18

בתי המשפט

פ 008078/05		בית משפט מחוזי באר שבע
11/10/2005	תאריך:	כבוד השופטת חני סלוטקי	בפני:

		מדינת ישראל	בעניין:
המאשימה
		נגד
		1. חגי דבוש. 2. אור נפש
הנאשמים
	בא כוח המאשימה – עוה"ד אביבה חצרוני הנאשמים ובא כוחם – עו"ד משה ויס ממשרד עו"ד אבי חימי			נוכחים:

עו"ד ויס:

אני מופיע גם על דעת עו"ד אמיר.

גזר דין

1. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, עבירה של קשירת קשר, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [להלן: "החוק") ועבירה של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402 (ב) לחוק.

הנאשם 1 הורשע גם בעבירה של גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק ועבירה של התפרצות לבית מגורים כדי לגנוב , עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק.

2. על פי עובדות האישום הראשון, בתאריך שאינו ידוע למאשימה מספר ימים לפני ה-26.2.05 קשרו הנאשמים קשר עם אחרים לגנוב מטטיאנה פוסמנו [להלן: "המתלוננת"], הלומדת עימם באותו בי"ס תיכון, את תיקה, המכיל כסף מזומן ושני טלפונים ניידים. לשם כך, הצטיידו הנאשם 1 ואחר בכובעי גרב וכפפות להסוואת זהותם והמתינו למתלוננת בבניין מגוריה ביום 19.2.05, אולם היא לא הגיעה.

סמוך ליום 26.2.05 הצטיידו הנאשמים בכובעי גרב, כפפות וגרביים, אימוניות שחורות ורכב סיטרואן השייך לאם הנאשם 2 [להלן: "הרכב"].

בתאריך 26.2.05 בשעה 05:00 בקירוב, הגיעו הנאשמים ברכב סמוך לבניין מגורי המתלוננת, נכנסו לבניין והמתינו למתלוננת שתחזור מהעבודה, זאת כשהם רעולי פנים וכפפות וגרביים על ידיהם. משהגיעה המתלוננת ופתחה את דלת הכניסה של הבניין, התנפלו הנאשמים על המתלוננת, אחד תפס את ידיה והשני הפילה על הרצפה. המתלוננת נאבקה בנאשמים וצעקה, הנאשמים דרשו ממנה לשתוק והנאשם 1 סתם את פיה בידו. הנאשם 2 תפס בתיק המתלוננת, משכו בחוזקה והנאשמים ברחו.

משהתרחקו הנאשמים, החביאו בסמוך חלק מציוד ההסוואה שלהם ואת תיק המתלוננת, שהכיל שני טלפונים ניידים, מסמכים, 400 ₪ במזומן ומפתחות.

התיק והציוד נתפסו, והתיק, על תחולתו, הוחזר למתלוננת.

על פי עובדות האישום השני, המיוחס לנאשם 1 בלבד, בתאריך שאינו ידוע למאשימה לפני יום 24.10.04, הוציא הנאשם בבית הספר מתיקה של ענבר נחום הלומדת עימו בכיתה [להלן:"המתלוננת] את מפתחות ביתה, על מנת לפרוץ לביתה מאוחר יותר ולגנוב מהדירה דברי ערך.

בתאריך 24.10.04 בשעות הבוקר, התפרץ הנאשם לבית המתלוננת כשהוא מצוייד במפתח הגנוב ובגרביים שגרב על ידיו, פתח את הדירה באמצעות המפתח הגנוב, נכנס וחיפש דברי ערך. לאחר מכן, יצא מן הדירה והניח את המפתח מעל למנורה שמעל דלת הדירה.

3. מהתסקיר ביחס לנאשם 1 עולה, כי מדובר בבחור צעיר בגיל ההתבגרות מבחינה רגשית, המתמודד עם תהליכי היפרדות מהדמויות ההוריות ובניית זהות עצמית. להתרשמות קצינת המבחן, מחד, הנאשם בעל יכולות אינטלקטואליות, רגשיות ומילוליות גבוהות שאינן אופיינית לגילו. כמו כן הפנים ערכים נורמטיביים ולהוציא התקופה בה נעברו העבירות נשוא תיק פלילי זה, תפקד באופן תקין. מאידך, להערכת קצינת המבחן, הנאשם בעל זהות עצמית לא בשלה.

