9

בתי המשפט

פ 001274/02		בית משפט מחוזי נצרת
14/09/2003	תאריך:	כב' השופט יצחק כהן	בפני:

	מדינת ישראל	בעניין:
המאשימה
	נגד
	אבוטבול חיים
הנאשם

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, על פי הסדר טיעון בין הצדדים, לפיו תוקן כתב האישום

בעבירות של נסיון להצתה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

הסדר הטיעון נוגע לתיקון כתב האישום בלבד ואינו נוגע לעונש.

כעולה מעובדות כתב האישום מדובר בעבירות חמורות ביותר כאשר הנאשם, בלילה שבין ה – 12/12/02 ל – 13/12/02 ביקש "להתנקם בערבים", הצטייד בבקבוק עם דלק ובסמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר הגיע למסגד ברח' הבנים בטבריה, שפך דלק ברחבת הכניסה למסגד והציתו.

הבקבוק התלקח ונגרמו סימני פיח ברחבת הכניסה למסגד.

משהבחינו אנשי משטרה שעברו במקום במעשי הנאשם וביקשו לעצרו, הנאשם השתולל, ניסה להכות את אנשי המשטרה, ניסה לשפוך על אחד מהם דלק והוסיף וצעק:

"אלוהים, תעזור לי לשרוף אותם".

2. ב"כ המאשימה עומדת על חומרת הארוע, מבקשת להחמיר עם הנאשם בהתייחס לעובדה

שמדובר במניע אידיאולוגי, מציינת את העובדה כי הנאשם אשר נבדק בדיקות פסיכיאטריות חוזרות נמצא כשיר לעמוד בדין, מציינת את הרשעותיו הקודמות של הנאשם ומבקשת לגזור עליו מאסר בפועל, מאסר על תנאי ממשי ומרתיע וכן קנס כספי.

מנגד, מציינת ב"כ הנאשם את הודאת הנאשם, את גילו הצעיר, אין לחובתו עבר מכביד ולמרות שהנו כשיר לדין הנו סובל מהפרעות אישיות, הנאשם סובל מהזיות לטענתה ומכאן, העבירה שעבר.

ב"כ הנאשם מבקשת שלא למצות את הדין עם הנאשם, המעצר קשה עליו, בעבר היו לו נסיונות אובדניים, גדל במשפחה קשת יום, מדובר לדבריה בקורבן של החברה שלא קיבל כלים להתמודדות, סובל מבעיות נפשיות אשר החמירו את מצבו ומבקשת להסתפק בתקופת המעצר כעונשו של הנאשם.

הנאשם בדבריו בפני הביע צער, ציין את העובדה כי מדובר במאסר ראשון, קשה לו במעצר, מצטער על מעשיו, יש לו מחשבות אובדניות, מתבייש במעשיו ומבקש התחשבות.

3. מעשי הנאשם מפליגים בחומרתם.

נסיון להצתה באשר הוא חמור ככזה ולא בכדי החמיר המחוקק באשר לענישה באשר למציתים ובמנסים להצית.

במקרה דנן, קיימת חומרה יתרה כאשר מדובר בנסיון להצית בית תפילה.

לכך יש להוסיף את מעשי הנאשם כלפי השוטרים כמבואר לעיל.

מבית המשפט צריך לצאת מסר חד משמעי וברור באשר לעבריינים מסוגו של הנאשם אשר מעיזים לנסות ולפגוע בבית תפילה.

דווקא בקרב עמנו, אשר חווה במהלך ההיסטוריה נסיונות קשים של פוגרומים אשר הסתיימו לא פעם בהעלאת בתי תפילה באש, צריכה להיות רגישות יתר למקומות קדושים וחובה על בית המשפט להשמיע קולו בקול צלול כדי הרתעה ושמירה על האינטרס הציבורי.

כאן, הנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי יקר, הביע צער וחרטה, באר את קשייו בבית המעצר, הסניגורית מטעמו טענה לרקע ממנו צמח הנאשם, מצבו הנפשי הקשה, גילו הצעיר, מבקשת להתחשב בחוות הדעת למרות שהנאשם כשיר לעמוד לדין ומבקשת לא למצות עם הנאשם את הדין.

חוות הדעת של המרכז לבריאות הנפש "מזרע" מציינת את הנסיונות האובדניים של הנאשם, את היותו במצב דכאוני - לא פסיכוטי, את התנהגותו חסרת הגבולות לרבות נסיון לגניבה במהלך האשפוז.

לנאשם סף גירוי נמוך עם חוסר יכולת להתאפק או לדחות סיפוקים, לא שיתף פעולה, סרב בתוקף ליתן שתן לבדיקת סמים, טען שהיה שיכור, ידוע בעברו כסובל מפחדים וחרדות מגיל צעיר, חוסר יציבות לרבות נסיונות אובדניים ובעברו שימוש בסמים.

הדו"ח מציין כי מדובר בהפרעת אישיות גבולית עם התמכרות וכי לא ניתן לשלול בהמשך התפתחות מחלת נפש.

כמבואר, הנאשם כשיר לעמוד לדין, יודע ומבין את משמעות התמכרותו לשתיה והנו אחראי למעשיו ומסוגל לעמוד לדין.

סיכום מחלה מבית החולים "לניאדו" כפי שהוגש ע"י ב"כ הנאשם מלמד על נסיון אובדני כך גם כך מסמכים רפואים נוספים המתארים גם את הרקע המשפחתי והיות הנאשם בבית סבתו כאשר הוריו היו בהליכי גירושים, בדיקתו והטיפול בו עקב התמכרותו ונסיונותיו האובדניים.

