5

 

   

בתי המשפט

בש 001862/04

בבית המשפט המחוזי בנצרת

בתיק עיקרי: פ   001257/02

03/06/2004

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן

בפני:

 

 

 

 

אוחיון יהודה

בעניין:

המבקש

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

מדינת ישראל

 

המשיבה

 

 

 

 

החלטה

 

1.         המבקש, יהודה אוחיון, עותר לעיון והעתקת חומר חקירה במסגרת ס' 74 (ב) לחסד"פ (נ"מ) ה'תשמ"ב – 1982.

 

            למבקש מיוחסים 3 מקרי רצח אשר התרחשו ביום 23/9/01 בחוף שלדג (ת"פ 1257/02).

 

            כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם – מבקש 3 מקרי רצח בכוונה תחילה, נסיון לרצח, עבירות בנשק, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות שבל"ר, שימוש במסמך מזויף וכמפורט בכתב האישום.

 

            בתמצית, מייחס כתב האישום לנאשם – מבקש מארב בחצר החניון ב"שלדג" אשר לחוף הכינרת ובהיותו רעול פנים, חבוש מסכה מאולתרת וקסדת אופנוען לראשו, מזוין בשני אקדחים, ירה על פי המיוחס ב – 3 אנשים וגרם למותם.

 

            על פי המפורט בכתב האישום המתוקן הנוגע לבקשה, הנאשם – מבקש נמלט על גבי אופנוע עם אחר, השליך את האופנוע באזור אכסניית פוריה, הסתיר את האקדחים וביום 7/10/01 נמלט מהארץ בדרכון מזויף ושב ארצה ביום 17/6/02.

 

            עתירתו – בקשתו הנה להורות למשיבה להעביר לידיו תיק חקירה הנוגע לרצח אייל שטרית ז"ל אשר אירע ביום 10/11/01 בטבריה וכן לקבל רשימה מפורטת של החומר המצוי בתיק חקירה זה.

 

2.         לטעמו של המבקש חומר החקירה המצוי בעניינו של המנוח אייל שטרית נוגע למיוחס לו ורלוונטי באשר לנשוא האשמות נגדו וככזה, מהווה "חומר חקירה" כעולה מס' 74 (א) לחסד"פ.

 

3.         ס' 74 לחסד"פ המצוי בסימן "עיון וראיות התביעה" מלמד כידוע כי משהוגש כתב אישום רשאים הנאשם או סניגורו וכל אחר שהוסמך מטעמם לעיין בחומר החקירה הנוגע לאישום ולהעתיקו.

 

            חומר כזה אשר לא הועמד לרשות נאשם, רשאי הוא לבקשו מבית המשפט,  כעולה מס' 74 (ב) לחסד"פ לפיו יורה ביהמ"ש לתובע להתיר לו לעיין בחומר או להעתיקו, היה ומדובר ב"חומר חקירה".

 

            מכאן, המחלוקת המונחת לפתחי הנה במסגרת ס' 74 (ב) לחסד"פ וכעולה מבקשת המבקש.

 

            הבקשה נדונה בפני במסגרת ס' 74 (ג) לחסד"פ.

 

4.         א.         בתי המשפט לדרגותיהם נזקקו ונזקקים פעם אחר פעם להגדרה של "חומר

חקירה" ולא בכדי.

 

מחד, הנאשם – מבקש הטוען לחפותו ואשר חפץ כי יונח בפניו הכל מכל כל והנראה לו ראוי וחשוב להגנתו ומאידך, כאינטרס ציבורי, בפנינו לא פעם חומר אשר אינו נוגע לעניינו של הנאשם או עלול לפגוע באחרים או אינו רלוונטי או כזה המהווה "תרשומת פנימית" או חומר שאינו בגדר "חומר חקירה" וכל כיוצא בזה.

           

לשאלה מהו "חומר חקירה" אין תשובה חד משמעית, הגדרה של "חומר חקירה" יכולה להתחם גם על פי נסיבות תיק זה או אחר.

 

כל מקרה לגופו, אין מדובר במכניזים של קביעה חד משמעית ומוגדרת בבחינת "זה ראה וקדש".

