1

בתי המשפט

פ 008109/03		בית משפט מחוזי באר שבע
27/10/2003	תאריך:	כב' השופט ח. עמר	בפני:

	מדינת ישראל	בעניין:
המאשימה	ע"י ב"כ – עו"ד ד. מזור מפרקליטות מחוז הדרום
	נגד
	אריק שמחון
הנאשם	ע"י ב"כ – עו"ד י. הוד

גזר דין

1. הנאשם (רווק, בן 22, ומתגורר עם הוריו בביתם) הורשע, על פי הודאתו – במסגרת הסדר טיעון שנעשה עימו, ושבעקבותיו גם תוקן כתב האישום – בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, היינו: סחיטה באיומים, לפי סעיף 428, סיפא, לחוק העונשין התשל"ז – 1977; והחזקת סם מסוכן לשימוש עצמי, לפי סעיף 7 (א)+(ג), סיפא, לפקודת הסמים המסוכנים.

זאת – כך נטען בעובדות כתב האישום המתוקן, ושבהן הודה הנאשם, כאמור – משביום 7.6.03, בהיותו בבית הוריו (שם הוא מתגורר) איים על אימו כי אם לא תזמין עבורו (ועל חשבונה) חדר במלון ולא תיתן בידו כסף, יפגע בגופה. בעקבות איומים אלה נתנה לו אימו 50 ₪. כן – ובמועדים נוספים קודם לכן, החל בחודש 12/02 – איים על אימו, מספר פעמים, כי אם לא תיתן בידו כספים, יפגע בגופה וברכוש שבביתה; ובעקבות איומים אלה נאלצה האם ליתן לו, מידי פעם, כספים שהסתכמו בסכום כולל של 2000 ₪. בתקופה זו גם הטיל הנאשם אימה על אביו ואימו בגורמו נזק לפריטי רכוש בדירה, על ידי שבירת כוסות, מאוורר, שידה ומכשיר פלאפון.

ביחס לעבירת הסם, המדובר הוא בסם מסוג קנאבוס במשקל של כ- 1.4 גר', ובסם מסוג חשיש במשקל כ- 0.9 גר' – בהם החזיק לשימושו העצמי.

2. הסדר הטיעון בין הצדדים כלל גם הסכמה ביחס לענש שיוצע לבית המשפט להשית על הנאשם, היינו, 13 חודשי מאסר בפועל, החל ביום מעצרו; ומאסר מותנה בגין כל עבירת פשע, ולפי שיקול דעת בית המשפט.

3. באי כוח הצדדים ביקשו לאמץ את הסדר הטיעון, בהיותו סביר בנסיבות הענין, ומשלטענת הסניגור גם משקף הוא את רמת הענישה המקובלת, גם אילמלא הסדר הטיעון.

שני הצדדים ביקשו להדגיש, לקולא, את הודאתו של הנאשם, אשר – ומעבר לזמן והמשאבים שנחסכו בשלה – נחסכו גם אי הנעימות ואי הנוחות שבהופעת שני ההורים על דוכן העדים, אל מול פניו של בנם – שאר בשרם; והצורך בעמידתם בעימות עם שאלות סניגורו.

כן הפנו ב"כ הצדדים לכך שלנאשם אין עבר פלילי מכביד, והוא מתבטא אך בשתי עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית (שאחת מהן, שנידונה בבית המשפט לנוער, היתה ללא הרשעה); ולכך שיהא זה עתה מאסרו הממושך הראשון של הנאשם.

הסניגור הוסיף וטען למצב הנפשי הקשה שבו היה שרוי הנאשם, עובר למעצרו בתיק זה (ואכן, בתחילת הדיון גם הוזמנה חוות דעת פסיכיאטרית – ושאף שממנה עולה כי הנאשם אינו לוקה במחלת נפש, אחראי למעשיו וכשיר ומסוגל לעמוד בדין – הרי שהוא אובחן כסובל מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית). עוד טען הסניגור, כי הנאשם אינו מסוכן לכולי עלמא, ויש לראות את עבירותיו בפרופרציה המתאימה, ובמתחם הצר של מערכת יחסיו הגרועה עם הוריו.

4. הנאשם, עצמו, הביע בפני חרטה על מעשיו והתחייב לא לשוב עוד עליהם, וכן ביקש את סליחת הוריו גם במהלך הדיון בפני.

5. בכלל הנסיבות, ונוכח הפער, לקולא, בין כתב האישום המתוקן, בהשוואה לכתב האישום המקורי החמור יותר, סבורני כי הסדר הטיעון הינו סביר, ובכוונתי לכבדו.

6. אשר על כן – ובאמצי את הסדר הטיעון בין הצדדים – אני גוזר על הנאשם, בגין העבירות בהן הורשע בתיק זה – את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 13 חודשים, שיימנו החל ביום מעצרו (8.6.03).

ב. מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים, והתנאי הוא אם יעבור, במשך 3 שנים מיום שיחרורו ממאסרו הנ"ל, עבירה בניגוד לפק' הסמים המסוכנים, שהינה פשע; או עבירה לפי סעיף 428 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 , כלפי מי מהוריו או כלפי מי מבני משפחתו.

זכות ערעור לבית המשפט העליון, תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום א' חשוון תשס"ד (27.10.03) במעמד הנאשם וב"כ הצדדים.

ח. עמר – שופט

008109/03פ 055 מיכל וקנין