בנוסף הונחה בפני חוות דעת נוספת סכום מחלה כמפורט של בית החולים לבריאות הנפש "לב השרון" מיום 17/7/02, אשר מצביעה על אי שיתוף פעולה מצד הנאשם, היותו רגזן, וכי לא נמצאו סימנים פסיכוטיים ונשללו שם נסיונות אובדניים (עמ' 3 למפורט).

מכתב שחרור מביה"ח הנ"ל מיום 17/7/03 מלמד על נסיון אובדני עם ציון כי חל שיפור ניכר במצבו.

בין לבין נעשו נסיונות ומאמצים נוספים כאשר המועד נדחה פעם אחר פעם לבקשת ב"כ הנאשם ועד לתסקיר שרות מבחן מיום 2/9/03 לבקשת ב"כ - אשר לא חסכה מאמץ בעניינו של הנאשם – ולפיה לנאשם מצב נפשי קשה ומקבל טיפול תרופתי.

התסקיר חוזר ומלמד על משפחת המוצא של הנאשם, הרקע ממנו צמח וה"התרשמות" (כך בתסקיר – ללא בסיס) כי העבירה בוצעה בהשפעת חומרים פסיכואקטיבים אותם נטל הנאשם על רקע בעיותיו האישיות, החמרת מצבו בעת מעצרו, אשפוזו, הטיפולו אותו הנו מקבל, טיפול בהתאם למצבו ואין המלצה טיפולית תוך ציון כי מאסר בפועל ישליך על מצבו הנפשי.

ת/1 מלמד על הרשעותיו הקודמות של הנאשם, עבירת אלימות משמעותית בבית המשפט לנוער, גז"ד מיום 19/2/03 (בית משפט לנוער נתניה) עבירה של תקיפה סתם והחזקת מכשירי פריצה וגניבה.

4. בית המשפט העליון נתן לא פעם את דעתו לעבירות הצתה ונסיון להצתה.

בע"פ 3995/01 ת"ע 2001 (4), 618 קובע בית המשפט העליון כאשר שם דובר בעבירה של הצתה ממש של בית כנסת:

"העבירה אותה ביצעו המערערים היא חמורה עד מאוד.

מעשה הצתה מעצם טיבו הוא מעשה קשה, ואין פלא בדבר כי העונש שהמחוקק קבע לצד עבירת הצתה עומד על 20 שנות מאסר. על אחת כמה וכמה חמור הדבר כאשר מדובר בהצתת בית תפילה המשמש מקום של קדושה ופעילות רוחנית לציבור המאמינים.

מעשה כזה מהווה פגיעה עמוקה ברגשות דת וערכי אמונה עמוקים ומחייב גמול עונשי שיעמוד ביחס ראוי לחומרת הפגיעה.

על רקע חומרה מיוחדת זו של המעשים, העונשים שנגזרו על המערערים אינם חורגים מהמידה הראויה".

העונש שנגזר שם, היה על האחד – 3 וחצי שנות מאסר בפועל והפעלת תנאי על שנה וחצי במצטבר והאחר, שנתיים וחצי מאסר בפועל בנוסף להפעלת תנאי של 18 חודשי מאסר במצטבר ובנוסף, עונש מותנה.

בע"פ 3995/01 הנ"ל דובר כמבואר על הצתה כאשר בענייננו מדובר לאחר התיקון, בנסיון להצתה.

5. על כפות המאזנים מחד חומרת העבירות על פיהם הורשע הנאשם, הצורך ההרתעתי,

האינטרס הציבורי, שלום הציבור הנגזר והחומרה היתרה כאשר מדובר בבית תפילה ומאידך, הודאת הנאשם, נסיבותיו האישיות, הרקע ממנו צמח והעולה מחוות הדעת הרפואיות באשר למצבו הנפשי.

לאחר ששקללתי את המכלול האמור לעיל ותוך שאני רואה לציין שאלמלא מצבו הנפשי של הנאשם והודאתו הייתי מחמיר עמו יותר כראוי לחומרת מעשיו, אני גוזר על הנאשם עונשים כמפורט לקמן:

א. אני גוזר על הנאשם 38 חודשי מאסר מתוכם, 22 חודשי מאסר לריצוי בפועל

והיתרה, 16 חודשי מאסר תהא על תנאי.

התנאי יהא לתקופה של 3 שנים מתום מאסרו של הנאשם בתיק זה ויחול על

העבירות נשוא הרשעתו כאן וכל עבירה אחרת מסוג פשע.

יש להפעיל את ההתחייבות נשוא ת.פ. 1010/01 הנ"ל.

ב. לא ראיתי בנסיבות לגזור קנס כספי.

ג. אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית כדי סך 5,000 ₪ לתקופה של 3 שנים מתום מאסרו נשוא תיק זה להמנע מהעבירות נשוא התנאי.

היה והנאשם לא יחתום, ישא במאסר של 60 יום.

ד. מימי המאסר כפי שנגזרו ינוכו ימי מעצרו של הנאשם.

ה. שרות בתי הסוהר יעשה להשגחה מתאימה לאור הנסיונות האובדנים כעולה

מהתסקיר הרפואי והנטען ולשיבוץ הנאשם בבית האסורים לאחר הליך המיון והקליטה תוך מתן דעת למצבו הנפשי.

ו. הודעה זכות ערעור.

ניתנה היום י"ז באלול, תשס"ג (14 בספטמבר 2003) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

יצחק כהן – שופט

001274/02פ 054 עדן ונדר