5

בתי המשפט

בש 001588/04		בית משפט מחוזי נצרת
ת. עיקרי: פ 000003/03
14/03/2004	תאריך:	כב' השופט זיאד הווארי	בפני:

	אבראהים שאהין	בעניין:
העורר
	- נ ג ד -
	מדינת ישראל
המשיבה

מטעם העורר בעצמו ועו"ד עבד פאהום מטעם המשיבה רפ"ק ברנרד

נוכחים:

החלטה

1. המדובר בערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא ת. כתילי) מיום 08/03/04 בב"ש 2026/04, לפיה דחה את בקשת העורר לעיון חוזר.

2. א) נגד העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום, שכלל שני אישומים. האישום הראשון מייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית ואיומים, האישום השני עבירה של איומים.

ב) באישום הראשון נטען, כי בתאריך 10/11/03 בתיק תמ"ש 7110/03 בית המשפט לענייני משפחה, ניתנה החלטה ע"י כב' השופטת רבס, לפיה נאסר על העורר להתקרב לבית מגורי הוריה של אשתו – המתלוננת – בשכונת אלפאח'ורה בנצרת. נטען עוד, כי בתאריך 27/11/03 בשעה 17:30 או בסמוך לכך, הפר העורר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, בכך שהגיע לבית הוריה של המתלוננת, עשה סימן עם ידו ונדנד ראשו בתנועות מאיימות.

באישום השני נטען, כי מתאריך 27/11/03 ועד תאריך 15/12/03 במספר הזדמנויות שונות, איים העורר שלא כדין על המתלוננת, על כך שהתקשר אליה ואמר לה שיפגע בה, וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה. נטען עוד, כי בתאריך 14/12/03 בשעות הערב, איים העורר על המתלוננת, בכך שהתקשר אליה ואמר לה שכמה שתפנה למשטרה, סופה יגיע וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

ג) עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

ד) בהחלטה מיום 25/12/03, קבע כב' סגן הנשיא השופט ג. אזולאי, כי קיימות ראיות לכאורה שקושרות את העורר לעבירות המיוחסות, אולם לפני שהחליט לעצור את העורר עד תום ההליכים, הורה על קבלת תסקיר מעצר.

בתסקיר הראשון של שירות המבחן שנערך על סמך שיחה עם העורר בלבד, המליץ קצין המבחן על שחרורו של העורר ממעצר, והרחקתו לכפר ג'ת.

מכיוון שקצין המבחן לא פגש את המתלוננת, נדרש להכין תסקיר משלים לאחר שייפגש עם המתלוננת. בתסקיר המשלים נאמר, כי המתלוננת הציגה את העורר כאדם אלים ומאויימת ממנו. להערכתו, קיימת פרובלימטיות במערכת היחסים הבין אישית של העורר, לכן המליץ על הפנייתו של העורר לבדיקה פסיכיאטרית.

ה) בשל התנגדות הסניגור לשלוח את העורר לבדיקה פסיכיאטרית, החליט כב' השופט אזולאי בתאריך 26/01/04 לעצור את העורר עד תום ההליכים.

ו) העורר הגיש ערר על ההחלטה הנ"ל שנידון תחילה בפני כב' השופט יצחק כהן, שהורה על פי הסכמת הצדדים לקבל תסקיר מעצר עדכני שיינתן לאחר שקצין המבחן יעמת את העורר עם דברי המתלוננת.

בתסקיר המעצר השלישי נאמר, כי קיימת פרובלימטיקה במערכת היחסים הבין אישית של העורר עם המתלוננת, הומלץ שוב להפנותו תחילה להערכה פסיכיאטרית שיש בה כדי לשפוך אור על מצבו הנפשי והרגשי של העורר. לאחר קבלת ההערכה, ניתן אז להתייחס לעניין שחרורו של העורר.

ז) בשל פציעתו של כב' השופט יצחק כהן, המשיך כב' סגן הנשיא השופט ח. גלפז בשמיעת הערר. בהחלטתו מיום 16/02/04, דחה כב' סגן הנשיא השופט חיים גלפז את הערר שהוגש, בעיקר בשל סירובו של העורר לעבור את הבדיקה הפסיכיאטרית.

3. בתאריך 01/03/04 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, בה העלה טענות שונות ומשונות שיש בהן, לדעתו, להחליש במידה ניכרת את עוצמת הראיות שבתיק. כמו כן העלה טענות הגנה, כגון טענת אליבי שלא נבדקו כלל וכלל על ידי המשטרה, כב' הנשיא כתילי דחה הבקשה, ומכאן הערר בפניי.

