1

בתי המשפט

פ 008139/05		בית משפט מחוזי באר שבע
27/10/2005	תאריך:	כבוד השופטת חני סלוטקי	בפני:

		מדינת ישראל	בעניין:
המאשימה
		נגד
		אלהוזייל חוסאם ת.ז 36009207
הנאשם
	בא כוח המאשימה – עוה"ד הנאשם ובא כוחו – עוה"ד אורינוב תומר ועוה"ד שילו ונחשון			נוכחים:

גזר דין

גזר הדין מתייחס גם לת.פ. 8017/05 של בית משפט זה

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה – שתי עבירות לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") ועבירה של הפרת הוראה חוקית – עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק. כן הורשע הנאשם בעבירה נוספת של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה שיוחסה לו בת.פ 8017/05 של בית משפט זה, שצורף לתיק זה.

הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים ולפיו יוחסו לנאשם בכתבי האישום העבירות הנ"ל, חלף העבירות שיוחסו לו בכתבי האישום המקוריים.

לא היתה הסכמה לעניין העונש.

2. העובדות המקימות את העבירות הנ"ל הן כדלקמן:

על פי עובדות האישום בת.פ 8017/05, בתאריך 12.1.05 סמוך לשעה 03:40, נהג הנאשם ברכב מיצובישי (להלן: "הרכב") והיה בתחנת דלק "פז" בדרך מצדה בבאר-שבע. ביציאה מתחנת הדלק עלה הנאשם ברכבו על אי תנועה, חצה אותו לעבר הכיוון השני בכביש ונסע על דרך מצדה. שני שוטרים שנכנסו באותה עת לתחנת הדלק הבחינו במעשיו, ונסעו אחריו בדרך מצדה, תוך שמציבים אור כחול מהבהב על הרכב המשטרתי. הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ובהגיעו לצומת עם שדרות יעלים, לא שעה להוראת אור אדום ברמזור שלפניו וחצה את הצומת, כשהולך רגל שחצה את הכביש במעבר חצייה באור ירוק בצומת, נאלץ לרוץ במהירות בכדי לא להידרס. כל אותה עת סימנו השוטרים לנאשם שיעצור, אך לשווא.

בהגיע הנאשם לצומת עם דרך שמשון, לא שעה הנאשם להוראת הרמזור האדום ופנה שמאלה במהירות. התנגשותו בכלי רכב שנכנס כחוק לצומת משמאל נמנעה משום שכלי הרכב סטה מנתיב נסיעתו שמאלה, בלם בלימת חירום ועצר רכבו באמצע הצומת. כל אותה עת נסעו השוטרים אחרי הנאשם וסימנו לו לעצור. הנאשם המשיך בנסיעה פרועה בדרך שמשון, פנה שמאלה לרחוב מינץ שם עצר את רכבו ונעצר.

על פי עובדות האישום בתיק זה, בתאריך 23.4.05, שעה שהנאשם אמור היה לשהות במעצר בית מלא בבית אחיו עקב ביצוע העבירה נשוא ת. פ 8017/05, סמוך לשעה 02:30 באזור תחנת הדלק "אלונית" בצומת דבירה, נהג הנאשם בג'יפ. שני שוטרים שהגיעו למקום בניידת משטרתית (להלן: "ניידת א'") החלו בנסיעה אחרי רכב אחר, שנחשד כי ביצע עבירה בסמוך לכך. הנאשם שנסע בג'יפ החל לדלוק אחר ניידת א' וניסה לנגחה מאחור. לאחר מכן עקף הנאשם את ניידת א' וגרם לה להאט עד שנהג הרכב האחר נמלט ואז נסע הנאשם במהירות מהמקום וחמק מהשוטרים.

כחצי שעה אחרי כן, הבחין שוטר שנהג בניידת אחרת, בנאשם ביחד עם אחרים מחוץ לג'יפ סמוך לקיבוץ שובל. למקום הגיעה גם ניידת א' והנאשם שנסע מולה בשביל, האיץ מהירותו וגרם לה לסטות מהשביל. לאחר מכן ברח הנאשם בג'יפ מהמקום.

3. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם, בן 26, נשוי כ-7 שנים ואב לארבעה ילדים. מתגורר עם משפחתו ברהט. הנאשם מתאר את מערכת יחסיו עם אשתו כתקינה.

בהיותו בן 10 נפטר אביו של הנאשם. לאחר מספר שנים נפטר אחיו הבוגר ממנו בתאונת דרכים.

מעברו עולה כי הנאשם סיים 11 שנות לימוד בהישגים גבוהים, אך לדבריו על רקע המצוקה הכלכלית של משפחתו עזב לימודיו וסייע בפרנסת משפחתו בעובדו בעבודות שונות. שירת שירות צבאי מלא. מאז סיום שירותו הצבאי אינו עובד ומשפחתו מתקיימת מקצבאות המוסד לביטוח לאומי.

מחוות הדעת הפסיכודיאגנוסטית שנערכה לנאשם על ידי ד"ר כהן עולה כי, מדובר בצעיר נבון בעל פוטנציאל גבוה ובלתי ממומש על רקע סוציואקונומי קשה, תלותי, ניחן בכוחות נפש דלים וחסר ביטחון. כנער, הזדהה עם רצונותיו והבנותיו של אביו. עם מותו, העביר נאמנותו המוחלטת לאחיו. עם מות אחיו – נותר בודד. נראה כי נשאב להזדהות עם אחיו כשבבסיס התנהגותו קיימת משאלת מוות ברורה.

בעת עריכת חקירת המעצר בת.פ 8017/05, התרשמה קצינת המבחן מקיומה של רמת סיכון נמוכה להישנות התנהגות פורצת גבולות. לאור זאת ולאור חלופת המעצר החיובית שהוצעה, לא התערב שירות המבחן בתנאי שחרורו של הנאשם, כפי שנקבעו על ידי בית המשפט.

בשיחה שקויימה עם הנאשם בת.פ. 8017/05 הודה באופן חלקי ביותר בעובדות המפורטות בכתב האישום. בעניין ת.פ. 8139/05 מודה הנאשם בביצוע העבירה, מתקשה להסבירה וטוען כי חש לחץ בראשו. את הרקע לביצועה תלה בהולדת בנו ובתחושת חוסר האונים שחש.

להתרשמות קצינת המבחן, בעת ביצוע העבירות פעל הנאשם ללא שיקול דעת מעמיק לגבי מעשיו ותוצאותיהם וייתכן כי הרקע לביצוען הוא התחברותו לחברה שולית. קשייו להסביר הרקע לביצוע העבירות תורמות להעלאת רמת הסיכון להישנות התנהגות עבריינית דומה.

בשיחה של קצינת המבחן עם הנאשם בחודש 4/05 הוא שלל בעייתיות בחייו או הזקקות להתערבות טיפולית. כיום, הביע רצון להשתלב בתהליך טיפולי להתמודדות במצבי לחץ. קצינת המבחן התרשמה כי המדובר ברצון לשינוי ברמה הצהרתית בלבד ועיקר המוטיבציה שלו לקשר עם שירות המבחן מונעת מההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

לאור חומרת העבירות, סמיכותן, ההליך המשפטי הממושך, הקשר עם שירות המבחן וההזדמנות לקשר טיפולי במסגרת שירות המבחן אותו דחה, נראה לקצינת המבחן כי הטלת עונש מוחשי עשויה להציב גבולות להתנהגותו, לצד הטלת עונש מאסר מותנה משמעותי.

בנוסף, לאור הצהרותיו של הנאשם בדבר רצונו לקשר טיפולי, המליצה קצינת המבחן להסב את תשומת לב הגורמים המתאימים במקום מעצרו להצהרותיו אלה, כדי שיבדקו התאמתו לטיפול.

4. עדת ההגנה – ד"ר נעמי כהן

עפ"י חוות דעתה של דר' כהן נכון לכרוך את העבירות בשני התיקים הנדונים בקונטקסט אחד הקשור להלך הנפש בו היה נתון הנאשם בעת ביצוען והכוונה היא לכך שבבסיס העבירות עמדה משאלה תת הכרתית לחיבור אל האח שנהרג בתאונת דרכים, הן בהתנהגות והן בתוצאה.

