גרט פוסטל הוא דוור גרמני שיום אחד החליט להתחזות כפסיכיאטר, התקבל לעבודה במתקן כליאה פסיכיאטרי בעיר ליד לייפציג (Zschadrass) וקודם למשרת מנהל, שיחרר כלואים פסיכיאטריים ואף הספיק להמציא "מחלת נפש" לפני שנחשף... ספרו המשעשע, המתאר את חוויותיו כפסיכיאטר מתחזה, חושף מבפנים את מנגנון הכוח של פסיכיאטרית הכפייה - כוח המבוסס רק על מיסטיפיקציה של ידע לא-קיים והנכונות להאמין של האוכלוסיה ולועג לכל נסיונות הפסיכיאטריה להתחזות כמדע. קראו כאן תמלול (באנגלית) ראיון טלוויזיוני (ולמטה בהמשך) איתו בנושא התחזותו כפסיכיאטר ברשת הגרמנית MDR ב-26 לאוקטובר2001.
הניסוי של פוסטל מהווה את השלמת ניסוי רוזנהן המפורסם משנות ה-70, בו סטודנטים אישפזו עצמם במחלקה פסיכיאטרית לאחר שהתחזו ל"חולי נפש" (-טענו שהם שומעים קולות ושאר הבבל"ת...) וכמובן שזכו לשלל אבחנות פסיכיאטריות. שמועה עקשנית אומרת שפוקו הביע את דעתו שלניסוי זה מגיע פרס נובל להומור מדעי!. כמובן ש"חולים מתחזים" ניתן למצוא עשרות בשקל, הגאוניות שבניסוי פוסטל היא ההוכחה שגם מהצד השני של המתרס לא צריך להיות פסיכיאטר - כלומר אדם שלמד רפואה מספר שנים - כדי לאבחן ולהגדיר מחלה פסיכיאטרית. כלומר שני הצדדים מתחזים...
פשוט היינו צריכים לחכות שיופיע אדם (בתפקיד ה"פסיכיאטר") שיהיה מוכן להודות בפומבי שהוא מתחזה
הניסוי של גרט פוסטל
הדיווח של הטלוויזיה הגרמנית על הניסוי של פוסטל
1) הדיפלומה היחידה של פוסטל היתה על מכתביו. 2) הקליניקה הפסיכיאטרית היכן שפוסטל כיהן כמנהל. 3) שלט ב"קליניקת גרט פוסטל". 4) גרט פוסטל בבית המשפט ב-1999. 5) ציבור ממתין בתור להקראה מספרו של פוסטל בארמון העיריה של דרזדן בשעה שהוא מרואיין לתחנת הטלוויזיה של מדינת סאקסוניה. 6) פוסטל קורא מספרו לפני אולם עמוס.
Transcript of the German TV reportage on the Postel experiment 7.06.'07
You certainly still remember Gert Postel well, the convincing imposter, who curiously without training and also without problems managed to work his way up to Head Physician in Saxonia? In 1999 he was sentenced to 4 years detention for repeated fraud and falsifying documents. Meanwhile Postel lives in Marburg and writes books.
From postman to Head Physician of a psychiatric hospital, not everyone can achieve that! Gert Postel, imposter from Bremen succeeded that temporary jump into the honourable society.
MDR: How are you?
Gert Postel: Very well, of course!
Flash back: In the mid- 90's Postel from the post office sneaked into a post in the medical service. With falsified references and an absurd lecture, Postel struck the 40 other doctors from the field, became a Head Physician in the Zadrasch psychiatric hospital in Leipzig.
Postel: "There the chairman asked me: 'What did you write your doctorate about?' and I replied: 'About cognitive induced distortions of the stereotyped judgement formation'. That is a lining up of empty terms and his only answer was: "Yes, oh you will certainly feel at ease in Leipzig", you know? And that as imposter among imposters!"
The committee was overwhelmed! Postel soon became a Supervising Head Physician. A world congress of psychiatrists in Dresden now once again prods the 48 year-old into action : "All hot air there!", according to Postel. "I was training representative for the Saxonian Chamber of Doctors, which in itself is a joke. I introduced disease terms which do not even exist, e.g. the 'bipolar depression of the third degree', in front of 120 psychiatrists and not a single one dared to ask a question."
MDR: Mr. Postel with regard to psychiatry is - let's say - a great sceptic. Does he have a good reason to be one?
Prof. Kallert:
[Shrugging his shoulders] Oh, you know, Mr. Postel is - as far as I know - a convicted imposter.
Actually one shouldn't believe anything an imposter tells you. Nevertheless in the evening hundreds of people came to Postel's reading in the Dresden City Hall. The self-named "social critic" was content.
[Opinions from the public:]
- "He is clever and I am a sympathizer, if you want an exact reply."
- "I have no idea. I am here because I would like to see an imposter."
- "Somehow I compare him with the "Captain of Koepenick."
In autumn Gert Postel will publish his new book, because he certainly does not want to be a postman anymore. We can definitely trust him about that!
תמלול ראיון טלוויזיה ברשת הגרמנית MDR ב-26 לאוקטובר2001
GERT POSTEL
German Television interview
He, the trained postman who worked for 18 months as a senior physician, outwitted them all: doctors, lawyers, politicians. He has been released from prison and is now with us, Gert Postel, Germany’s most notorious confidence trickster. Welcome.
Two years ago a joke went round, and not just in medical circles: “Do you have a vacant position for a senior physician, there’s a postman I know…”
Like most jokes this one also had a grain of truth in it. It is based on the true story of Gert Postel who is here with us today.
- Herr Postel, in January 1999 you were sentenced to four years imprisonment and you served part of the sentence. Now you’ve been released from prison on probation. How does a conman redeem himself?
- By writing a book for instance, and the book is on the bestseller list of the magazine Der Spiegel.
- Not anymore…
- It is, again.
- Again? Great. Why the book? Was it intended to be a reflection or revenge?
- The book is really part of the probation programme. I think when the time comes, when I won’t be able anymore tosummon up the energy in order to fight off reports in the Deutsche Aerzteblatt (German newspaper for the medical profession), it will be the book which provides the facts and I’ll be better-known.
- Facts? Then I am surprised that you’re here tonight since the book states that at present you were head of a clinic in Odessa.
- Yes, but this is something I cannot elucidate any further because it is unsuitable for public discussion. It is also abit satirical as the whole book is a rather ironic work. My original intention was to write a book that stood out and was different from the usual True Crime Lit à la Dagobert or Dr. Schneider. And when you write about yourself you run the risk of being too close to the subject-matter. That’s why I decided to use irony as a stylistic device. - And you started to write in prison?
- The entire manuscript was written in Leipzig while I was awaiting trial.
- You are a trained postman and for one and a half years you worked as a senior physician in a Saxon psychiatrichospital. This wasn’t your first coup but the last one we know of. How did you apply for the job?
- The position was advertised in the Saechsische Amtsblatt and in the Deutsche Aerzteblatt, among others. Thirty physicians and specialists applied for the position and eight of them were short-listed. These eight applicants had to present a paper to the Appointment Board of the Ministry for Social Affairs.
- And what exactly was your lecture about?
- “Pseudology of the Fantastic” or “Compulsive Deception as Enhancement of the Self in Thomas Mann’sexemplary figure of Felix Krull”, from his novel of the same title, The Confessions of Felix Krull, Confidence Man - I assume you knew the novel by heart (?)
- Yes, I thought that the subject was very interesting indeed. What is more, I was certain that sooner or later everything would come to light and therefore I thought: "What a nice subject-matter…"
- And your paper convinced the Board, or how did you prepare yourself for job-specific questions? Weren’t you worriedabout it? - Yes, but my knowledge of psychiatry was in no way inferior to that of the so-called experts. At the hospital I was responsible for further training and qualification and very often I stood there and thought to myself: "Who actually is the fraud, me or them?". For example, I introduced new terminology, terms which do not exist. Right in front of a hundred psychiatrists I talked about the “Bipolar Depression of the Third Degree”. This is a psychiatric term which does not exist and no one asked a single question about it.
- Why not?
- Because to ask would be embarrassing. You would admit to incompetence and in these circles you should rather not.
- Which other responsibilities did you have in Zschadrass?
- I’d like to say something else regarding the job interview. I was asked about my doctorate and about the subject of my thesis. I answered “Cognitive-induced Distortions in the Stereotypical Formation of Judgement”, which is nothing else than the stringing together of meaningless words. The immediate response however was. “That’s wonderful. In this case we’re sure you’ll feel at home here in Leipzig.”
- And no one requested your thesis or wanted to read it?
- No, you only check on someone when there is the hint of a doubt. If there’s nothing dubious about it then there is, of course, no need to delve any further.
- And no one had any doubts? - During the whole period of working as a senior physician I wasn’t criticised by anyone, not once. I was assessed and the senior consultant of the clinic wrote, “Senior physician Dr. Postel exceeds all expectations.” This he later denied, so we reproduced the evaluation in the book.
- How did you exceed, what were your achievements?
- I don’t think that you have to be particularly intelligent in order to become a senior physician in such a psychiatricinstitution.
- Well, that’s your opinion…
- You just have to know how to present yourself, and this is a “science”in itself, based on appearance and pretences. To me it seems to be a study of linguistics. If you have mastered the language, the psychiatric jargon, then you’re able to formulate anything, you can even invent new terms.
- Perhaps you can talk like that to a colleague and impress them with hollow phrases but what happens when youhave to put it into clinical practice, in front of a patient who needs your help? - Look, I held the position of a senior physician and representative at this clinic. On this level you don’t necessarily have close contact with the patient. Your responsibilities entail more global matters and general management. Almost all my assistants had specialised in Psychiatry; one was a qualified university lecturer in the field. Things ran smoothly and I very often felt just like Team Captain.
- OK – so you had to organise, but you never practiced? I would find that reassuring…
- Yes and no – I did have some kind of concept. I was against repressive psychiatry as it was exercised inZschadrass where injections were high on the agenda, Haloperidol was given as medication and patients were restrained to their beds. And I was against all the chemistry involved. If you’re holding a position like mine you are in charge. With this power I could put measures into effect which I thought right.
- Yes, you felt they were right but how sure were you from a professional point of view, that everything was in theinterest of the patient?
- I was positive and anyway, I observed everything closely and I always got the feedback.
- You also wrote assessments…
- Yes, and special assessments…
- Yes, but these were psychiatric assessments and reports which means you could make decisions which as a result had certain consequences for people.
- Yes, on a daily basis.
- And you never suffered from a bad conscience, after all, someone could have ended up in prison(?)
- The assessments were primarily concerned with the question of guilt and responsibility. I was always against theoveruse of implementing Section 21 which excluded diminished responsibility. If someone commits a criminal act then they should take responsibility. Moreover, they also have a right to an answer and it shouldn’t be denied to them because of a half-hearted assessment report, although psychiatrists have a slightly different view on the matter.
- You were also given the prospect of becoming a senior consultant. How did that come about?
- Yes, in addition I was head of a security prison, a special institution that accommodates people who kill theirgirlfriends while under the influence of alcohol. There was a threat of a large-scale breakout which I prevented, very much to the delight of the minister. Subsequently, he invited me to Dresden.
- And how did you prevent the breakout?
- I made several phone calls which resulted in the police removing these people and transferring them to otherinstitutions.
- However, you didn’t accept the new post as senior consultant, why not?
- The reasons are quite trivial, really. I went to the minister and actually I didn’t want it at all. I was satisfied with thesituation as it was…
- So, you were afraid of insurmountable tasks (?)
- Not at all. The higher you climb in this hierarchy the easier it gets. As a senior consultant you can undoubtedly leada much more comfortable life than a senior physician and as the latter your work is much easier than that of an assistant physician.
- Well, these are your experiences. How was the truth finally discovered?
- There was an assistant who was very dissatisfied with the senior physician she had to work under. So I took her intomy section. The next time she went home she told her parents how happy she was now that she was working with the pleasant Dr. Postel. Well, her parents remembered the name and the bombshell dropped.
- You have to explain to us why they “remembered the name”.
- When I was young, at the tender age of 23, I was Head of the Health Authority in Flensburg under the name of Dr. Dr. Clemens Bartholdy, but that wasn’t very professional.
- And how did that come to light?
- I lost an ID-card, one with my real name on it and a professional pass authorised by the town of Flensburg. Bothshowed identical photographs, yet had different details.
- And you were found out(?)
- Yes.
- Too bad, not something one should loose…
- No, one shouldn’t. But sooner or later the truth had to be discovered anyway but until then I was the gifted senior physician of Zschadrass, and you know, there are good doctors and even very good psychiatrists. Still, that’s the real thrill, for a postman to come along, doing the job for 18 months and with his superiors certifying him “exceptional abilities.”
- In this case, you acted relatively openly, you didn’t use a pseudonym. Why so daring this time? All the other timesyou had assumed a different name.
- Yes, but it’s better to use your own name than making one up.
- Just in case you loose your ID again….
- I don’t know. I haven’t really given it too much thought.
- Or perhaps you identified yourself with the role. Did you really live the part and believe you were a doctor?
- Oh no, never, then I’d be a bit of a nutcase.
- But according to the preface of your book, written by Prof. Dr. von Berg, you are mentally ill. The name soundsfamiliar. That’s another pseudonym, isn’t it?
- Yes, though a lot of people were wondering and said that the book was indeed quite interesting but how did I getthe famous Prof. von Berg to write the introduction.
- Which in this case means that they haven’t read the book properly, otherwise they’d know about Herr von Berg, hedid help you, didn’t he?
- I called the senior consultant at the hospital as Professor von Berg and as Director of the University Clinic ofNeurology in Muenster and recommended my assistant, Dr. Postel, for the position.
- Although in both cases it was you…
- Yes indeed, and two hours later Herr Dr. Kroemker returned my call and referred to the telephone conversation hehad with Professor von Berg and how he had been full of praise, which I dismissed as exaggeration.
- The book tells the story slightly differently. There it says you were huffing and puffing from a bicycle tour…
- Which is absolutely true apart from a few literary embellishments. You have to create a bit of atmosphere, you know.
- How did you manage to get away from Zschadrass just in time?
- Because the senior consultant told me that I was suspected of a serious offence. I was suspended until the nextday. With incredible logic I concluded that finally the cat was out of the bag and that I should terminate my stay immediately. In fact, the senior consultant acted as accomplice.
- Afterwards you travelled freely through Germany for 11 months without being stopped.
- Well, this was a bit unpleasant. It was the worst time, and yes, I was never confronted.
- Although there was a situation where it got quite close, right?
- Indeed, there was a situation in Berlin where they have this perverse propaganda show called Fahndungsakte (Thegerman version of Crimewatch). It was so malicious I became scared of myself when I saw it. I called a friend who is a lawyer and she pointed it out to me and I thought, it might be perfectly possible that the police were on their way. So I wrote a little note, pinned it to the door saying, “Dear Simone, I’m with Steffi in Bremen. Will be back in a week. See you, yours…”
- And it worked?
- Absolutely. The police came, they rang the bell, and I came up to look through the spyhole. There they wereexamining this piece of paper whereas in fact we were only like 10 cm apart from each other. In the end, the piece of paper was the irrefutable evidence: “He can’t be in this flat.” And this was the West German CID (Crime Investigation Department).
- Why do you put such a great emphasis on this?
- Because the CID in Berlin like to think of themselves as being brilliant and what great guys they are. Inthis case, they managed to look quite stupid.
- Why didn’t you go abroad?
- You see, actually I didn’t really want to run away. I just had such a mortal fear of prison. I just couldn’t do it. Theweather was too nice to go to the police.
- And what was the weather like when you were arrested?
- It was slightly colder, in March I think, in Stuttgart. But that was fine and I am very much reconciled with my time inprison. It was an experience of a particular kind and I had the opportunity to do something for myself. I was treated exceptionally well by the prison management and all the officials. I was very happy.
- In January 1999 you appeared before a court. We have the original pictures. Here is some footage. It is pure GertPostel. Did you have any feelings of guilt?
- Yes, a bit. Occasionally I feel a bit remorseful, but not always and certainly not now. When I saw how the “realdoctors” worked at the clinic the feeling of guilt faded. I came to see things in relative terms.
- Nevertheless, you abused the trust of your colleagues.
- Now you are starting to take the moral high ground.
- You see, I gave certain people an opportunity to make a fool ofthemselves. I held up a mirror to them and in the mirror they were ugly. And stupid as they were, they hit out at the mirror.
- Did any of the patients institute legal proceedings against you?
- Not that I know of. It was quite interesting. The prosecution in Leipzig was investigating, because if a postman hadbeen a senior physician for such a long time he surely must have made mistakes. But they didn’t find anything at all.
- No mistakes… You didn’t have any qualifications to enter a university, still you studied Theology and you evenpulled off a coup. You had an audience with the Pope. We have a picture here.
- That’s right, I wanted to visit Rome and thought if I go I should meet the Pope. I got my references and letters ofrecommendation from the Bishop of Muenster, the Cardinal in Berlin and the German Embassy at the Holy See - not very easy.
- You are a trained postman, but worked as a doctor, you became deputy head of the Health Authority in Flensburg,or was it director, you had a position as senior physician in Saxony…
- …what will I do next?
- No, what led you to not being yourself and wanting to reach so much higher?
- Psychiatrically speaking you could say…
- No, put it simply…
- …it is a multi-factual framework of effects where a lot of things come together. It’s a subject that could take up a whole evening. It can’t be explained in a few sentences. Of course, on the one hand I wanted to prove something to myself, on the other, I wanted to demonstrate that any trained goat, or even a postman, could become a psychiatrist. And that’s not polemics.
- Though I suppose the experts feel very differently about it.
- Absolutely, and that’s what they have to do in order to protect themselves. If they had to admit to it …
- But just imagine we’d constantly let loose postmen on the mentally ill. They are not really prepared for you, are they?
- I find the harping on about the postman aspect a bit… Yes, once upon a time I was trained as a postman but therewas also a personal development. I do not approve of postmen who want to become senior physicians.
- But you’ve tried – what did you aim at, you wanted to prove something…
- But there are a lot of things I am not really aware of. I am not constantly accounting for my actions. You see, therewas probably a key event in my life. My mother was wrongly treated. She suffered from depression. Although she was treated by a psychiatrist and was given a stimulating drug but nothing to relieve her depression, which resulted in her suicide. For me this was a very traumatic experience. Furthermore, I had a girlfriend who underwent special training to become a neurologist. So I met these people who have the audacity, in a psychiatric context, to change people, and partly by force, whereas they couldn’t even cope with their own little lives. And it came to the point when I thought, OK, whateverthey were capable of, I could do it better.
- And which methods did you use?
- Methods?
- Why did you succeed in the end? Do fine feathers make fine birds? Or do the right words at the right time pave theway for careers?
- As far as Psychiatry is concerned it can be said that if you’re able to perform linguistic acrobatics you can make acareer for yourself. That is what Psychiatry is based on. It is a shallow science. I am not being polemic. There is the evidence..
