בתי המשפט
|
פ 004611/03 |
בית משפט השלום תל אביב-יפו |
||
|
|
|||
|
22/06/2004 |
תאריך: |
כב' השופטת רחל גרינברג |
בפני: |
|
|
מדינת
ישראל |
בעניין: |
|
|
המאשימה |
ע"י
ב"כ עו"ד |
|
|
|
|
נ ג ד |
|
|
|
הנאשם |
|
||
|
|
ע"י
ב"כ עו"ד |
|
|
קצינת המבחן הגב' יגור
הנאשם, צעיר יליד 1985, הורשע לפי הודאתו בתיק הנוכחי,
לאחר תיקון כתב האישום, וביקש לצרף תיק נוסף - ת.פ. 3744/03 שלום רמלה. בתיק
המקורי, הואשם הנאשם בעבירות אלימות כלפי אימו, התפרצות מילולית כלפי שוטרת שהגיעה
לדירה בעקבות פניית האם למשטרה והחזקת סמים מסוג הרואין וקוקאין. בתיק הנוסף הורשע
גם כן בהחזקת הרואין ובהחזקת סכין שלא כדין.
בשני התיקים מדובר בכמויות סם לא קטנות, אך התביעה
קיבלה את טענת הנאשם שהחזיקן לשימושו ותיקנה בהתאם את הוראות החיקוק.
לנאשם רישום פלילי מבית משפט לנוער בעבירות סמים, מלבד
זאת אין לו הרשעות.
באשר לאלימות כלפי האם, הנאשם תקף אותה באופן חמור -
היכה באגרוף בפניה וגרם לדימום מאפה וכן היכה אותה בצלעותיה וזאת תוך שהוא מאיים
עליה באלת בייסבול אותה החזיק ובזעמו היכה בה בקיר.
הנאשם הופנה בספטמבר 03 לשירות המבחן ומאז נמצא בטיפולם וכן מוכר לרשויות הרווחה
בעירית ת"א מזה מספר שנים.
כמסופר בתסקירים, בין הבן לאימו מערכת יחסים מורכבת
ובעייתית, הם בקשר עם שירותי הרווחה
בעיריה, ולא על רקע מצוקה כלכלית, ועם גורמים טיפוליים נוספים.
שירות המבחן סבור כי הקשר בין השניים מתאפיין בין היתר,
בהתנהגות חסרת גבולות מצד הנאשם כלפי אימו, באלימות ובהתעללות מצידו וחוסר אונים
שלה מולו.
הנאשם עזב את מסגרת לימודיו בגיל 15 ומאז משתמש בסמים,
באותה תקופה עבר משבר נפשי קשה ואושפז לזמן מה. לתקופה זו נקשר לדברי התסקירים,
ארוע של איומים בסכין על האם, אך יצויין כי הנאשם לא הועמד לדין בשל כך והמידע
שאוב רק מאינפורמציה שנמסרה על ידי שירות המבחן. לעניין מקרי אלימות נוספים נגד
האם, ראה גם חוות דעת פסיכיאטרית מיום 14.09.2003, עמ' 4.
המתלוננת, אם חד הורית, שהנאשם הוא בנה היחיד, נאלצת
לממן את צריכת הסמים האינטנסיבית שלו והרקע לכתב האישום הנוכחי, הוא ככל הניראה
סירובה להמשיך בכך, ומדובר בסכומים נכבדים הנדרשים למימון התמכרות לסמים קשים.
במסגרת ההליך הנוכחי, הופנה הנאשם לגמילה פיזית
באישפוזית בחיפה ובהמשך התקבל בקהילה טיפולית "מלכישוע", אך לא הצליח
להיקלט שם ובספטמבר 03 חלה התדרדרות במצבו הנפשי ונאלץ לעזוב את הקהילה.
מאחר ושהה בקהילה בתנאי מעצר בית, עניינו הוחזר לבית המשפט ובמסגרת הדיון
לקביעת חלופת מעצר, הופנה לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית. חוות הדעת מגוללת את
תולדותיו והאבחנות הקודמות לגביו, וקובעת כי סובל מהפרעות נפשיות עקב שימוש בסמים
וחומרים אחרים, שימוש באלכוהול והפרעות
נוספות כמפורט בעמ' 5 לחווה"ד.
מאז שנפלט מ"מלכישוע" בספטמבר 03, שוהה במוסד
פרטי "יחד לאור" בתנאי מעצר בית. נערכו דיונים בהם השתתפו הגורמים
המטפלים בנאשם על דרכי טיפול
אפשריות בו והוחלט להפנותו לקהילה טיפולית אחרת המותאמת לצרכיו, אך הנאשם
סירב והעדיף להישאר במוסד הפרטי, גם אימו התנגדה לצעד זה. תקופה מסויימת שולב
ביחידה לנפגעי סמים, אך באפריל השנה הורחק משם.
שירות המבחן רואה את הנאשם כבעל נזקקות ממשית וגבוהה
לטיפול, מעריך את מצבו כהתדרדרות מתמשכת, אך נוכח גישתם של הנאשם ואימו, אינו יכול
לבוא בשום המלצה.
בשלב הטיעונים לעונש העידה המתלוננת ואמרה כי כיום הנאשם
אינו אלים כלפיה, והיא פועלת למציאת מוסד גמילה הולם עבורו.
ההגנה עותרת שלא להחמיר עם הנאשם. לדעת הסניגור,
ההתנהגות כלפי האם היתה חריגה
והנאשם נמצא בחיפוש דרך לצאת מבעיית ההתמכרות לסמים, ולדעתו ראוי לתת לנאשם את
ההזדמנות לכך.