משיחה עם אמו של הנאשם 1 עולה, כי בין הנאשם לאם קיים קשר של קרבה ותלות חריג ובלתי סביר.

בדו"ח הפסיכולוגי שנערך לנאשם העריך הפסיכולוג כי הנאשם בעל אינטיליגנציה מעל הממוצע וסובל מעיכוב התפתחותי. את העבירות ניתן להבין כחלק מהמרדנות בגיל ההתבגרות וכחלק מהצורך של הנאשם להשתחרר ולעשות משהו נפרד מדמות האם.

ביחס לעבירות הנדונות, הודה הנאשם במכלול העבירות בהן מואשם ושיתף בפירוט בנסיבות ביצוען. מתיאורו עולה כי ברקע למעורבותו הפלילית עמדו תחושות של דחיסת תסכולים על רקע הגבלת הוריו את צעדיו, ערך עצמי נמוך וניסיון להוכיח יכולותיו.

הנאשם הביע חרטה ביחס למעורבותו בפלילים וביחס לפגיעה ולנזק שגרם למתלוננת.

להתרשמות קצינת המבחן ביטויי חרטתו כנים וההליכים המשטרתיים והמשפטיים המתנהלים נגדו משמעותיים ביותר עבורו, מהווים גורם מרתיע ומקדמים אצל הנאשם ומשפחתו תהליך שינוי.

מהתסקיר המשלים בעניינו עולה, כי נוצר קשר טיפולי משמעותי עם הנאשם ואמו בנפרד, תוך ששניהם מביעים יכולת גבוהה למודעות עצמית ולביצוע שינויים בהתנהגותם זה כלפי זה.

בהליך ההיכרות של קצינת המבחן עם הנאשם ומשפחתו ניכר כי המשפחה והנאשם עברו שינוי משמעותי בעקבות ההליכים המשטרתיים והמשפטיים, שהיוו אירוע טראומטי בחיי המשפחה כולה, ובסיוע הטיפול הפסיכולוגי שקיבל הנאשם באופן פרטי והתהליכים בשירות המבחן.

קצינת המבחן סבורה כי מדובר במקרה ייחודי ומורכב. מחד מדובר בבחור צעיר, בעל יכולות גבוהות המנהל אורח חיים נורמטיבי. מאידך, הוא מואשם בביצוע עבירות חמורות בהן הודה. בתהליך האבחון התרשמה קצינת המבחן כי נכונות הנאשם להשתלב בתהליך טיפולי, שיתוף הפעולה ובעיקר יכולתו ויכולת משפחתו לבצע שינויים ביחסים שבינם לבין עצמם, הם בעלי השפעה הרתעתית משמעותית ביותר עבור הנאשם.

להערכת קצינת המבחן יש להטיל על הנאשם עונש שיש בו מחד מימדים שיקומיים, מוחשיים והרתעתיים, אך אין בו כדי להוות מכשול לשיקום חיי הנאשם.

לאור האמור לעיל, המליצה קצינת המבחן כי יוטל על הנאשם עונש של עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 700 שעות, מאסר מותנה משמעותי וצו מבחן למשך שנתיים.

במסגרת צו המבחן יוזמן הנאשם לשיחות פרטניות ובמידה הצורך גם משפחתו ותיבדק התאמתו להשתלבות בקבוצה טיפולית המיועדת לצעירים עוברי חוק.

לחילופין במידה ויוטל על הנאשם עונש מאסר, המלצת קצינת המבחן שיהא זה מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.

מתסקיר ביחס לנאשם 2 עולה, כי הנאשם 2 בן 18.5, רווק, יליד הארץ, טרם מעצרו למד בכיתה י"ב בתיכון באשקלון והתגורר בבית אימו בעיר. נמצא מיום 28.3.05 במעצר בית מלא בבית דודתו ברמת-גן.

