בתי המשפט
|
|
|||
|
פ 001008/07 |
בית משפט המחוזי בנצרת |
||
|
|
|||
|
23.9.2007 |
תאריך: |
כב' השופט שאהר אטרש |
בפני: |
1. ביום
24.1.07 הוגש כתב אישום המייחס לנאשם עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה
לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"),
ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק. תחילה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום.
2. בטרם
החלה שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים ביום 4.7.07 להסדר טיעון, הנאשם חזר בו מכפירתו והודה בכתב אישום מתוקן, לפיו,
תוקנו עובדות כתב האישום ויוחסה לנאשם עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בלבד.
בנוסף, צורפו ת.פ. 1247/07 של בית משפט השלום בטבריה ו- ת.פ. 3815/06 של בית משפט
השלום בנצרת.
על סמך
הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, מצאתי אותו אשם והרשעתי אותו בעבירה
של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק.
כמו כן,
הרשעתי את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בת.פ. 1247/07 של בית משפט השלום בטבריה
(נ/1), החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק, תקיפה הגורמת חבלה
ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף
7(א)(1) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973. בנוסף, הרשעתי את
הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן בת.פ. 3815/06 של בית משפט השלום
בנצרת (נ/2), איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק.
3. התמונה
העולה מעובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי הינה כדלקמן:
א. הנאשם
וסלים בן אחמד אבו סאלח (להלן: "סלים") הינם קרובי משפחה
המתגוררים באותו רחוב בנצרת.
ב. ביום
12.10.06 בשעות אחר הצהריים, הגיע הנאשם סמוך לביתו של סלים, שבאותה עת החנה את
רכבו, והחל מקלל אותו. סלים ירד מרכבו והנאשם שאחז מקל בידו, היכה את סלים באמצעות
המקל על ידו של סלים ועל גופו.
סלים
הצליח להוציא מידו של הנאשם את המקל, אך הנאשם לקח מקל נוסף והמשיך להכות את סלים.
סלים היכה את הנאשם מספר מכות עם מקל, אז שכנים הפרידו בין השניים וסלים עלה
לביתו.
ג. מאוחר
יותר באותו יום, הגיע הנאשם פעם נוספת סמוך לביתו של סלים, קילל את סלים וזרק
לכיוון ביתו חפצים. בתגובה ובמטרה לחבול בנאשם, ירד סלים מביתו כשבידו מקל והחל
עימות בינו לבין הנאשם, שבמהלכו היכו זה את זה באמצעות ידיהם ובמקלות (להלן:
"העימות").
במהלך
העימות, הוציא סלים מקל עבה שהיה בידו של הנאשם והחל חובט בנאשם באמצעות אותו מקל
בכל חלקי גופו, עד שלבסוף חבט בראשו של הנאשם.
ד. הנאשם
הובהל לבית החולים רמב"ם בחיפה שם אובחנו אצלו שבר דחוס בגולגולת, קרע בקרום
הריאה, שבר בצלע, שבר פתוח בעצם השוק, נוזל בכמות קטנה בחלל הפריטונאלי, סביב
הטחול, במיטת כיס המרה ובאגן ושפשופים בכל הגוף.
ה. כתוצאה
ממעשיו של הנאשם נגרמו לסלים שבר באצבעות ידו ושפשופים בחלקי גוף שונים.
ו. במעשיו
המתוארים לעיל, חבל הנאשם בסלים חבלה חמורה באמצעות מקל שלא כדין.
4. התמונה
העולה מעובדות כתב האישום בת.פ. 1247/07 – שלום טבריה(נ/1):
בתאריך
16.9.06 סמוך לשעה 18:40 בסמוך לצומת שדה נחום שליד בית שאן החזיק הנאשם בסם מסוכן
מסוג קנבוס במשקל נטו של 2.06 גרם. באותן נסיבות החזיק הנאשם סכין בעלת להב באורך
של 9 ס"מ וזאת מחוץ לביתו או חצריו ולא הוכיח, כי החזיקה למטרה כשרה. בהמשך
לאמור, ובאותן נסיבות, תקף הנאשם שלא כדין נוסע שהיה ברכב עימו בשם מוחמד ניג'ם,
בכך, שנגח אותו עם ראשו בפניו וגרם לו חבלה ממשית וחתך מדמם מעל הגבה הימנית.
5. התמונה
העולה מעובדות כתב האישום המתוקן
בת.פ. 3815/06 – שלום נצרת (נ/2):
על-פי
עובדות כתב האישום, המתלונן הינו סלימאן עבד אלנבי, אביו של הנאשם. בתאריך
20.12.06 סמוך לשעה 12:15 בנצרת בשכונת ספפרה בדירתו, איים הנאשם בפגיעה שלא כדין
בגופו של המתלונן ובגופם של אחרים בכוונה להפחידם, בכך, שאמר לו כי יפגע בו ובכל המשפחה ויכניס לו סכין בבטן.
