1

בתי המשפט

פ 001041/05	בית המשפט המחוזי בירושלים
27/04/2006	כבוד השופט עוני חבש	בפני:

	מדינת ישראל		בעניין:
המאשימה	פרקליטות מחוז ירושלים	באמצעות
	נ ג ד
	1. חליל כבאג'ה 2. חאלד אבו-אלהווה
הנאשמים	עו"ד ל. איזנפלד עו"ד ר. עותמאן	נאשם 1 - ע"י ב"כ נאשם 2 - ע"י ב"כ

גזר דין

פתח דבר

1. הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירות כלהלן: הנאשם 1 - שתי עבירות של נשיאת נשק והובלתו, סחר בנשק וכן ניסיון לסחר בנשק.

הנאשם 2- שתי עבירות של נשיאת נשק והובלתו, סיוע בסחר בנשק וכן עבירה של ניסיון לסחר בנשק.

תיקון כתב האישום נגע אך לסעיפי החיקוק בהם יודו הנאשמים ויורשעו.

פרטי האישומים

2. כמתואר באישום מספר 1, לכתב האישום בו הודו כאמור הנאשמים, ביום 31.10.05 בסמוך לשעה 15:00, יצר סוכן משטרתי קשר טלפוני עם הנאשם 1, נפגש עמו בשעה 18:30, והשניים סיכמו, כי למחרת היום ימכור הנאשם 1 לסוכן רובה מסוג קלצ'ניקוב, תמורת 20,000 ₪. הנאשם 1 הגיע לפגישה ברכב מסוג "סיאט איביזה", מ"ר 07-259-29. ביום 1.11.05 בשעה 22:30, פגש הנאשם 1 את הסוכן לצורך ביצוע העסקה. הנאשם 1 ביקש תחילה לראות את הכסף. הסוכן התקשר עם שוטר, הנקרא האני (להלן: האני), אשר המתין בקרבת מקום. האני הביא את הכסף והצטרף לנאשם 1 ולסוכן. הנאשם 1 ספר את הכסף, התקשר לנאשם 2 וביקשו להביא את הרובה. הנאשם 2 הגיע למקום ברכב, כאשר הרובה נמצא עמו ועטוף בשקית. הנאשם 2 פירק את הרובה, בדקו, הרכיבו ומסרו לידי האני, יחד עם מחסנית ו- 5 כדורים.

בעת ביצוע העסקה הציע הנאשם 1 לסוכן לקנות כלי נשק ואמצעי לחימה נוספים, הנמצאים ברשותו, וכוללים 4 אקדחים בלגים חדשים, רובה מסוג M-16 ארוך, רובה מסוגM-16 קצר, רימוני רסס ותחמושת.

כמצוין במסגרת אישום מס' 2, בהמשך לאמור באישום הראשון, ביום 6.11.05 ניהלו הנאשם 1, הסוכן והאני, משא ומתן טלפוני לביצוע עסקאות נשק נוספות. הם סיכמו להיפגש לצורך עסקה - במסגרתה ימכור הנאשם 1 שני רימוני רסס לסוכן ולשוטר תמורת 1,200 ₪. משנפגשו, הודיע הנאשם 1, כי העסקה לא תצא אל הפועל מאחר שהספק חושש לעשות זאת. ואולם, במהלך הפגישה, סגר הנאשם 1 עם הסוכן ועם האני, עסקת נשק אחרת, גדולה יותר, במסגרתה ימכור הנאשם 1 לסוכן ולהאני, 2 רובי קלצ'ניקוב רוסים חדשים, ארבעה אקדחים גדולים, אקדח קטן ורימוני רסס, תמורת 83,000 ₪. ביום 8.11.05 נפגשו הנאשם 1, הסוכן והאני בשעה 21:50, ללא הנשק - עליו סוכם קודם לכן. הנאשם 1 הודיע, כי הנשק לא נראה לו באיכות טובה, והציע לשניים רובה חדש מסוג קלצ'ניקוב, אותו יוכל לספק תוך זמן קצר, תמורת 10,000 ₪. לאחר כ- 40 דקות, הגיע הנאשם 2 למקום המפגש ברכב מסוג "מאזדה", כאשר הרובה מוסתר מתחת למעילו. הנאשם 2 פירק את הרובה לבקשת הסוכן והאני על מנת לוודא שכל חלקיו מצויים ותקינים, וצירף לו מחסנית מתאימה. הסוכן העביר לנאשם 1 סך של 10,000 ₪, כמסוכם. בזמן שספר הנאשם 1 את הכסף, הגיע למקום צוות משטרה, אשר המתין בקרבת מקום, ועצר את הנאשמים.