טרם ביצוע העבירה תפקד באורח תקין וזו מעורבותו הראשונה בפלילים. לדבריו, מעצרו ומעצר הבית בו נתון, הבהירו לו חומרת מעשיו, הפגיעה במתלוננת והמחירים ששילם בגין התנהגותו. לצד זאת, התקשה להסביר מעורבותו בביצוע העבירה.

במשפחת מוצאו, הנאשם הוא הבכור ולו אח בן 11. הוריו גרושים, בשנות הארבעים לחייהם, עובדים כסוכני מכירות. הנאשם תיאר הקשר עם בני משפחתו כחיובי ותומך ואת אימו תיאר כדמות מעורבת ומגוננת מאוד כלפיו. הוא מסר כי מקיים קשר תקין ורצוף גם עם אביו.

הנאשם הציג מכתבי הערכה על פעילותו בפרויקט קהילתי "נוער אומר לא לסמים" ובקבוצת הנוער של אגודת הכדורגל, מהם עולה כי הוא נער מוערך ותורם לזולת.

הנאשם ניגש לבגרויות, במסגרת בית ספר אחר ונמצא בתהליכי קבלה למסלולים שונים בצבא. הנאשם אף ביטא חשש שההליך הפלילי יפגע באפשרות גיוסו לצה"ל.

קצינת המבחן התרשמה מבחור צעיר החרד לדימויו החיצוני ובעל צורך לשדר תדמית חיובית, אשר התקשה להסביר הרקע והמניעים שעמדו בבסיס המיוחס לו. במפגש עם הוריו במסגרת אבחון המעצר, התרשמה קצינת המבחן מאווירה מגוננת כלפיו ומקושי בהצבת גבולות, לצד נטייה מצד אימו לבטא ציפיות להישגים גבוהים, ייתכן שמעבר ליכולותיו של הנאשם.

ביחס לעבירות הנדונות, הודה הנאשם בביצוען והדגיש כי לא לקח חלק בתכנון העבירה. הוא הסביר מעורבותו על רקע גילו הצעיר והעדר שיקול דעת מעמיק.

להתרשמות קצינת המבחן מעורבותו בעבירה היא חריגה במהלך חייו. לדבריו, מאז מעצרו ניתק הקשר עם הנאשם 1 והשהייה תחילה במעצר וכיום במעצר בית הבהירו לו חומרת והשלכות התנהגותו. הנאשם ביטא נכונות להמשיך הקשר עם שירות המבחן על מנת להבין המניעים למעורבותו בביצוע המיוחס לו.

מתסקיר משלים בעניינו עולה, כי הנאשם עדיין מתקשה להעמיק בדפוסים האישיותיים שהובילו למעורבותו במיוחס לו.

לצד זאת, הביע הנאשם נכונות להשתלב בתהליך טיפולי על מנת לנסות ולהבין המניעים שעמדו בבסיס מעורבותו בפלילים והתגייס לתהליך טיפול פסיכולוגי.

מהתרשמותה הראשונית של הפסיכולוגית עולה כי הנאשם מתקשה בשלב זה להתייחס באופן מעמיק לדפוסים אישיותיים שהובילו לביצוע האישומים, ועל כן היא מתקשה להעריך הסיכון להישנות אירועים דומים בעתיד. לאור הבעת המוטיבציה של הנאשם להמשך הקשר הטיפולי עימה, העריכה כי הנאשם זקוק להמשך טיפול. יחד עם זאת, ובתנאי של המשך טיפול, המליצה להקל על התנאים המגבילים בהם מצוי ולדחות גיוסו לצבא.

