1

 

   

בתי המשפט

בש 006177/04

בבית המשפט המחוזי בירושלים

 

23/02/2004

תאריך:

כב' השופט משה רביד

בפני:

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המבקשת

עו"ד הדיה

ע"י ב"כ

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

 

1. איגור בן אלכסנדר סיאנוס

2. מקסים בן וציסלב קוראצ'י

 

המשיבים

עוה"ד פריג' ועטרי

ע"י ב"כ

 

 

 

החלטה

 

האישום והבקשה למעצר

 

1.         נגד שני המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ניסיון לרצח ונשיאת נשק שלא כדין.

            על-פי עובדות כתב האישום החליט המשיב 1 לרצוח את שמעון מלכה (להלן – מלכה). לצורך כך הוא התקשר ביום 17.1.04 עם אחד בשם אנדרי מיסטיקה (להלן – אנדרי), שנגדו הוגש כתב אישום נפרד, ובקשו להיפגש למחרת היום. אנדרי הועסק על-ידי המשיב 1. למחרת בבוקר הגיע אנדרי לפגישה, שבה הציע לו המשיב 1 לחסל את מלכה תמורת 7,500 $. אנדרי הסכים להצעה לרצוח את מלכה תמורת הסכום שהובטח לו. המשיב 1 נתן לאנדרי אקדח ברטה בקוטר 22 מ"מ עם מחסנית שבה 7 כדורים. באקדח זה אמור היה אנדרי לחסל את מלכה. באותו מעמד מרח המשיב 1 לק על ידיו של אנדרי כדי שלא יוותרו טביעות אצבעותיו של אנדרי על האקדח. המשיב 1 דרך את האקדח, והכניס כדור אחד לבית הבליעה, בטרם שמסר אותו לאנדרי.

            המשיב 1 הסיע את אנדרי ברכבו למרכז העיר והחנה את רכבו בחניון שבמרכז כלל. משם יצאו השנים לרחוב יפו. המשיב 1 הראה לאנדרי את המספרה "גבי מודל", שבו נמצא משרדו של מלכה. בדרכם למקום תיאר  המשיב 1 לאנדרי את מראהו החיצוני של מלכה. כמו כן, לקח המשיב 1 את אנדרי לסיור בשטח והראה לו דרכי מילוט אפשריות. לאחר מכן, הוביל המשיב 1 את אנדרי לקיוסק בכיכר ציון, שם, לדברי המשיב 1, נוהג מלכה להגיע לעיתים תכופות.

            אנדרי המתין למלכה בסמוך לקיוסק, אך משלא הגיע עזב אנדרי, בהוראת המשיב 1 את המקום, חזר למקום העסק של המשיב 1 ולפי הוראת המשיב 1, החביא את האקדח ברכבו של המשיב 1.

            למחרת, ביום 19.1.04, סמוך לשעה 08:40, נפגש המשיב 1, לבקשתו, עם אנדרי, במועדון הכושר "אגו", בהר החוצבים. מטרת הפגישה היתה השלמת המשימה שהוטלה על אנדרי. בדרכו למרכז העיר התקשר אנדרי למשיב 2 וביקש ממנו להיפגש עימו במרכז העיר. אנדי סיפר למשיב 2 כי בכוונתו לרצוח את מלכה והראה לו את האקדח שהיה לו. המשיב 2 ביקש להצטרף למשימה ואמר לאנדרי כי יוכל לסייע לו. בתגובה, ביקש אנדרי מהמשיב 2 להצטרף אליו בביצוע המעשה. המשיב 2 הסכים ואנדרי הבטיח שישלם לו 1,000$, בתמורה לסיועו לרצח.