- For the future your lawyer would like to see you in a socially satisfactory position, either with the BND (FederalIntelligence Service) or the Bundesverfassungsschutz (Federal Constitutional Defence Office)…
- Or with the Foreign Office…
- Indeed, he said this as well. Your former pastor wishes you would work in a convent garden for ten years, and aformer fellow journalist said you were already planning the next coup..
- Yes, let them all have their thoughts…
- And you, what are your plans?
- I don’t want to discuss this in public and anyhow, my brain is like a huge warehouse full of new ideas. We’ll see.I think you shouldn’t always plan ahead, things will happen. You have to be alert and courageous.
- But now that everyone knows you and what you look like, what chance do you stand to honourably…
- It prevents me from committing criminal offences, which is part of my probation.
- But you have to cope without a senior physician’s salary? Are you in debt? How will you be able to make endsmeet?
- I am leading a very modest lifestyle. You see, if your interests are of an intellectual nature you tend to be lessconcerned with material things, right? Currently, I am studying philosophy, Arthur Schopenhauer. And that’s wonderful. There’s no need for poppycock.
- You can’t trade in your Schopenhauer at the bakery though, you can’t pay the baker with Schopenhauer thoughts?
- There is no need, I don’t have to worry about the food on my table. I don’t have to give you evidence of my financialsituation. That is almost an obscene expectation.
- No, I am not expecting that at all but you have to think about “what next?” To be the Pope would be a possibilitiy?
- No, I guess I am not humble enough.
- When does your probation period come to an end?
- In two years, I think. In fact, I don’t really care. It could as well be 30 years. I am not planning any more criminalacts.
- Thank you.
PHONE-IN QUESTIONS/QUESTIONS FROM THE VIEWERS
What kind of treatment do you get from genuine doctors who recognise you? The expert in Leipzig confirmed that I suffered from a narcissistic personality disorder which is a kind of being in love withoneself. In West Germany, however, people are born with it.
Do you follow all media reports about you and do you feel like a kind of celebrity? No, I am not thinking in these categories and I don’t follow all the media reports. Although it is fun to play along and very interesting.
Why don’t you qualify now for a profession in the medical field? I’d like to educate myself and as far as I am concerned the study of medicine is hardly beneficial.
That’s your opinion and I have to leave it at that.
What has to happen in order for you to be conned? I’m constantly taken in by conmen. I fall for journalists.
But you can’t lump them all together. Of course, not. Obviously, it would be really bad if there wasn’t a glimmer of hope somewhere.
In which situation do you feel ashamed of your actions; when was the last time you felt embarrassment? O, permanently. As I said before I often suffer pangs of conscience.
Do they hurt you very often? They touch me occasionally,
The royalties from your book, will they cover some of your debts? Yes.
You have to pay back the salary you received as senior physician. Which strikes me as very odd indeed. I was assessed as being outstanding in my work, there is written proof. I was urgedto consider a position as senior consultant and now they demand the money back. That’s a bit perverse, but well…
אנו מתקינות במקום את כרוז המחאה הראשי, ברקע מפעל הטבק המפורסם yenidze
ולמטה ""חסידי פוסטל" (-Postel Fans) כך כינתה אותנו העיתונות הצהובה (MorgenPost) שסיקרה את קמפיין הגימיק שלנו להענקת נובל לרפואה לגרט פוסטל.
המדיה הגרמנית בולעת את הגימיק שלנו - להציג את גרט פוסטל כרופא "מזוייף" המסתער על קונגרס הפסיכיאטרים, ומקדישה תשומת לב רבה להצעתנו את גרט פוסטל הפסיכיאטר
המתחזה כמועמד לפרס נובל לרפואה על כך
שהוכיח כי אין "מחלת נפש" וגם כמתן
אפשרות לאקדמיה השבדית להתחרט פומבית על מתן פרס הנובל על שיטת העינוי הפסיכיאטרית לובוטומיה- ובזכותו אנו מקבלים כיסוי עיתונאי בעמוד הראשון
ובטלויזיה הממלכתית של סאקסוניה, צריך להבין שכל התקשורת בימים אלו ממש מדברת רק על פגישת ה-G8 בגרמניה ומהומות ההפגנות נגדה כדי להתרשם מההישג. הקונגרס העולמי של הפסיכיאטרים ומשתפי הפעולה שלהם נדחק כרקע לידיעה עלינו!!!.
הן העיתונות והן הטלויזיה מעמתות כל הזמן את מנהל הקונגרס הפסיכיאטר קלרט עם טענותיו של הפסיכיאטר המזויף שלנו כי אין "מחלת נפש" וכי כל אחד יכול להמציא מחלה. התשובה היחידה שלו היא שגרט פוסטל הורשע בבית משפט... למיטב ידיעתנו זו הפעם הראשונה היכן שהוא בעולם שתקשורת המיינסטרים (עיתונות וטלוויזיה) מציגות טיעון שכזה בפני המערכת הפסיכיאטרית - ועוד בפני פסיכיאטר המנהל קונגרס עולמי של התאחדות הפסיכיאטרים העולמית, כך שיש כאן הישג.
בהתפתחות ביזארית משהו ארגון משתפי הפעולה הגרמני המשתתף בקונגרס, מוציא הודעת עיתונות כתגובה לקמפיין פוסטל שלנו, ומכנה אותו "סטירה בפרצופם של אנשים עם בעיות בריאות פסיכולוגית. הטענה כי אין מחלת נפש מבזה אותם כמתחזים"! כשהם מוכיחים בכך כי הם רוצים להיות חולי נפש אך בלעדי הרטוריקה של מחלה לא ניתן להיות חולה אמיתי... בדיקה דקדקנית מאוחר יותר באינטרנט אחרי הנוסח המקורי של הצהרה זו מראה שהוא נוסח ע"י ארגון של פסיכיאטרים ועובדים סוציאלים (לפי הנחייתו המפורשת של הפסיכיאטר מנהל הקונגרס) ונחתם ביחד עם ארגון משתפי הפעולה הגרמני. כלומר שוב העיקרון הקיקרוני של Qui Bono? מראה לנו שהעומדת למעשה מאחורי ה"דאגה" ל"אנשים עם בעיות בריאות פסיכולוגית" היא Big Pharma, מה עוד חדש ...
כשהתמקמנו ברחבת של מרכז הקונגרסים הבינלאומי של דרזדן נוכחנו לדעת עד כמה הנוכחות של הפסיכיאטרים בקונגרס העולמי היא דלה - מסתבר שהגיעו קרוב ל-300 משתתפים בלבד.
משתף הפעולה דיוויד אוקס, מהארגון הצפון אמריקני MindFreedom יצא לפגוש אותנו מתוך בנין הקונגרס, כאן בצילום הוא מנסה לשכנע בצעקות רמות את אליס למה כדאי לשתף פעולה עם הפסיכיאטרים...
דייויד אוקס, שכנראה ארב לבואנו מתוך בנין הקונגרס, יוצא ומתחיל לצעוק - אני שומעת את דבריו ממרחק של 6 מטרים - מדוע שיתוף הפעולה שלו הוא מעשה "אמיץ". אפשר לחשוב שהוא חירף נפשו בכפו ונכנס לגוב האריות. הסיבה לצעקות מתבהרת מיד, אוקס מקליט את עצמו כדי להעביר בשידור ישיר לרדיו האינטרנט של ארגונו דיווחים משיתוף הפעולה שלו והצעקות עלינו נועדו להבטיח כי מאזיניו יקבלו את הרושם שהוא "נאבק" למען מטרותיו.
ההפגנה שלנו מחולקת לשלוש קבוצות, אחת דואגת שהשלט הגדול באנגלית יעמוד ברוח החזקה, האחרת מחלקת לבאי הקונגרס המועטים את קריאתנו לאקדמיה השבדית לתת פרס נובל לגרט פוסטל - אנו מעודדות כל אחד לחתום על המכתב ולשלוח אותו לשטוקהולם- והשלישית מאיישת אוהל מתקפל מצידו השני של הכביש ועליו כתובת בגרמנית: טיפול כפוי הוא עינוי. כאן במרכז הקונגרסים העולמי הופכים אותו למושלם (ראו צילום למטה).
בשעות אחר הצהריים אנו מקפלות את הפקלאות להיום, ופותחות בצעדה ברחובות מרכז דרזדן עם השלטים שלנו...
עד שאנו מגיעות לארמון העיריה (ההגדרה "בית עיריה" קצת קטנה על המבנה הזה...) למטה
הקהל הרב (קרוב ל-400) מגיע להקראה של גרט פוסטל ומקבל טופס פניה לאקדמיה השבדית. דמי הכניסה 2 אירו כיסו על הוצאות שכירת האולם הגדול (500 אירו). אני מציינת זאת כי בסיומה של ההקראה והדיון כשאנשים יצאו חלקם פנה אלינו והתענינו מה אנו נעשה עם הכסף שקבלנו... צוות הטלויזיה מסקר ומראיין אנשים מדוע הם באים להרצאה.
לאחר ההקראה מספרו והדיון חלק מהקהל נשאר כדי לדבר עם פוסטל בצורה אינטימית יותר. אולי הם באו להתייעץ איתו בבעיות הפסיכיאטריות שלהם...
מאוחר יותר, ב-7 בערב, באולם ההרצאות הגדול של ארמון העיריה של דרזדן, כשראיתי את גרט פוסטל מקריא מספרו לפני אולם מלא עלה בדעתי כי המשיכה שלו עבור הגרמנים הוא בתעוזה ובחוצפה שבה הוא הוליך שולל מוסדות אקדמאים נפוחים מחשיבות ובעלי כוח פוליטי רב - פסיכיאטרית הכפייה - והשיג את מטרתו להציג אותם ככלי ריק המשתמש במלל סתום חסר כל פשר. בהכללה גסה נראה שהגרמנים המפחדים להתנהג באופן עצמאי (כולנו מכירות את המשפט "רק מילאתי פקודה") מעריצים מי שמעז להביע את רצונו הפרטי ופועל לממש אותו. דיווח על המחאה במהדורת סתיו 2007 בעיתון של ארגון MOTHER WARRIORS VOICE ה"נלחם למען חייהם של אמהות וילדים בדלות מאז 1986"
אירוע המחאה נגד קונגרס הפסיכיאטרים בדרזדן סליחה תקלה
לפני היציאה לדרזדן אנו קוראות ידיעה ב'פרנקפורטר אלגמיינא צייטונג'
(FAZ) מהיום על הגימיק שלנו לדחוף את המועמדות של גרט פוסטל לפרס
נובל לרפואה. מאחר וזהו עיתון שמרני מאוד הנחשב כעיתון "הרציני" ביותר
בגרמניה. עצם פירסום הידיעה הוא, במונחים גרמניים, "הישג".
תקלה מוזרה שתוקפת את הדף הזה שעות מעטות לפני היציאה לא מאפשרת לי לכתוב ולערוך אותו ומשבשת את סדר הימים ביומןן, אני מתנצלת.
בפגישה עם גרט פוסטל מתבהר אופיו הארוגנטי משהו, מה שללא ספק עזר לו לאפשר התחזות מושלמת כפסיכיאטר. כמו כן יש לו "כשרון" מוכח להונאת אנשים דרך הטלפון שבגרמניה נחשב לחריג ו"מזעזע מוסרית" אך בישראל היינו קוראים לזה 'מתיחה טלפונית'. אבל הוא מפגין חוש הומור רב.
במכונית עם גרט פוסטל
חוש יחסי הציבור המצוין של פוסטל הנחה אותנו להישמע לעצתו ולפרסם מראש את הצעתנו (ליתר דיוק הצעת הקבוצה הגרמנית שנרשמה כ: BundesArbeitGemeinshaft Psychiatrie -Erfahrene) למועמדותו לפרס נובל לרפואה - דבר שהתגלה כמגנט עבור התקשורת הגרמנית, שבלעדי שיתוף הפעולה איתו לא היתה מקדישה לנו ולמחאה אפילו שניות של התייחסות. העוקץ שבשיתוף הפעולה עם פוסטל נעוץ בכך שהפסיכיאטרים (ומשתפי הפעולה הנרצעים שלהם) מציגים עצמם כמי שעוזרים ודואגים לרווחת הפציינט והנה הפציינטים מנהלים קמפיין למתן פרס נובל לרפואה לפסיכיאטר "המזויף" שבתעלוליו חשף ברבים את העובדה שאין בנמצא "מחלת נפש", ושכל אדם עם גישה ארוגנטית ומילון של מונחים חסרי שחר יכול להתקבל ע"י המערכת הפסיכיאטרית כפסיכיאטר מן המנין ולעבוד ואף להמציא מחלות חדשות ככל העולה על רוחו. ההיבט הנוסף הוא בכך שהניסוי של פוסטל מהווה את השלמת ניסוי רוזנהן(-זהו קישור למאמר המלא של אוניברסיטת סטנפורד) המפורסם משנות ה-70, בו סטודנטים אישפזו עצמם במחלקה פסיכיאטרית לאחר שהתחזו ל"חולי נפש" (-טענו שהם שומעים קולות ושאר הבבל"ת...) וכמובן שזכו לשלל אבחנות פסיכיאטריות. שמועה עקשנית אומרת שפוקו הביע את דעתו שלניסוי זה מגיע פרס נובל להומור מדעי!. כמובן ש"חולים מתחזים" ניתן למצוא עשרות בשקל, הגאוניות שבניסוי פוסטל היא ההוכחה שגם מהצד השני של המתרס לא צריך להיות פסיכיאטר - כלומר אדם שלמד רפואה מספר שנים - כדי לאבחן ולהגדיר מחלה פסיכיאטרית. כלומר שני הצדדים מתחזים...
פשוט היינו צריכים לחכות שיופיע אדם (בתפקיד ה"פסיכיאטר") שיהיה מוכן להודות בפומבי שהוא מתחזה.