ממפגש עם הורי הנאשם התרשמה קצינת המבחן מקושי שלהם להבין הפער בין ביצוע האישומים נשואי הדיון לבין תפקוד הנאשם טרם ביצועם, והערכים עליהם התחנך. ניכר כי הם מעוניינים לסייע לנאשם ולגונן עליו כשביטאו נכונות לקחת חלק בתהליך טיפולי משפחתי על מנת לשקם מערכת היחסים המשפחתית ויחסי האמון שנפגעו בינם לבין הנאשם, בגין מעורבותו בפלילים.

קצינת המבחן דיווחה כי התקבלה פניה מלשכת גיוס בקשר להליך הפלילי בעניינו של הנאשם. לדבריה, דיווחה כי הנאשם מצוי עדיין בתהליכי אבחון והמליצה לדחות ההחלטה בנוגע לגיוסו עד למתן גזר דין בעניינו.

מתסקיר משלים נוסף בעניינו של הנאשם, עולה כי הנאשם מתמיד ומשתף פעולה בטיפול. מהתרשמות הפסיכולוגית עולה, כי כיום הנאשם ער לחומרת מעשיו ולמניעים שעמדו בבסיס ביצועם ועל כן מעריכה כי הישנות אירועים דומים בעתיד הינו נמוך, בכפוף להמשך טיפול וליווי.

קצינת המבחן התרשמה מהבעת החרטה הכנה של הנאשם על מעורבותו בפלילים ומהתגייסותו ומחויבותו להמשך עמידה בקשר הטיפולי בו החל. הנאשם מייחס חשיבות רבה לגיוסו לצבא כדרך להוכיח הפקת לקחים וחזרה למסלול חיים נורמטיבי.

משיחה עם המתלוננת התרשמה קצינת המבחן כי המתלוננת חוותה מצוקה מאז האירוע ומסתייעת בטיפול פסיכולוגי וחוששת מחזרתו של הנאשם לעיר ומהמפגש עימו. המתלוננת סירבה להצעה לקיים מפגש בינה לבין הנאשם.

להערכת קצינת המבחן, בשל התגייסות הנאשם להליך הטיפולי והתחייבותו להמשיך בו, נכון יהא לשלב בין ענישה טיפולית לבין ענישה מוחשית.

לאור האמור לעיל, המליצה קצינת המבחן כי יוטל על הנאשם צו מבחן לשנה בתנאי של המשך טיפול פסיכולוגי ועבודות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות.

במידה ויוטל על הנאשם עונש מאסר, המליצה קצינת המבחן לאפשר לנאשם לרצותו בעבודות שירות.

קצינת המבחן ביקשה להוסיף לדבריה בתסקירים. לדבריה, מדובר במקרה מורכב, כאשר מחד, מדובר בעבירות קשות ומאידך, מדובר בנאשמים ללא עבר עברייני ואשר חד משמעית לא הפנימו ערכים עבריינים.

לעניין הנאשם 1, העידה קצינת המבחן כי, התהליך שעבר הנאשם 1 בשירות המבחן הוא יוצא דופן בשיתוף הפעולה, בנכונות לעבור אבחון אישי, חשיפה לתכנים קשים ונכונות מצד אם הנאשם.

לדבריה, על רקע המחירים הקשים שמשלם הנאשם ומשפחתו, מבקשת לאמץ את המלצת שירות המבחן לעניין העונש, זאת במטרה שלא ימנע ממנו גיוס לצה"ל.

לעניין הנאשם 2, מדובר בנאשם עם יכולות גבוהות מאוד. הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן הן בתחום הטכני והן בתחום האישי והרגשי.

עוד ציינה קצינת המבחן כי, שני הנאשמים הביעו רצון להליך גישור עם המתלוננת, הליך שלא יצא לפועל בשל סירובה של המתלוננת.

4. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש עמדה על נסיבות ביצוע העבירות, כאשר הנאשמים קשרו קשר עם אחר לשדוד את תיקם של חברתם לספסל הלימודים. לשם כך הצטיידו בכובעי גרב וכפפות וארבו למתלוננת בבנין בו היא גרה.

