1

בתי המשפט

פ 008052/04		בית משפט מחוזי באר שבע
07/11/2004	תאריך:	כבוד השופטת, רחל ברקאי	בפני:

	מדינת ישראל	בעניין:
המאשימה
	נ ג ד
	ויצמן שמואל
הנאשם

ב"כ המאשימה עו"ד חביביאן הנאשם בעצמו ב"כ הנאשם עו"ד יובל ליבדרו – סנגוריה ציבורית

נוכחים:

גזר דין

1. הנאשם הורשע לאחר מתן הכרעת דין בעבירה של שוד מזויין, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

בהכרעת הדין המנומקת ומפורטת קבעתי כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר כי הנאשם הוא זה אשר שדד את המתלוננת ביום 28.2.04, בשעה 07:20 לערך, במקום עבודתה בתחנת הדלק "פז" בבאר - שבע, כאשר בזמנים הרלוונטים לכתב האישום עבדה היא כמתדלקת בתחנת הדלק.

נסיבות ביצוע השוד היו כאשר נכנס הנאשם לחדר המתדלקים, בתחנת הדלק, בו שהתה המתלוננת, וכששאלה אותו לפשר רצונו, השיב לה כי מדובר בשוד, הצמיד סכין לגופה, הצמידה לשולחן, חיטט בתיק פאוצ' שהיה חגור על מותניה ושלף משם סכום של 30 ₪ ומיד נמלט מהמקום.

2. התביעה טענה כי מדובר בתופעה חמורה לה עדים בתי המשפט, לפיה מבוצעים מעשי שוד שכאלה מדי יום ביומו, בקלות בלתי נסבלת הפוגעת בציבור. לטענתה יש מקום להוציא מסר חד משמעי וברור כי בעבירות שכאלו ישלם העבריין מחיר יקר שכן, רק בדרך זו ניתן יהיה לצמצם את התופעה החמורה הזו אשר הפכה כמעט לשגרה. התובע הוסיף וציין כי נסיבות ביצוע מעשה השוד מלמדים על מסוכנות רבה הנשקפת מן הנאשם, שכן מדובר באדם הצורך סמים והנזקק לכסף במזומן כדי לממן את צריכת הסמים ולכן לא יבחל בשום מעשה או פשע בכדי להשיג את הסם, גם אם ידרש ממנו להשיג את הכסף בדרך של פגיעה בגוף ורכוש.

התובע אף הצביע על גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, המלמד על הרשעות קודמות רבות בעבירות סמים, עבירות רכוש, כמו גם הפרת הוראה חוקית.

בנסיבות אלו, ביקש התובע להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה משמעותית באופן אשר יביע את סלידתה של החברה מתופעה זו.

3. מנגד, טען הסניגור בזכות הנאשם. הסניגור חזר וציין כי טיעוניו לעונש נטענים בהכנעה לאור תוצאת הכרעת הדין ולא מתוך מקום של הודאה ובקשת מחילה. לדבריו, הנאשם מאמין בחפותו עד היום ועל כן נמנע ממנו מלבוא ולטעון טענות בזכות הנאשם, המושתתות על בקשת חרטה ומחילה או על כי הודה בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט.

כך גם נמנע ממנו לבקש תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם שכן אין הוא מודה ואין הוא לוקח כל אחריות למעשה האמור.

בנסיבות אלו ביקש הסניגור שדברים אלו לא יזקפו לחובתו במאזן הנסיבות לקולא ולחומרא.

לגופם של הדברים, ביקש הסניגור להצביע על נסיבות מקלות לביצוע העבירה, בין השאר הצביע על הסכום הזעום שנגנב, סכום של 30 ₪; על כי לא עשה הנאשם כל מעשה הכרוך באלימות פיזית כלפי המתלוננת ואף לא גרם לתוצאה של פגיעה פיזית; על כי עשה שימוש בכלי נשק קל, אולר ולא בכלי נשק חמור ומסוכן יותר כגון סכין או אקדח. במילים אחרות, על כי אין מדובר במעשה שוד אכזרי או בתחכום מיוחד, אשר גרם נזק גוף או נזק רכוש משמעותי.

הסניגור הצביע על נסיבותיו האישיות של הנאשם, כשהוא מגולל בפני את סיפור חייו של הנאשם, שהינו בן 33, בן למשפחה של 6 נפשות, משפחה קשת יום, דלת אמצעים, הורים חלשים, אח צורך סמים, דירה צפופה ותנאים קשים ולמרות האמור התגייס הנאשם לצבא ושירת שירות מלא.

הסניגור הצביע כי הנאשם סובל ממחלת נפש, מסכיזופרניה פרנואידית, וזאת כפי שעולה מן המסמכים אותם צירף הסניגור לבית המשפט, וזאת הגם שנמצא על פי חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי, אשר נדרש לתת חוות דעת בתיק זה, כי הנאשם כשיר לעמוד לדין. הפסיכיאטר המחוזי מציין במפורש בחוות דעתו כי הנאשם סבל בעבר מן המחלה וקיבל טיפול רפואי ולדברי הסניגור אין הנאשם ממשיך לקבל טיפול רפואי שכזה מחמת הבושה וההכחשה. יחד עם זאת, חזר והצביע הסניגור כי הנאשם זקוק לטיפול האמור ומצבו הנפשי כאמור צריך להוות נסיבות לקולא בעניינו ואין להוסיף ולהכביד עליו בהטלת מאסר לתקופה ארוכה.

בהתייחס להרשעותיו הקודמות של הנאשם ביקש הסניגור להצביע על העובדה כי רוב הרשעותיו של הנאשם התיישנו או כי עבר זמן רב מאוד מאז ביצוען וכי בפועל לא הורשע הנאשם בעבר בעבירת אלימות כלשהי. כמו כן הצביע הסניגור על העובדה כי העבירה האחרונה שבוצעה על ידי הנאשם נעברה לפני קרוב לחמש שנים עובר לאירוע.

4. על רקע דברים אלו, נדרשת אנכי למלאכת גזירת הדין.

באיזון תכליות הענישה בין השאר: שיקום, הרתעה, התראה וגמול, אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם כמו גם נסיבות ביצוע העבירה, אינני סבורה כי זה המקרה בו יש למצות את הדין עם הנאשם.

בהתחשב בטיעונים לעונש כמפורט לעיל הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל ל- 18 חודשים החל מיום 7.3.04.

מאסר על תנאי ל- 8 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת שוד תוך 3 שנים מיום שיחרורו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום כ"ג בחשון, תשס"ה (7 בנובמבר 2004) במעמד הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

008052/04פ 055 בת-שבע אביגל