תסקירי המבחן בעניינם של הנאשמים

3. כעולה מתסקיר המבחן, אשר נערך לנאשם 1, הרי המדובר הוא באדם בן 32 שנים, נשוי ואב לארבעה ילדים קטנים, בטווח הגילאים שבין 3-7 שנים. בנו הבכור סובל מבעיות התפתחות. הנאשם מתקשה להעמיד לעצמו גבולות, חי בתחושות תסכול, בלבול וחוסר אונים. התסקיר מנתח מבנה אישיותו של הנאשם. קיימים מתחים בינו לבין אביו, המרבה להתערב בענייניו האישיים. אמו נפטרה לפני כשנה, עקב בעיות בריאות. ככלל מצבה הכלכלי של המשפחה קשה והנאשם חי בתנאים של חסך כלכלי ותסכול. בשנת 1999, היה הנאשם מעורב בעבירת אלימות נגד אשתו ונאסר ל- 6 חודשים בפועל. הנאשם לא הצליח להשתלב בעבודה סדירה ויציבה מאחר שאין לו תעודת זהות ישראלית, הגם שמשפחתו חיה בירושלים מזה שנים רבות. הנאשם מתקשה להיות רחוק ממשפחתו, בזמן מעצרו. אשתו מתקשה לשאת באחריות כלפי ילדיהם לבדה ואף דיווחה על ניסיון אובדני. לדבריה, נהג הנאשם לעזור בגידול הילדים ובעבודות הבית.

הנאשם לקח אחריות לעניין מעורבותו בעבירות, הביע חרטה וחש אשמה לגביהן. הוא נימק מעורבותו על רקע הצורך להרוויח כסף לפרנסת משפחתו. שירות המבחן ממליץ, לאור חומרת העבירות, על הטלת עונש מוחשי בהתחשב בכך שהטלת מאסר ממושך עלול לגרום להתדרדרות נוספת במצב אשתו וילדיו, ולחזק בנאשם דפוסי עבריינות - דבר אשר יפגע בשיקומו.

בעניינו של נאשם 1 הוגשה גם חוות דעת פסיכיאטרית מטעמה של ד"ר אברמוביץ- שניידר פנינה, מיום 9.4.06. חוות הדעת מפרטת נסיבות חייו של הנאשם - כפי שהוצגו גם בתסקיר המבחן – על השלכותיהן הפסיכיאטריות. הגורמים העיקריים - בהם מתמקדת חוות הדעת, הנם: חוסר אזרחות ישראלית, מצבה הכלכלי של המשפחה ומחלת אמו של הנאשם. חוות הדעת מציגה השלכתם של גורמים אלה על הלך רוחו ואישיותו של הנאשם. ד"ר אברמוביץ- שניידר הסיקה, כי הנאשם היה נתון ללחץ נסיבותיו המיוחדות, וזה גרם לו לבצע העבירות הפליליות החריגות. המשך המאסר עלול לגרום לו נזק קבוע וכן עלול להוביל לקריסת "המערך המשפחתי", נוכח העובדה שהנאשם הנו אב לילד בעל צרכים מיוחדים. היא ממליצה להתחשב בנסיבותיו וכן ממליצה על מתן טיפול נפשי אינטנסיבי ושיחות.