תחילה ארבו למתלוננת הנאשם 1 ואחר בבית מגוריה, אולם משלא הגיעה, לא אמר הנאשם 1 נואש ושב עם הנאשם 2 פעם נוספת לזירה ומשהמתלוננת הגיעה לביתה בשעות בוקר מוקדמות, תקפו אותה, הפילו אותה לרצפה ובעוד הנאשם 1 סותם את פיה בידו, משך הנאשם 2 את תיקה בחוזקה והם נמלטו.

ב"כ המאשימה עמדה על כי הנאשם 1 הפנים נורמות עברייניות, גילה דבקות במטרתו העבריינית וכאשר לא צלח ניסיון השוד הראשון, שב לזירה וביצע את זממו. הנאשם 1 הוא שתיכנן ויזם את השוד, עד אשר הצליח. יתירה מכך הנאשם 1 גם הודה בהתפרצות לבית דירה, שגם לה קדמו תכנון ומחשבה.

אשר לנאשם 2, אמנם זוהי מעורבותו הראשונה בפלילים, אולם מדובר בעבירה חמורה ואין להקל ראש עמה. הנאשם 2 אמנם תיאר עצמו כנגרר, אולם גם הוא חצה קווים אדומים.

עוד עמדה ב"כ המאשימה על המצוקה אותה חוותה המתלוננת מאז האירוע וכיום היא מסתייעת בטיפול מקצועי וחוששת ממפגש בינה לבין הנאשמים.

לאור כל האמור לעיל, ביקשה ב"כ המאשימה כי בית המשפט יותיר על כנו את הרשעת הנאשמים, יטיל על הנאשמים עונש מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.

5. ב"כ הנאשם 1 בטיעוניו לעונש עמד על כך שמחד מדובר בעבירה חמורה של שוד, מאידך זהו המקרה שבו שיקולי הנאשם, בהיותו על סף בגירות, ושיקולי שיקום, גוברים.

לדברי ב"כ הנאשם 1, המלצת קצינת המבחן לעניין העונש, במקרה דנן, היא דווקא מחמירה. הטלת עונש מאסר בפועל במקרה שכזה היא תוצאה לא נכונה, בפרט לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם ולאור גישת בית המשפט במקרים כגון אלו, שעניינם בנאשמים קטינים.

ב"כ הנאשם עמד על הודאת הנאשם מיד עם מעצרו בביצוע העבירה. הנאשם שיתף פעולה עם חוקריו, אינו ממעיט בחלקו, אינו מגדיל בחלקם של אחרים ואינו מנסה לגולל את האשמה לכתפי אחרים, דבר שאינו מתיישב עם נורמות עברייניות, כטענת ב"כ המאשימה. זאת ועוד, הנאשם באותו מעמד מספר מיוזמתו על נסיבות האישום השני המיוחס לו.

עוד עמד ב"כ הנאשם 1 על העובדה כי הנאשם 1 ישב במעצר כ- 34 ימים. בתקופה זו חווה חוויות קשות וקשיים רגשיים. התנהלות הנאשם מאז מעצרו ועד היום, מעידה על הפנמה ברמה גבוהה. כעולה מתסקירי שירות המבחן.

עוד ציין ב"כ הנאשם 1, כי הצדדים הגיעו להסדר פשרה עם המתלוננת, לפיו סכום הפיצוי שישולם למתלוננת יעמוד על סך של 42,500 ₪, סכום שיתחלק שווה בשווה בין הנאשמים.

לאור האמור לעיל, ביקש ב"כ הנאשם 1 לשקול שנית את עניין אי ההרשעה. כמו כן ביקש להסתפק בהמלצת שירות המבחן ולהימנע מהטלת מאסר כולל מאסר שירוצה בעבודות שירות.

מטעם הנאשם 1 העידה אמו. לדבריה, המשפחה כולה עקרה מאשקלון כדי לתמוך בנאשם, שהורחק מביתו ולשמור על אחדות המשפחה. האם העידה כי היא חשה שנכשלה בחינוך בנה, אף שחנכה אותו לערכים של כבוד ועזרה לזולת.

