בתי המשפט
|
|
|||
|
פ 003141/04 |
בית משפט מחוזי חיפה |
||
|
|
|||
|
14/02/2005 |
תאריך: |
כב' השופט י. אלרון |
בפני: |
|
|
בעניין: |
|
|
המאשימה |
|
|
|
|
נ ג ד |
|
|
|
|
|
|
הנאשם |
|
|
הנאשם
הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן.
כב' האישום
המתוקן מונה 2 אישומי משנה.
האישום
הראשון מתייחס
לאירוע מיום 22.08.04 שעה 09.30 או בסמוך לכך, עת הגיע הנאשם לסניף הדואר
בכרכור כשהוא רעול פנים ובידו "אקדח צעצוע".
הנאשם, צעק
לנוכחים "בוקר טוב זה שוד להתכופף וכן מזומנים וכרטיסים", ניגש
לעובדת הדואר במקום, כיוון לעברה את אקדח הצעצוע, והורה לה להוציא מהר את הכסף
ולהכניסו לשקית שהיתה ברשותו.
העובדת
מסרה לידיו סך של 600 ₪ לערך.
לאחר
האירוע הנ"ל, רכש הנאשם סם מסוכן מסוג קוקאין והשתמש בו ללא היתר.
העבירות
בהן הורשע הנאשם גין האישום הנ"ל, הן בניגוד לסעיף 402(א) לחוק העונשין,
התשל"ז - 1977, קרי, עבירת שוד, עבירה לפי סעיפים 7(א)+7(ג) לפקודת
הסמים המסוכנים התשל"ג - 1973 -
אחזקה ושימוש בסם מסוכן.
האישום
השני מתייחס
לאירוע מיום 23.08.04 שעה 10.40 או בסמוך לכך, עת הגיע הנאשם לסניף בנק
לאומי בסניף "הדקלים" בפרדס חנה, בו היו באותה עת עובדי הבנק
ולקוחות, מצוייד באקדח צעצוע ושקית ניילון.
הנאשם
כיוון את אקדח הצעצוע לעבר הקופאית, זרק לעברה את שקית הניילון וקרא "זה
שוד תכניסי את כל הכסף לשקית, זה לא צחוק".
למשמע
צעקות הנוכחים בבנק, הנאשם עזב את המקום.
בגין אישום
זה, הורשע הנאשם, בעבירה בניגוד לסעיף 402(א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977,
קרי, ניסיון שוד.
בנוסף לכך,
לבקשת הנאשם, צורף כתב אישום מתוקן התלוי ועומד נגדו מת.פ. 40248/04 (מחוזי
ת"א), ואשר גם בעובדותיו הודה והורשע.
כתב האישום
המתוקן בת.פ. 40248/04 אשר, כאמור, צורף, מתייחס ל- 2 עבירות שוד לפי סעיף 402(א) לחוק
העונשין - התשל"ז - 1977, ומעשים שהיו, כך היו.
ביום 23.08.04
שעה 04.30 הנאשם הגיע במכונית לתחנת דלק בישוב "קדימה" אל מתחם
תחנת הדלק בישוב, החנה את מכוניתו מעבר לכביש, וחצה אותו לעבר תחנת הדלק כשהוא
מחזיק בידו אקדח צעצוע, כיסה את פניו בחולצתו, למעט "חורי עיניים",
נכנס למזנון שבמתחם תחנת הדלק, ושדד מקופת המזנון 600 ₪.
לאחר
יציאתו מהמקום, פנה לעבר המתדלק בתחנת הדלק, כיוון את אקדח הצעצוע לעברו, דרש ממנו
את הכסף שעימו, ולאחר שאיים כי היה ולא יקבל את הכסף ירה בו, ציית הלה לדרישה,
ומסר לידי, סך של 520 ₪.
לאחר הודאת
והרשעת הנאשם בעבירות כמצויין לעיל, ביקשתי את שירות המבחן להכין תסקיר בעניינו.
בתסקיר מיום 25.01.05 פורטו בהרחבה נסיבותיו
האישיות והמשפחתיות של הנאשם.
מבלי להיכנס למכלול הפרטים המובאים בתסקיר, ניתן לומר
כי מצטיירת תמונה קשה ביותר של אדם אשר לא שפר עליו גורלו כבר משחר ילדותו.
האמור בתסקיר התבסס הן על שיחה עם הנאשם, והן על מידע
שהתקבל מהשירות הסוציאלי "הדרים", המחלקה לבריאות הנפש של שירות
בתי הסוהר, בית החולים "שער מנשה", ועיון ברישומיו הפליליים.
למרבה הצער, נראה כי בפנינו נאשם אשר גדל במציאות
משפחתית קשה ביותר, של בני משפחה
החיים את העולם העברייני, את השימוש בסמים ובעיות נפשיות שונות.
מצבו הנפשי של הנאשם הצריך אישפוזים חוזרים ונשנים בבית
החולים "שער מנשה", וגם כיום, הוא מטופל תרופתית ונמצא במעקב
פסיכיאטרי של שירות בתי הסוהר.
בתסקיר גם מובא סיפורו של הנאשם באשר להידרדרותו לסוגי
סמים שונים, ואת המשבר בחיי נישואיו
על רקע מצבו הנפשי.
קצין המבחן
נמנע מליתן המלצה טיפולית, ואולם, סבר כי ניתן לסייע לנאשם במסגרת השירות
הפסיכיאטרי של בתי הסוהר, ובעתיד, אם יגלה מוטיבציה גדולה יותר, יוכל להשתלב
במסגרת של גמילה בשב"ס.
ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש בכתב ובע"פ טען
בחומרה רבה תוך שהפנה לעובדות כתב האישום המתוקן, לצרוף ת.פ. 20248/04 (מחוזי
ת"א), ולהרשעותיו הקודמות.
הוסיף וטען ב"כ המאשימה כי המדובר במעשים חמורים
המלמדים על תכנון מוקדם ותעוזה, כאשר הנאשם מבצע את העבירות כשהוא מצוייד באקדח
צעצוע ורעול פנים, ומשנוהג כך, למטרות מימון סמים, הינו אדם מסוכן ובלתי צפוי.
בנוסף לכך, הפנה ב"כ המאשימה למגוון עבירות הרכוש
אשר נזקפו, בעבר, לחובתו של הנאשם,
גם אם המדובר בעבר ישן, יש
בכך, לדבריו, כדי להצביע על אופיו העברייני.
על כן, ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר
ארוך אשר יתן ביטוי למספר עבירות השוד שבוצעו על ידו, מאסר מותנה מרתיע וקנס.
ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש התמקד בנסיבותיו האישיות
והמשפחתיות של הנאשם, השימוש בסמים
קשים ומחלת הנפש ממנה הוא סובל, לעובדה כי עבירות השוד אשר בוצעו על ידו בשני כתבי
האישום מתייחסים לעבירות שבוצעו בפרק זמן של 24 שעות, לעובדת היות מעשי השוד על פי סעיף 402(א) לחוק העונשין
התשל"ז - 1977, להבדיל, משוד בנסיבות מחמירות, וכן לעובדה כי העבירות
בוצעו ללא שימוש בפועל באלימות פיזית כנגד מי מהמתלוננים.
כמו כן, הפנה ב"כ הנאשם להודאתו המיידית של הנאשם
במיוחס לו, הן בחקירתו במשטרה והן בבית המשפט, הבעת החרטה, חיסכון הזמן התביעתי והשיפוטי כאחד, היותו גרוש
ואב לשני ילדים אשר אינם בקשר עימו.
באשר למצבו הבריאותי/נפשי, הפנה ב"כ הנאשם לתיעוד
רפואי ולחוות דעת פסיכיאטרית אשר הוגשה בעניינו (ס/2).
בקשת הסניגור היתה ליתן משקל לנסיבותיו האישיות ולהתספק
בתקופת מעצרו ולהימנע מלהטיל עליו עונש מאסר בפועל ארוך.
הנאשם, בפנותו לבית המשפט, סיפר כי למרות תקופת ילדותו
הקשה, התגייס לצבא, תחילה בחוות השומר ואחר כך בצנחנים, סיים שירות צבאי מלא, היה
בעל ואב מסור לילדיו, עד אשר נפגע בתאונה אשר הביאה להידרדרותו, תחילה לעולם הסמים
ולאחר מכן למעשיו נשוא כתבי האישום שבפניי.
יאמר כי הנאשם הכיר בחומרת מעשיו, ואולם, ביקש להדגיש
כי אין זו דרכו מימים ימימה אלא, על רקע הנסיבות אותם ציין בפניי.
כפי שניתן ללמוד מהאמור בתסקיר שירות המבחן, מטיעוני ב"כ הנאשם והמתיעוד הרפואי
שהוצג בפניי, נסיבותיו האשיות של
הנאשם הן מורכבות וקשות ולא ניתן להתעלם מהן בבואי לגזור את דינו.
יחד עם זאת, המדובר בנאשם שחומרת העבירות בהן הורשע, גם
אם מדובר בעבירות שוד "רגיל", כהגדרת ב"כ והשימוש באקדח צעצוע, פרק
הזמן הקצר של ביצוע העבירות והסכומים הנמוכים אותם גנב, עדיין, לא ניתן להתעלם משרשרת המעשים ומספרם.
מעשיי השוד שבוצעו ע"י הנאשם היו פרי של תכנון
ומחשבה תחילה תוך שהנאשם מצטייד באקדח צעצוע, בוחר את יעדי השוד, מחורר את חולצתו,
כך שתשמשו ככיסוי לפניו.
התלבטתי באשר למשקל שיש ליתן לרקע האישי הקשה של הנאשם,
ובעיקר למצבו הנפשי, על העונש שיש לגזור עליו, וסברתי כי יש להתחשב במידה מה
בעובדה זו, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם, כאמור, מהיבטים לחומרה שיש במעשי הנאשם
ואלמנט ההרתעה שהינו אינטרס ציבורי ממעלה ראשונה בעבירות אלה, ואשר לאחרונה נדמה
קיימת עליה בשכיחותן ונפיצותן.
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הן לקולא והן לחומרא,
אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:
52 חודשי מאסר מתוכם 42 חודשי
מאסר בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירות בהן הורשע.
בנסיבות העניין, אני נמנע מלהטיל על הנאשם קנס כספי
כלשהו, לנוכח מצבו כמפורט לעיל.
לצורך מניין תקופת עונש המאסר בפועל שהוטלה על הנאשם,
יש למנות את תקופת שהייתו במעצר, 25.08.04.
אני ממליץ לשירות בית הסוהר לשבץ את הנאשם במסגרת
טיפולית הולמת, ובהשגחה מתאימה.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום ה' ב אדר א, תשס"ה (14
בפברואר 2005) במעמד באי כח הצדדים והנאשם בעצמו.
|
יוסף
אלרון, שופט |
אתי עטיאס