1

בתי המשפט

פ 000950/05	בית המשפט המחוזי בירושלים
05/12/2005	כבוד השופט עוני חבש	בפני:

	מדינת ישראל		בעניין:
המאשימה
	נ ג ד
	ווקנין שרלי
הנאשם		עו"ד סייץ

גזר דין

1. הנאשם הורשע בעבירה של גניבת דבר דואר, במספר רב של מקרים, לפי סעיף 89 סיפא לחוק רשות הדואר, התשמ"ו – 1986, וכן בעבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין). הנאשם הורשע לאחר שהודה, במסגרתו של הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום אשר תוקן.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בין החודשים ינואר 2004 לאוגוסט 2004, עבד הנאשם ברשות הדואר, סניף מאה שערים בירושלים. במסגרת תפקידו, היתה לו גישה לדברי דואר אשר הגיעו לסניף. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, נהג הנאשם לגנוב בכל יום מספר מעטפות דואר שהתקבלו בסניף – בתוכן שיער, כי יש כסף מזומן, תוך שהוא מנצל לרעה את תפקידו. בהגיעו לביתו, היה הנאשם בודק את המעטפות אל מול מנורה בעלת תאורה חזקה, על מנת לוודא אם אכן יש בתוך המעטפות כסף מזומן אם לאו. אם גילה, כי אכן יש כסף במעטפה, היה פותח אותה, לוקח לעצמו את הכסף ומשליך את המעטפה לפח הזבל. יתר המעטפות, בהן לא נמצא סכום כסף הוחזרו לסניף הדואר על ידי הנאשם, למחרת היום.

תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם

2. מתסקיר המבחן, אשר הוזמן לנאשם עולה, כי הנאשם הנו בן 59 שנים, נשוי ואב לארבעה ילדים בגילאים שבין 14-28. שירות המבחן התרשם, כי לאחרונה, החלה התדרדרות הן במצבו הבריאותי והן במצבו הנפשי של הנאשם. צוין, כי הנאשם סובל ממחלת לב, עבר התקף לב וכן ביצע ניתוח מעקפים. כמו כן, הוא סובל ממחלת סכרת לא מאוזנת עם סיבוכים מיתר לחץ דם ובצקת בגפיים, וכן סובל מבעיות אורטופדיות.

כעולה מן הדו"ח הפסיכיאטרי, סובל הנאשם מחרדה כרונית בעקבות מחלותיו. בנוסף, עקב מעורבותו בתאונת דרכים בשנת 2000, סובל הנאשם, לעיתים, מהפרעות קשות בתפקוד ומנדודי שינה. הנאשם סיפר גם על הפרעות תפקוד בעבודה ובמשפחה, וכן על תחושות דיכאון - בגינן נוטל תרופות מרגיעות. הפסיכיאטרית דיווחה גם על מצוקה קשה בה חש הנאשם עקב משפטו.

תסקיר המבחן עמד גם על בעיות שונות בתוך משפחתו הגרעינית – ואין צורך לחזור ולפרטן במסגרת זו, אך יש לציין, כי הללו גרמו לו למתחים רגשיים נוספים.

עוד עולה מן התסקיר, כי הנאשם החל לעבוד ברשות הדואר בשנת 1986, השקיע את כל מרצו בעבודתו וזכה להערכה. בשלב מסוים חש כי הממונים "מזלזלים" בו וכי הטילו עליו עבודות קשות. לפיכך, חש מושפל וחסר אונים. הוא ציין, כי ביצע את העבירות על רקע תסכולו מהיחס של מעבידיו אליו וכי בחר בדרך זו להביע מחאתו על כך.

כמצוין בתסקיר, נטל הנאשם אחריות באשר לביצוע עבירה והביע חרטה. הנאשם טען, כאמור בתסקיר, כי המכתבים שגנב לא היו לאנשים פרטיים, אך כיום הוא מבין את חומרת מעשיו.

שירות המבחן תיאר התלבטויותיו במתן המלצה בעניינו של הנאשם, וזאת נוכח חומרת העבירה מחד, והחשיבות הרבה שיש לאי הרשעה, בעיני הנאשם, מאידך. לדברי שירות המבחן, הנאשם בדעה שהרשעה תגרום לפגיעה בדימויו העצמי כמפרנס למשפחתו. לבסוף, מציע שירות המבחן כעונש מוחשי שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות.

