בתי המשפט

ת.פ. 001012/05	בבית המשפט המחוזי בירושלים
16/05/2006		לפני כב' השופטת ג. כנפי-שטייניץ

	מדינת ישראל	בעניין:
המאשימה	ע"י פרקליטות מחוז ירושלים
	- נ ג ד -
	כאמל דוויאת
הנאשם	ע"י ב"כ עו"ד מוחמד ח'לאילה

גזר-דין

1. בהכרעת דין שניתנה ביום 9.2.06, לאחר שמיעת ראיות, הורשע הנאשם בהתפרצות לדירת מגורים, עבירה לפי ס' 406 (א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, היזק לרכוש, עבירה לפי ס' 452 לחוק, גניבה, עבירה לפי ס' 383 ו-384 לחוק, ונשיאת נשק ללא רשות על פי דין, עבירה לפי ס' 144 (ב) רישא לחוק.

על פי העובדות שנקבעו, פרץ הנאשם, ביום 15.9.05, לדירת מגורים, ונטל ממנה שתי מצלמות, מצלמת וידאו, קלטות, סרטי DVD, אקדח מסוג ברטה ומחסנית. הנאשם נתפס שעה קלה לאחר ביצוע הפריצה בסמיכות מקום לדירה שנפרצה, כשהוא נושא עמו את הרכוש שנגנב.

2. הנאשם בן 27, רווק, ולו ארבע הרשעות קודמות, ובין היתר בגין הסגת גבול, תקיפה ושוטטות. בגין העבירות בהן הורשע עד כה נגזרו עליו קנסות ומאסרים על תנאי. בעת הרשעתו האחרונה טען בבית המשפט כי הוא עומד להינשא וכי פתח דף חדש בחייו. מעשיו אינם מעידים על כך.

הוזמן תסקיר שירות מבחן ביחס לנאשם. על פי התסקיר עבר הנאשם משבר קשה בעקבות מות אביו לפני כשש שנים, וקשייו להתמודד עם האובדן עומדים ברקע העבירות אותן ביצע. הנאשם היה מעורב בחודש אוגוסט 2005 בתאונת דרכים, בעקבותיה הוא סובל מהפרעה פוסט-טראומטית ומקבל טיפול תרופתי. מאחר שהנאשם אינו נוטל אחריות לעבירה שביצע, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו. יחד עם זאת, לאור התרשמותו כי מדובר בבחור חלש, בעל קשיים נפשיים, וקושי בהתמודדות עם אירועים משבריים, סבר שירות המבחן כי עונש של מאסר בפועל עלול להחמיר את מצבו הנפשי ולהעמיק דפוסי התנהגות שוליים. לפיכך המליץ על הטלת עונש מאסר בעבודות שירות.

בעקבות העבירות שביצע, שהה הנאשם במעצר מספר ימים, שלאחריו שוחרר למעצר בית בו הוא מצוי עד היום.

3. המאשימה מדגישה בטיעוניה את חומרתה של עבירת נשיאת הנשק בה הורשע הנאשם. הנאשם נטל אקדח מן הדירה ואין יודע מה היה עושה בנשק שבידו לולא נתפס ע"י המשטרה זמן קצר לאחר ביצוע הפריצה. עוד היא טוענת כי היחס הסלחני בו זכה הנאשם עד כה, כפי שהוא מתבטא בעונשים הקלים שהוטלו עליו בגין הרשעותיו הקודמות, לא העלה את הנאשם על מסלול שיקומי אלא הובילו אך לביצוע עבירות נוספות. לפיכך ראוי הפעם להרתיעו על ידי עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת.

ב"כ הנאשם מבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. לטענתו, מצויות הרשעותיו הקודמות של הנאשם ברף נמוך של חומרה. גם הנשק נגנב מבלי כוונה לעשות בו שימוש כלשהוא. שליחתו של הנאשם למאסר, הוא טוען, עלולה לחשוף את הנאשם לעולם העבריינות שבתוך בתי הסוהר ולדרדרו עוד יותר מבלי שיהיה בכך כדי להביא תועלת כלשהיא לחברה.

4. עברו הפלילי של הנאשם מעיד על כך שהנאשם מהלך מזה שנים בשוליים תוך התחככות עם עולם העבריינות. העונשים שהוטלו עליו עד כה, קנסות ומאסרים מותנים, לא הצליחו להעביר לנאשם מסר של הרתעה. עבירותיו האחרונות של הנאשם מהוות עליית מדרגה בפעילותו הפלילית. אכן, כפי שטוענת המאשימה, נושאות עבירות הנשק מימד מיוחד של חומרה. החומרה המיוחדת הטמונה בעבירות אלה נובעת מן החשש כי הנשק ימשיך ויתגלגל לידיים עברייניות שיעשו בו שימוש למטרות פליליות, או לחילופין, לידי ארגון עויין שיעשה בו שימוש לפעילות חבלנית. בית המשפט העליון אף סבר כי יש להעלות את רף הענישה בעבירות הנשק, באופן שזה ישקף "רמה גבוהה של הרתעה". על העונש המוטל בעבירות מעין אלה ליתן משקל עודף לאינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם (ר' ע"פ 11475/04 מדינת ישראל נ' חאלד סוארכה, תק-על 2005 (4) 911, ע"פ 6906/04 דני מרציאנו נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 3.2.05, וע"פ 8012/04 מחמוד מתאני נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 16.11.05).

בשל החומרה היתירה של העבירות שביצע, כמו גם בשל הצורך בהעברת מסר ברור של הרתעה לנאשם, אין מנוס מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל. יחד עם זאת בקביעת אורך המאסר יש לקחת בחשבון את העובדה כי מאסר זה הינו מאסרו הראשון של הנאשם ואת התקופה הממושכת בה שהה במעצר בית.

לאורם של שיקולים אלה, הנני מטילה על הנאשם שלוש שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל והיתר על תנאי. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירת רכוש מסוג פשע או עבירות בנשק על פי ס' 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

זכות ערעור לבית משפט העליון תוך 45 יום מהיום.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן.

ניתן היום י"ח באייר, תשס"ו (16 במאי 2006) במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד אלקובי, הנאשם ובא כוחו, עו"ד מוחמד ח'לאילה.

__________________

ג. כנפי-שטייניץ, שופטת

עו"ד ח'אלילה: מבקש עיכוב ביצוע לתקופה של 45 יום על מנת לשקול הגשת ערעור.

עו"ד אלקובי: אנו מסכימים לעיכוב ביצוע ל- 45 יום. זאת בתנאי שבית המשפט יקבע שהתנאים בהם משוחרר הנאשם כיום יישארו בעינם במשך תקופת הביצוע. בנוסף, אנו מבקשים צו עיכוב יציאה מן הארץ.

עו"ד ח'אלילה: אנו מסכימים.

החלטה

הנני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל לתקופה של 45 יום מהיום לצורך הגשת ערעור. כל תנאי שחרורו של הנאשם יעמדו בעינם במשך תקופת עיכוב הביצוע.

ניתן צו לעיכוב יציאתו של הנאשם מן הארץ.

ניתנה היום י"ח באייר, תשס"ו (16 במאי 2006) במעמד הצדדים.

__________________

ג. כנפי-שטייניץ, שופטת

הוקלד על ידי רִנָּה