4. תסקיר המבחן בעניינו של נאשם 2 - הנאשם רווק בן 28 שנים. שירות המבחן התרשם, כי לנאשם אישיות חלשה ובלתי מגובשת. מצבה הכלכלי של המשפחה קשה - דבר הגורם לו להרגיש פגוע ומתוסכל. מדובר במשפחה המונה זוג הורים ו- 8 ילדים. אביו מובטל, אמו עקרת בית בשנות הארבעים לחייה. לפני כשש שנים נשרפה האם בכל חלקי גופה, עקב תאונה שארעה בבית, ומאז נמצאת במעקב רפואי מתמיד, מצבה הנפשי התדרדר והיא מתקשה לתפקד לבדה. הנאשם סיים כיתה ו', נשר מבית הספר ופנה לעבודה על מנת לסייע בפרנסת משפחתו. בצעירותו נידון למאסר בשל מעורבותו בעבירה ביטחונית. היו תקופות בהן היה מובטל. הנאשם נוטל האחריות למעורבותו בעבירות וחש אשמה. לטענתו, התפתה לתמורה הכספית המובטחת. שירות המבחן ממליץ להטיל עונש, ההולם חומרתן של העבירות וכן הולם נסיבות חייו הקשות, בעיקר בשל היותו דומיננטי בפרנסת המשפחה.

טיעוני הצדדים

5. ב"כ המאשימה מבקשת להחמיר בעונשם של הנאשמים ולהטיל עליהם עונשי מאסר בפועל ממושכים, קנס משמעותי וכן מאסר על תנאי. ב"כ המאשימה מבקשת ללמוד מן האמור בכתב האישום, כי לנאשמים נגישות קלה לכלי נשק (סעיף 7 לאישום הראשון, וסעיף 4 לאישום השני). אופן התנהלות העניינים, בעיקר ככל שנוגע הדבר לנאשם 1, משקף משא ומתן, תכנון, בדיקת הנשק ובדיקת הכסף, הצעות לסגירת עסקאות מכירה נוספות. כל אלה מראים, כי המדובר בעבריין מיומן ומקצוען. מכאן מבקשת ב"כ המאשימה ללמוד, כי חלקו של הנאשם 1 חמור מזה של הנאשם 2. גם לנאשם 2 נגישות לנשק. הוא לא רק שימש כבלדר, אלא אף הוכיח בקיאות בנשק, כאשר פירקו והרכיבו במטרה לסגור העסקה. התמורה שולמה בסכומים גדולים - דבר המשווה לעבירות אופי כלכלי. המדובר בכלי נשק, הטומנים בחובם סכנות מרובות. הנאשמים לא התעניינו לידיו של מי עלולים כלי הנשק להגיע, לאילו צרכים ישמשו, מי עלול להיפגע ומהי מידת הפגיעה.

זהו המקרה - בו על בית המשפט להדגיש עניין ההרתעה ולתת משקל פחות לנסיבות האישיות. ואם בנסיבות אישיות עסקינן, הרי לטענת ב"כ המאשימה, בתסקירי המבחן אין המלצות טיפוליות באשר לנאשמים והם אינם מפרטים נסיבות מיוחדות, המצדיקות הקלה בעונש. עוד יצוין, לשני הנאשמים עבר פלילי.

בהתייחסה לחוות הדעת הפסיכיאטרית באשר לנאשם 1 - ביקשה ב"כ המאשימה להתעלם מן האמור בה, לאור הבדיקה השטחית אשר בוצעה.

6. ב"כ הנאשם 1 התייחס לחוות הדעת הפסיכיאטרית וציין מקצועיותה של עורכת חוות הדעת, פסיכיאטרית אובייקטיבית, אשר המאשימה לא ביקשה לחקרה. חוות הדעת מפרטת נסיבות חייו האישיות של הנאשם ומקנה הסבר למעשיו, כמי שכשל בשל מבנה אישיותו ומצבו הנפשי, וכן ביקש לרצות את הסוכן המשטרתי. באשר לדברי הנאשם, בדבר יכולתו להביא לסוכן כלי נשק, הרי לדברי הסנגור, אילו הן אמירות סתם. עוד מפנה הסנגור לתסקיר המבחן, בעיקר לעניין היותו של הנאשם דור שני של מצוקה - הן כלכלית והן בריאותית. אמו המנוחה נפטרה לאחר מחלה קשה וממושכת וכן אחותו חולה ונכה. לאור זאת, התפתה הנאשם להצעת הסוכן. עוד יצוין, כי הנאשם הודה במעשיו. הסנגור הגיש פסיקה אודות סחר בנשק, לפיה הוטלו על הנאשמים עונשים, הנעים בין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 28 חודשי מאסר בפועל.