            אנדרי והמשיב 2 הלכו למשרדו של מלכה, הנמצא בצמוד למספרה "גבי מודל". בשעה 12:00, לערך הגיעו השניים לפתח דלת משרדו של מלכה. אותה שעה שהו במשרד מלכה, יעקב אברהם, הספר, אלירן גואלי, שמואל גואלי ונחום גילר. אנדרי והמשיב 2 נקשו על הדלת ולאחר שנפתחה נכנסו פנימה. לאחר שאנדרי זיהה את מלכה הוא פתח את כפתור מעילו במטרה להוציא את האקדח ולהרוג את מלכה. אנדרי שלף את האקדח שהצפין באזור הבטן. מלכה שהבחין בנעשה, זינק על אנדרי במהירות והשתלט עליו, בטרם שירה. לאחר שהשתלט עליו, הפליא מלכה מכותיו באנדרי, עד שאיבד את הכרתו והובהל לבית חולים לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי השתלטות על אנדרי נמלט המשיב 2 מהמקום.

 

2.         בבד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים נגד שני המשיבים. עילות המעצר הן: ביצוע עבירה תוך שימוש בנשק חם וחשש לביטחון הציבור.

            עו"ד הדיה, ב"כ התביעה, טען כי יש ראיות לכאורה הקושרות את שני המשיבים. הראייה העיקרית הן הודעותיו של אנדרי, הקושרות את שני המשיבים. בהודעותיו קשר אנדרי את השניים לביצוע העבירות המפורטות בכתב האישום בתארו את סיפור המעשה, שעולה בקנה אחד עם האמור בכתב האישום. להודעות אלה יש חיזוקים וסיוע בראיות אלה: לאחר שאיגור נפרד מאנדרי, שנסע העירה לרצוח את מלכה, נסע גם המשיב 1 למרכז העיר וחנה במרכז כלל, לא רחוק מהמקום המיועד לביצוע הרצח. באותו בוקר היו 11 שיחות טלפון כין המשיב 1 לבין אנדרי. תחילה הכחיש המשיב 1 ששוחח עם אנדרי, אך לאחר שהוצג לו פלט השיחות, הוא נתן הסברים לא משכנעים לתוכן השיחות. בחיפוש בתא המטען של רכבו נמצאו 2 כדורים של 22 מ"מ, אותו קליבר של אקדח שהמשיב 1 השתמש בו. האקדח שאותו מחזיק המשיב 1 ברשיון הוא של 9 מ"מ. הסברו של המשיב 1 להימצאות הכדורים ברכבו נסתרה בעדותו של רונן שאול, מנהל מכון הכושר "אגו". בניגוד להודעתו של המשיב 1, שמשיב 1 ביקש לאחסן את התיק עימו בא למכון הכושר, ברכבו של המשיב 1, מסר רונן שאול בהודעתו כי אנדרי בא באותו יום ללא  תיק.

 

3.         אמנם אנדרי סובל מבעיות נפשיות הוא מקבל תרופות ואובחן כסכיזופרן, אך בידי התביעה חוות דעת פסיכיאטרית, שלפיה אנדרי מתפקד מתמצא בנעשה סביבו והוא כשיר. הוא הדין ביחס לטענה כי בשעת מעשה היה אנדרי שיכור כלוט. טענה זו נסתרת מיניה וביה. אנדרי מסר תיאור מפורט על מה שאירע במשרדו של מלכה ולעדות זו יש סיוע בעדיות הנוכחים במקום.

 

טענות ב"כ המשיב 1

 

4.         אין לסמוך על הודעותיו של אנדרי, שהוכרז בעבר על-ידי הפסיכיאטר המחוזי כבלתי כשיר לעמוד לדין. אנדרי מכור לסמים ושתיין כבד. יתרה מזו, בעניינו של המשיב 2 הוא מסר 4 גרסאות. בנסיבות אלה אין לתת כמעט משקל להודעותיו במשטרה. יתרה מזו, יש גרסאות סותרות באשר לשאלה, האם אנדרי שלף את אקדחו או שרק הרים את חולצתו כדי להוציא את האקדח שהסתיר באזור הבטן. לפי האמירות הספונטניות של הנוכחים בזירה לא הספיק אנדרי לשלוף את אקדחו ורק בגרסאות מאוחרות יותר נאמר כי אנדרי הספיק לשלוף את האקדח, כשבצדן גרסאות של עדי ראייה שלפיהן אנדרי לא הספיק לשלוף את האקדח.