טיעוני הצדדים

3. בא כוח המאשימה מבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה של כמה חודשים, מאסר על תנאי וקנס, במידה שלא יוטל עליו מאסר בפועל. לטענתו, הודה הנאשם ואין לו רישום פלילי, אך לחובתו, העבירות אותן ביצע הן עבירות חמורות, אשר בוצעו במספר הזדמנויות, במשך שמונה חודשים. עוד ציין, כי מעשיו של הנאשם פגעו בציבור ובמוניטין של רשות הדואר, המשרתת ציבור רחב. היות שמדובר במשרת אמון, מצא המחוקק לנכון להעניש בחומרה עבריינים כמות הנאשם. עוד הוסיף בא כוח המאשימה, כי העונש על פי סעיף 89 האמור, הנו 10 שנות מאסר בפועל.

4. בא כוח הנאשם ביקש לבטל הרשעתו לאור ההסדר שבין הצדדים, לפיו תטען ההגנה לאי הרשעה. לדידו, לנאשם נסיבות חריגות המצדיקות אי הרשעתו בדין. הוא ציין, כי הרשעה תביא לפיטורי הנאשם מעבודתו. נוסף לכך, מבקש בא כוחו של הנאשם להתחשב במצבו הרפואי של מרשו, גילו המתקדם וסיכוייו הקלושים למצוא מקום עבודה אחר בגילו. עוד הציג הסנגור אסופת מכתבים מאת לקוחות, המדברים בשבחו של הנאשם. הנאשם מביע חרטה על מעשיו, הבין כי העבירות שביצע אסורים והפנים זאת. לבסוף נטען, כי הנאשם מוכן להחזיר את הכספים שגנב בסך 2,300 ₪.

הנאשם, כאמור, הביע חרטה וצער על מעשיו והסביר כי עשה כן מתוך לחץ, מתוך רצונו כי מישהו ישמע אותו, לדבריו.

דיון

5. מעשיו של הנאשם פגעו קשות לא רק בציבור רחב של המשתמשים בשירותי רשות הדואר, אלא גם במוניטין של הרשות האמורה בקרב הציבור.

אי לכך, אין מקום שלא להרשיעו בעבירות בהן הודה. יצוין, כי ההחלטה להרשיעו בדינו נתקבלה ביום 5.9.05, בנוכחותו ובנוכחות בא כוחו גם יחד, ולא נשמעו הערות או טענות כלשהן נגד ההרשעה. אף על פי כן, בדקתי בשנית האם ראוי במקרה זה שלא להרשיעו ומצאתי כי אין כל הצדקה לכך.

בתסקיר שירות המבחן לא ניתנה המלצה לאי הרשעה. נוסף לכך, הלכה פסוקה היא, כי על מנת שלא להרשיע נדרשים לנימוקים כבדי משקל. הרי כל עוד נקבע, כי הנאשם ביצע העבירה המיוחסת לו, הכלל הוא כי יש להרשיעו (כך למשל בע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, פ"ד נ(3) 682, 683 (1996)). עוד יצוין, כי הימנעות מהרשעה, בהתאם לסעיף 71א(ב) לחוק העונשין, תתאפשר בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר על הרשעה, בנסיבות המקרה הספציפי, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, 342 (1997); ראו גם ע"פ 2796/03 פירו נ' מדינת ישראל, פדאור, סעיף 6 (2004). כאמור, מדובר בעבירה חמורה של פגיעה בציבור רחב שאין כל מקום להקל ראש בחומרתה.

6. לנאשם מספר נקודות זכות, כדלקמן: הוא הודה וחסך מזמנו של בית המשפט; אין לו עבר פלילי וניתן לראות בעבירה זו מעידה ראשונה וחד פעמית; מצבו הרפואי -נפשי ונסיבותיו האישיות, כפי שפורטו בתסקיר המבחן, אינן קלות ויש לתת להן המשקל המתאים. עם זאת, העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות מאוד וכאמור, הסבו פגיעה לכלל הצרכנים של רשות הדואר ולרשות הדואר עצמה.

7. סיכומו של דבר - לאחר ששקלתי השיקולים הרלבנטיים לקולא ולחומרא, וכן לאחר שעיינתי בפסיקה אשר הוגשה, לא מצאתי לנכון להשית על הנאשם מאסר בפועל, וזאת בעיקר נוכח מצבו הרפואי, וכי ניתן להסתפק בהטלת קנס כספי. לאור זאת, יעמוד עונשו של הנאשם על אלה:

1. מאסר על תנאי של 8 חודשים, שלא ירצה, אלא אם יעבור הנאשם עבירה מן העבירות בהן הורשע תוך שלוש שנים מהיום.

2. קנס כספי בסך 12,000 ₪, או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשלושה תשלומים שווים ורצופים, כאשר התשלום הראשון ישולם ביום 15.1.06.

הודע לנאשם על זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 מהיום.

ניתן היום ד' בכסלו, תשס"ו (5 בדצמבר 2005) במעמד הצדדים.

עוני חבש, שופט