4. בנימוקי הערר, חזר ב"כ העורר על אותן טענות שהעלה בפני כב' הנשיא. בנוסף העלה טענות חדשות, על פיהן העורר והמתלוננת חתמו על הסכם גירושין, על פיו כל צד וויתר כלפי השני על כל זכויותיו האזרחיות והפליליות, בסעיף 5 צויין במפורש, כי המתלוננת מוותרת על כל טענותיה שבתיק פלילי נשוא הערר, אף במהלך הדיון בערר בפניי ביום 11/03/04, הגיש ב"כ העורר פרוט' של בית המשפט לענייני משפחה מיום 10/03/04, לפיו בוטל בהסכמת המתלוננת צו ההגנה שניתן קודם נגד העורר, ששמש בסיס לאישומים נשוא הערר. כמו כן בוטלו כל ההליכים שננקטו נגד העורר. יתירה מזו, בית המשפט לענייני משפחה ועל סמך הסכם הגירושין, אפשר לעורר לחזור להתגורר עם משפחתו בכפר ג'ת, תוך ציון כי המתלוננת מתגוררת עם משפחתה בנצרת.

ב"כ המשיבה התנגדה לערר והפנתה להחלטות השונות שניתנו כמפורט לעיל, הוסיפה כי הנסיבות הנ"ל שהעלה העורר, לא מהוות שינוי בנסיבות שמצדיקות שינוי ההחלטה של כב' הנשיא כתילי.

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, עיינתי בכל ההחלטות וחומר הראיות שהונח בפניי, נחה דעתי כי דין הערר להתקבל, ואלה נימוקיי:

א) כב' הנשיא כתילי דחה את בקשת העורר לעיון חוזר על אף שחשף בפניו ראיות הגנה שלא נדונו כלל וכלל בהחלטה הקודמת, משמעות הדבר, כב' הנשיא כתילי קבע כי ראיות אלו אינן ראויות לדיון במסגרת של עיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים.

השאלה באם ראיות הגנה שמושתתות על עובדות שהתרחשו לפני הגשת כתב האישום, אולם הסניגור גילה אותן יותר מאוחר ולאחר שניתנה החלטה בדבר מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, אם ראיות אלה ראויות לדיון במסגרת של בקשה לעיון חוזר ואם לאו? שאלה זו הינה שאלה נכבדה וברת משקל ודורשת דיון מעמיק, אולם בענייננו מכיוון שחלה התפתחות בתיק והשתנו הנסיבות, כפי שיפורט להלן, מתייתר הדיון בשאלה זו.

ב) מטיעוני הסניגור ומחומר הראיות שהוגש עולה, כי העורר והמתלוננת הגיעו להסכם גירושין, על פיו נפרדו דרכיהם של שני הנצים. נראה לי כי עת שהמתלוננת באה לידי הסכם גירושין עם העורר ומבטלת את כל ההליכים שנקטה נגד העורר בבית המשפט לענייני משפחה, יש לראות בנסיבות אלה כשינוי בנסיבות שמצדיק עיון חוזר על פי סעיף 52 לחוק המעצרים.

סבורני, כי שינוי הנסיבות שציינתי לעיל, יש בהן כדי להפיג את מסוכנותו של העורר כלפי המתלוננת, בפרט כאשר על פי החלופה המוצעת, העורר ישהה בכפר ג'ת שבמשולש שמרוחקת מהעיר נצרת בה שוהה המתלוננת.

מיותר לציין, כי מכיוון ששני בני הזוג נפרדו, מתייתר הדיון בהמלצת שירות המבחן לשלוח את העורר לעבור בדיקה פסיכיאטרית.

6. סיכומו של דבר, נראה לי כי בנסיבות החדשות שנוצרו, ניתן ליטול את עוקץ מסוכנותו של העורר כלפי המתלוננת, וזאת על ידי הרחקתו לכפר ג'ת כאמור לעיל, החלופה המוצעת על פניה נראית הצעה סבירה וראויה, אולם על מנת לבחון אותה יש לחקור את המצהירים בבית המשפט.

7. אשר על כן, הנני מקבל את הערר ומורה על שחרור העורר בחלופת מעצר בכפר ג'ת, התנאים ייקבעו ע"י בית משפט השלום בנצרת.

בכפוף להחלטתי זו, העורר יישאר במעצר עד למתן החלטה בבית משפט השלום.

ניתנה היום כ"א באדר, תשס"ד (14 במרץ 2004) במעמד הצדדים.

זיאד הווארי - שופט

001588/04בש 054 ערין בראנסה