            בשלוש הגרסאות הראשונות ניסה אנדרי להרחיק עצמו מהזירה, בדברים שסיפר לשוטר שהתחזה למאושפז ושכב בסמוך למיטתו של אנדרי. רק בגרסה הרביעית, הודעה פורמלית ראשונה שמסר, הוא סיפר ששלף אקדח כלפי מלכה. 1. בנסיבות אלה אין להאשים את אנדרי בניסיון לרצח וממילא גם לא את שותפיו.

            אנדרי הפר את הוראותיו של המשיב 1, סרב להמתין למלכה לקפטריה, והלך על דעת עצמו למשרדו של מלכה. בעשותו כן, המשיב 1 ניתק עצמו מהקשר עם אנדרי, שפעל מאותו רגע על דעת עצמו. משלב זה ניתן להאשים את המשיב 1 רק בקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה שאינה מקימה חזקת מסוכנות.

           

טענות ב"כ המשיב 2

 

5.         גם ב"כ המשיב 2 חזר על הטענה כי אין להאמין לאנדרי. בהודעתו הפורמלית הראשונה, בלילה של ה-21.1.04, לא קשר אנדרי את המשיב 2 לפרשה. גם בהודעה שניה שמסר באותו לילה, לא קשר אנדרי את המשיב 2 לאירוע. בהודעה נוספת מיום 25.1.04 שוב לא קשר אנדרי את המשיב 2 לניסיון לרצוח את מלכה. הגרסה שמפלילה את המשיב 2 נמסרה רק ביום 29.1.04. לפי גרסה זו המשיב 2 לאחר ששמע על תוכניתו של אנדרי אמר לו שהוא מוכן להצטרף אליו תמורת 1,000$. מדובר, אפוא, בראיה הקושרת, לכאורה, את המשיב 2, אך אין לסמוך עליה. למשיב 2 גם אין מניע להצטרף לאנדרי ולבצע רצח. הוא עובד ובאותו בוקר הוא קיבל משכורת ואינו זקוק לכספו של אנדרי.

 

מסקנות

 

6.         חומר הראיות  בתיק מבוסס בעיקר על עדותו של אנדרי. עדות זו מסבכת את המשיב 1 ויש בעדות זו פוטנציאל להרשעתו בתום המשפט. הטענות שאנדרי היה שיכור ולכן אין לסמוך על עדותו, אין בהן ממש. אנדרי זכר פרטים רבים ויש תימוכין לגרסתו. לדבריו, ביום 19.1.04 הוא בא למכון הכושר ללא תיק, ולא כפי שטוען המשיב 1 בהודעותיו. גרסה זו מתאשרת בהודעתו של רונן שאול. כמו כן, מתאשרת גרסתו של אנדרי בכל הנוגע למה שאירע במשרדו של מלכה. אמנם יש  שתי גרסאות שונות באשר למה שאירע במשרדו של מלכה. האם אנדרי שלף את האקדח, או רק הרים את חולצתו או מעילו ואז, כאשר ניגלה האקדח, התנפלו עליו הנוכחים, אך הסיבה לכך היא  ההתרגשות של הנוכחים במקום. חלק ראה את האקדח נשלף וחלק לא ראה את השליפה. אין תימה שבשל המהומה שפרצה במקום יש שוני בגרסאות. גם הטענה שאנדרי אינו מסוגל להעיד בשל מצבו הנפשי נשללת בחוות הדעת הפסיכיאטרית.