7. ב"כ נאשם 2 ביקש שלא למצות הדין עם מרשו. הוא הפנה לאמור בתסקיר המבחן, לרקע הכלכלי ממנו בא מרשו, העובדה שלקח אחריות מלאה והפנים חומרת מעשיו. לדידו, מאסר ממושך יביא להתדרדרות הנאשם לסמים. בנוסף, יש להביא בחשבון לקולא – תוך הפנייה לפסיקה לעניין זה - העובדה שהסוכן היה זה אשר פנה לנאשמים תחילה, לצורך רכישת נשק.

הנאשמים הביעו צער וחרטה על מעשיהם וציינו שלא יחזרו עליהם בעתיד. כל צד הגיש לעיוני אסופת פסקי דין.

דיון

8. באשר למהות העבירות - אין חולק כי המדובר הוא בעבירות חמורות ביותר, המחייבות בעונש מרתיע. איש לא ידע לידי מי יכול הנשק להגיע ומה ייעשה בו. הרי ברור מאליו, שרוכש הנשק פועל בצורה בלתי חוקית, ואילו יכול היה להיזקק לדרכים חוקיות, לא היה פונה לספקים אלטרנטיביים.

שני הסנגורים העלו טענות – להן התנגדה ב"כ המאשימה - בדבר היות הסוכן סוכן מדיח, בנימוק שהטענה חורגת מהסדר הטיעון, בו התחייבו הצדדים מראש, התחייבו שלא לחרוג מן העובדות שבכתב האישום. נראה, כי בצדק התנגדה ב"כ המאשימה לטענות. ואולם, גם אם אין מקום לטעון טענה של סוכן מדיח, הרי ברור מאליו, מעובדות כתב האישום גופו, כי הסוכן הוא שהחל ביצירת הקשר הראשוני עם הנאשם 1, ולא להיפך.

ככל שנוגע הדבר לחלקו של כל אחד מן הנאשמים, ברור שחלקו של הנאשם 1 חמור מזה של הנאשם 2. הרי הנאשם 1 הוא שניהל את המשא ומתן, התווכח והתמקח על המחיר, נתן הוראות לנאשם 2, בדק את הכסף, והיה הרוח החיה והדומיננטית.

9. באשר לעונש - כבכל עבירה, הפסיקה הרלוונטית כוללת בתוכה מגוון רחב של עונשים, החל ממספר חודשי מאסר וכלה במספר שנות מאסר. הדבר נובע מן העובדה, שהענישה הנה אינדיבידואלית וכל מקרה נבחן לגופו ולנסיבותיו הספציפיות.

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשמים קנס, אך לאור מצבם הקשה, החלטתי להימנע מכך. הטלת עונש שכזה, משמעה הוספת עונש מאסר, לאור קוצר ידם מלשלם הקנסות.

10. סיכומו של דבר - לאחר שלקחתי בחשבון את מכלול הנסיבות אשר פורטו לעיל, וחלקו של כל אחד מן הנאשמים בעבירות, הריני מעמיד עונשם כדלקמן:

נאשם 1:

1. 30 חודשים מאסר, אשר ירוצו בפועל, החל מיום מעצרם 6.11.05.

2. 30 חודשי מאסר על תנאי, אשר לא יבצע הנאשם אלא אם תוך שנתיים מיום סיום ריצוי עונשו, יורשע בביצוע עבירה מסוג העבירות בהן הורשע.

נאשם 2:

1. 20 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, 6.11.05.

2. 15 חודשי מאסר על תנאי, אשר לא יבצע הנאשם אלא אם תוך שנתיים מיום סיום ריצוי עונשו, יורשע בביצוע עבירה מהעבירות בהן הורשע.

הודע לנאשמים על זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום כ"ט בניסן, תשס"ו (27 באפריל 2006) במעמד הצדדים.

עוני חבש, שופט