חוות
דעת פסיכיאטרית
6. בהסכמת
הצדדים ובהתאם להוראות סעיף 15(ג) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, הובא
הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית לצורך קבלת חוו"ד פסיכיאטרית אודות מצבו תוך
התייחסות לכשירותו הן כיום והן בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום.
7. לאחר
הסתכלות ובדיקה פסיכיאטרית, ניתנה ביום 18.3.07 חוות דעת פסיכיאטרית שתיארה את
תולדות הנאשם, נסיבות ילדותו הקשות, שימושו היום יומי בסמים ובצריכת אלכוהול
ואשפוזיו השונים, לרבות אשפוזו האחרון בבית חולים רמב"ם בעקבות פגיעתו הקשה
במהלך העימות עם סלים. בסיכום חוות הדעת נקבע, כי הנאשם אינו לוקה במחלת נפש במובן
המשפטי של המונח, אלא מדובר באדם הלוקה בקווי אישיות עבריינים וקומורבידיות של
שימוש באלכוהול ובסמים מגיל 20. מאז שחרורו מאשפוזו בטירת הכרמל, אינו מקבל טיפול
תרופתי נוגד פסיכוזה ואין עדות למצב פסיכוטי או אפקטיבי בחומרה רבה. כמו כן, נקבע,
כי הנאשם כשיר לעמוד לדין ולעקוב אחרי הליכי משפט. באשר למעשים בהם מואשם, נקבע,
כי אין עדות לכך, שהנאשם פעל מתוך תכנים חולניים, הבדיל בין טוב לרע, מותר לאסור
והיה אחראי למעשיו. יחד עם זאת, נקבע, כי אין התוויה לאשפוז או למעקב פסיכיאטרי.
תסקיר
שירות המבחן
8. בהתאם
להסדר הטיעון, הוריתי על הגשת תסקיר של שירות המבחן בעניינו של הנאשם, כאשר שירות
המבחן נתבקש לבחון אפשרות שילובו של הנאשם באפיק טיפולי לגמילה מסמים תוך התייחסות
לעובדה שמדובר בתחלואה כפולה (התמכרות והפרעות אישיות).
9. לתסקירים
מיום 2.9.07 ומיום 4.7.07 צורף תסקיר מיום 25.4.07 שהוגש בעניינו של הנאשם במסגרת
ת.פ. 3815/06 (נ/2).
מתסקיר
שירות המבחן מיום 25.4.07 עולה, כי הנאשם, רווק בן 37, הינו בעל השכלה יסודית,
נתוני אישיות דלים, אורחות חייו מאופיינים בחוסר שליטה וארגון ובעל תפקודים כלליים
ירודים. הנאשם גדל כבודד בתנאי עזובה ובהעדר מוסד משפחתי תומך ומחבק, תוך כדי
חסכים רגשיים ונפשיים עמוקים. הנאשם מאובחן על ידי מערכת בריאות הנפש כסובל ממצב
פסיכוטי פרנואידלי עם הזיות שמיעה. קצין המבחן התרשם, כי מצבו הנפשי של הנאשם אינו
יציב. על מנת להפיג את המתח ולדכא תחושות קשות איתן מתמודד הנאשם, הוא משתמש בסמים
ובשתיית אלכוהול מופרזת. על רקע מצבו הרגשי נפשי היו לנאשם בעבר מספר ניסיונות
התאבדות.
עוד
עולה מהתסקיר, כי הנאשם קבל אחריות למיוחס לו בכתב האישום (נ/2), טען כי היה בלחץ
ולא נטל את הטיפול התרופתי. כמו כן, הנאשם הביע בפני קצין המבחן צער וחרטה ומסר,
כי ברצונו להשלים עם אביו ובני משפחתו.
לשיטת קצין
המבחן, בתסקיריו מיום 4.7.07 ומיום 2.9.07, בשל מורכבות מצבו של הנאשם נראה, כי
יהיה מתאים לטיפול גמילתי במסגרת סגורה של תחלואה כפולה אשר משלבת טיפול גמילתי
וטיפול פסיכיאטרי, אולם, לאחר בירור שערכו בשירות המבחן עם האחראים על נושא
ההתמכרויות מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים במטרה למצוא מסגרת גמילתית אשר
תהיה מוכנה וערוכה לטיפול באנשים הסובלים מתחלואה כפולה, בה יהיה אפשר לשלב את
הנאשם, נמצא, כי בשלב זה אין פתרון לאוכלוסיה זו. קצין המבחן הוסיף וציין, כי
בהעדר מענה או מסגרת טיפולית גמילתית מתאימה, אין בידי שירות המבחן לבוא בהמלצה
טיפולית בעניינו של הנאשם. יחד עם זאת, כך ציין קצין המבחן, כי במידה ויוטל על
הנאשם ריצוי מאסר בפועל, יש להפנות את תשומת לב שירות בתי הסוהר למצבו של הנאשם
ולצורך בבדיקת האופציה הטיפולית במסגרת הכלא.