אות הנשיא למתנדב יוענק השנה ל(-בין השאר) שלומית לוסטיג, פסיכולוגית, וחברת הפורום למשפט וחברה, מרכזי מחקר, לימודי משפטים - במכללה האקדמית נתניה (בתפקיד ילדים בסיכון סביבתי, גיל רך). לוסטיג תקבל אותו על כך שהקימה לפני 25 שנה את עמותת שוחרי גיל"ת אותה היא מנהלת מאז ועד היום, "שהיא תוכנית לשיקום ולהבטחת התפתחותם של ילדים בסיכון גבוה, למשל ילדים להורים חולי נפש, אבל תמיד מן האוכלוסיות המאוד חלשות"...(-לפי דבריה בפרוטוקול ישיבת וועדת הכנסת לזכויות הילד מ-16 בנובמבר, 2004 בנושא "ילדים להורים פגועי נפש". ר' קישור). לפי תיאורו של השופט הידוע לשמצה תיאודור אור (-בג"צ 1554/95) התכנית מתמקדת ב"תינוקות ובילדים בגיל שנה ואף פחות אשר אובחנו כלא חריגים [-!!] שנולדו לתוך סביבה משפחתית שבה תנאי מצוקה קשים שמקורם בתיפקוד לקוי של ההורים, מהווים סיכון להתפתחותו הקוגניטיבית והרגשית של הילד." פועל יוצא מכך הוא כמובן שיש לקטלג, לתייג ובקיצור לערוך רשימה של אותם "הורים" כדי שאפשר יהיה לטפל בילדיהם בני ה"שנה ואף פחות אשר לא אובחנו כחריגים"... ואכן בפרוטוקול הוועדה הנ"ל קובע יעקב פוליקביץ מהמחלקה לבריאות הנפש במשרד הבריאות: "משרד הבריאות מינה ועדה, שאני עומד בראשה, המורכבת מנציגי משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד החינוך, התרבות והספורט, המשרד לקליטת העלייה ונציגי ציבור.. המידע קשה לאיסוף כי הנתונים נמצאים בצורה פזורה ולא מסודרת, קצת מנתוני המוסד לביטוח לאומי, קצת מנתוני משרד הפנים. לאחד את שני מאגרי המידע האלה זה עניין מורכב מאוד, שדורש גם תקציבים כי צריך לעשות הצלבות מידע ממוחשבות כך שלא הצלחנו עדיין לסיים את המלאכה...נצטרך לחשוב על דרך איך להשיג את המידע האמין עד הסוף....הצלחנו לאסוף מידע על כל מיני תוכניות אפיזודיות...שנעשות בירושלים ותוכניות שנעשות במועצה המקומית טירת הכרמל." עריכת רשימות של "החשודים המיידיים" היא ענין שבשגרה אצל שלטונות ארצנו וזכורה לכולנו "הרשימה הורודה" הידועה של המשטרה. העובדה שעל יוזמה מעין זה השלטון ב-2009 מעניק אות כבוד מעידה על הכיוון אליו מצעידים אותנו. http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/Shlomit_Lustig_kneset2004.htm
'הארץ' מופתע!: בדיווח מהיום על התנהלות הפרקליטות במשפט משה קצב נמסר כי "באופן מפתיע, מתכוונת הפרקליטות להעלות על דוכן העדים, כעד תביעה, את הפסיכיאטר יורם יובל [-בצילום]...לתמוך ...בעדותה של א' ממשרד התיירות... חוות הדעת...תתמקד בתסמינים הפוסט טראומטיים...". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1086308.html כל זאת בשל "העובדה שעדת המפתח...עליה מושתת התיק כולו...לאחר שהעידה במשטרה על מקרה האונס הראשון, אותו תיארה כמקרה בודד, "נזכרה" אחרי חודשים במקרה האונס השני, שביצע בה, לטענתה, קצב". הפסיכיאטר יובל אמור, לדברי העיתון המופתע, "להבהיר לבית המשפט את התשתית המדעית המתאימה, שיהיה בה כדי לחזק את נקודות התורפה בעדותה של א'." אם 'הארץ' היה מעיין בדיווחיו שלו עצמו, למשל מ-22.10.2007 (ר' קישור) היה מופתע לגלות כי זהו בדיוק השלב הנוסף במגמת ההזניה ההדדית בין הפסיכיאטריה לבית המשפט בישראל עליה כבר הצבענו: אז דיווח העיתון כי צביה זליגמן, פסיכולוגית קלינית, טוענה בחוות דעת שהגישה לבג"ץ עו"ד דפנה הולץ-לכנר המייצגת את איגוד מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית ש"כדי להבין עדות של אשה שעברה פגיעה מינית מתמשכת, יש להרכיב את המשקפיים המתאימים, כלומר את חוות דעת המומחים לשם קבלת הסבר". לפי זליגמן, התחשבות במצבן הנפשי של המתלוננות תביא למסקנה שהסתירות בעדויותיהן אינן גורמות ל"קשיים ראייתיים" בתיק, אלא דווקא מחזקות את מהימנותן ומספיקות להאשמת קצב באונס" משום ש"דווקא הבלבול בעדויות, הסתירות הפנימיות וחוסר ההיגיון מלמדים על מהימנות העדות ולא להפך, מאחר שעדות נקייה מפגמים מלמדת שלא נגרם נזק נפשי כלל". הרקע למגמה זו היא אימוצה בידי פרקליטות מדינת ישראל של הגרסה הצפון-אמריקנית של הפמיניזם: 'אידיאולוגית זהות הקורבן'. משמעות הדבר היא היא שנוי הסטאטוס המשפטי של "אשה" לזה של "מוגבל" המשוחרר מהחובות שהחוק מטיל על "אדם" - כעדות בית משפט אמינה, הגיונית וללא סתירות, כל מה שלדברי הפסיכולוגית (- ועורכת הדין שהגישה תצהיר זה לבית המשפט) מהווה נטל שיש לפטור את ה"אשה" ממנו. http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=171601
מחלקת The Empire Strikes Back: הפסיכיאטריה לומדת מנסיון וטעויות. בעבר רדפה את מבקריה להשתיקם, ולהעלים מהציבור את מתקני הכליאה ואימי העינויים שנערכים בהם. לא עוד! כיום, בעידן הריגוש לכל חוש ותוכניות הריאליטי -החיקוי לקרבות המוות של הגלדיאטורים- הפסיכיאטריה מעדכנת את שיטות הפרסום שלה ו"מוכרת" לציבור את אוצר זוועותיה כמסע במנהרת שדים בלונה פרק, וכמוזיאון אימה. בתערוכת 'שגעון ומודרניות' בלונדון, מוצג סרטון (film installation) של דיוויד ביקרסטאף על מתקן כליאה פסיכיאטרי בוינה -שאינו בשימוש כיום- הנראה כי נערך תוך תקוה כי ישמש חומר רקע צילומי מוכן לתעשיית הוידיאו-קליפ. "המסדרון המתעקל נראה כמהדהד מהסבל של 140 הכלואים שהיו אזוקים לקירות וסופקו להם רק מזרוני קש לשינה", נכתב בהסבר... http://news.bbc.co.uk/1/hi/health/7976536.stm הידיעה השניה מציגה את מתקן הכליאה הפסיכיאטרי בן 125 שנה באורגון, ארה"ב (-בצילום) ששימש בסיס הן לסופר קן קייסי בספר "אחד עף מעל קן הקוקיה" משנת 62' והן לסרטו של מילוש פורמן באותו שם משנת 75'. המבנה מיועד להריסה ולבנית מתקן כליאה חדש אך את האגף בו צולם הסרט משמרים כמוזיאון זוועות שיצמרר את התיירים הצמאים לחוויות מרגשות. בין המוצגים במוזיאון האימה הפסיכיאטרי יהיו מתקן המים שצ'יף ברומדן השליך על החלון כדי להימלט מהמחלקה הסגורה. דוברת מתקן הכליאה ספרה כי את מתקן המים תרמו מפיקי הסרט, ובנוסף מתכוונים להציג אמבטיה ומטאטא ששימשו כ'פרופס' (אביזרים) בסרט. לדברי מנהל מתקן הכליאה עורר הסרט ויכוח אצל "תומכי בריאות הנפש" בשאלה האם הוא "עזר לקדם את ענינם של חולי הנפש או שהיה תיאור סנסציונאלי של האלימות במוסדות?" אבל זוועות הפסיכיאטריה הן "חלק מהעבר וכעת הזמן להתקדם". http://www.dailymail.co.uk/news/worldnews/article-1168276/One-Flew-Over-The-Cuckoos-Nest-hospital-demolished--make-way-museum-mental-health.html אנו נזכרים בדברי תום סאס על סרטו של קלינט איסטווד 'ההחלפה': "הסאבטקסט של סרטים כמו 'ההחלפה' הוא תמיד תעמולה פסיכיאטרית סובטילית המבקשת לגרום לאנשים להאמין שהם צופים בעבר של "שימוש לרעה בפסיכיאטריה". האמת היא שכל טקטיקה או פרקטיקה פסיכיאטרית חדשה המתויגת כ"התקדמות" היא צעד להפיכת הכזב והברוטליות הפסיכיאטרית חוקיות יותר ומקשות יותר על הקורבן להתנגד להן." http://iaapa.org.il/46024/actualia#elizabeth
מחלקת אשרי המאמין: ידיעה זו נראית כאילו היתה צריכה להופיע תחת הכותרת "אחד באפריל" אלא שכל הנאמר כאן מתועד ... כידוע הפופולריות הרבה של הסמים האנטי-דיכאוניים נסמכת על מחקרים "מדעיים" המשבחים את פעילותם כביכול ואשר תקשורת התאגידים בולעת ומפיצה כחלק ממסע המכירות של אדוניה. כזכור היה זה 'הארץ' שעשה יחסי ציבור אקסטאטיים ל'סרוקסט'. ר' http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=123879&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0 ברונית הסמים גלקסו סמית' קליין נאלצה למסור לבית המשפט מסמכים המגלים כי מאמר "מדעי", המתיימר לתאר מחקר שכביכול נערך בידי 22 פסיכיאטרים בכירים בארה"ב בתחום הנוער וילדים, והמציין כי פרוקסטין, סרוקסט, פקסט היה "יעיל בדיכאון מז'ורי אצל מתבגרים", נכתב למעשה בידי אחת סאלי ליידן (Sally Laden), עובדת בחברת יחסי הציבורScientific Therapeutics Information, Inc ר': http://www.healthyskepticism.org/documents/PaxilStudy329/GSKLaden.pdf ולפירוט יתר ר': http://www.healthyskepticism.org/documents/PaxilStudy329.php התגלית הובילה להחלפתו של הפסיכיאטר מרטין קלר, החתום הראשי על המאמר, מתפקידו כיו"ר באוני' בראון. פירוט מלא של כל המסמכים ר' בקישור. מעניין אם אמונתם בתורת הפסיכיאטריה של ציבור ה"דפרסיביים" - שהם "צרכני בריאות הנפש" הנרצעים ביותר ובחיפושם אחר לגיטימציה חברתית לדיכאון נכונים לכל שיתוף פעולה עם גלולות פלא ומחקרים שנכתבים בידי אשת יחסי ציבור - תתערער... --------------------------------------- נ.ב.: 'הארץ' -תמיד בשירות אדוניו- מקדם כעת מכירות סם 'אנטי דכאוני' חדש: ציפרלקס. 2 דוגמאות מהזמן האחרון: "תרופת הציפרלקס לטיפול בדיכאון כובשת את השוק" (3.2.09) http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1061074.html ו"בוא נדבר על זה" היכן שנכתב: "בשנתיים האחרונות הציפרלקס, מובילת תרופות הדור החדש, היא הדבר הכי חם" (14.4.09) http://news.haaretz.co.il/hasite/spages/1078224.html http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/Paxil_Study_329.htm
ניו יורק, מחקר מזעזע שפורסם בג'ורנל לרפואת ילדים (The Journal Of Pediatric Medicine) מגלה כי 98% של כל התינוקות סובלים מהפרעה דו קוטבית. "רוב הנחקרים שלנו, ללא התחשב בגיל, מין וגזע הפגינו תנודות מצב רוח קיצוניות, כשהם בוכים רגע אחד ובמשנהו מצחקקים", אמר לכתבים עורך המחקר דר' סטיבן גריגורי. "בנוסף מצאנו שלרוב התינוקות בעיות ריכוז במשך היום, מתקשים לישון בלילה, ולא ניתן לסמוך עליהם שידאגו לעצמם - כל התסמינים הקלאסים של מאניה דפרסיה". גריגורי הוסיף כי 100% מהתינוקות נראים כסובלים מכישורי תנועה גרועים ובעיות דיבור המשויכים למחלת הפרקינסון. http://www.theonion.com/content/news_briefs/98_of_babies_manic?utm_source=c-section ולנושא נורא אחר: לפי דיווח מפלורידה (ר' קישור) "...נתונים ממשלתיים הראו ירידה של 40% אצל ילדים בגיל טרום-בית ספר המקבלים סמים אנטי-פסיכוטיים. בשנת 2007, 23 ילדים בגיל שנה קבלו סמים אלו. מספר הילדים מתחת לגיל 6 שקבלו יותר מסם אנטי-פסיכוטי אחד צנח מ-73 ל-28...". http://www.tampabay.com/news/health/article987612.ece
הבלוג של אריאנה הפינגטון מפרסם ביקורת על שיטת העינויים של הטבלת הכלוא במים (Water-boarding) של משטר בוש המושוות לשיטת ה"טיפול" הפסיכיאטרי (spread-eagle cure) שהיתה נהוגה במתקני הכליאה הפסיכיאטריים בארה"ב, דרך תיעוד סיפורו של אבנעזר הסקל שנכלא ב-1867 בפילדלפיה, ולאחר שברח וזכה במשפט פירסם בספר את העינויים שעבר. http://www.huffingtonpost.com/dan-agin/how-it-was-terror-and-wat_b_181356.html ובכן, מהם עינויים? הגדרות שמרניות הן שהעינוי נעשה בידי הממשלה ו/או בהוראתה; גורם כאב ויסורים; ומחלץ מידע. הגדרות אלו כמובן נתמכות גם ע"י הפסיכיאטרים המתהלכים חופשי בקרבנו - חשבו על 'רופאים לזכויות אדם', למשל... אנו טוענים שחילוץ מידע אינו המניע האמיתי לעינויים אלא השפלת וביזוי האדם וההריסה המוחלטת של אישיות האדם. הדבר עולה בבירור מהציטוט של איש ה-FBI דן קולמן (Dan Coleman, בצילום) שהתייחס לשיטות העינוי של ה-CIA בהן הופשטו הכלואים ואמר "אינך יכול להשיג מידע ע"י הפשטת האדם, הוא יהיה מושפל ויאמר כל דבר שתרצה לשמוע כדי להשיב את בגדיו, אין לזה כל ערך, ברוטליזציה לא עובדת ובנוסף אתה מאבד את נשמתך", במאמרו של אלפרד מקקוי (Alfred W. McCoy) 'המיתוס של הפצצה המתקתקת', מאוקטובר 2006 http://www.progressive.org /mag_mccoy1006 כמובן שמטרת העינויי הפסיכיאטרי היא השגת הודאה (-"תובנה") במחלה, אך מאחר ומדובר במידע שקרי – שהרי לא קיימת מחלה פסיכיאטרית- ברור שמטרת העינוי היא השפלת הכלוא והריסתו כאישיות ע"י אילוצו להודות בנכונותו של שקר לגביו – דהיינו שהוא חולה במחלה דמיונית. זהו סוג המידע שסטלין אילץ את הנשפטים במשפטי הראווה להעיד בבית המשפט, וכמובן שזו מטרת הטיפול הכפוי בפסיכיאטריה. עינויים מטרתם הם השפלת האדם ולא השגת מידע!. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_halmi
צוהר למוח הסכיזופרני הוא שם הרצאתה של דורית בן שחר, פסיכיאטרית מקריית שמואל (-שכונה דתית בקריות) שתנתן בחיפה ב-16.4.09 ל"מורים למדע וטכנולוגיה בבתי הספר היסודיים" מטעם עמותה ישראלית למדעי המוח. הפסיכיאטרית הנחרצת רשמה פטנט על בדיקה לגילוי סכיזופרניה המתבססת על קביעת רמת הפעילות המיטוכונדרית בדוגמה הנלקחת מה"סובייקט" והשוואתה לרמת הפעילות המיטוכונדרית ה"נורמטיבית" (-כנראה של הפסיכיאטרית עצמה, הקובעת "נורמה" מהי, שהרי ברור שרמת הפעילות המיטוכונדרית אצלה היא "נורמטיבית"). http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/patent.htm האם מדובר שוב במיני ניסויים הנעשים לטובת חברות התרופות ו/או הצבא האמריקני על גבם של כלואים פסיכיאטריים ישראליים או שאולי הפסיכיאטרית -החיה בתוך עמה- מצפה שלבדיקה המופרכת תהיה דרישה בקרב אוכלוסיית הנשים ההרות בישראל, בה נערכות בדיקות הריון במספר גבוה ביותר... ומיהו ה"סכיזופרן" שלמוחו פותחת הפסיכיאטרית "צוהר"? כאן הקורא נתקל בבעיה פיזית/לוגית, מאחר ובדברי ההסבר המדעיים (ר' קישור) לבדיקה נאמר "in the lack of any clinically relevant biological marker for schizophrenia, complex I activity in platelets might become a useful peripheral marker for this disorder". הגיע הזמן שמישהו ימציא בדיקה ביולוגית שתתן לנו צוהר למוח של פסיכיאטר/ית. http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/Dorit_Ben-Shahar.htm
מחלקת "קידוש התורה הביולוגית של הפסיכיאטריה בידי 'הארץ' וקידומה בדמוניזציה": איך מנערים ידיעה מאובקת על חשדות להעלמות מס וזיוף חשבוניות? כתב 'הארץ' יובל גורן מדווח על מעצרו של איציק וזאנה, שותף בחברת "בסט מאבטחים" (-שנאסר עליו לעסוק באבטחה עקב עברו הפלילי) בחשד שהשיג במרמה אישורים לנשיאת נשק למאבטחים רבים בחברות שונות. ומה בכך? 'הארץ' מוסיף לידיעה את התבלין הייחודי לו: "עשרות צעירים בעלי עבר פלילי והסובלים מבעיות נפשיות מועסקים כיום כמאבטחים במועדונים במרכז הארץ בניגוד לחוק...איציק וזאנה זייף מסמכים ואישורים רפואיים של המאבטחים". ומאיפה הקישור ל"בעיות הנפשיות"? 'הארץ' בהגיון המיוחד לו מפרט כהוכחה לכך את מקרי הרצח של המאבטחים (-מחברת השמירה של וזאנה) מידי אנשים שלא הורשו להיכנס למועדונים, או שהיו מעורבים בקטטות בתוך המועדונים וסולקו מהם בשל כך!: "בסוף 2007 התרחש רצח הכפול בחזית מועדון ה"נייט", שבו נרצחו ביריות אקדח מנהל האבטחה בחברה, שגיא אור ז"ל, ובעל קיוסק סמוך שעמד לצידו. היחידה המרכזית של משטרת תל אביב עצרה למחרת הרצח הכפול את שי שירזי ושני חבריו בחשד למעורבות ברצח, על רקע קטטה שאירעה בתוך המועדון מספר ימים קודם לכן" ו"בתחילת ינואר 2009 אירע רצח נוסף של מאבטח שהועסק בשמירה ב"נייט", אלכסנדר פוזבדצקי ז"ל. תושב כפר קאסם ירה למוות בפוזבדצקי לאחר שהאחרון סיים את עבודתו במועדון, וזאת על רקע עימות שפרץ מספר שעות קודם לכן בין חבורת צעירים מכפר קאסם לבין המאבטחים במועדון." עבור 'הארץ' אין כל ספק שהמאבטחים ה"צעירים בעלי עבר פלילי והסובלים מבעיות נפשיות" של חברת 'בסט מאבטחים' גרמו לרציחתם הם.... http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1071848.html http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel
אתר Ynet מדווח על פסק דין של ארבע שנות מאסר ליובל יוגב בן 59 מפ"ת שהודה והורשע בשמונה עבירות של פריצה לבתים וגניבה באזור השרון, וכן בתקיפה ואיומים על שוטרים שעצרו אותו. את עינינו תפס האזכור כי למרות ש"יוגב מוגדר במשטרת מרחב שרון כגנב רב-מעללים, ולחובתו נרשמו ארבעים הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש ומאסרים על-תנאי" הוא הצליח להימלט מעונש "אחרי שהוכרז בלתי כשיר לכך". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3686869,00.html פסק דין מ-2007 (ר' קישור) מדגים היטב את ההזניה הדדית שבין הפסיכיאטריה לבית המשפט: יוגב "חלה במחלת נפש לפני שנים רבות והיה מאושפז במשך תקופות ממושכות בגין אותה מחלה, אך על פי חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי מחלתו נמצאת בהפוגה מזה זמן רב, שומר על כושר השיפוט, ואין קשר סיבתי בין עבירותיו לבין מחלת הסכיזופרניה בה לקה." המדינה אף טענה כי "מחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי הוא עושה שימוש לרעה במצבו הבריאותי, וללא אחיזה לכך במצבו הנפשי בפועל, עולה בידו, פעם אחר פעם, מליתן את הדין על מעשיו". יוגב לעומת זאת הסתמך על "הקביעות השיפוטיות כי...לא נמצא כשיר לעמוד לדין במקרים רבים בהם הוגשו נגדו כתבי אישום", ו"חוות דעתו של הפסיכיאטר אלטמרק" ש"מעידה על מחלוקת בין הפסיכיאטרים על מידת הקשר הסיבתי שבין העבירות שמבצע המשיב לבין מחלת הסכיזופרניה בה לקה"... http://iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/verdicts1/Yu_Yo.htm
החלטת השופטת עליסה מילר לאשר את אימוץ יוסי אבן קמה בן ה-30 בידי זוג גברים (בצילום) היא צעד בכיוון שעליו הצבענו במאמר "הלידה האנונימית, הילד הרצוי: טיעון בעד אימוץ ונגד הורות כפויה. תרומה חיונית לדה-ביולוגיזציה של הנפש. הרהורים דרך הפריזמה של ביקורת הפסיכיאטריה", שפורסם בפברואר 2006 ב'כפיה' מס.10 , עיתון העמותה (ראו קישור). במאמר קראנו ליישום תהליך של אימוץ של כל ילד על ידי הורים. אין כל הורות זולת זו אשר מקורה ברצון ויש בה גם הבט טכני אשר כולל גם חתימה מרצון של הורים על תעודת הלידה של הילד. בכך יחסי הורה ילד מושמים על בסיס חופשי מכפיה ומאילוצים, הרצון לשאת בנטל האחריות לילד לתקופה מסוימת של חייו, ולעיתים לכל החיים, הופכים לקשר של בחירה. עם אימוץ כהליך רשמי רגיל, החברה תבצע קפיצת מדרגה שהינה ברת השוואה להתפתחות שנעשתה במעבר לשותפות זוגית המבוססת על אהבה ורצון הדדי של בני הזוג, בניגוד לזיווג הכפוי בצורה של שידוך בו אחרים קובעים מי יכלל במסגרת הזוגיות מתוך אינטרסים שלהם. מכאן שהפנטסיה אודות שושלת "ביולוגית" תוחלף ע"י גיניאולוגיה מבוססת שפה, שם המשפחה יהיה הקישור להורים המטפלים, לעבר. השפה תגדיר את המוצא: מכאן שאת זהותנו לא תגדיר הגנטיקה אלא הקשרים החברתיים הבאים לידי ביטוי באהבה ודאגה האין הפרשנות הקיימת של "ילד רצוי" מבוססת למעשה על ביולוגיה, ומכאן אפילו גזענית ובעלת מגמה בדלנית? מכאן נובע חלק הארי של רפואת הפריון והפנטסיות הביו רפואיות המרוכזות סביב השיבוט הגנטי. מאיזה מקור אחר באות תיאוריות אבסורדיות כל כך כגון "הארכת החיים"? האידיאולוגיה המונעת על ידי השאיפה לצבירת עוצמה של הפסיכיאטריה אינה מאפשרת לרבים להגיע לתובנה זו. http://iaapa.org.il/46024/Kfia10_leida
כתב 'הארץ' רן רזניק (-בצילום) התמחה בציטוט חסר הבנה של סטטיסטיקות, תיאורי ניתוחים רפואיים ונתונים רשמיים בתחום הרפואה, טקטיקה המשרתת גורמים אינטרסנטיים. בידיעה מהיום על "החרפת המחסור במיטות אשפוז" בבתי חולים הוא מצליח להגניב מידע יח"צני [-נשאר רק לנחש מטעם מי] לפיו "נתוני משרד הבריאות מראים כי חלה ירידה תלולה של 47% בשיעור מיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים - ירידה המבטאת את הרפורמה האשפוזית, שהופעלה על ידי משרד הבריאות במגמה לצמצם את האשפוז בבתי החולים והעברת חולי הנפש למסגרות אשפוז ושיקום בקהילה (כולל אשפוז יום, הוסטלים, בתי אבות וכו')." [-כזכור ה'רפורמה' הנ"ל כלל לא הופעלה לפני 8 שנים...], ולאותו משפט נוסף הנספח "על פי נתוני משרד הבריאות בוטלו בשנים אלה כ-2,000 מיטות אשפוז מחציתם בבתי חולים פסיכיאטריים פרטיים." http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1068779.html
רצף ידיעות מדאיגות מצביע על חזרת המגמה, שהיתה נפוצה בשנות ה-50/60 של המאה שעברה, לחישמול ילדים בידי הפסיכיאטריים כ"טיפול מתקן". העדות הנוכחית היא מבית החולים הידוע של אוני. ג'ונס-הופקינס. אוטיסט בן 8 חושמל כדי "לתקן חלק מבעיות ההתנהגות הקשות המקושרות עם אוטיזם", במקרה זה "פגיעה עצמית". ואכן, לאחר חישמול 3 פעמים בשבוע, 5 שבועות, הפסיכיאטרים דיווחו על ירידה ב"פגיעה העצמית" של האוטיסט אשר, לדבריהם, "פותחת לפניו את האפשרות של שיפור איכות חייו". מתי יגיעו העדויות מתוך ישראל על חישמול ילדים? http://media.www.jhunewsletter.com/media/storage/paper932/news/2009/02/26/Science/Case-Study.Suggests.New.Therapy.For.Autism-3651583.shtml http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=429725
זה היה צפוי להגיע: אמנת האו"ם לזכויות אנשים מוגבלים, הכוללת בתוכה הבטחה לחיים של שויון זכויות וללא כפיה, היתה יותר מדי טובה מכדי להיות מציאותית. בזמנו כבר הערכנו מה תהיה עמדת ה"ריאל-פוליטיק" של המדינות המאשררות בתרועה רמה את עקרונות האמנה אך פועלות לרוקן אותה מכל תוכן, וכתבנו: "האפשרות השלישית, דהיינו לאשרר את אמנת האו"ם למוגבלויות תחת תנאי מיוחד שייוחד רק לחולי נפש אינה בגדר אפשרות כלל, מאחר ופירושה שלאמנה נגד אפליה מצורף סעיף אפליה ובכך כל האמנה היא נלעגת וחסרת ערך לחלוטין. האמנה תיהפך לבדיחה." ראו כאן: http://iaapa.org.il/46024/actualia#amana. האו"ם פרסם היום את רשימת נימוקי ההסתיגויות של מדינות שאישררו את האמנה וכך מצאנו את אוסטרליה המצהירה בגלוי וללא בושה: "... Australia further declares its understanding that the Convention allows for compulsory assistance or treatment of persons, including measures taken for the treatment of mental disability, where such treatment is necessary, as a last resort and subject to safeguards ". ("אוסטרליה יתרה מכך מצהירה את הבנתה שהאמנה מרשה תמיכה או טיפול באנשים בכפיה, כולל אמצעים הננקטים לטיפול במוגבלות נפשית, היכן שטיפול מסוג זה נחוץ, כמוצא אחרון ונתון לכללי אבטחה...") ר' קישור http://treaties.un.org/Pages/ViewDetails.aspx?src=TREATY&id=1&chapter=4&lang=en
מחלקת גיבורי המאבק האזרחי נגד כפיה פסיכיאטרית: ה'בוסטון גלוב' מנציח את זכרה של רובי רוג'רס שנפטרה ב-12 לינואר בגיל 71. http://www.boston.com/bostonglobe/ obituaries/articles/2009/02/20/ ruby_rogers_helped_win _key rights_for_mentally_ill/ רוג'רס היתה פנסיונרית שיחד עם פנסיונרים נוספים הגישה ב-1975 תביעה נגד מדינת מאסאצ'וסטס בשל הסימום בסמים פסיכיאטריים שנכפה עליהם במתקן כליאה פסיכיאטרי ליד בוסטון, וניצחה. רוג'רס העידה בשנת 1978 על הזוועות שעברה: כיצד למרות שאישפזה עצמה מרצונה היא נאלצה להצית את שערה כדי לגרום לעזיבתה את מתקן הכליאה הפסיכיאטרי בבוסטון היכן שנכפה עליה ע"י 6-7 אנשי צוות שכלאו אותה בחדר הבידוד לקבל סמים פסיכיאטריים בזריקות שפגעו בה קשות (-"לא יכולתי לישון, ידי ורגלי התעוותו ללא שליטה, כל גופי רעד, לקח לי שעה ללבוש מכנסיים"). בחדר הבידוד היא נאלצה לעשות את צרכיה על הרצפה שלא נוקתה. כתוצאה מפסק הדין התקדימי (ראו קישור) הכלוא הפסיכיאטרי בארה"ב חייב לתת הסכמה מושכלת לסימומו, מה שמאפשר לו להתנגד. במידה והפסיכיאטר מתעקש על סימום בכפיה עליו לפנות לבית המשפט כדי לערוך לכלוא שימוע משפטי. פסק הדין התפרסם בדברים הנוקבים שהטיח בית המשפט העליון בפסיכיאטרית הכפיה: "יהיו מה שיהיו הכוחות שהחוקה העניקה לממשלתנו, שליטה בכפיה בתודעה אינה אחת מהן, בהיעדר נסיבות יוצאות מגדר הרגיל. העובדה שהשליטה במחשבה מתרחשת במוסד פסיכיאטרי בצורה של טיפול רפואי נאות במחלת נפש אינה, כשלעצמה, נסיבות יוצאות מגדר הרגיל המחייבות פלישה ללא הסכמה לשלמות האדם. לפציינטים מאושפזים מרצון ישנה אותה זכות לסרב לטיפול כמו שלאלו המאושפזים בכפיה...זוהי פלישה לא סבירה לפרטיות, וחוצפה כלפי מושגי יסוד של כבוד האדם, להתיר זריקה בכפיה של סם משנה תודעה לתוך אחוריו של חולה כשיר שאינו מוכן לתת הסכמה מושכלת"... http://www.altlaw.org/v1/cases/562203
ב'טלגרף' הבריטי מתאר דירק וויטנבורן (בצילום, ר' קישור), בספרו האוטוביוגרפי על אביו הפסיכיאטר, את היסטורית העינויים העקובים מדם של הפסיכיאטריה במאה ה-20, כשנקודת המוצא היא נסיון של "מטופל" –סטודנט למשפטים בייל שבוצעה בו לובוטומיה– לרצוח את אביו. וינטרבורן מתאר כיצד פיתח אביו במלחמת העולם השניה מבחן התנהגות סטאטיסטי לבדוק עד כמה אדם משוגע, דבר שהביא לקבלתו ל'ייל' ולתעסוקה בס.אי.איי שהוקם אז. בשנות החמישים המאוחרות החל הפסיכיאטר אוון קמרון לנהל מחקרים עבור הסי.אי.איי בהם הכניס פציינטים/ות לקומה ל-15 עד 30 יום, והעיר אותם 3 פעמים ביום עם מכות חשמל מרובות של 150 וולט שכונו 'בליץ שוק'. אז הושמעו לקורבן הודעות מוקלטות מתחת לכרית במשך 16 שעות ביום במשך למעלה מחודש. הודעה אחת אמרה "מדליין..הנחת לאמך לבדוק אותך מינית אחרי כל דייט עם בחור. אין לך מספיק החלטיות לומר לה להפסיק...הם נהגו לכנות אותך "מדליין הבוכיה"...לא יכולת לענין את בעלך מינית". לעיתים פגישות אלו היו מלוות בזריקות לסד, 4 בשבוע, משום שהסי.אי.איי התעניין בשטיפת מוח. טד קנדי העיד לפני הסנט כי למעלה מ-30 אוניברסיטאות ומוסדות השתתפו בתכנית המחקרים. וינטרבורן מתאר את שיטות העינוי של שנות ה-40: הפסיכיאטר הנרי קוטון האמין שבקטריה מרקבון שיניים והמעי הן הגורם לסכיזופרניה. הטיפול? עקירת שינים וחיתוך מטרים מהמעי. הפסיכיאטר ולטר פרימן המציא את שיטת הלובוטומיה דרך העפעף. הפסיכיאטר האוסטרי לדיסלאס מדונה המציא שיטת ריפוי של הזרקת מטרצול היוצרת זעזוע רב ש"הכלוא שוכח את טראומות חייו שערערו אותו". התוצאות היו שאנשים שברו את עמוד השדרה ועצמות הירכיים שלהם. אחר כך המציא מדונה שיטה בה הולבשו על פני הכלואים מסיכות גז והם אולצו לשאוף קרבון מונוקסייד. ב-1943 חוקרים באוניברסיטת סינסנטי החזיקו 16 כלואים בחדרי קירור למשך 120 שעות בטמפרטורה של מינוס1 צלזיוס. פסיכיאטר אחר במונטריאול הזריק לכלואים טרפנטין לשרירי הגב וטען שהפצעים שנוצרו יעלו את מספר התאים הלבנים ובכך יושג ריפוי. וינטרבורן מספר כי רוב הקולגות של אביו היו פסיכיאטרים "זרים" (דהיינו ממרכז אירופה). באנקדוטה אחרת מתאר וינטרבורן כיצד בשנות ה-60 הוא הביע בפני אביו את התפעלותו מקולגה שלו ואת תשובתו של אביו "כן, הוא אדם טוב. כמובן הוא הרג מאות מהפציינטים שלו"... http://www.telegraph.co.uk/culture/books/4570521/Dirk-Wittenborn-a-history-of-brain-candy---and-why-it-brought-my-father-nothing-but-misery.html
לפי אתר 'הארץ' ניצן הורוביץ מתכנן חוק שיאפשר נישואים אזרחיים או ברית זוגיות לכל זוג שיחפוץ בכך, ללא הבדל דת, מוצא או נטייה מינית. הורוביץ טוען שיש לסכל אי הכרה כידועים בציבור מ"זוגות שבחרו שלא להינשא ברבנות", הזוכים "להכרה משפטית". http://www.politico.co.il/article.asp?rId=1484 ומתי נזכה מחברי כנסת לחשיבה על בסיס זכויות האדם של אקט הנישואין? ראשית מה זה ענינה של הממשלה לערוך או אף לרשום נישואים? אקט הנישואים הוא מוסד דתי שנועד לברך איחוד ולתת גושפנקא ליחסי זוגיות. הממשלה אינה צריכה לדעת מי מתחתן עם מי. כמובן שנישואין היו מוסד "דתי" רק כשהדת והמדינה היו אחד ונישואין נהגו להיות רשומים בידי פקידי הדת, כיום כשהמדינה תפסה את מקום הדת, הם רשומים בידי משרתי הציבור. הפרדת הדת מהמדינה נכשלה משום שהמדינה נטלה לעצמה את תפקיד הדת. מוסדות דתיים אינם מעניקים לגיטימציה (מבחינה החוק או התאמה לרוח החוק); רק ממשלות יכולות לעשות זאת, במיוחד בזמנים מודרניים כאשר תיאוקרטיות אינן קיימות יותר והשפעות תיאוקרטיות על ממשלות מתקדמות-חברתית נעלמו כמעט לחלוטין (מלבד מדינות מזרח תיכוניות מסוימות). עם זאת, הבעיה הפרקטית כאן היא שמספר רב של אנשים בסמכות השיפוטית של הממשל מעונינים שהממשל יחלק מחדש את ההון (-כסף שנלקח מיצרני ההון וניתן לאלו שאינם מייצרים או המייצרים בצורה פחותה – כמו יצרנים לכאורה, אלו הרוצים יותר מבלי להרוויח זאת) ומשתמשים בנתון האם אינדיבידואלים כן-או-לא נשואים כדי שיהווה חלק מפורמולת חלוקת ההון הזו. חשבו על מקרה גואל רצון שעלה לכותרות לאחרונה בו אדם נשא לפי דת משה וישראל כ-30 נשים והמדינה -שירותי הרווחה- מנסה להתנכל להם. כדי להוציא את הממשלה מתוך עניני "יחסי זוגיות" של יחידים, נחוץ שהממשלה תהיה מחוץ ל*כל* עניניהם מרצון של יחידים. ניתן גם לומר שאין כל דרך ביניים עם הממשלה - ברגע שרעיון שלטון בידי מעטים על כל האחרים מוסכם ע"י הרוב, כל השאר נובע מכך: פריבילגיות ע"י אלו הנמצאים בראש ערימת המימשל (וחבריהם), נסיונות להשיג פריבילגיות או להימנע מכפייה פיזית, פריביליגיות במסחר/קניה וכו'. הרשימה של איסורי הממשלה היא ארוכה ורחבה בהיקפה – וכולם, לטווח הרחוק ולפעמים הקרוב, מזיקים לכל בני האדם.
מחלקת "קידוש התורה הביולוגית של הפסיכיאטריה בידי 'הארץ' וקידומה בדמוניזציה ו/או התקרבנות" 1) קורבניות: "נמצאה גופת אשה; נבדק חשד לרצח", וכמובן שהקו של העיתון מחייב אותו להוסיף "גורם במשטרה מסר ...כי המנוחה סבלה ממחלת נפש בעבר." http://www.haaretz.co.il/hasite/pages /ShArt.jhtml?itemNo=1064218 ובהמשך: שני תושבי חיפה, רחל זהבי נקר ואברהם בן זאב חנקו את חברתם יניב שרון למוות בשל חוב כספי, מספר שבועות לאחר שהגישה תלונה במשטרה כי הם איימו עליה ברצח. השלושה אכלו ושתו יחדיו. "על פי כתב האישום, הנאשמים עודדו את יניב לשתות משקאות חריפים, על אף שנטלה תרופות"... אין כל קשר בין "עידוד" הנרצחת לשתות משקאות חריפים לבין הידיעה על מותה אבל 'הארץ', תחת החסות הצדקנית של דאגה ל"חולי הנפש", מעונין שאלו ידעו את מקומם. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1071171.html 2) דמוניזציה: הכתבת התל אביבית של 'הארץ' מדווחת כי "אחת מ-32 נשותיו של גואל רצון ניסתה להתאבד". העובדות, כפי ש'הארץ' מבין מונח זה: "אחת מ-32 נשותיו של גואל רצון הגיעה בליל שבת לחדר מיון בבית החולים "קפלן" ברחובות, מלווה ברצון ובכמה מנשותיו. האשה ספרה כי נטלה כמות גדולה של כדורים נגד דיכאון וכי אינה זוכרת מה קרה מאז...האשה אושפזה בחדר מיון ושוחררה בהמשך הלילה..."הם הגיעו וישר זיהיתי את האיש מהטלוויזיה", סיפר אחד מעובדי בית החולים, "הם נכנסו לחדר מיון, כשאחת מהנשים נתמכה על ידי חברותיה. הם נראים שונים מהרגיל אז לא ניתן היה לפספס את הקבוצה שעמדה והתלחשה מול הקבלה"...החבורה ידועה לשירותי הרווחה השונים בתל אביב וכן למוסד לביטוח לאומי ויש שהעלו את הסברה כי מדובר בניסיון מכוון ליצור דרמה על מנת להוריד לחץ מגורמים אלו בעקבות חשיפת חייהם. זאת, לאחר שבעבר נעשו ניסיונות מצדם לנצל את מחלות הנשים או הילדים ליצירת לחץ לצורכיהם על הרשויות". "http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1064219.html http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel
מאמר מלא בקישור למטה ההחלפה (changeling) סרטו של קלינט איסטווד, מעלה את הבעיותיות שבכליאה הפסיכיאטרית לפי המינוח אי שפיות. המונח "אי שפיות" (insanity) מתייחס לשיפוט, לא לתופעה או מחלה או עובדה. לדמותה של אנג'לינה ג'ולי ב"ההחלפה" אין כל בעיה להוכיח לרופא השיניים והמורה של בנה שהנער המתחזה להיות בנה אינו למעשה בנה. היא מתקשה להוכיח זאת למשטרה ולמערכת הפסיכיאטרית, משום שהן מושחתות והרסניות ולכל אחת מהן אג'נדה משל עצמה. האג'נדה של המשטרה היא ביום תרגיל פרסום שיחזק את תדמיתה המוכתמת, וזו של הפסיכיאטריה היא לשכנע את העולם ואת עצמה שהשקר כי אי-שפיות הנה מחלה הנתנת לאבחון בצורה אובייקטיבית "ככל האחרות" הוא אמת. כאשר פסיכיאטרים מגדירים ("מאבחנים") אדם לא רצוי כ"חולה נפש" או "לא שפוי", הם אינם מתארים או מזהים מחלה, הם עושים ד-לגיטימציה לאדם או להתנהגות –בעבר הומוסקסואליות, כיום שימוש בסמים. יחד עם זאת, תרבותנו וחוקינו נותנים תוקף לפסיכיאטרים כרופאים אמיתיים ומגדירים את ה"מצבים" שהם קוראים להם "מחלות נפש" כמחלות כמו סרטן או סכרת. בו זמנית, פסיכיאטרים ממשיכים לכלוא אנשים "חולי נפש" ובידם הכוח לחייב "פציינטים" להיכנע לפלישות לא רצויות לגופם עם כימיקלים רעילים וזעזועי מוח הנגרמים ע"י חשמל. כאשר דמותה של ג'ולי בסרט מגישה תלונה למשטרה ומתחננת לפניהם להמשיך בחיפוש [אחר בנה החטוף], מפקד המשטרה מאשפז אותה. בהרבה מדינות בארה"ב קיים המקביל לחוק בייקר [Baker Act] של פלורידה שבו אדם יכול להיות מאושפז במשך 30 יום במוסד לחולי נפש ללא שחרור, אם פסיכולוג [כן, לא פסיכיאטר] חושב שהאדם מסוכן לעצמו או לזולתו (וכאשר הפסיכולוג מועסק ע"י המשטרה קל לשער האם העצור ייחשב כך. בתי שלי היתה קרובה בצורה מסוכנת להיות מאושפזת תחת חוק זה בהיותה בגיל 17, כך שאני יודע כמה מהר זה יכול להתרחש.) הלגיטימציה של הפסיכיאטריה נעוצה כולה בהיותה ענף של הרפואה. אין לה כל לגיטימציה כשיטה כביכול-תיאולוגית הפועלת בשיתוף עם המדינה לפתירתם הכפויה של קונפליקטיים משפחתיים ובעיות חברתיות. למרבה הצער, עדיין אין בחברה המודרנית כל מרחב לגיטימי לחשיבה ודיבור ברור על הפסיכיאטריה. גם הדגשת ההבדלים בין פרקטיקות פסיכיאטריות מרצון העוזרת לפציינטים ופרקטיקות פסיכיאטריות בכפייה הפוגעות בהם היא כעת מוקצה. http://iaapa.org.il/46024/actualia#changeling
העיתון מדווח על פסק דין של השופטת עדנה בן לוי (בצילום) בביהמ"ש לנוער בחיפה הכופה על אם לשלוש לסמם בריטלין את "בנה הקטן", ש"אובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז העלולות להשפיע על הישגיו הלימודיים והאישיים" (שימו לב: "עלולות"!). כרגיל הדיון בישראל -הן בבית המשפט והן הטוקבקיסטי- נבער ורדוד ונסוב, לפי הדיווח, רק על עמדת הפסיכיאטרים "מטעם הרווחה ובית המשפט, שריטלין עשוי להקטין את בעיות הקשב והריכוז ולגרום לקטין לשפר את הישגיו", ועל עמדת חבר כנופיית הקראפולוגיה "אילן סלומון, שניתנה בבית המשפט" לפיה "השפעת הריטלין דומה להשפעה הממריצה של קוקאין...צריכה ממושכת של התרופה עלולה להוביל להתנהגות פסיכוטית אלימה ובלתי נשלטת". האם, שמייצג אותה בהתנדבות עו"ד יוסי נקר, מתכוונת לערער. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1060539.html רמה אחרת של דיון אפשר למצוא אצל תומאס סאס, שבמאמרו "פרמקראטיה (Pharmacracy): הדספוטיזם החדש" מתמקד בנושאים הקשורים לפרקטיקות הנסמכות על אידיאולוגיה של מדיקליזציה והשימוש בכוח בידי רופאים המשמשים –באופן מפורש או בעקיפין, מרצון או שלא מרצון– כסוכני המדינה. במיוחד טוען סאס שלמרות שחלק מאמצעי בריאות ציבור בכפייה יכולים להיות כלי פיקוח מוצדקים של המדינה (-למשל הסגר במהלך מגיפה), הרי שהצדקה מעין זו אינה מעניקה לגיטימיות להרחבת תפקיד המדינה במקרים של בריאות הפרט. כשם שחשוב לשמור על הפרדה בין הדת והמדינה כך, לדברי סאס, חשוב לשמור על הפרדה בין רפואה ומנגנון הכפיה של המדינה: הפרדה מעין זו "נחוצה להגנת זכויותינו המסורתיות לחיים, חירות ורכוש". וכך, "התשובה לשאלה האם לאדם יש זכות למחלה –פיזית או נפשית– מתמצת בשאלה האם האדם נתפס כאדם פרטי או רכוש ציבורי: לראשון אין כל מחויבות לקהילה להיות או להישאר בריא, לשני יש מחויבות שכזו. במצב בו טיפול רפואי מסופק בידי המדינה, רופאים וחולים גם יחד מפסיקים להיות אנשים פרטיים ומוותרים על "זכויותיהם" כנגד האינטרסים של המדינה המנוגדים לשלהם". http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia11_szasz_medicalization
הנה שיעור כיצד יש לקרוא ידיעה פסיכיאטרית ב'הארץ' המקדש את התורה הביולוגית הגזענית של הפסיכיאטריה ומקדם אותה בדמוניזציה והסתה. "בית המשפט לענייני משפחה בקריות חייב זוג הורים ובנם לשלם פיצוי של 180 אלף שקלים לכלתם לאחר שאלה הסתירו מפניה את מצבו הנפשי של הבן. שנה לפני הנשואים אושפז הבעל במרכז לבריאות הנפש במזרע למשך מספר חודשים ומצבו הנפשי תואר כפסיכוטי, הוא היה אלים והועבר למחלקה סגורה לאחר הערכה על התנהגות מסוכנת מצדו כלפי סגל הרופאים. הוא אובחן כסובל מסכיזופרניה פרנואידית. שני בני הזוג, נוצרים אורתודוכסים, התחתנו במאי 2001 במסגרת שידוך. בליל הכלולות אנס הבעל את אשתו ותקף אותה. בני הזוג הספיקו לגור יחדיו שישה חודשים ונפרדו. לשניים ילד משותף בן שש וחצי. השופטת אספרנצה אלון קבעה "כי התארסותו בעבר לאישה אחרת גרמה להתדרדרות במצבו הנפשי"". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1060032.html אליבא ד'הארץ מדובר בהתנהגות הנובעת ממחלתו של סכיזופרן מסוכן. קריאה מפוכחת מעלה שמדובר בסכסוך גירושין (של זוג הנשוי כ-8 שנים) במהלכו מטיחים האשמות. מאחר וטענות האשה על אלימות הבעל בליל הכלולות הועלו רק עתה ולכן הן אינן משכנעות דיין - אם היתה מגישה תלונה פלילית ב-2001 הדבר היה מוזכר - הועלתה התנהגותו האלימה כ"סכיזופרן פרנואיד". אלא שהכתוב מבהיר כי רק בעצם מהלך האשפוז (-שכנראה היה מרצון במחלקה פתוחה) נקבע שהתנהגותו מסוכנת "כלפי סגל הרופאים"! ולכן כעונש הוא הועבר למחלקה סגורה. הדבר דומה לעציר על עבירה פחותה שבמהלך כליאתו מסתבך בקטטה עם סוהריו ועבירתו משתנה בהתאם. מהדיווח משתמע כביכול כי האשה גילתה את "העבר הפסיכיאטרי" כשהיה כבר מאוחר מדי אך ניתן להניח שנתון זה שהיה ידוע לה במהלך חייהם המשותפים נשלף, כמו האונס בליל הכלולות, לצורך דרישת הפיצויים בבית המשפט. בשל העובדה ששוק העבודה הישראלי מוגבל בפני הערבים (-"נוצרים אורתודוקסיים" בלשון 'הארץ') הרי שקצבת נכות של ביטוח לאומי בשל אשפוז פסיכיאטרי היא מקור הכנסה קבוע שבוודאי שהיה חלק מהכנסת הזוג לצרכי החזקת הילד. המילים "מצבו הנפשי" מופיעות 6 פעמים בידיעה; לוקה בסכיזופרניה -3; אושפז במרכז לבריאות נפש -2; התנהגות מסוכנת -2; פסיכוטי -1. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_megale
בכתבה מפורטת של מגזין הרוקנרול האמריקני רולינג סטון מובא ספור הצלחת חברת התרופות אלי לילי בדחיפת הסמים האנטי פסיכוטים החדשים, בייחוד זיפרקסה: הכתבה מתארת את אימי ההשפעות של הסמים הפסיכיאטריים הקודמים, נסיונות החברה להחליף את 'פרוזאק' שמועד הפטנט שלו פג, את הקשר לתכנית TAMP ולמשפחת בוש, ועורכת השוואה עד כמה שפר גורלם של שוכני העולם המתפתח, להבדיל מהמפותח, שאינם לוקחים סמים אלו. http://www.rollingstone.com/politics/story/25569107/bitter_pill מסתבר שבמשך שנים רק מתי מעט העירו על הפער בין דברי השבח של יחסי הציבור לסמים האנטי פסיכוטיים החדשים לבין הנזקים המוכחים שגרמו: סכרת, השמנה, סחרור, עייפות, עליה בכולסטרול, יצירת שדיים וחלב אצל נערים ומוות של 45 ילדים. כשלון הסמים מקושר לחוסר הבנה של מהי "סכיזופרניה" שהמדענים מודים כי "למעשה יש לנו בורות עמוקה של המכניזם המולקולרי הספציפי" שלה וכי בנוגע ל"סכיזופרניה" "אנטי פסיכוטים מכוונים למטרה לא נראית ואיננו יודעים מה לעזאזל קורה". כדי להבטיח שהסמים האנטי פסיכוטיים והאנטי דיכאוניים יכנסו לקטגורית הטיפול המצוי -עבורו משלמת הממשלה- חברות התרופות יזמנו ושלמו לפורמולת האלגוריתם TAMP (שהיא מעשה הנוכלות הפיננסית המשתלם ביותר ברפואה), ולפקידי ממשלה הקובעים את מדיניות בריאות הנפש, כדי שיקבעו שאנטי פסיכוטיים חדשים הם "טובים יותר". כארגון זכויות האדם היחיד הישראל וגו' חשוב להדגיש כי המאבק על זכויות האדם בפסיכיאטריה, כפי שסאס מיטיב לחדד ולהדגיש בכתיבתו, היא שהנקודה הראשונית בביקורת היא על הכפיה שהפסיכיאטריה מפעילה ללא הסכמת האדם -בניגוד למשל לכפיה שבהסכמה כמו למשל בפעילות מינית סאדו/מאזו. הטיעון בדבר אי קיומה של "מחלת נפש" (-או אף קיומה) ובשימוש בתרופות ל"מחלה" זו, הוא רק נסיון ליצור טופוגרפיה לוגית קוהרנטית. כך למשל הנה ציטוט מספרו של סאס 'כפייה כריפוי' (-Coersion as Cure) עמ' 148: "נראה שלא הפסיכיאטרים, לא עורכי הפרסומים הרפואיים והמדעיים, לא המדיה, ולא הציבור חשים בצורך לגשר על הסתירה שבטיפול אותה מחלת מוח באמצעים פולשניים השונים זה מזה כמכות חשמל.... סמים אנטי דיכאוניים, תרפיה קוגניטיבית, סוגים שונים של תרפיית דיבור, ותרפיית דולפין". בבסיסו של דבר מאבק זכויות האדם נגד הפסיכיאטריה הוא פוליטי ולא מדעי/רפואי. על TAMP: http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_under
העצרת הכללית של האו"ם מפרסמת את הדו"ח השנתי של נאווי פילאיי, הנציב/ה העליון לזכויות אדם (בצילום). http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/docs/10session/A.HRC.10.48.pdf המעניין בדברי הדו"ח (להלן) שהם חוזרים על דרישתנו אנו משנת 2001 לביטול החלטת מועצת האו"ם מ-1991 בנוגע ל"עקרונות הההגנה על אנשים עם מחלות נפש". דרישה אותה שילבנו בתקנון הקמת 'עמותה בינלאומית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית' בשנת 2002 בבאזל, שוויץ. דו"ח הנציב העליון מצהיר כי א) הגנת האי שפיות "חייבת להתבטל" (סעיף 47) ב) האמנה מכוונת רדיקלית בכיוון ההפוך להחלטת האו"ם על "טיפול בחולי נפש" (סעיף 48) ג) כל חוקי בריאות הנפש המשתמשים בתירוץ של "מסוכנות לעצמם או לאחרים" חייבים להתבטל (סעיף 49) בעמ' 15 נכתב: "47. בתחום המשפט הפלילי, הכרה ביכולת החוקית של אנשים עם מוגבלויות דורשת ביטול הגנה המתבססת על שלילת אחריות פלילילת בשל קיומה של מוגבלות נפשית או אינטלקטואלית (-ידועה גם כ"הגנת האי שפיות"). במקום זאת צריכות להיות מיושמות דוקטרינות ניטראליות-מבחינת-המוגבלות בענין הגורם הסובייקטיבי של הפשע, הלוקחות בחשבון את מצבו של הנאשם."... 48. אתגר מיוחד בהקשר של קידום והגנת הזכות לחירות ובטחון של אדם עם מוגבלויות היא החקיקה והיישום הקשורים לטיפולי בריאות ובאופן ספיציפי יותר לאשפוז ללא הסכמה חופשית ומושכלת של האדם הנוגע לענין (המכונים לעיתים קרובות אשפוז כפוי). קודם להכנסה לתוקף של האמנה, קיומה של מוגבלת נפשית ייצג בסיס חוקי לשלילת החירות ומעצר תחת חוקי זכויות אדם בינלאומיים. האמנה מכוונת רדיקלית בכיוון ההפוך לגישה זו באוסרה מניעת חירות בהתבסס על קיומה של איזושהי מוגבלות, כולל נפשית או אינטלקטואלית, כמפלה..." http://www.iaapa.de/statutes.htm#h
אתר Ynet מדווח על פרויקט שיזמה יעל לצר (בצילום), מנהלת המרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, בשיתוף המוסד לביטוח לאומי: הוסטל שיפתח בצפון הארץ עבור נערות הסובלות (!?) מ"הפרעות אכילה ונמצאות בשלב ביניים של המחלה". כדי לחזק את ההגדרה של התנהגות-מבחירה-זו כמחלה מצטט האתר את לצר: "הפרעות אכילה נמצאות בעלייה מתמדת בישראל. מדובר במחלה קשה שתוקפת בעיקר מתבגרות ונשים צעירות ועלולה לעצור את התפתחותן ואף להידרדר לסכנת חיים. כ-20% מהחולות מתות, נתון הגבוה יותר מכל מחלה פסיכיאטרית אחרת. לעומת זאת שיעור ההחלמה המלאה מהמחלה נמוך". הפרויקט שיתופעל ע"י מפעל המתמחה בהפעלת הוסטלים יעלה 3.5 מליון שקלים לשלוש השנים הקרובות שימומנו על ידי ביטוח לאומי (2.5 מיליון) ותורם (0.5 מיליון) והמשתקמות שתשלמנה סכום סמלי כל חודש. לצר אופטימית לגבי התקבלות ההתנהגות זו כ"מחלה" ומוסיפה: במידה והפרויקט יצליח בתום שלוש השנים שהוקצבו לו, משרד הבריאות מתחייב לשנות את החוק ולהכיר בלוקות בהפרעות אכילה, כזכאיות ל "סל שיקום" בדומה לכל הלוקים בהפרעות נפשיות ופיזיות בישראל. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3661751,00.html תום סאס לימד אותנו כי מדיקליזציה היא הליך שבו המקצוע הרפואי תופס שליטה על תחומי חיים שעד כה היו בפיקוח שומרי המוסר, ומתייחסת לפרקטיקה לא חוקית בה קונצפטים ופרקטיקות רפואיות מיושמות בתחומי חיים פרטיים או חברתיים היכן שהן אינן הולמות לכך. בשעה שאדם נתפס כחולה התנהגותו נתפסת ככזו שאינה תחת שליטת הגיון האדם (כלומר, אינה מבוססת על הגיון, חסרת מניע), כתוצאה מכך, אינדיבידואלים שעברו מדיקליזציה מסווגים בדרך של גיוס מוסדות (-ופרקטיקות) חברתיים שונים שהוקמו למטרת טיפול בהם (למשל, אינדיבידואלים "חולים" משויכים לתחום הפרקטיקה הרפואית). במקרה שלפנינו מדובר ב"מדיקליזציה מלמטה" (כלומר מעמדת אי-כוח) שנושאת את הצורה של מדיקליזציה עצמית או התחזות כחולה, שבה האינדיבידום (-בצורה כוזבת) עוטה את התפקיד של פציינט כדי לקבל בדרכים שונות הן התייחסות וטיפול. דבר נוסף שראוי לציון הוא שב"פריפריה" (-חיפה, צפת, באר שבע) מקים משרד הבריאות שלוש תחנות חדשות לטיפול ב"מחלה". http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia11_szasz_medicalization
העיתון האוסטרלי הרלד סאן מדווח על נתונים סטאטיסטיים של Medicare (-סוכנות הביטוח הממשלתי המעניקה ביטוח בריאות כללי לכלל התושבים) לפיהם השימוש במכות חשמל במערכת הרפואה הפרטית במדינת ויקטוריה (-אוסטרליה היא פדרציה) עלה מ-1944 מכות בשנת 2001-2 ל-6009 מכות חשמל בין 2007-8. להבדיל, במערכת הבריאות הציבורית במדינה זו נתנו כ-12000 מכות חשמל בשנה האחרונה. http://www.news.com.au/heraldsun/story/0,21985,24958938-2862,00.html הנתונים הסטאטיסטיים של Medicare העלו כי 203 מכות חשמל נתנו לילדים מתחת לגיל 14 מתוכם 55 מכות לילדים שגילם 4 או פחות. כזכור העמותה פנתה בבקשת מידע זהה (-רשימה של הפסיכיאטרים שנתנו בשנה ספציפית -1999- מכות חשמל, ופילוח מקבלי מכות החשמל לפי מין, גיל) לגבי ישראל, ובבקשת מידע על פרטי מות כלואים פסיכיאטריים במתקני כליאה פסיכיאטריים (ראו קישור) והוכשלה ע"י השופטת דרורה פלפל בבית המשפט המחוזי בת"א שקבעה שלציבור בישראל אין כל ענין בנתונים אלו ואחרים. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_anon