 

ב.         השאלה הראשונה כאן הנה האם קיימת מניעת סף באשר תיק החקירה המבוקש בעניינו של המנוח אייל שטרית מצוי עדין בחקירה וכטענת המשיבה ולטעמה, יש בכך כדי מניעה להמציא חומר חקירה מתיק זה למבקש.

 

לטעמי אין בעצם העובדה שעניינו של אייל שטרית ז"ל מצוי בחקירה כדי לחסר מההגדרה של חומר זה כ"חומר חקירה".

 

בדין טוענת ב"כ המשיבה כי שעה שהתיק מצוי בחקירה יכול וגילוי חומר זה, היה ויקבע כי הנו מהווה "חומר חקירה", יפגע בעצם החקירה המתנהלת בעניינו של המנוח שטרית.

 

מדובר בשאלה של איזון ומידתיות.

 

ראה גם קדמי: בספרו סדר דין פלילי, חלק שני, "הליכים שלאחר כתב אישום" (א) עמ' 722:

 

"תיק חקירה של "אחרים" שהם רלוונטיים לאשמתו של הנאשם – גם אם אינם מהווים "חומר חקירה" במובן הפורמלי, יש להעמידם מחמת ההגינות ועל מנת לקדם סיכון של עיוות דין".

 

מחד, האינטרס של המבקש להגנה הוגנת וראויה, ומאידך, האפשרות לפגיעה בפרטיות חשודים אחרים ופגיעה בחקירה עצמה.

 

לאפשרות הפגיעה מענה תשובה ותרופה בסעיף 45. לפקודת הראיות (נ"ח) ה'תשל"א – 1971 (להלן: "הפקודה") (ואם תרצה, גם בסעיף 44 לפקודה) משמע, המשיבה יכולה לחסות חומר כזה או אחר בגדר חסיון ו/או אז יצטרך המבקש לעתירה במסגרת אחרת, הסרת חסיון על פי ס' 46 לפקודה היה וימצא לכך מקום.

 

ג.          וחזרה לענייננו כאן, כתשובה כללית, עצם העובדה כאמור שתיק מצוי בחקירה בעניינו של אחר אינה מונעת הגדרתו כ"חומר חקירה" בעניינו של מבקש אשר נגדו הוגש כתב אישום כעולה מס' 74 (א) לחסד"פ ובקשת המבקש ראויה לדיון במסגרת ס' 74 (ב) לחסד"פ, לגופה.

 

            ד.         כמבואר, מציין המבקש כי החומר בעניינו של המנוח שטרית רלוונטי בלשונו,

"מאין כמותו" להגנת המבקש, בתיק זה היו מלכתחילה חשודים אחרים ברצח, לטעמיו של הסניגור מהראיות שנשמעו עד כה יש ראיות של ממש לדעתו, כי מבצע הרצח הוא אחר ולפיכך, חומר החקירה הנוגע לחקירת המנוח שטרית, מהווה חומר חקירה רלוונטי.

 

הסניגור מפנה לבש"פ 9332/99 פד"י נ"ד (1), 376 מפי כב' השופטת בייניש באשר להרחבת היריעה לגבי כל חומר הקשור אם ישירות ואם בעקיפין ל:

"...יריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי"

וכן ראה בבש"פ 4157/00 פד"י נ"ד (3) 625 מפי כב' השופט זמיר המלמד על מבחן הנגיעה לחומר האישום:

"...לשון אחרת, כל חומר הנוגע לאישום הוא חומר חקירה שהנאשם זכאי לעיין בו ולא רק נגיעה ישירה או וודאית"

 

ה.         וראה כאן, ב"ש 561/99 (נצרת - שושני ואח' – מ"י) מאבק בין זכות יסוד נורמטיבית של הסניגוריה לנהל הגנתה מול האינטרס הציבורי כאשר אין לתחום "חומר חקירה" במיטת סדום וראה בג"צ 5724/91 פד"י מ"ו (1), עמ' 724 קביעת "שכל ישר" ומתן הזדמנות הוגנת לסניגוריה להכנת הגנתה כמורה דרך, ראה בהקשר זה ת"פ 469/97 (ירושלים) ת"מ כרך 98/1, עמ' 1294.

