4

בתי המשפט

בש 002525/05		בית משפט מחוזי חיפה
בתיק עיקרי: פ 003045/04
15/09/2005	תאריך:	כב' השופט רון סוקול	בפני:

	חדיד אלהאם, ת"ז 057553216	בעניין:
המבקשת	ע"י ב"כ עוה"ד תמי אולמן
	נ ג ד
	מדינת ישראל
המשיבה	ע"י פרקליטות מחוז חיפה

החלטה

1. בפניי בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטות בית המשפט לפיהן שוהה המבקשת במעצר בית בכפר בית ג'אן.

בבקשה עותרת המבקשת לאפשר לה לשוב לביתה בדלית אל כרמל. המבקשת מוכנה כי יוטלו עליה מגבלות, לרבות מעצר בית מלא, אך מבקשת כי הדבר יעשה בדלית אל כרמל.

2. בקשה דומה הוגשה בב"ש 2146/05 שנדונה בפניי. בהחלטתי מיום 27.7.05 דחיתי את הבקשה.

3. בהחלטתי הנ"ל ציינתי:

"בהחלטת בית המשפט העליון מיום 31.5.04, ציינה כב' השופטת פרוקצ'יה כי העבירות המיוחסות למבקשת הינן חמורות ביותר ו"המסוכנות הנבטת מהן עולה מאליה. מדובר בחשש מפני יצר נקמה בלתי נשלט של אם ששכלה את בנה האהוב במעשה רצח, ואשר על פי המיוחס לה, היתה נכונה ליזום מעשי רצח של מי שראתה כאחראים לאסון שפקד אותה".

אמנם מאז שיחרורה ממלאה המבקשת את כל הוראות ומגבלות השיחרור, ואין טענה כי הפרה אותם, אבל הדבר אינו מלמד על כך כי אותו יצר נקמה עבר מן העולם. כאשר מדובר בעבירות שכאלה, יש חשש מובנה להתהלטות היצרים.

חזרתה של המבקשת לביתה בדלית אל כרמל, אותו כפר שבו מתגוררים גם בני משפחתו של מי שהרג את בנה, עלולה לגרום לאותה התלהטות יצרים אשר תביא את המבקשת לביצוע מעשים שיכולים לסכן את הציבור. המצאותה של המבקשת בדלית אל כרמל עלולה להביא לכך שתפגש, ולו גם באקראי, בבני משפחתו של מי שהרג את בנה והדבר עלול לגרום להתעוררות יצר הנקמה.

הקרבה בין המבקשת למשפחת המתלונן עשויה להשפיע גם על הציבור כולו ולגרום לאנשים אחרים בכפר לעורר את המבקשת ובני משפחה כי יחזרו וינסו לנקום את מותו של בנה."

4. בבקשה הנוכחית נטען כי חשש זה מפני התלהטות היצרים הינו חשש שווא. המבקשת צירפה לבקשת מכתב של ראש העיר, ד"ר אכרם חסון, שהינו בן למשפחת המתלונן וממנו עולה, כך נטען, כי משפחת המתלונן אינה מתנגדת לחזרת המבקשת לביתה. עוד מציין ראש העיר "אני כראש עיר כרמל ובן למשפחת חסון לוקח על אחריותי לשקם את הנ"ל בתוך הישוב, ולהמשיך את הדו-קיום והיחסים הנפלאים שהיו לנו בעבר".

5. המבקשת מוסיפה וחוזרת על טענותיה הקודמות ובהן מצבה הכלכלי הקשה. המבקשת נאלצת לשאת בתשלומי שכר דירה בבית ג'אן, תשלומים שיחסכו אם תשוב לביתה. המבקשת אף צירפה מסמך של המרפאה לבריאות הנפש המעיד על המצוקה הנפשית אליה נקלעה בשל מעצר הבית הממושך רחוק מביתה.

6. בדיון התברר כי המשך משפטה של המבקשת קבוע למועדים 22.9.05, ל-2.10.05, אף כי באת כח המבקשת סבורה כי לא ניתן יהיה לסיים את המשפט במועדים אלו.

7. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי לא נמצאו שום נסיבות חדשות המצדיקות עיון חוזר בהחלטה מיום 27.7.05. עוד טוענת המשיבה כי מסוכנותה של המבקשת כפי שבוטאה בהחלטותיי הקודמות ובהחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 3943/04, לא השתנתה.

עם זאת הציעה באת כוח המשיבה כי החלטה סופית בבקשה תינתן רק לאחר גמר עדותה של המבקשת ולאחר שניתן יהיה לבחון ולהעריך את הזמן הדרוש לסיום משפטה.

8. דומני כי ראוי לאמץ הצעה אחרונה זו של המשיבה. לאחר הדיונים הקרובים בהם צפויה להשמע עדות המבקשת, ניתן יהיה להעריך טוב יותר את מסוכנותה של המבקשת , את סיכויי הצלחת בהליך וכן את הזמן שיידרש עד סיום משפטה.

9. עם זאת נראה לי ראוי שבמקביל יערך תסקיר קצין המבחן אשר יעריך אף הוא את מסוכנותה של המבקשת ויבחון האם יש ממש בטענות בדבר הפשרת היחסים בין המשפחות הניצות.

10. לפיכך הנני קובע את התיק להמשך דיון ליום 10.10.05 בשעה 8:30.

קצין המבחן ימסור את תסקירו העדכני עד ליום לדיון.

בהערת אגב אוסיף כי אם המבקשת מעוניינת לצאת לעבודה בשעות היום, ניתן יהיה לאפשר לה לעשות כן אם יוצג מקום עבודה ראוי.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"א באלול, תשס"ה (15 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.

רון סוקול, שופט

שם הקלדנית: סיגל. ה.