בהתנהלות שגרתית שנועדה לצבירת קולות מצביעים לקראת הבחירות חובט מנהיג ש"ס אלי ישי בהומואים. בראיון שנתן לרונן מדזיני מאתר Ynet הוא חוזר על עמדתו כי הומוסקסואליות היא מחלה נפשית ואומר "מי שקבע שזה חולי זה לא אני", הוא מסביר אמירות קשות שהשמיע בעבר על הומוסקסואלים, "זה צה"ל וקצין רפואה ראשי, אשר קבע את זה כפרופיל 21. אין לנו שום שנאה לאנשים האלה, חס וחלילה. להיפך: אני רואה בהם ככל אחד ואחד בישראל ובאמת מאחל להם בריאות. אני גם שומע על אנשים שעשו טיפול וחזרו לעצמם". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3659551,00.html ב'הארץ' מיהרו להשליך את הדיבה הרפואית של "מחלת נפש" על ישי. תחת הכותרת "ההומואים שולחים את אלי ישי לטיפול רפואי" יודע לספר רוני זינגר-חרות כי "דבריו של שר התמ"ת אלי ישי נגד אוכלוסיית ההומואים עוררו תגובות חריפות רבות במערכת הפוליטית". ראשון מצוטט המועמד לכנסת מטעם רשימת מרצ-התנועה החדשה ניצן הורוביץ ש"המליץ ליו"ר ש"ס לגשת לטיפול "כדי לנסות לגלות מאיפה השנאה הזאת"" ו'הפורום הגאה של מרצ' המליץ לישי ולמפלגתו "להתחסן או לבלוע כדורים נגד הומופוביה". אחר הורוביץ מצוטט איתי פנקס (-מוצב במקום השלישי ברשימת מפלגת הצעירים) המצהיר "כסרן בצה"ל, הנשוי לבן זוגו, רס"ן וחובל בחיל הים, נראה לי שפנייתו של ישי לשדה הרפואי מעידה כי יתכן והוא דווקא זה שירד מהפסים ואבחון וטיפול מתאימים יעזרו לו ללמוד כיצד מתנהג בן אדם". שוב אנו רואים כיצד הומואים (-ולסביות) שלאחר שדאגו לשחרר את עצמם מהתיוג הפסיכיאטרי של "חולים" משתפים פעולה עם המערכת הפסיכיאטרית כדי להכפיש בעזרת התיוג את יריביהם הם. http://www.iaapa.org.il/46024/kfia6_inventing_homosexuality
לקט ידיעות בנושא הרחבת הסימום והאבחון (!)הפסיכיאטרי לחיות תוכי http://www.telegraph.co.uk/news/newstopics/howaboutthat/3487321/Parrot-given-Prozac-after-owner-dies.html כלבים http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3652113,00.html כלבים http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1057312.html סומו (sumo, בצילום), הפודל של ז'אק שיראק -נשיא צרפת עד 2007-, המאובחן עם דיכאון קליני ומקבל סמים אנטי-דיכאוניים (הפודל, לא הנשיא לשעבר...) תקף אותו http://www.foxnews.com/story/0,2933,481426,00.html 'הארץ' מדווח כי "השימפנזה טראוויס, שכיכב בעבר בפרסומות טלוויזיוניות לחברת קוקה קולה ולמותג ההלבשה האמריקאי old navy נורה למוות אתמול (שני) בידי המשטרה לאחר שתקף אשה ופצע אותה קשה. המשטרה מסרה כי השימפנזה, שבמשך 15 שנותיו חי בקרב בני אדם בעיר סטמפורד שבקונטיקט, ארה"ב, השתולל ותקף מספר אנשים ביניהם את בעליו ושני שוטרים" http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1064945.html מה ש'הארץ' לא מספר הוא כי השימפנזה הולעט בסמים אנטי-דיכאוניים http://www.cnn.com/video/#/video/us/2009/02/17/am.intv.corwin.cnn
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1055400.html ידיעה נוספת אצל סוכנות AP בקישור למטה: בתי חולים ומוסדות רפואיים לחולים כרוניים ברחבי ארה"ב משליכים לביוב 250 מליון פאונדס של תרופות פרמקולוגיות פעילות מדי שנה. השלכת תרופות לביוב רחוקה מלהיות לא מזיקה, אף כי טבעה המדויק של הסכנה אינו ברור לחלוטין. מדענים מסכימים שתרופות נשארות פעילות פרמקולוגיות גם לאחר השלכתן ויכולות להיות להן השפעות חמורות על בני אדם ובעלי חיים. מחקרים של מי ביוב ליד בתי חולים באירופה ובארה"ב מצאו ריכוזים גבוהים של בקטריה עמידה לאנטיביוטיקה ואורגניזם עם מוטציות גנטיות דומות לאלו שניתן למצוא בסרטן אצל בני אדם. מחקר אחר על אנטיביוטיקה במשפחת התרופות fluoroquinolone, הכוללת את התרופה ciproflaxin, מצא שתרופות אלו יכולות לגרום לשינוי לד.נ.א של הבקטריה. http://www.naturalnews.com/025573.html
סימן ההיכר לכך שמלחמת עזה מצתה עצמה אצל תקשורת התאגידים הוא החזרה לשגרת הדיווחים על "חולי הנפש" התוקפים בצורות שונות. 'הארץ' בדיווחים תמוהים: 1) על 12 מכוניות שחנו ברחובות ויצמן ולוין בהרצליה התגלו חריטות בצורת צלבי קרס וכתובות בערבית. רפ"ק נסים דאודי הבחין בצעיר שעורר את חשדו "הוא עמד והצטלב באמצע הרחוב וכשראיתי שהוא לא מדבר לעניין החלטתי לעכב אותו לחקירה", סיפר. לדברי העיתון החשוד, תושב הרצליה המוגדר כנכה על ידי ביטוח לאומי, סיפר לחוקרים כי חישב את סך המספרים בלוחיות הרישוי וגילה שהסכום שווה לסכום האותיות במילים 'אדולף היטלר', וברכב אחר זיהה התאמה למילה 'שואה'. את הערבית חרט על מכוניות בעלות צבע כחול-ירוק, וחרט עליהם מוחמד 'כי הוא שונא ערבים'. החשוד נשלח להסתכלות בתנאי מעצר. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1053491.html 2) חוסה מאברבנאל מת ממנת יתר, גופתו נמצאה ע"י אנשי הצוות בתא שירותים. נפטר כתוצאה ממנת יתר של קוקאין וקלונקס שקיבל מחברו לחדר שחזר מחופשה והבריח אותו לאברבנאל". כל המידע הזה נמסר ע"י המשטרה לעיתון ע"י רפ"ק אילן מידן עוד לפני שבוצעה נתיחה לקביעת נסיבות המוות! ולמרות שעורכת דינו של החשוד טענה בבית המשפט שהוא זה שמצא את גופת חברו, וכי הסמים בהם המנוח כביכול עשה שימוש לא סופקו לו על ידי החשוד. לסיום הידיעה מציין הארץ שבמשטרה טוענים כי "מוברחים למקום סמים, עקב מדיניות אכיפה לוקה של מנהלי המקום ועובדיו. חוסה שיוצא לחופשה וחוזר אפילו לא נבדק באופן המינימלי ביותר, ההשגחה במקום היא לא מעמיקה בלשון המעטה. לצד חוסר האכיפה בנושא הסמים אנחנו יודעים על לא מעט בריחות והימלטויות של חוסים מבתי חולים פסיכיאטריים". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1054255.html אתר ynet מספר על תלונה בתקיפה מינית כשהחשוד באמצעות עורך דינו, דן באומן, טען בבית המשפט כי היחסים עם המתלוננת היו בהסכמתה המלאה. מה יוצא דופן עבור האתר בתלונה זו? האתר מעניק חשיבות לעובדה כי השניים מאושפזים בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב במחלקות פתוחות "המאפשרות להם יציאה חופשית לחצר ומגע עם אנשים אחרים". והחשוד "מוכר כנכה של משרד הביטחון ומטופל כבר שנים במחלתו הנפשית". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3652247,00.html
פסק דין (-בש"א, מחוזי חיפה 011193/08 בית חולים שער מנשה נ' מדינת ישראל) שנתן החודש ע"י השופט עדי זרנקין (-בצילום), מתיר עינוי מכות חשמל בכפיה לכלואים פסיכיאטריים, לפי פניה של הפסיכיאטרית עדינה נעון ממתקן הכליאה הפסיכיאטרי שער מנשה. הפסיכיאטר הביולוגי שמואל הירשמן -מאותו מתקן כליאה- מדווח על כך לקולגות באקסטזה: "המסר לקהילה המטפלת הוא: טפלו כשצריך, החוק מאפשר זאת ואל תערבו את בית המשפט" (ר' קישור). הדעה השקרית אותה מפיצים אמצעי התקשרות בישראל אומרת כי החוק מאפשר עינוי מכות חשמל -סימן ההיכר של זוועות הפסיכיאטריה- רק בחתימת הסכמתו של הקורבן וכי במקרה וזו מסורבת מנועים הפסיכיאטרים מעינויי הכלוא. פרוטוקול המשפט הנ"ל מספר כי "מדובר במטופל הסובל מסכיזופרניה פרנואידית המשולבת בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. בזמן שעניינו נדון, הוא היה נתון בצו לאשפוז כפוי. במהלך האשפוז החמיר מצבו, הופיעו מחשבות שווא של רדיפה ושמיעת קולות, התנהגותו נעשתה סוערת, אלימה, והוא סיכן את עצמו וחולים אחרים ואיים ברצח. כמו כן, הוא סבל ממחלה המטולוגית שהקשתה טיפול תרופתי ההולם את מצבו... לחולה הוצע טיפול בנזעי חשמל שהוא וקרובו התנגדו לו. התנגדות החולה וקרובו הייתה נמרצת ביותר ". שימו לב כי כל ההתנהגות "הסוערת והאלימה", ה"סיכון" ו"איומי הרצח" מקורם בכליאה הפסיכיאטרית ונסמכים רק על עדות הפסיכיאטרית... במצב משפטי כזה יש שתי אפשרויות: 1- עינוי במכות חשמל אינו מחייב הסכמה אם החליטו על כך שלושה פסיכיאטרים, 2- בהסכמה (-או בהסכמת אפוטרופוס) וכשהפסיכיאטר מבקש לענות במכות חשמל עליו לפנות לבית המשפט, להכריז על הכלוא כפסול דין ולמנות עבורו אפוטרופוס (-שכמובן יסכים עם הפסיכיאטר). החלטת השופט עדי זרנקין קובעת כי כי הסכמת הקורבן איננה נדרשת בשעה שהלה "מאושפז בכפייה" וכי "הפנייה לבית המשפט בעניין זה מיותרת וניתן ליתן למאושפז את הטיפול המבוקש, אף ללא קבלת צו של בית משפט בעניין זה" וכי "מן הבקשה עולה כי קיים גורם אמיתי של דחיפות ואפשר שהמדובר אף בהצלת חיים של ממש של המאושפז"(!). http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/ForcedECT_Israel.pdf
האתר מדווח כי שתי ילדות מאותו גן באור יהודה הובהלו בסוף השבוע לבית החולים לאחר שהפגינו אפאטיות מדאיגה. בדמן נמצאו שרידים של כדורים נגד דיכאון. אמה של הפעוטה שנפגעה: "הילדה חזרה הביתה מסטולה. העיניים לא נראו כרגיל, היא לא הגיבה. בכתה, לא רצתה לאכול ולשתות. לא היה לה חום, אבל היא לא נראתה טוב". ניסו להרדים את הילדה, ללא הועיל, עשו לה מקלחת -לא עזר. "היא אפילו לא רצתה לראות את 'יובל המבולבל', שבדרך כלל היא מטורפת עליו", נכנסנו לפאניקה", היא אומרת, "הבנו שיש משהו חריג". הפעוטה נרדמה ל-4 שעות, והוריה התקשו מאוד להעיר אותה. לבסוף הגיעה המשפחה לבית החולים. הילדה אפילו לא הצליחה לדבר. "הלשון שלה היתה כבדה, היא אפילו לא יכלה להגיד 'אמא'". משטרת מחוז ת"א אישרה המצאם של אנטי-דכאוניים בדמן של הילדות. http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3646414,00.html ב'ידיעות' מ-30.12.08 עמ' 22 גם מצוטטת האם כמי שמוסיפה ואומרת "זו תרופה מהדור הישן, מלפני כחמש שנים, שכמעט לא נמצאת היום בשימוש". הדבר המעניין בדיווח זה הוא כיצד הורים, שלא עברו שטיפת מוח פסיכיאטרית כי ילדיהם הם "דו-קוטביים", מתארים בדייקנות כמעט קלינית את השפעת הסמים הפסיכיאטריים על תינוקות. התיעוד הרב המגיע מארה"ב חושף כיצד חברות התרופות מימנו את פעילותם של הפסיכיאטר בידרמן (-בצילום, ראש מחלקת ילדים בבית החולים של אוני. הרווארד, קיבל $1.6 מיליון), הפסיכיאטר שאצברג (אוני. סטנפורד,$6 מליון), הפסיכיאטר נמרוף (אוני. אמורי 670,000$) ואלה לחצו לסימום מוגבר של ילדים, בין השאר בכתיבת הספר המשפיע Textbook of Psychopharmacology... ר' מאמר ב'ניו יורק טיימס רוויו אוף בוקס': חברות תרופות ורופאים: סיפור של שחיתות http://www.nybooks.com/articles/22237 הגירסה הישראלית היא הפסיכיאטר סם טיאנו. ר' קישור. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_under#tiano
כתבת 'הארץ' לעניני רווחה רותי סיני מגלה להפתעתה כי משרד החינוך דורש תעודת רופא מהמתעתדים להיות מורים דרך סיפורו של "ש"ט, שעבד בהיי-טק והחליט לעשות הסבה להוראה, נרשם ללימודי תעודה במכללה להוראה והתבקש להביא אישור מרופא שלפיו הוא בריא ואינו סובל מפגיעה במיתרי הקול. "בסך הכל אני סטודנט. כבר למדתי באוניברסיטאות, בארץ ובחו"ל, ואף פעם לא ביקשו לחטט לי בתיק הרפואי", הוא אומר. "נגיד שאני עובר כימותרפיה או לוקח גלולות להורדת לחץ דם או להקלת דיכאון, למה המזכירה במכללה צריכה לדעת על כך?", הוא שואל." http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1046685.html מסתבר כי "במכללות טוענים כי הדרישה לאישורים רפואיים מקורה במשרד החינוך... על בסיס הבדיקות נדרש המורה לעתיד להצהיר כי "אין במצבו הגופני והנפשי דבר העלול למנוע ממנו ללמוד במכללה להכשרת מורים וגננות או לעסוק בעבודת הוראה". במכללות אומרים כי אחת הסיבות לדרישת האישור הרפואי היא רצונו של משרד החינוך לבטח עצמו מתביעות עתידיות - למשל, של מורים שיטענו כי מיתרי הקול שלהם נשחקו כתוצאה משעות הוראה רבות." כזכור כבר ב-19/03/2008 כתבנו כאן כי ליאת עזר כתבת ענייני החינוך של החינמון 'ישראל היום' מדווחת על הצעת חוק "מהפכנית" שהגיש משרד החינוך שמטרתה "להפוך את המורים למקצוענים ברשיון. אדם שירצה לעסוק בהוראה ייאלץ לעמוד בתנאים נוקשים שרק הם יעניקו רשיון עבודה למקצוע". את תשומת לבנו תפסה הפיסקה הבאה בדיווח: "החוק המהפכני אף עוסק בפסילת רישיון מטעמי בריאות, ומשרד החינוך יוכל, בין השאר, לזמן לוועדה רפואית מורים שסובלים מבעיות בריאות כאלו או אחרות". מאחר וברור לכולנו כי לא ישללו רשיון מאדם הלוקה בנזלת/שפעת וכו' עלה החשד שסעיף זה משמש כמסווה לדיבה הרפואית של "מחלת נפש" ושלב נוסף בהכנסת מכשיר הדיכוי הפסיכיאטרי להשלטת ה-gleichschaltung בישראל. חיפוש באתר הכנסת לא העלה את הטקסט של הצעת החוק ופנייה למשרד החינוך נתקלה בסירוב להעמידו לעיון הציבור!. פנינו לכתבת וזו סיפרה שניתן לה רק לראות חלקים מהטקסט דרך ח"כ זאב אלקין ('קדימה'), בעברו מייסד וראש ארגון 'אלי' - התאחדות מורים לעברית ולמדעי היהדות בעיר חרקוב באוקראינה, ובנוגע לשאלתנו אישרה שנאמר לה שהסעיף על זימון לוועדה רפואית עוסק ב"מחלות נפש". http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=250789
בגליון 7 של 'כפיה' http://www.iaapa.org.il/46024/Kכפיה_7 (יולי 2002) פרסמנו כתבה על מחקרי הסמים הנערכים במתקני הכליאה הפסיכיאטריים על כלואים ישראליים המשמשים כעכברי מעבדה עבור מוסדות אמריקניים. הסברנו כי "המחוקק שהכיר בפיקציה המשפטית של "מחלה פסיכיאטרית" הסיר כל פיקוח, בקרה והגנה מהכלוא הפסיכיאטרי המוגדר ע"י החוק כתת אדם נעדר רצון חופשי וההופך לחומר גלם ביולוגי ללא זכויות להתנגדות. מרגע שניתן לחטוף אדם למוסד פסיכיאטרי לכלוא אותו שרירותית ניתן גם לפלוש לגופו ולבצע בו כל מה שהפסיכיאטר חפץ מבלי שהתוקף ייתן דין וחשבון. המטרה של הגדרת "סכיזופרן / תת-אדם" מאפשרת לחברה ולמחוקק לבצע ניסויי אימה נוסח דר' מנגלה שתכליתם בין השאר היא צבאית. בארה"ב, בעקבות הזוועות שבוצעו עד לשנות ה¬70 כמו ניסויי MKULTRA הידועים לשמצה, תוקנו חוקים נוקשים לגבי ניסויים בבני אדם, סודיות והסכמה מדעת לטיפול וניסוי בבני אדם. בישראל, כמו במדינות מתפתחות אחרות, אין לכלוא הפסיכיאטרי כל חוק המבטיח הגנה והגבלה." עד כאן המאמר מ-2002. בעקבות דואר אלקטרוני שקבלנו מאדם שנוטל קלוזפין וששאל אותנו לגבי סם זה החלטנו שהגיע הזמן לחזור ולעדכן את רשימת 'ניסויי דר. מנגלה' זו. כל המחקרים המוזכרים בקישור שלהלן ממומנים ע"י גורמים בארה"ב, הסיבה לכך היא שמנהל התרופות האמריקני (FDA) ביטל את הצורך של מחקרים קליניים בתרופות הנערכים מחוץ לארה"ב להתאים עצמם לקווי ההנחיה המוסריים של הצהרת הלסינקי, שאומצו ע"י הקהילה הרפואית הבינלאומית במטרה להבטיח שלא יופרו הבטיחות והכבוד של אנשים המשמשים כנושאי מחקר בניסויים רפואיים. ראו את המאמר המצוטט בקישור מעיתון הרפואה הבריטי Lancet. ראו את הקישור http://iaapa.org.il/46024/USA_Psych_Trial_In_Israel