העדה העידה כי בדקה את הנאשם במשך 10 שעות, העבירה לו טסטולוגיה, שוחחה עימו והתחושה המקצועית שקיבלה היא שהנאשם משווע לעזרה. אחרי מעידתו השניה נכנס לסחרחרת. הוא אמר שאינו בטוח בעצמו, מרגיש שזקוק לפסיכולוג, תמיד היה שקט ולא מעורב בין אנשים ואינו יודע מה קרה לו.

לדבריה, התרשמה שהנאשם זקוק למישהו שיורה לו את הדרך: היו האב, האח, המפקד בצבא וכעת הוא לבד וזקוק לכך שמישהו יכוון אותו למטרות ששואף להגיע אליהן, שכן בבסיסו הוא אדם נורמטיבי.

בחקירתה הנגדית העידה העדה כי היא מטפלת באופן פרטני בעבריינים בעבירות מין, אלימות וסמים.

עוד הוסיפה, כי אין אצל הנאשם נטיה אובדנית, אך ישנו דחף מוות רגעי ואין דחף תוקפני בצורה שונה מהרגיל. להפך: גם מההסטוריה שלו עולה כי מדובר באדם שקט.

כל המערכת שבתוכה הוא פועל אינה הגיונית. הוא נקלע לסיטואציה שהוציאה ממנו את הדבר שעשה, שלושה ימים לפני שהיה צריך להינתן תסקיר בגינו ולא היתה לו כל טובת הנאה מביצוע העבירה הנוספת. כל המערכת שבתוכה הוא פועל היא מוזרה ולא הגיונית. העדה הציעה לנאשם טיפול משולב, שמחד הוא דינאמי ומנסה לברר פשר וסיבה למעשים ומאידך, הוא התנהגותי, שמלמד אותו מה מותר ומה אסור, כשהפסיכולוג מהווה מי ששומר ומייצב.

5. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה ופסילת רשיון הנהיגה.

ב"כ המאשימה הגישה הרשעות תעבורה קודמות של הנאשם. לטענתה, במעשיו סיכן הנאשם, בשני מקרים שונים, חיי שוטרים ואזרחים במזיד בנתיב תחבורה והפר הוראה חוקית. אמנם, לנאשם אין עבר פלילי, אך ביצוע העבירות הנ"ל, כשהוא חוזר על כך תוך הפרת הוראה חוקית, מוכיחים שאין לבטוח בנאשם שאחד בפיו ואחד בליבו.

לטענת ב"כ המאשימה, גם שירות המבחן נתן תחילה מבטחו בנאשם והמליץ על עבודות שירות בת.פ 8017/05, אולם במעשהו השני, נשוא תיק זה, הוכיח הנאשם שכל מה שסבר שירות המבחן מלכתחילה לא היה נכון והכל היה העמדת פנים מגמתית.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש ביקש להסתפק בעונש מאסר בפועל של 20 חודשים.

ב"כ הנאשם טען כי כפי שהעידה הפסיכולוגית, ד"ר כהן, לנאשם יש חסך רגשי והוא אינו יודע להסביר מה דחף אותו לבצע העבירות. ד"ר כהן מצאה כי מדובר בדחף רגעי של מוות שמקורו הזדהות עם האח. לטענת ב"כ הנאשם, לעובדה זו יש חשיבות רבה בעת גזירת דינו של הנאשם, שכן מדובר בבעיה נפשית פסיכולוגית ממנה סובל הנאשם.

ב"כ הנאשם עמד בדבריו על כך שהנאשם שירת שירות צבאי מלא ביחידה קרבית, אין לו עבר פלילי וגם הרשעותיו התעבורתיות הן טכניות.