אכן, כפי שאמר הסניגור בטיעוניו, מדובר בסיפור עצוב
מאד, בבחור צעיר שאיבד את דרכו
והורס את חייו ועדיין לא הגיע לשלב ההתפכחות, למרות המאמצים המושקעים בו על ידי
אותם הגורמים הרוצים בטובתו.
תהא זו אשליה להניח שהנאשם יצליח בכוחות עצמו לצאת
ממעגל ההתמכרויות ולעלות על דרך המלך. חלק עגום ומסוכן לא פחות בפרשה, הוא האלימות
של הנאשם כלפי אימו וניראה כי כיום השניים חסרי אונים בקשר הבעייתי ביניהם.
הנאשם מורחק מן הבית כשנה, ולפי מיטב הבנתי, החזרתו
הביתה תחזור ותסכן באופן ממשי את המתלוננת ותטיל עליה נטל בלתי נסבל של מימון סמים
יקרים עבור בנה ועמידה חסרת אונים מול התפרצויותיו ואלימותו כלפיה.
עונש המאסר אותו החלטתי להטיל על הנאשם הינו בבחינת ברירת מחדל בנסיבות
כפי שפורטו ומטרתו להרתיע את הנאשם אחת ולתמיד מלפגוע פיזית באימו. הסיטואציות
המפורטות לעיל מצביעות לטעמי על סכנה מוחשית ביותר לפגיעה אנושה בה. בנוסף לכך,
נועד המאסר להביא את הנאשם לידי החלטה לעבור בכלא תהליך גמילה וטיפול, בלעדיהם
נשקפת גם לו סכנה ממשית הן בשל השפעתם הרעה של הסמים עליו והן מחשש להתדרדרות
לעבריינות.
לאור כל זאת, אני מטילה על הנאשם 24 חודשי מאסר, מהן 18
בפועל והיתרה על תנאי שלא יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר עבירות פשע לפי
פקודת הסמים המסוכנים ועבירות של תקיפה הגורמת חבלה.
תשומת לב שירות בתי הסוהר לתלונת הנאשם בגין תקיפה
מינית שעבר במהלך מעצרו וניצולו על ידי עצירים אחרים וכן למכלול בעיותיו הנפשיות.
לדעתי הנאשם זקוק בכלא לתשומת לב והגנה ולטיפול נפשי.
אבקש ממזכירות בית המשפט להעביר עותק מהתסקירים וחוות
הדעת הפסיכיאטרית לשב"ס.
כמו כן בשל המורכבות והרגישות במצבו של הנאשם, החלטתי
לערב את שירות המבחן כדי שיעמוד לימינו בחודשי המאסר הראשונים ועל כן אני מטילה בנוסף לעונש המאסר צו
מבחן למשך 6 חודשים מהיום.
ניתן צו להשמדת מוצגי הסם.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום ג' בתמוז, תשס"ד (22 ביוני 2004) במעמד
הצדדים.
|
גרינברג רחל, שופטת |
קלדנית:
חגית א.
הסניגור:
אבקש מבימ"ש לנכות את ימי המעצר מיום 01.05.2003 עד עד 22.06.2003 וכן מ- 04.09.2003 עד
17.09.2003.
הנאשם למעשה משוחרר בתנאים מזה למעלה משנה. הוא לא הפר
את התנאים כהו זה, בימ"ש התיר
לו תנאים קלים שבקלים לרבות מפגשים עם אימו המתלוננת בתיק, שבצד אותו שחרור הוא לא
הפר את התנאים והתייצב לכל הדיונים ורוב הזמן שיתף פעולה עם שירות המבחן. תקופה
המאסר אינה ארוכה ואנו מבקשים עיכוב ביצוע כדי להגיש ערעור. אני מבקש להעמיד את המקרה המורכב הזה בפני
בימ"ש המחוזי בהרכב של ערעור, ואני סבור שאם לא ינתן עיכוב ביצוע תסוכל זכותו
לערער. הנאשם כרגע במעצר בית אצל חבר המשפחה ועל פי החלטת השופט קאפח מותר לו
להיפגש עם האם. אני מבין שמדובר
במקרה מורכב ואם בימ"ש סבור
שהוא מסכן את האם ואת עצמו אפשר לבטל את התנאי של יצירת הקשר וכן אני מציע כי
יופקדו ויחתמו ערבויות. כשאדם בא משוחרר לערעור וכשיש טענות שצריכות להישקל אני
סבור כי יטב לו. הוא לא מאורגן, הוא בחור צעיר ואני מבקש
בכל לשון של בקשה לאפשר לו זאת.
1.
לא
ביקשתי המתביעה להשיב לשתי בקשויתיו של הסניגור, שכן על סמך הנימוקים המפורטים בגזר הדין עלי לדחות את שתי
הבקשות.
2.
באשר
לניכוי ימי המעצר, הדבר יפחית את תקופת המאסר במספר שבועות. בטרם גזרתי את תקופת
המאסר, שקלתי היטב האם ניתן להתספק
בתקופה פחותה מזו, ולטעמי על מנת לנסות הליך טיפולי עבור הנאשם במסגרת שירות בתי הסוהר, יש צורך לשאיר תקופה זו בעינה.
3.
כפי
שציינצתי בגזר הדין, אני סבורה כי הנאשם מסכן את עצמו על ידי שימוש מסיבי ביותר
בסמים מסוגים שונים ובאלכוהול, כפי שנקבע בתסקירי שירות המבחן, והוא אף עלול לסכן
את אימו ועל כן ובלית ברירה להערכתי,
אני דוחה את הבקשה לדחיית ביצוע המאסר.
ניתנה היום ג' בתמוז,
תשס"ד (22 ביוני 2004) במעמד הצדדים.
|
גרינברג רחל, שופטת |
קלדנית:
חגית א.