המשטרה עצרה הערב (רביעי) תושב הוד השרון, כבן 60, בחשד להזנחה חמורה של בנו בן ה-25, המוגדר כ"חסר ישע", שנמצא באחד החדרים בבית (-בצילום) כשהוא עירום ו"מתבוסס בתוך שתן וצואה", שערו וזקנו מאורכים והוא עירום כביום היוולדו. סיפור מזעזע, גם בשל פרטי הפרשה וגם בשל העובדה שהצעיר נשלח לכליאה פסיכיאטרית. שימו לב להבדלים בתיאור בין 'Ynet': "חובשת בכירה, איריס ששון, המורגלת בטיפול במקרים קשים, אומרת כי המראה היה קשה. "על מנת לשמור על כבודו של הצעיר הבאנו סדינים מהאמבולנס ועטפנו אותו. הוא היה רזה, חיוור ומוזנח. הוא לא הוציא מילה מהפה, גם שדיברנו איתו אבל כשביקשנו ממנו לקום בעזרתנו ולשבת על כסא האלונקה הוא נענה" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3636651,00.html לבין 'הארץ': "לדברי גורמי ההצלה שהיו במקום, הצעיר התקשה לתקשר עם סביבתו". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1045451.html מעניין לקרוא בדיווח נוסף של 'הארץ' מ-19/12/08 כי על פי אביטל בר מנהלת האגף הרווחה בעיריית הוד השרון "כאשר אין אינדיקציה על בגיר שהוא חסר ישע אני לא יכולה להתערב. אפילו לפני שבוע, כשראינו את הבחור ותיארנו לפסיכיאטרית המחוזית את מצבו, היא אמרה שאין עילה להוציא אותו לבדיקה כפויה. אם הוא לא היה מסכים להתפנות לבית החולים, לא היינו יכולים לעשות כלום. אפילו ההורה עצמו לא יכול לחייב את הילד שלו לקבל טיפול במידה והוא לא מסכן את עצמו או את הסביבה". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1047930.html
ב'הארץ', המקדש את התורה הביולוגית הגזענית של הפסיכיאטריה, מגיב הפוליטיקאי לשעבר יוסי שריד, מעין כתב חצר של העיתון, על בחירתו של משה פייגלין (בצילום) למקום ה-20 ברשימת הליכוד לבחירות הבאות בציטוט דעות מקוממות מראיון מ-1995 עם פייגלין: "היטלר הוא גאון צבאי שלא קם כמוהו..הנאציזם קידם את גרמניה ממצב של שפל למצב פנטסטי מבחינה פיזית ואידיאולוגית - נוער האשפתות בלויי הסחבות נהפך למצוחצח, מסודר, וגרמניה זכתה למשטר מופת, משפט תקין וסדר ציבורי. היטלר התרפק על מוזיקה טובה, צייר. לא מדובר בחבורת בריונים, הם רק השתמשו בבריונים ובהומוסקסואלים", ו: "אין ספק שהיהדות היא גזענית במובן מסוים..וכשקבעו באו"ם שהציונות גזענית, לא מצאתי שיש מקום למחות. מי שמבין גזענות כהפרדה בין דם לדם - וזו הפרדה פרימיטיווית מאוד - חייב לטעון שהציונות היא גזענית (...) אין עם פלשתיני. יש רק ציבור של דוברי ערבית, שזיהה את עצמו פתאום כעם, נגטיב של התנועה הציונית, טפילים. זה שהם לא עשו זאת קודם רק מוכיח כמה הם נחותים. גם אצל האפריקאים אין עמים. יש רק שבט זולו וטוטסי". שריד מגיב תחילה בגינוי הפוליטי/מוסרי המתבקש: "על משה פייגלין נאמר שהוא קיצוני ימני..לא רק קיצונים, לא רק פשיסטים.."זיהום מוסרי"", ומסיים בתותחים הכבדים של 'הארץ'-התווית הפסיכיאטרית: "יש כאן גם עניין של הפרעות אישיות קשות, המסתתרות מתחת לאיפור פטריוטי, מתחת לצבעי הסוואה יהודיים-אמוניים". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1045314.html שוב מוכח לנו כי אלו הם הרופאים הנותנים כוח לחברה אותו היא רק מיישמת (-ולא ההיפך) שהרי הגינוי המוסרי החריף ביותר בחברה הוא "חולה נפש" לזה שמבקשים לנדותו. אלא שלמשחק כוח ציני זה יש שני קצוות: בעבר ציטט 'הארץ' את ח"כ אריה אלדד על זהבה גלאון: "דוגמה לשנאה עצמית תהומית. כרופא אני אומר לך, שנאה עצמית חולנית היא מחלת נפש קשה. אנטישמיות עצמית של יהודים היא מחלת נפש קשה שהתבטאה באולם הזה"...השנאה העצמית של השמאל משקפת מחלת נפש עמוקה אין לה ריפוי, והיא עלולה לקחת את הסובלים ממנה תהומה". http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=322059 אין כאן כל חדש: דיאגנוזות פסיכיאטריות משמשות ככלי להכפשת היריב בפוליטיקה הישראלית מאז ראשית הישוב הציוני, ראו בקישור http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia9_ma2
'ידיעות אחרונות', ללא עוררין גוף תקשורת התאגידים הנפוץ ביותר בישראל מדגים לנו, כמעט בצורה מעבדתית, כיצד הוא מטמטם ומטשטש את קוראיו, כשתמר טרבלסי-חדד מדווחת על "מחקר של ארגון הבריאות הבינלאומי" ה"קובע שהילדים הישראלים כועסים יותר וסובלים יותר מכאבי ראש לעומת ילדים ברחבי העולם" (עמ' 12). המאמר מוגש בסגנון "צברינו החמודים והעוקצניים" שהיה מקובל בשנות ה-50 של המאה הקודמת ומלווה במאמר פרשנות הומוריסטית של כתבת דסק-האמהות בעיתון גפי אמיר. רק פיסקה אחת מלמדת שמדובר בעוד מחקר מבית מדרשו של יוסי הראל (-בצילום) מאוניברסיטת בר אילן עבור ארגון הבריאות הבינלאומי (WHO) המשרת את האינטרסים של הפרמקרטיה – שלטון תעשיות הפרמצבטיקה בדרך של מדיקליזציה של כל התנהלות אנושית וגלובליזציה (-קרי חברות התרופות המערביות) של צורת התגובה לתופעות אנושיות כילדים "כועסים". במדיקליזציה ישנה סטיה מסטנדרטים של הבנה של מהי מחלה רפואית אמיתית, סטיה שבה "מחלות" נבנות ומודבקות על/לתוך "פציינטים" למטרת הצדקה של "טיפול" בידי "רופאים", עם או בלי הסכמה. זהו כוח מוביל בעלייתה של ה"מדינה המטפלת" (therapeutic state): ככל שאינדיבידואלים, הציבור, הממשל, וקבוצות שונות של אינטרס יחודי מקדמים מדיקליזציה של יותר ויותר תחומים של חיים אישיים וחברתיים, היוקרה והכוח של המדע והרפואה מגוייסים למטרת לגיטמציה של פרקטיקות רפואיות בשירות אינטרסים כלכליים, פוליטיים, אידיאולוגיים וחברתיים של המדינה, ובכך מגבירים את סביבת ההשפעה שלה." (תומאס סאס). עוד על פעולותיו של יוסי הראל בשירות האינטרסים של הפרמקרטיה – שלטון תעשיות הפרמצבטיקה בדרך של מדיקליזציה של כל התנהלות אנושית וגלובליזציה (-קרי חברות התרופות המערביות) של צורת התגובה לתופעות אנושיות, ראו כאן http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=347951 http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia11_szasz_medicalization
כך נאמר בראיון שערך איתו בן כספית בתכנית האקטואליה 'עושים סדר' ששודרה בערוץ 2 בשעה 17.30. מסתבר שלפי איציק לוי חולי מאניה-דפרסיה הם האחראים לעליה במספר הנדבקים באיידס משום שכאשר חולים אלו נמצאים בשלב המאני של מחלתם הם אינם חובשים קונדום!. איציק לוי הנו העורך של 'Infomed': "אתר הרפואה הישראלי" - http://www.infomed.co.il/default.asp שממומן, הוקם ומופעל על ידי חברת "היפוקרטס - נט תיקשורת" בע"מ, היכן שהוא חתום על מאמרים המשבחים תרופות פסיכיאטריות "נגד דיכאון" http://www.infomed.co.il/magazine/art0308_1.asp ובהמשך לקביעותיו של איציק לוי: מבחן אינטרנט כללי המנבא את הסיכון שאדם ילקה בדיכאון פותח ע"י חוקרים מ- UCL (University College London). כלי האינטרנט הזה - שהוא אלגוריתם סיכון - מיועד לשימוש בידי רופאי משפחה כדי שיוכלו לזהות את אלו שבסיכון לדיכאון, ושעבורם מניעת דיכאון מועילה ביותר. מבחן האינטרנט הזה, שדומה לשאלוני "בחן/י את עצמך, האם את/ה רומנטי/ת" וכו' של ירחוני הנשים למיניהם, (-ראו בקישור) www.ucl.ac.uk/predict-depression נוסה עד כה על 6000 אנשים שביקרו אצל רופאי המשפחה בשש מדינות, ומידת הדיוק שלו נבחנה אצל כמעט 3000 מבקרים אצל רופאים בארצות אחרות. המחקר פורסם בארכיון פסיכיאטריה כללית והאלגוריתם נמצא מדויק בניבוי אפיזודות של דיכאון, כמבחנים אחרים שפותחו באירופה כדי לנבא סיכון לבעיות לב. כידוע דיכאון הוא כיום כמעט תעשיה מס 1 של הפרמקרטיה, והוא לא רק יוצר רווחים עצומים לתעשית הפרמקולוגיה אלא גם כלי שימושי למניפולציות פוליטיות שונות, בדרך כלל בנימוק שהוא יוצר מוגבלות ואובדן עבודה. ה"יציאה" של איציק לוי היא בינתיים יחודית לו. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia11_szasz_medicalization
ולמדור הקבוע כיצד הפסיכיאטריה משיגה ממצאים ומסקנות ביזאריים מופרכים וחסרי שחר, מחלקת לא נגענו/לא שינינו: ילדים בעלי פזילה (strabismus) בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת נפש בבגרותם, לפי ממצאים של מחקר בקליניקת מאיו האמריקנית. המחקר בדק 407 תיקים רפואיים של בעלי פזילה והשווה אותם לתיקים של ילדים עם כיוון עיניים "נורמלי" (-כך בידיעה). בעלי הפזילה כלפי חוץ נמצאו פי שלוש בסיכוי לפתח הפרעה פסיכיאטרית בעוד שבעלי הפזילה כלפי פנים לא הראו עליה באפשרות למחלת נפש. לדברי Brian Mohney עורך המחקר, הוא יסייע להתריע רופאים לבעיות פוטנציאליות אצל ילדים פציינטים: "רופאי ילדים ורופאים כלליים המטפלים בילדים בעלי פזילה צריכים להיות מודעים לסיכון המוגבר של מחלת נפש, הם צריכים לעמוד על המשמר לסימנים המוקדמים של בעיות פסיכיאטריות כך שיוכלו לשקול לשלוח אותם לפסיכולוג או פסיכיאטר". (התנצלותנו בפני ענת עצמון היפה) http://www.medicalnewstoday.com/articles/130980.php http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=383941
'הארץ' חוזר לימים הטובים של כותרות ההפחדה והשיסוי ב"חולי הנפש" המשוטטים ברחובות לאחר שנמלטו מבית החולים. הפעם זהו בנימין רצון בן 44 (-בצילום, מאתר 'הארץ') שנמלט מ"שער מנשה" ליד חדרה, לאחר שהובא לצורך אבחון פסיכיאטרי. רצון, עבריין מין מוכר, מוגדר כמסוכן לציבור, וחשוד בביצוע מעשים מגונים בבן 16. האתר ממשיך: "תיאורו של רצון: צבע עורו שחום, גובהו 1.78, והוא לבש קפוצ'ון בצבע ירוק ומכנסיים בלויים. המשטרה פתחה בחיפושים, ומבקשת מכל היודע דבר על הימצאו לדווח על כך". ttp://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1041936.html בידיעה אחרת מתאר האתר את "מרינה ברוק, תושבת השרון בת 31, עבריינית בעלת עבר פלילי עשיר, עומדת מאחורי שורת "עקיצות" בשנתיים האחרונות, בהן הוציאה במרמה סכום של למעלה מ-200 אלף שקלים מארגונים, עמותות, עיריות ובעלי עסקים". מסתבר שהגברת התחזתה למדריכת נוער העובדת בעמותת "עלם" בראשות נאוה ברק, ועמותת "שחם" של שחקני הבמה בראשותו של יורם חטב. "היא הייתה נוהגת להזמין שחקנים ובדרנים, ביניהם היו למשל אניה בוקשטיין, צופית גרנט, גיא אריאלי ואחרים, להופיע בפני ילדים לכאורה מטעם עמותת עלם, אולם כשהשחקנים דרשו את הכסף לאחר ההופעה התברר כי הצעירה לא הועסקה בעמותה מעולם", סיפר ראש מפלג ההונאה רפ"ק יורם סלקמן. היא הועסקה כמדריכת נוער בסיכון, כרכזת נוער במושב ליד בית שמש ובעיריות שונות. בין היתר התחזתה החשודה לעובדת בעיריית ראש העין. נהג הסעות שהשתכנע כי מולו עומדת עובדת עירייה, סיפק בעבורה הסעות במשך כשנה שלמה בשווי של 80 אלף שקלים, אותם הוא כמובן לא ראה מעולם. אתמול הובאה החשודה לבית משפט השלום בכפר סבא. השופט האריך את מעצרה בשבעה ימים, במהלכם תישלח החשודה להסתכלות פסיכיאטרית. לעבוד עבור/ולדאוג לנוער בסיכון בהתנדבות - אכן מדובר בחולת נפש... http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1041882.html http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel
כתב הבריאות של העיתון חושף סקופ: רשימת התרופות החדשות שימומנו בידי קופות החולים שלדברי הכתב מיועדות לסייע לעשרות אלפי חולים בהם...מניה דיפרסיה. תשומת לבנו כמובן הופנתה ל-3 "תרופות" פסיכיאטריות lamictal ,exelon ,provigil http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1040456.html lamictal (נקראת גם Lamotrigine) משמשת נגד פירכוסים ושייכת למשפחת רעל העצבים phenyltriazine, (פניל מורכב מבנזין וטריאזין משמש כבסיס לרעל קוטל עשבים) הרעל משמש בפסיכיאטריה כ"תרופה" המשתקת את האדם ע"י פגיעה בכל מערכות גופו וע"י כך מושג השקט התעשיתי שהפסיכיאטרים מכנים "טיפול וריפוי". exelon נרשמת לאנשים עם שיטיון ואלצהיימר שבמוחם נמצא שיש שקיעה מתקדמת של תאי עצב היוצרים את החומר הכימי אצטילקולין, שסבורים שהוא חשוב למטרות למידה וזכרון, ומונעת את התמוטטותו. לגבי provigil נטען שהוא סם מעורר המונע שינה והוא משווק לצבא עבור חיילים וטייסים. בקובץ מאמרים מנובמבר 2006 בנושא שימוש בסמים בעריכת רחל בר המבורגר, מדענית ראשית ברשות הלאומית למלחמה בסמים (ראו קישור), מצאנו את הרשימה "סטודנטים משתמשים ב-"גלולות חכמות" להגברת יכולות ביצוע" בה נכתב: "סטודנטים טוענים כי "גלולות חכמות" מגבירות את הריכוז, מיקוד וזכרון לטווח קצר, אולם מומחים מביעים דאגה שהשימוש בתרופות אלה הוא בעייתי. השימוש לרעה בתרופות כגון Adderall, ריטלין ו-Provigil מגיע לשיא בתקופת הבחינות...". כאן נחשפת הקנוניה בין השלטון התרפוייטי לבין ברוני הסמים ותעשיית הבריאות. זכות האדם על גופו- שפירושה זכותו להכניס לגופו כל סם שיחפוץ- הופכת להיות עבירה פלילית, אך במידה והאדם יסכים לרשום עצמו כ"חולה נפש" במערכת בריאות הנפש הרי שיוכל לקבל כל סם שיחפוץ שיתויג כ"תרופה למחלה". http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/%D7%9C%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D.doc
כתבת העיתון עפרה אידלמן מדווחת בלקוניות: יעקב העליון (בצילום) הורשע בארבע עבירות של בעילה אסורה בהסכמה של קטינה (-לדברי 'הארץ' הוא "קיים קשר בעל אופי מיני עם בת 14"). http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1036357.html איזו מילה חסרה בדיווח זה? אתר Ynet מספק את הסחורה ומצטט את אם המתלוננת "העליון הוא שקרן פתולוגי ופדופיל". http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3620785,00.html משפטו של העליון התנהל במשך יותר משש שנים, כאשר לכל אורך הדרך ניסתה ההגנה שוב ושוב לדחות את המשפט. סניגורו, רונאל פישר, טען כי העליון, נכה צה"ל, סובל מדיכאון ובעל נטיות אובדניות, ושלח אותו ל'אברבנאל', שם הסתכלות פסיכיאטית קבעה כי הוא דווקא כשיר לעמוד לדין. ראו בפסק הדין -בקישור- את הנימוקים ששני אלה העלו במשפט: http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/verdicts1/123.rtf מסתבר שבעבור יעקב העליון 'הארץ' לא רק חורג ממנהגו בכך שהוא נמנע מכל תיוג פסיכיאטרי (מתחילת הפרשה, ראו קישור) אלא גם שאינו פונה לצוות הפסיכיאטרים הקבוע שלו בבקשת תגובה לדברי העליון: "יש לי אפס ייסורי מצפון", ו"מישהו רצח את יעל העליון". העיתון, המקדם בכל מחיר את התורה הביולוגית הגזענית של הפסיכיאטריה מאשר שוב כי רק את החלש פוליטית ניתן להגדיר בדיבה הרפואית של מחלת נפש. לרונאל פישר עצמו קשרים הדוקים עם 'אברבנאל': הוא ואחיו "מייחצנים" בתקשורת את שירותי מתקן הכליאה הפסיכיאטרי כמשתמשים קבועים בו, והפסיכיאטר יורם ברק שנעזר בזמנו ברונאל פישר כדי ליצור את מסע יחסי ציבור המפורסם שבו -במסווה של דאגה לכך שניצולי שואה הכלואים במתקן סובלים מהיעדר מיזוג אוויר- ניסה מתקן הכליאה להניח ידו על כספי הפיצויים שלהם. בנוסף מופיע הפסיכיאטר ברק בתכנית בטלוויזיה החינוכית של פישר בה פאנל "מומחים" מנתח אישויות פוליטיות. אכן שמור לי ואשמור לך... http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_last#ogen