 

ו.          החומר שבפנינו יבחן על פי המבחנים לעיל כאשר המבחן העיקרי הוא כמובן "מבחן הנגיעה" בלשונו של כב' השופט זמיר בבש"פ 4157/00 הנ"ל ומבחן הרלוונטיות כעולה מבש"פ 1372/96 פד"י (נ) 1, 197 לאמור:

 

"...המבחן הקובע לענין זה הוא מבחן ענייני של תוכן ורלוונטיות להגנתו של הנאשם, ולא מבחן פורמלי נעוץ באופי הפעילות שבאמצעותו הושג החומר".

בהקשר זה בל נשכח, הסניגור הוא המוציא ומביא באשר להגנת הנאשם ויכול וחומר מסוים אשר נראה לתביעה חסר רלוונטיות, ישמש לסניגור מנוף להגנת הנאשם.

 

ז.          כאמור מחרה מחזיקה המשיבה בטענתה לפיה מעבר לעובדה כפי הציון לעיל, כי מדובר בתיק המצוי בחקירה, החומר אינו רלוונטי לנשוא האישום המיוחס למבקש, עלולה להיות פגיעה באינטרס של אחרים, יש להגן על פרטיותם של החשודים האחרים ושל העדים האחרים, מפנה לע"פ 567/97 (ת"א) עופר נמרודי נ' אביב פישביין תק-מח 97 (2), 1416  בו הדגשה להגנת הפרטיות, אין רלוונטיות לטעמה בחומר המבוקש לגבי המבקש אוחיון, לא מדובר כאן בחומר חקירה, אין להרחיב את המונח "חומר חקירה" ללא גבולות, צריכה להיות בחינה מידתית תוך התחשבות בפגיעה בזכויות אחרים (בג"צ 620/02 ד"ע כרך ס"ד (520).

 

ח.         נשאל אם כן, האם החומר נשוא המבוקש על ידי הסניגוריה כאן מהווה חומר חקירה.

 

אקדים ואומר, כל החומר אשר יסווג להלן כ"חומר חקירה" בר התרה לסניגוריה לעיון והעתקה כפוף לכך שחומר זה אינו מצוי במסגרת תעודת חסיון.

 

עוד יאמר להלן, מקנה אני למשיבה 14 יום מיום מתן החלטה זו לעתור לחסות חומר כזה או אחר אשר יקבע כאן על ידי כחומר חקירה מותר לסניגוריה, כדי הגנת אינטרס ציבורי נדרש ובנסיבות ההחלטה כאן ומועדה.

 

5.         אחרית:           

 

לאחר שעיינתי בחומר שהונח לפתחי נחה דעתי ושוכנעתי כי החומר המפורט להלן נוגע נגיעה של ממש אפשרית להגנת המבקש – נאשם הינו רלוונטי ומהווה "חומר חקירה" ראוי ונדרש. 

 

להלן אפוא רשימת חומר חקירה בעניינו של המנוח שטרית אשר עונה לטעמי ולעניות דעתי להגדרה של חומר חקירה במצוות ס' 74 (ב) לחסד"פ:

 

א.         ידיעה מס' 200099124770

 

            מזכר מיום 11/11/01

 

            ידיעה מס' 124001110034

 

            ידיעה מס' 124001110036

 

            ידיעה מס' 124002020231

 

            ידיעה מס' 124002050134

 

            ידיעה מס' 101002010159

 

            טופס לוואי מוצגים מיום 20/11/01, דו"ח השוואה ודגימה

 

            הודעת קדוש מיום 21/10/02

 

            הודעת נוביסוד מיום 24/1/02

 

            דו"ח פעולה מ – 12/11/01

 

            זכ"ד מיום 26/12/01

 

ב.         כל הידיעות המסומנות להלן (לרבות בב"ש 1443/03) יפורטו כאן, גם אם הם מצויות לכאורה בידי הסניגורים וכדי להסיר ספק (כאשר לפחות חלקם אין ספק כי הנו חסוי):

 

            מזכר מיום 3/10/01.

 

ידיעה המסומנת 501101100085 רקע לרצח (כדי להסיר ספק, אין האמור כולל הערכות מודיעין פנימיות).

 

דו"ח מיום 24/9/01 שמספרו 140000110246.

