליק, הניח את הבקבוק הבוער מתחת למזרן של המיטה בה נהג לישון בממ"ד, הניח את דלת הממ"ד על המיטה, הותיר את דלת הכניסה פתוחה ויצא מהדירה.

כתוצאה ממעשים אלו נשרפה הדירה כליל, נזק נגרם לפרוזדור שבקומה 11 ודיירי הקומה נלכדו בדירתם וחולצו על ידי צוות כיבוי אש.

3. התביעה ביקשה למצות את הדין עם הנאשם ולהטיל עליו עונש מאסר לתקופה ממושכת כשהיא מצביעה על הרשעותיו הקודמות בעבירות רכוש, אלימות וסמים. מאידך ביקש הסנגור כי בית המשפט יעשה חסד עם הנאשם.

הסנגור הצביע על בעיותיו הנפשיות של הנאשם, הגם שעל פי חוות הדעת הפסיכיאטרית נמצא הוא כשיר לעמוד לדין וכן על נסיבותיו האישיות כפי שהן עולות מתסקיר שירות המבחן.

4. הנאשם הינו בחור צעיר, רווק בן 22, חסר מקצוע מתעסוקה, אשר עלה לארץ מאתיופיה, יחד עם אמו בשנת 1991. קשיי הסתגלותו בארץ הובילו את הנאשם לנטישת מערכת הלימודים ובמהרה התגלגל לחברת נערים שוליים ולפלילים והחל צורך סמים קלים וכדורים ממריצים שונים.

התנהגות זו הובילה למתחים קשים בינו ובין בני משפחתו עד אשר הורחק על ידי אמו מביתה. הנאשם אף מוכר למערכת הפסיכיאטרית מזה מספר שנים ואובחן כלוקה במחלת הסכיזופרניה. הוא עבר עד כה למעלה משמונה אישפוזים. הנאשם אף ריצה עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח כשבחלק מתקופת המאסר שהה במרכז מב"ן ברמלה.

על רקע דברים אלו התבקש הפסיכיאטר המחוזי לבדוק את הנאשם שמא אין הוא כשיר לעמוד לדין. מחוות דעת הפסיכיאטר המחוזי עולה כי הנאשם לא היה במצב פסיכוטי של מחלת נפש בעת ביצוע העבירה וכי הוא אחראי למעשה המיוחס לו וכשיר לעמוד לדין.

הנאשם בדבריו לעונש סיפר כי שמע "קולות" אשר קראו לו לבצע את המעשה. הפסיכיאטר המחוזי הצביע על האפשרות כי יתכן וחוויותיו המוזרות של הנאשם הופיעו בהשפעת אלכוהול או סמים אותם הוא צורך.

5. על רקע דברים אלו נדרשת אנכי למלאכת גזירת הדין. איש אינו חולק כי אדם המשלח אש ברכוש חברו וגורם לנזק רכוש כבד תוך עצימת עיניים למול האפשרות כי בעקבות כך יגרמו אף נזקי גוף לאחרים, ראוי לעונש כבד ומחמיר, אשר ישקף את סלידתה של החברה ממעשים אלו.

חומרה יתרה יש לייחס לעובדה כי הרקע למעשה הוא סכסוך פשוט שפרץ בינו לבין אחיו, עמו חולק הוא את הדירה כשהוא מבצע את מעשה ההצתה מתוך כוונה מלאה לחבל קשות בדירה. אין הוא מסתפק בהשלכת גפרור כי אם בפיזור חומר דליק במזרון ואף הנחת דלת עץ עליו. בעיותיו הנפשיות של הנאשם ראויות לטיפול אך משבחר הנאשם להפסיק טיפול תרופתי נטל הוא במודע את הסיכון בו יאבד את עשתונותיו מעבר לסביר וימצא עצמו כתוצאה מכך מעורב בפלילים.

באיזון השיקולים שהובאו בפני, אינטרס החברה להעניש את העבריין כדי להרתיע אותו ואחרים כמותו, אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם והאינטרס החברתי לסייע לו ולשקמו הנני גוזרת עליו את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל ל-30 חודשים החל מיום 14.12.03.

ב. מאסר על תנאי ל-15 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה של הצתה תוך 3 שנים מיום שחרורו.

בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין אינני מטילה עליו קנס לתשלום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום ט' בניסן, תשס"ד (31 במרץ 2004) במעמד הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

008270/03פ 055 בת-שבע אביגל