 

7.         אנדרי קשר מלכתחילה את המשיב 1 לקשר. המשיב 1 נמצא במעגל הראשון של המבצעים. הוא שקשר עם אנדרי ואנדרי מכוח אותו קשר החל לבצע את זממו. עבירת הניסיון מתאפיינת בתחילת הוצאה לפועל של המחשבה הפלילית המקננת במוחו של העבריין, אלא שהמעשה הפלילי לא הושלם (תפ"ח 5008/02 מדינת ישראל נ' זהרה, תק-מח 2002(3) 1494; תפ"ח 5034/02 מדינת ישראל נ' מורג, תק-מח 2003(3) 2441). במקרה זה אנדרי קשר עם המשיב 1 לרצוח את מלכה. המחשב הפלילית נלמדת מדבריו של אנדרי עצמו ומהעובדה שבאקדח היה כדור בבית הבליעה. חיזוקים נוספים ניתן למצוא בהמצאות שני כדורים של 22 מ"מ ברכבו של המשיב 1, למרות הכחשותיו שאין לו אקדח ברטה, השיחות המרובות שעשה באותו יום עם אנדרי, ובראייה שאנדרי לא הניח את תיקו ברכבו של המשיב 1, כפי שזה טוען. אנדרי טוען שבאותו יום (19.1.04), המתין בבית הקפה לבואו של מלכה. משבושש הלה לבוא לשם הלך למשרדו של מלכה, למרות שאיגור ביקש ממנו להישאר בבית הקפה. בעשותו כן לא סטה אנדרי ממטרת הקשר, שהיתה לרצוח את מלכה. אמנם המשיב 1 ביקש מאנדרי להישאר בבית הקפה, אך הוא לא מחה באוזני אנדרי על שבחר שלא להמתין עוד לבואו של מלכה והלך לחפשו במשרדו.

 

8.         שונה הדבר לגבי המשיב 2. גם כלפיו יש ראיות לכאורה. ברם עצמתן  של אלה חלשה ואין להן עצמה מספקת כדי שניתן שלומר שיש להן סיכוי סביר בתום שמיעת הראיות להרשיע את המשיב 2. אנדרי לא הפליל מיד את המשיב 2. תחילה לא הזכירו כלל בהודעות שמסר ולאחר מכן טען שהמשיב 2 התלווה אליו בלא שידע מה מטרת הליכתו למשרדיו של מלכה. רק בהודעה האחרונה מ-29.1.04, טוען אנדרי כי המשיב 2 חפץ להצטרף לתוכנית, הוא יסייע לאנדרי ויקבל תמורת העזרה זו 1,000$ (בש"פ 7542/03 מדינת ישראל נ' פלוני, דינים עליון סה, 46; בש"פ 4041/97 איסקוב נ' מדינת ישראל, תק-על 97(2) 66; בש"פ 6375/00 צליח נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(3) 984; בש"פ 1546/00 עודה נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(1) 215).

 

9.         לאור האמור, קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית נגד המשיב 1. לא נראה לי שניתן להפיג מסוכנות זו בחלופת מעצר ולפיכך המשיב 1 ייעצר עד לתום ההליכים.

 

            לגבי המשיב 2 המצב שונה. כאמור עצמת הראיות נגדו חלשה.

            לפיכך אני מורה לשחררו בתנאים אלה:

            (1)        הפקדה בסך 10,000 ₪;

            (2)        ערבות עצמית של שני הערבים שלמה לייזר, ת"ז: 320412530 וסרפימה לייזר, ת"ז: 320412588, כל-אחד בסך 50,000 ₪.

            (3)        מעצר בית מלא;

            (4)        צו איסור יציאה מהארץ והפקדת הדרכון, אם ישלו, במזכירות בית המשפט.

            משטרת ישראל תהא רשאית לבדוק האם המשיב 2 מקיים את תנאי מעצר הבית.

 

ניתנה היום א' באדר, תשס"ד (23 בפברואר 2004) במעמד הצדדים.

                                                                                

משה רביד, שופט

 


 

עו" הדיה: לגבי המשיב 2 - אבקש עיכוב ביצוע של 48 שעות.

 

עו"ד עטרי: אבקש שאם יהיה עיכוב ביצוע, שהוא יהיה למשך 6 שעות בלבד.

 

החלטה

 

ניתן עיכוב ביצוע לגבי שחרורו של המשיב 2, למשך 48 שעות.

 

ניתנה היום א' באדר, תשס"ד (23 בפברואר 2004) במעמד הצדדים.

                                                                               

משה רביד, שופט