עבר פלילי ומאסרים על תנאי
10. על-פי
גיליון הרישום הפלילי (ת/1), לחובתו של הנאשם 5 הרשעות קודמות בגין עבירות שונות
לרבות עבירות סמים, רכוש, אלימות ובריחה ממשמורת. בעבר, ריצה הנאשם שני מאסרים
בפועל. בנוסף, הגיש ב"כ המאשימה שני גזרי דין הכוללים מאסרים על תנאי ברי
הפעלה: גזר הדין בת.פ. 2602/05 של בית משפט השלום בנצרת (ת/2), לפיו, הוטל על
הנאשם מאסר על תנאי בן 4 חודשים בגין עבירות איומים, וגזר הדין בת.פ. 1945/04 של
בית משפט השלום בטבריה (ת/3), לפיו, הוטל על הנאשם מאסר על תנאי בן 6 חודשים בגין
עבירות סמים.
11. לטענתו
של ב"כ המאשימה, העבירות בהן הודה והורשע הנאשם בוצעו תוך מספר חודשים מועט
ומעידים על אדם חסר מעצורים, בעל סף גירוי נמוך, שאין בו כל ערך לחיי הזולת ואינו
מהסס לעשות שימוש בכלי נשק קרים - מקל וסכין. ב"כ המאשימה הפנה לעברו הפלילי
העשיר של הנאשם ולעובדה שמעל ראשו ריחפו שני מאסרים על תנאי, האחד בגין עבירות
סמים והשני בגין עבירות איומים וחרף זאת, הוא ביצע את העבירות דנן.
ב"כ
המאשימה אינו חולק על כך, כי בטווח הארוך זקוק הנאשם לטיפול, יחד עם זאת, מתסקירי
שירות המבחן עולה, כך לטענתו, כי בעבר ניסו לגייס את הנאשם לשיתוף פעולה עם גורמי
טיפול שונים, אך ללא הצלחה, משהפסיק הנאשם על דעת עצמו את הטיפול התרופתי. לשיטתו,
ספק אם קיים טיפול כלשהו המהווה מענה לבעיותיו השונות של הנאשם והעובדה שכשלון
הטיפול היה באשמתו של הנאשם משמשת נסיבה לחומרה.
בשל
כל אלה, מבקש ב"כ המאשימה להפעיל את שני המאסרים המותנים של 6 חודשים (ת/3)
ו- 4 חודשים (ת/2) במצטבר לעונש מאסר שיוטל על הנאשם.
טיעוני
ב"כ הנאשם לעונש
12. ב"כ
הנאשם טוענת, שאין חולק, כי המעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום נשוא תיק דנן הם
מעשים חמורים, אם כי, אין להתעלם מן העובדה, שהנאשם עצמו היה קורבן האירוע;
לטענתה, הנאשם אושפז בבית חולים רמב"ם לאחר שהובהל במצב קשה עם שבר דחוס
בגלגולת, מורדם ומונשם ועם שברים פתוחים נוספים ומעיכות בבית החזה. ב"כ הנאשם
הגישה תיעוד רפואי רלוונטי (נ/3). בתום אשפוזו בבית חולים רמב"ם, הועבר הנאשם
לבית החולים לבריאות הנפש טירת הכרמל במצב פסיכוטי פרנודאילי פעיל. סיכום המחלה
נתקבל וסומן (נ/4).
ב"כ
הנאשם מבקשת להתחשב במאפייני אישיותו ובנסיבותיו המיוחדות של הנאשם, כפי שהובעו
בתסקירי שירות המבחן. ב"כ הנאשם הצטערה על כך, שכיום אין מוסד הולם שיכול
לקלוט את הנאשם לטיפול בהתמכרותו, כפי המלצת שירות המבחן, בשל בעית תחלואה כפולה,
ואף בשב"ס אין מענה הולם למצבו הייחודי של הנאשם. ב"כ הנאשם שבה והדגישה
את נסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם, את סבלו מהיחס המשפיל והמזלזל שקיבל
בילדותו, שגרם לו בהיותו בן 12 לעזוב את בית משפחתו ולחיות כבודד בתנאי עזובה.