לעניין התסקירים, ציין ב"כ הנאשם כי בתסקיר הראשון קצינת המבחן היתה סבורה שההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע. בתסקיר השני, שנכתב 4 חודשים לאחר מכן, לא נעשה ניסיון מצד קצינת המבחן להבין את המניע לביצוע העבירה ואף לא היתה התייחסות לחוות הדעת הפסיכולוגית. עוד עמד ב"כ הנאשם על ההבדלים שבין שני התסקירים לעניין ההמלצה. לטענתו, בעוד שבתסקיר הראשון נכתב שהטלת עונש מאסר בפועל עשויה לגרום לפגיעה קשה בדימוי העצמי של הנאשם, הרי שבתסקיר השני נכתב ההפך: ממליצים על מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם ביקש להזכיר כי סכום גבוה נמצא בקופת בית המשפט במטרה להעבירו לעמותת "אור ירוק" או לעמותה כגון "בית לוינשטיין".

הנאשם הביע חרטתו בפני.

6. העבירות אותן עבר הנאשם הן מן החמורות. הנאשם נהג בצורה פרועה, תוך סיכון חיי אדם, פעמיים חצה הנאשם צמתים באור אדום, בנסיונו להמלט מהשוטרים שדלקו אחריו בעקבות ביצוע עבירות תעבורה. פעם אחת כמעט ודרס הולך רגל תמים שחצה את הכביש באור ירוק, ופעם נוספת כמעט נגרמה תאונת דרכים. אם לא די בכך, ובעת שאמור היה לשהות עקב עבירות אלה במעצר בית, הפר הנאשם את תנאי השחרור ואף ביצע עבירה זהה לזו שבגינה נעצר מלכתחילה, כשהוא נוגח בניידת משטרה מאחור, ולאחר מכן נמלט בנסיעה מהירה וגרם לניידת המשטרה לסטות מנתיב נסיעתה, ככל הנראה כדי למנוע ממנה לרדוף אחר שנהגה נחשד בביצוע עבירה.

על עבירות אלה נאמר בע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' סלמאן אבולקיעאן, תק-על 2004

(4), 1262 ,עמ' 1263:

"חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים ואסור לה להשלים עם בריונות ופריקת עול מסוג זה, ומקל וחומר שאין להשלים עם כך כאשר מדובר בתופעה שרבים חוטאים בה, והמתרחשת כמעשה של יום יום באזור הנגב. את התופעה החמורה הזו יש למגר כדי להבטיח את שלום הציבור, וגם כדי לאפשר לאנשי החוק למלא את תפקידם ללא מורא".

אמנם, כל מקרה יש לדון לפי נסיבותיו ובענייננו, הנאשם ללא עבר פלילי , לא נגרם נזק לרכוש או לגוף. אחת הנסיעות הפרועות היתה אמנם בטבורה של עיר , אך בשעת לילה מאוחרת.

יחד עם זאת, הנאשם עבר את העבירות נשוא תיק זה , לאחר שנעצר ושוחרר ובעת שהמתין לגזר דינו בת.פ 8017/05 ויש לראות נסיבה זו לחומרה .

לזכות הנאשם שקלתי את הודאתו ואת עברו הנקי. נתתי דעתי, לקולת העונש, לנסיבותיו האישיות של הנאשם , ולאמור בחוות דעתה של דר' כהן.

7. לאחר ששקלתי טענות הצדדים , אני דנה את הנאשם לעונשים כדלקמן :

א. אני דנה את הנאשם ל- 4 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו. מיום 12.1.05 ועד

ליום 20.1.05 ומיום 23.4.05 ועד היום.

ב. אני דנה את הנאשם ל – 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה לפי סעיף 332 לחוק העונשין או עבירה של נהיגה בזמן פסילה .

ג. אני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה למשך 5 שנים מיום שחרורו.

ד. הפיקדון שהנאשם הפקיד בת.פ 8017/05 בסך של 15,000 ₪ יחולט, בהסכמת הצדדים, לבית החולים לווינשטיין, ת.ד 3, רעננה, 43100.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.

ניתן היום כ"ד בתשרי, תשס"ו (27 באוקטובר 2005) במעמד הצדדים

ח. סלוטקי, שופטת