 

ידיעה מס' 201001100105.

 

מזכר מיום 3/7/02.

 

מזכר מיום 17/7/02.

 

דו"ח פעילות של המנוח שטרית מיום 6/11/03.

 

ידיעה מס' 124001110030.

 

ידיעות המבארות רקע נטען לסכסוך שמספרן 124001100026.

 

דו"ח מיום 16/10/01 המסומן 140001100266.

 

ידיעה מיום 23/10/01 שמספרה 124001100162.

 

ידיעה מס' 201001100253.

 

ידיעה מיום 1/11/01 שמספרה 501101100237.

 

ידיעה מס' 124001100052.

 

ידיעה מס' 018001100006.

 

ידיעה מס' 015101100248.

 

ידיעה מס' 201001090355.

 

ידיעה מס' 116002050641.

 

ידיעה מס' 124001090113.

 

ידיעה מס' 124001090114.

 

ידיעה מס' 124001090125.

 

ידיעה מס' 201001100197.

 

ידיעה מס' 1240011100033.

 

ידיעה מס' 124001110029.

 

ידיעה מס' 201001110283.

 

ידיעה מס' 270001090871.

 

ידיעה מס' 501101100114.

 

ידיעות מס' 018001100048, 201001100258 ו – 230001110088.

 

ידיעה מס' 124001100163.

 

ידיעה מס' 124000080127

 

ידיעה מס' 12400105072

 

ידיעה מס' 200000060322

 

ידיעה מס' 12400109119

 

מזכר מיום 3/2/02

 

ידיעה מס' 124001100193

 

ידיעה מס' 124001100011

 

ידיעה מס' 124002070037

 

(כך גם כך ידיעות נוספות באשר לרקע לרצח, חסויות ונמסרו קרוב לוודאי לסניגורים, ואף הם יפורטו כאן, כדי הסרת ספק ספיקא:

 

ידיעה מס' 201001090327, ידיעה מס' 21000109851. 

 

ג.          פלטי תקשורת – לא ניתן להתייחס בהחלטתי כאן לכל פלטי התקשורת, מדובר

בפלטי תקשורת רבים מספור במועדים אשר יכול והינם רלוונטים אמנם אך חסרי התייחסות למושא האישום.

 

ד.         לאור האמור, המשיבה תמציא הודעה כוללת לסניגוריה בדבר הפלטים, מספרי

הטלפון, הפלאפון והמועדים באשר לפלטים.

 

 

ה.         האיכון עצמו לאחר קבלת הרשימה כאמור, יהא באחריות הסניגוריה (אלא אם

כן יגיעו ב"כ הצדדים להסדר).

 

6.         המנוי לעיל, מבלי שאתייחס כמובן לאמור או לתוכן או למידת התרומה בהם אם בכלל במיוחס לנאשם מהווה "חומר חקירה", מדובר בחומר רלוונטי ככזה אשר צריך לעמוד לרשות הסניגור, חומר זה בוודאי יש לו נגיעה לאישום המיוחס למבקש וככזה, יש מקום להמציאו לעיון ו/או להעתקה לסניגור.

 

7.         המשיבה תמציא בכל מקרה רשימה מפורטת של חומר החקירה לפרטיו (בליווי כותרים) לעיון הסניגוריה.

 

8.         מכלל האמור לעיל, אני נעתר באופן חלקי למבוקש על פי פרטי החומר המנויים לעיל תוך

שתי הסתייגויות כמבואר:

 

א.         באשר להיות חומר זה בחלקו או אחרת מחוסה והדבר אינו בידיעתי ומכל מקום, אינו מצוי תחת ידי בחומר שהונח בפני.

 

ב.         שעה שמדובר בתיק המצוי בחקירה  וכמבואר לעיל, בכל מקרה, ניתנת בזאת אורכה בת 14 יום למשיבה לשקול צעדיה היה והנה חפצה לחסות החומר שהתרתי לסניגוריה אם במלואו, אם בחלקו ואם אחרת.

 

ניתנה היום י"ד בסיון, תשס"ד (3 ביוני 2004).

 

ההחלטה תומצא לצדדים בדואר רשום.

 

 

יצחק כהן – שופט

 

001862/04בש 054 עדן ונדר