ב"כ
הנאשם הפנתה לעונשו של סלים/המתלונן בגין אותה מסכת עובדות, בהדגישה את הנזק
הגופני הרציני שנגרם לנאשם דנן בעקבות תקיפתו על ידי סלים, כאשר בסופו של יום
נגזרו על סלים 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.
13. כמו
כן, שמעתי את דברי הנאשם, שציין, כי הוא נפגע בראש, בגב וברגל ונותרו לו צלקות
וסימנים בגופו.
דיון
ושיקולי ענישה
14. אין
חולק, כי הנאשם עבר עבירות חמורות, שבראשן עבירת גרימת חבלה בנסיבות מחמירות.
מדובר במעשי עבירה שבוצעו במהלך תקופה קצרה של כשלושה חודשים; הרצף בביצוע העבירות
על ידי הנאשם במשך תקופה קצרה, תוך שימוש בנשק קר והתגרות באחרים ותחת השפעה של
שימוש בסמים, בצירוף עברו הפלילי של הנאשם במגוון עבירות, מלמדים על מסוכנותו הרבה
של נאשם זה. הנאשם הוכיח בהתנהגותו, כי אינו נרתע מלהמשיך ולבצע עבירות שונות
ומגוונות גם לאחר ריצוי עונשי מאסר בפועל וחרף מאסרים מותנים התלויים ועומדים
נגדו, וכן חרף ניסיונות לשיקומו על ידי טיפולי גמילה שכשלו באשמתו; בגין כל אלה,
מן הראוי להחמיר בעונשו של הנאשם על מנת להגן על החברה מפניו.
מנגד,
יש ליתן משקל הן להודאתו של הנאשם בתיקים דנן, הודאה שחסכה זמן שיפוטי ומשאבים, הן
לחרטתו וצערו, כפי שהביע בפני קצין המבחן, והן לעובדה שמדובר בנאשם בעל הפרעות
אישיות, הסובל ממצב פסיכוטי פרנואידלי עם הזיות שמיעה, המאפיינות את התנהגותו. כמו
כן, אין להתעלם מנסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם כמפורט בתסקירים, שהביאו את
הנאשם להתמודדות עם קשייו באמצעות צריכת סמים ואלכוהול. בנוסף, יש להתחשב בפגיעתו
הקשה של הנאשם בעקבות העימות עם סלים, שהסבה לו שבר דחוס בגולגולת, קרע בקרום
הריאה, שבר בצלע ושבר בעצם השוק. בנוסף, אין להתעלם מן העובדה, שלא עלה בידי שירות
המבחן לשלב את הנאשם במסגרת סגורה לטיפול גמילתי בתחלואה כפולה בשל העדר מענה או
מסגרת טיפולית גמילתית מתאימה.
יחד
עם זאת, יהיו נסיבותיו המיוחדות של הנאשם אשר יהיו, אין בהן כדי לשמש תירוץ וצידוק
למעשי העבירות שביצע. חברה מתוקנת אינה אמורה לסבול מצב שכזה ואדם שמסכן את יחידיה
ואת ערכיה המוגנים מן הראוי להרחיקו מתוכה אף אם מדובר באדם הסובל מהפרעות
באישיותו.
15. אשר
על כן, ולאחר ששקלתי את טעוני הצדדים לקולא ולחומרא, ובשים לב למדיניות הענישה
הראויה במקרים כדון דא, מחד גיסא, ולנסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם, מאידך
גיסא, הנני לגזור על הנאשם את העונשים שלהלן:
א. מאסר
בפועל למשך 12 חודשים.
ב. אני
מורה על הפעלת המאסרים המותנים – האחד בן 4 חודשים בת.פ. 2602/05-שלום נצרת (ת/2)
והשני בן 6 חודשים בת.פ. 1945/04-שלום טבריה (ת/3), בחופף אחד לשני, אשר יצטברו
לעונש המאסר הנ"ל, כך שסך כל תקופת המאסר בפועל תעמוד על 18 חודשים, החל מיום
מעצרו של הנאשם 20.12.06.
ג. מאסר
למשך 18 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים החל מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שלא
יעבור עבירת אלימות מסוג פשע.
ד. מאסר
למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים החל מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שלא
יעבור עבירה מהעבירות המפורטות בפקודת הסמים או עבירת איומים.
16. לבקשת
שירות המבחן, אני מפנה את תשומת לב שירות בתי הסוהר למצבו המיוחד של הנאשם ולצורך
בבדיקת האופציה הטיפולית במסגרת הכלא.
זכות ערעור תוך 45 יום.
ניתן היום י"א בתשרי, תשס"ח (23
בספטמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה עו"ד לירון קציר, הנאשם וב"כ
עו"ד ליזי פרוינד.
|
שאהר אטרש, שופט |
001008/07פ 054 אירית