המשפחה מלווה את הנאשם בכל ההליך הטיפולי אצל פסיכולוג. בקשתה הינה שלא לאבד את בנה.

הנאשם 1 ביקש אף הוא לומר את דברו. לדבריו, מיום שנעצר הוא חושב כיצד הוא יכול לכפר על מעשיו ולבקש סליחה. זו הייתה התקופה הכי קשה בחייו. הנאשם הביע חרטה וביקש סליחה מהמתלוננת ומהוריו והביע רצונו להתחיל את חייו מחדש.

ב"כ הנאשם 2 בטיעוניו לעונש עמד על הנסיבות המיוחדות של הנאשם. מאז קרות האירוע חש הנאשם ומשפחתו המורחבת בושה גדולה.

עוד עמד ב"כ הנאשם 2 על כי הנאשם 2 הצטרף פעימה אחת לאחר תחילת האירוע וכי לנאשם מיוחס אישום אחד בלבד. הנאשם הודה הודאה מלאה והביע צער וחרטה.

לעניין משפחת הנאשם, מדובר במשפחה אשר עשתה הכל, ראשית, כדי להבין את התולדה של המעשה ולאחר מכן לעזור ולסייע לנאשם, גם בגיוס האמצעים לתשלום הפיצוי למתלוננת.

הנאשם ביחד עם הוריו, עבר טיפול אינטנסיבי פרטני - פסיכולוגי ומשפחתי.

עוד עמד ב"כ הנאשם 2 על כי הנאשם 2 שהה במעצר כ- 32 ימים, כאשר השהות במעצר הייתה קשה במיוחד.

לאור האמור לעיל, לאור העובדה כי שולם פיצוי למתלוננת ולאור העובדה כי אין מחלוקת לגבי החרטה הכנה של הנאשם ולגבי השימוש המושכל בהליך הטיפולי, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בהטלת שירות לתועלת הציבור, כפי שהומלץ בתסקיר שירות המבחן, וזאת כדי לאפשר את גיוסו לצה"ל.

מטעם הנאשם 2 העידה הגב' רנאל אדרי, אשר עובדת בעיריית אשקלון במועצה הציבורית למניעת אלימות (מציל"ה) וברשות למלחמה בסמים. רנאל מכירה את הנאשם 2 מאז היה בכיתה ט', שכן הוא התנדב במשך 4 שנים במציל"ה במסגרת פרויקט עמיתים העוסק במניעת סמים וב"נוער אומר לא לסמים". לדבריה, הנאשם 2 התמיד בפעילותו, גילה כושר מנהיגות, כריזמטיות. מדובר בנער סימפטי שאפשר לסמוך עליו.

הנאשם 2 ביקש אף הוא לומר את דברו. הנאשם העיד כי הוא מתבייש במעשיו והביע חרטה על מעשיו הן בפני המתלוננת והן בפני הוריו.

6. העבירות בהן הורשעו הנאשמים הן חמורות, בפרט עבירת השוד בנסיבות חמורות שהעונש הקבוע בגינה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.

בדרך כלל מצדיקה עבירה זו הטלת עונש של מאסר בפועל ובדרך כלל לתקופה ממושכת.

בענייננו, חברו נסיבות אישיות יוצאות דופן שפורטו בהרחבה בתסקירי שירות המבחן ולעיל ואשר יש בהן, כדי להטות את הכף לטובת שיקולי שיקום הנאשמים.

המדובר בשני צעירים שעברו עבירות בהיותם עדיין תלמידי תיכון, שניהם בעלי עבר נקי.

שני הנאשמים בעלי יכולות גבוהות, בנים למשפחות נורמטיביות ותומכות, אשר חנכו אותם לערכים של נתינה וכבוד לזולת.

יש לראות את העבירות הנדונות כמעידה חד פעמית, אף שהנאשם 1 הורשע בעבירה נוספת של פריצה בכוונה לגנוב, שקדמה לעבירת השוד.

הנסיבות, לרבות העובדה שהנאשם 1 הוא שגילה למשטרה את העבירה הנוספת שביצע, וכן האמור בתסקירי שירות המבחן, לרבות העניין הרפואי, מלמדות כי יש לראות כמקשה אחת את שני האישומים המיוחסים לו.

עוד מלמדות הנסיבות, לרבות הודאת הנאשמים המיידית ושיתוף הפעולה המלא שלהם עם שירות המבחן ובטיפולים הפסיכולוגיים, על כי אין מדובר בנאשמים שהפנימו ערכים עבריינים וכי, כתוצאה ממעצרם בגין העבירות הנדונות וההליכים המשפטיים, למדו את לקחם.

התרשמתי כי חרטתם של הנאשמים היא כנה ואמיתית והיא מצאה את ביטוייה, לצד הודאתם, גם בנכונותם לגישור עם המתלוננת ובהסכם שערכו עם המתלוננת לפיצוייה בסכום לא מבוטל של 42,500 ₪.

עפ"י ההסכם שערכו הנאשמים עם המתלוננת, ביקשו הנאשמים את סליחתה והיא אכן סלחה להם.

בהמלצה החלופית של שירות המבחן להטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות, יש כדי לאזן מחד, בין חומרת העבירות והאינטרס הציבורי להתייחסות מחמירה בגינן, ומאידך, היא מביאה בחשבון את כל הנסיבות האישיות של הנאשמים.

7. לפיכך, אני דנה את הנאשמים לעונשים כדלקמן :

א. אני דנה את הנאשם 1 ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, אם ימליץ על כך הממונה על עבודות השירות.

מימי המאסר ינוכו 34 ימים בהם היה נתון הנאשם במעצר בתיק זה מיום 26.2.05 ועד ליום 30.3.05.

ב. אני דנה את הנאשם 2 ל- 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, אם ימליץ על כך הממונה על עבודות השירות.

מימי המאסר ינוכו 32 ימים בהם היה הנאשם 2 נתון במעצר בתיק זה מיום 26.2.05 ועד ליום 28.3.05.

ג. אני מחייבת את הנאשמים בפיצוי המתלוננת בסך כולל של 42,500 ₪, בהתאם להסדר הפשרה שהוגש.

ד. אני דנה את כל אחד מהנאשמים ל- 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעברו עבירה כנגד הרכוש מסוג פשע או עבירת אלימות מסוג פשע .

ה. הנאשמים יהיו נתונים במבחן.

הנאשם 1 לתקופה של שנתיים מהיום והנאשם 2 לתקופה של שנה מהיום.

בשולי גזר הדין, אני ממליצה לרשויות הגיוס של צ.ה.ל. לבחון באופן חיובי גיוס הנאשמים לצ.ה.ל, על אף הרשעתם בתיק זה, זאת על מנת לאפשר המשך שיקומם ושילובם בחברה.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.

8. קובעת דיון בחוות דעת הממונה על עבודות השירות ליום 20.11.05 בשעה 09:30.

9. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן, גם בפקס.

ניתן היום ח' בתשרי, תשס"ו (11 באוקטובר 2005) במעמד הצדדים

ח. סלוטקי, שופטת

008078/05פ 055 נטע ממן

ב"כ הנאשמים:

מבקש להורות על העברת הפיקדון שהפקיד כל אחד מהנאשמים, בסך של 8000 ₪ לידי המתלוננת.

כמו כן מבקש להורות על ביטול מעצר הבית.

ב"כ המאשימה:

אין התנגדות.

החלטה

1. המזכירות תעביר סך של 16,000 ₪ שהפקידו הנאשמים ( כל אחד סך של 8000 ₪ ) בב.ש. 20293/05 לעדת תביעה מספר 6 – טטיאנה פוסמנו.

2. לאחר שלמעשה ניתן היום גזר הדין, אני מבטלת את מעצר הבית שהוטל על

הנאשמים בתיק זה.

ניתנה היום ח' בתשרי, תשס"ו (11 באוקטובר 2005) במעמד הצדדים

ח. סלוטקי, שופטת

008078/05פ 055 נטע ממן