רותי סיני, עיתונאית הרווחה של העיתון מדווחת על ביקורו בארץ של ד"ר אדולף רצקה (-בצילום), מייסדו ומנהלו של המרכז לחיים עצמאיים בשטוקהולם שחלה בפוליו בנעוריו ומאז הוא משתמש בכיסא גלגלים. לדבריה "משנתו של רצקה משמשת השראה לאנשים עם מוגבלות ברחבי אירופה...המסר העיקרי של רצקה הוא שנכים הם אלה שצריכים לשמש מנוע לשינוי יחס החברה כלפיהם. "אני ראיתי את הפחד, הבוז, השנאה של אנשים שמסתכלים עלי ואומרים לי שהיו מעדיפים להתאבד מאשר לחיות כמוני", אומר רצקה. "אסור לנו להפנים את הגישות האלה שפוגעות בהערכה העצמית שלנו". הוא סבור שנכות אינה סוגיה רפואית כי אם סוגיה פוליטית: "רוב הנכים הופכים חסרי ישע בגלל סדר העדיפויות של המדינה שבה הם חיים ובשל תרבות התלות שהיא מעודדת". חייו של רצקה הם דוגמה לכך: בצעירותו חי חמש שנים בבית חולים בגרמניה, שם נולד. "היום, בדיוק עם אותה נכות, אני חי ועובד בביתי בשטוקהולם, עם אשתי ובתי". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1035990.html והיכן חלק רצקה את משנתו עם מארחיו הישראלים? בכנס ראשון של המרכז לחיים עצמאיים בירושלים, ארגון שהוקם בירושלים ב-2003 בעזרת ג'וינט-ישראל, משרד הרווחה, עיריית ירושלים ופועל "להסרת החסמים לחיים עצמאיים של אנשים עם מוגבלות. לדברי 'הארץ' "המרכז מנוהל על ידי הצרכנים - אנשים עם מוגבלות פיסית, חושית, נפשית ושכלית - בהתאם לצרכיהם, ושאיפת מייסדיי המרכז, שפועל תחת הגג של עמותת "נכים עכשיו", הוא "לחיות בתוך הקהילה, לתרום לה ולהעשיר אותה". אנו רואים שוב כיצד 'הארץ' מקדם את התורה האומרת שרק לאנשים צרכניים, התורמים לקהילה, יש זכות לקדם את עניניהם, כשהם תחומים במרכז שלהם, כמובן.... http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_disability
ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה, להצעת משרד הבריאות, תיקון בתקנות הסמים המסוכנים לפיו יוגדל המינון המקסימלי היומי של הסם מ-60 מ"ג ל-90 מ"ג כדי "שגם מבוגרים יוכלו ליהנות מיתרונות הריטלין"... הפסיכיאטרית איריס מנור (-בצילום) שדיברה בועדה הסבירה בתכנית 'חמש עם רפי רשף' (ערוץ 10) 'מהי מחלה פסיכיאטרית' כשנשאלה האם מדובר ב'ענין פיזיולוגי' והשיבה: "לחלוטין! הפרעת קשב היא דבר גופני ובשינויים במבנה המוח, בצורת התפקוד שלו, ובעצם בכימיה שלו". ולשאלה כיצד מאבחנים בין בעיית ריכוז ל"הפרעה" דקלמה הפסיכיאטרית מה שנשמע כברושור מוכן מראש של חברת יחסי ציבור (-לא שינינו דבר): "ההבדל הוא פשוט מאוד ומסובך מאוד. הפרעת קשב פירושה שאין לך שליטה בזה. כלומר הרבה מאיתנו אומרים: פה אני לא מתרכז, שם אני לא מתרכז, אבל כאשר אני צריך להיות מרוכז במשהו שחשוב לי, כמו שברקלי קורא לזה אז אני לוחץ על הכפתור הקטן של הקשב ואני נעשה מרוכז. אנשים עם הפרעת קשב, מכיוון שמדובר במשהו גופני, באיזשהו שינוי גופני אמיתי, האנשים האלה לא מסוגלים להתרכז כשהם רוצים, אין להם את הכפתור הזה, הוא שבור. ולכן הם כל הזמן מוסחים, מגורים, והעולם שלהם מלא כל הזמן חוויות וגירויים שהם לא יכולים לנטרל אותם. הייתי מעדיפה לנסות להגדיר מה זה קשב, אבל אני אעבור קצת אולי לתחום השירה, כי אנשים מתארים את זה בדרך כלל, כי זו חוויה ואני חושבת שכאן בדיוק מתחילה הבעיה כי זה משהו חווייתי ולא משהו שהוא פשוט כל כך להגדרה, ולכן גם לא מאמינים הרבה מאוד פעמים לאנשים האלה והאנשים האלה לא מאמינים לעצמם שזו הפרעת קשב, היא שקופה להם. הסיבה היא שזה כמו לנסות להסביר לעיוור מה זה צבע אדום. הפרעת קשב זה כמו רעש רקע כל הזמן, כל הזמן בראש, ולעולם אין לי את התחושה הזו של שקט בראש. הפרעת קשב, כמו שאמר לי מישהו שאני מאוד מאוד אוהבת, זה כמו לסוע בגשם, באוטו, כשהווישרים לא עובדים. הפרעת קשב זה באמת המוסחות, והגירוי, והדחיינות, והעייפות המאוד גדולה בסוף היום מכיוון שאני בעצם כל היום מחזיק את עצמי להישאר ממוקד, להתחיל מטלות ולסיים אותן, לעמוד בזמנים. דברים שנראים נורא נורא טבעיים ולאנשים שיש הפרעת קשב הם לא טבעיים". אפשר היה לצפות שמכיוון שמדובר ב"דבר גופני, בשינויים במבנה המוח בצורת התפקוד שלו ובעצם בכימיה שלו" היתה הפסיכיאטרית פשוט מציגה בדיקות כלשהן המאששות זאת... http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_faq
הצעיר בן ה-21 (-בצילום) אמר בבית המשפט, ביוזמת עורכי הדין אריאל הרמן ופנינה כהן, כי לפני כמה חודשים שמע קול שאומר לו "תירה בו, תירה בו", ולכן עלה לבית המשפחה ורצח את אביו. הוא העיד כי שמע בעבר קולות אחרים אולם זו היתה הפעם הראשונה שהוא שמע את הקול שאומר לו 'תירה תירה'. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3616996,00.html מאחר ואנו ארגון זכויות האדם היחיד בישראל וגו' יש טעם להגדיר את עמדתנו בנושא שמיעת קולות. 1. כל מה שחי -כולל הצומח- שומע. כשאדם טוען שהוא שומע "קולות" איננו יכולים לדעת מה הוא שומע ואנו אמורים להאמין לו כאילו הוא אכן שומע ובלי כל סיבה, כאילו היה אומר שהוא שומע מה שכן היינו מאמינים. התוקף הפוליטי הניתן ע"י החברה לטענת ה"שמיעה" הוא שרירותי ונתון להחלטתנו!. מבחינת בניית טיעון לוגי כמובן שאיננו יכולים להעלות את הטענה ש"אדם שומע", אלא רק שאנו שומעים שאדם אחר אומר ("שהוא שומע קולות") וכו. 2. כיצד המדינה באמצעות מנגנון הדיכוי הפסיכיאטרי עושה שימוש בטיעון: הפיקציה המשפטית של 'סכיזופרניה' דורשת שנקבל קיומו של המצב שבו חולה הנפש (מצב המתבטא ב"שמיעת הקולות") מבצע עבירה פלילית משום שביולוגית אינו מסוגל להתנגד לביצועה (בשל ההוראות אותן הוא מקבל) ו/או אינו מבין שהן פוגעות ו/או אסורות על פי חוק. נפשט את הסיטואציה ע"י הוצאת המינוחים הגזעניים-ביולוגיים-פסיכיאטריים: אדם מבצע עבירה משום שהוא נמצא בסיטואציה בה הוא חייב (ואינו מסוגל שלא) לבצעה, זה מוכר לנו כחייל הנמצא במסגרת צבאית שאינה מאפשרת לו סירוב פקודה, שמשמעה שלילת חירותו, ובעתות מלחמה הוצאה להורג בבית דין צבאי. האם החברה משחררת חייל מנתינת דין וחשבון במידה ומעשיו מתקבלים כעבירה? הקלישה של בית המשפט הישראלי מדבר על פקודות ש"דגל שחור מתנוסס עליהן" וחיילים שהוציאו אותן לפועל עומדים לדין. אדם נשפט על מעשיו. 3. הטיעון המשפטי-פורנזי של "שמיעת קולות" -דהיינו שאנו אומרים שאנו שומעים שאדם אחר אומר שהוא שומע- מוגדר "עדות שמיעה" ופסול לחלוטין בצורת המשפט המקובל. העובדה שעדות שמיעה פסיכיאטרית מתקבלת בבית משפט מעידה על עומק ההזניה ההדדית בין הפסיכיאטריה למשפט לתועלת ההדדית של שני הצדדים. פרדוקסלית רק הפסיכיאטרים מאמינים ל"שומעי קולות" ובמעין Folie à deux הם זקוקים זה לזה, מה שמסביר את שיתוף הפעולה... http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia9_fikzia
מחלקת לא נגענו/לא שינינו: כיצד הפסיכיאטריה משיגה ממצאים ומסקנות ביזאריים מופרכים וחסרי שחר. *הרטבת מיטה הופיעה כפול במבוגרים עם סכיזופרניה מאשר באחיהם ואחיותיהם הלא חולים. מחקר במכון הלאומי לבריאות נפש הישווה נתונים של אמהות ל-211 מבוגרים עם סכיזופרניה. 21% מהסכיזופרנים הרטיבו מיטה. מכאן שהרטבת מיטה מעידה על התפתחות לא נורמלית של המוח ותורמת להתפתחות סכיזופרניה. סריקות מוח (MRI) מראות שלסכיזופרנים שהרטיבו מיטה בילדותם יש חוסר בחומר אפור במוח... http://www.emaxhealth.com/2/120/24555.html *הבנה מטפורית אצל סכיזופרניות שופרה ע"י אסטרוגן. לפי מחקר גרמני נשים עם סכיזופרניה באופן כללי סובלות מחוסר אסטרוגן. הסכיזופרניות במחקר קיבלו הורמון ונערך להן מבחן לקסיקוני הבודק הבנה של מטפורות והתברר שהבנתן המטפורית הופעלה מהר יותר. http://www.psychiatrysource.com/psychiatry-news?itemId=3909048 *תינוקות בני שנתיים חווים PTSD. מחקר על 114 תינוקות בריטים שנחשפו לתאונות דרכים מצא שאחד מתוך 10 סבלו מחרדה לאחר האירוע. "הסיבה לחוסר הידע בנוגע לתינוקות היא הקושי ביצירת דיאגנוזה פסיכיאטרית בקבוצת גיל זו מאחר והם חסרים את היכולת הלשונית לדבר על חוויותיהם ותחושותיהם" אומר המחקרhttp://news.bbc.co.uk/go/pr/fr/-/2/hi/health/7642012.stm *סמים המדכאים תרכובת במוח -kynurenic acid- הם תוספת חשובה לליקויים בפתרון-בעיות אצל סכיזופרנים, שכידוע קובעים לעצמם מטרה ודרך פעולה ואינם יכולים להתאים מחדש את מחשבתם כשהתנאים מחייבים דרכי פעולה אלטרנטיביות. הגילוי מבוסס על מוחות בעלי חיים ותצפית מעבדה שייצור רב מדי של חומצה קינורנית קשור להפרעות חשיבה המשפיעות על התנהגות חיות מחקר http://psychcentral.com/news/2008/11/19/brain-compound-may-improve-schizophrenia/3372.html *ולעולם לא מאוחר, זהו את הכשל המחקרי בתגלית הבאה: בדיקת שתן מאבחנת סכיזופרניה לפי רמות גבוהות של גפרית (sulphite). מדענים בריטיים חקרו 40 סכיזופרניים ואצל 90% נתגלו רמות גפרית גבוהות בהשוואה לקבוצת בריאים שלרובם לא היה כלל גפרית בשתן, מכאן שגפרית בשתן ייחודית לסכיזופרניה, דבר שיוביל לבדיקה מקדימה שתגלה, לפי גפרית בשתן, מי שסביר שיהפכו פסיכוטיים ו"אז נוכל לטפל בם, חיסכון עצום למדינה" http://news.bbc.co.uk/1/hi/health/117990.stm http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel#nonsense
אתר 'וואלה' מקושר לרשת שוקן בעלת 'הארץ' ולכן אך צפוי שיעקוב אחר הקו המערכתי אליבא ד'הארץ' המקדש את התורה הביולוגית הגזענית של הפסיכיאטריה- המייחס כל מעשה חריג ל"מחלת נפש". אי לכך מצוטט בו חיים קנובלר (-בצילום), לשעבר ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל שכמובן לא פגש באיש מהמעורבים: "מבלי להכיר את הפרטים המדויקים והתחשב בכל ההסתייגויות המובנות לשלב מוקדם זה של הפרשה ניתן להניח שהאיש היה בדיכאון". http://news.walla.co.il/?w=/22/1364705 באותה ידיעה מציע הקרימינולוג דני גימשי הסבר שונה: "לשוטרים סיכון רב יותר להיקלע לאירוע כזה...מצבי משבר קשים, משבר משפחתי...וממחקרים אנו מכירים שמה שמשותף לאנשים שמבצעים מעשה מסוג זה הוא שאלה אנשים שהגיעו לקצה הדרך, והמוצא היחיד מבחינתם הוא לעשות את המעשה הקשה הזה. אצל שוטרים יש פרמטרים נוספים שעלולים להביא למצב כזה. כשאתה נמצא באווירה כזאת וכשיש לך אקדח במגירה, יש סיכוי גבוה יותר שהאקדח הזה גם יירה. השוטר נמצא במה שנקרא בשפה הפסיכולוגית 'סטרס', הוא נחשף בחיי היום יום לצד האפל של החיים, מתוסכל הרבה פעמים, רואה שאין צדק ולעיתים יש גם דרישות מאוד גבוהות מצד הארגון שלו. הוא גם נוגע במוות ובפציעות והדברים האלה יוצרים אפקט די גבוה של 'סטרס'. כשאדם רוצח את משפחתו, יש אצלו תחושה של 'הכל או כלום'. הוא לא רוצה להגיע למצב שהילדים יישארו יתומים ואז הוא הולך על 'הכל'. בזה שהוא פוגע בילדים שלו - הוא לא רואה בזה מעשה רע. אדם כזה רואה את העולם בצבעים של שחור ולבן ושאצלו הכל שחור, גם דברים שלנו לא נראים כשחורים". ההסבר אכן סביר אך כזכור רק לפני חודש הציע אותו גימשי ב'מעריב' (-ראו קישור) תחת הכותרת "ניתן למנוע רצח ילדים": "לאמץ אסטרטגיה של שיטור קהילתי על ידי המשטרה ועובדי הרווחה... כשאחד הכלים לשם כך הוא תהליך שיטתי של הערכת מסוכנות...משפחות עולים ומהגרים נמצאות ברמת סיכון גבוהה יחסית והפשיעה בקרב קבוצות אלה היא בדרך כלל גבוהה יותר מאשר בקרב אוכלוסייה ותיקה ויציבה...חלק מהעולים סבלו עוד בארץ מוצאם מהפרעות אישיות או מקשיים חברתיים שדחפו אותם לעלייה. אולי אין זה תקין פוליטית להצביע על משפחות עולים כבעלי רמת מסוכנות גבוהה יחסית, אך אלה הן העובדות." אך הסבר זה, כמובן, שמור רק לנשים רוסיות עניות ולא לשוטר מייקל פישר (-שעלה לארץ בגיל שלוש וחצי)... http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=341550
רותי סיני, העיתונאית המדווחת ל'הארץ' על עניני חברה התאמצה, כנראה, יותר מהרגלה כדי לספק הבהרה למניעי רצח והתאבדות משפחת השוטרים מייקל והילה פישר מרמת השרון. לכאורה רצח זה צריך היה להתווסף לדיווח השגרתי -אליבא ד'הארץ' המקדש את התורה הביולוגית הגזענית של הפסיכיאטריה- המייחס כל מעשה חריג ל"מחלת נפש". מה עוד שהיתה זו אותה רותי סיני שדיווחה רק ב-04/09/2008 בנוגע לרציחות הילדים כי "מומחים בפסיכולוגיה חברתית וקרימינולוגיה אומרים, בזהירות, שייתכן וקיים אלמנט של חיקוי במעשיהן של בוריסוב וקרוצ'קוב" ו"החשיפה הסנסציונית של המקרים בתקשורת מגבירה את הסיכוי לחיקוי וגורמת תחושת הזדהות אצל אנשים שממילא מעורערים בנפשם וחולפות בראשם מחשבות על רצח או התאבדות". אלא שמשפחת פישר אינה נמנית על ציבור חלש המוכתם בדיבה הרפואית של מי שבא במגע עם המערכת הפסיכיאטרית. כדי להציל את כבוד תורת הפסיכיאטריה הרחיקה סיני עד לבנימינה שילה (בצילום) פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית בכירה, המסבירה "אפשר להסביר שהעובדה שהוא גם פגע בעצמו אומרת שבטח קרה לו משהו נורא בראש. אתה בעצם מנסה להסביר מצב של התקף פסיכוטי". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1031072.html בניגוד ל'הארץ' הרי ש'ידיעות' מפגין זהירות מובנת. הוא מצטט (עמ' 6) את מנהל מתקן הכליאה הפסיכיאטרי צבי זמישלני כמי שאומר: "קל לחשוב ולהגיד שמדובר בטירוף, אך מבחינה סטטיסטית סביר יותר שמדובר בהתקף זעם בעקבות מריבה. לא סביר שמחלת נפש תתפרץ דקה לפני ביצוע הרצח במשפחה. ברוב המקרים המוכרים לנו מהעבר שבהם גברים רצחו את נשותיהם הם לא היו חולים פסיכיאטריים, ומדובר בריב במשפחה. אם אין עדות לשינויים בהתנהגות בימים שקדמו לאירוע סביר להניח שמדובר בהתקף זעם על רקע מריבה בין בני הזוג. אם אכן מדובר בהתקף זעם, סביר שיש סביבו הפרעת אישיות הקשורה לבקרת דחפים. התקף הזעם יכול לפרוץ על רקע של מריבה עם איום מוחשי - למשל שהבעל חושש שהאשה תעזוב עם הילדים ושהמשפחה תתפרק". מעניין להשוות תיאור זה של השוטר פישר בפי זמישלני לתיאור רוני רון ב-27/08/2008 כמי שנכנע "ליצריו ולחוסר הערכים והמצפון. יש כאן את כל המאפיינים של אדם אנטי סוציאלי". אנו רואים שוב שאלו הם הרופאים הנותנים כוח לחברה אותו היא רק מיישמת, ולא ההיפך. הגינוי המוסרי החריף ביותר בחברה הוא "חולה נפש" לבזוי ומושמד. http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=338069
האגודה הנוירופסיכיאטרית הקוריאנית הודיעה כי 88.6% מחברי האגודה הצביעו על החלטה לחפש שם חדש לתחום בריאות הנפש שיטהר את הסטיגמה החברתית הקשה הכרוכה במגע עם המערכת, שלדברי האגודה מרתיע קוריאנים מבקשת טיפול נפשי. הפסיכיאטריה בקוריאה (-כמו גם בישראל בראשית המאה ה-20) נקראה נוירופסיכיאטריה בעקבות המודל הגרמני, עד 1982 כשהאגודה הנוירולוגית פרשה. השם המתוקן יבחר בדיון פומבי ובין השמות החלופיים שהוצעו: 'פסיכולוגיית מוח', 'מדע נפשי ופיזי', 'מדע דחק', 'מדע דחק עצבי', וכו'. דובר האגודה מצוטט כאומר: "זה באמת קשה למצוא מונח מבריק וכולל שישביע את רצון הכל". זו כמובן הודעה לעיתונות מטעם המערכת הפסיכיאטרית. כיצד עלינו לקרוא אותה כדי לקבל תובנה מפוכחת ומושכלת על הלך הרוח בחברה הקוריאנית? מי שעוקב אחר סרטים קוריאנים ששודרו בישראל -כמו למשל סרט האימה מ-2003 Tale Of Two Sisters (-בצילום) של הבמאי ג'י-וון קים- יכול היה להתרשם מתפיסת החברה הקוריאנית את הפסיכיאטריה ככלי ענישה דכאני ושרירותי: הסרט מתאר כיצד לאחר אשפוז ממושך במוסד פסיכיאטרי חוזרות שתי אחיות אל ביתם כששם מחכים אביהם ואמם החורגת והרעה...מכאן מתחילה עלילה של רוחות. המעניין כאן שבניגוד לתוצרת הוליווד המאמינה בתורת הפסיכיאטריה ובתיוגייה ומפרסמת סמים פסיכיאטריים (-הרוצחים ההוליוודיים הם ללא יוצא מהכלל 'סכיזופרניים' הרוצחים בשל 'מחלתם' מאחר והם לא לקחו 'תרופות', והפעולה הראשונה שצוות משטרה בסדרת טלוויזיה הוליוודית עושה בחקירת רצח היא לברר כתובות כלואים פסיכיאטריים הגרים בקרבת מקום האירוע - immediate suspects) הרי שהסרט הקוריאני אינו מתייחס כלל לתיוג הפסיכיאטרי של 2 המאושפזות אלא רואה בו כליאה שרירותית ומענישה. נודע שהאמריקאים כבר מתכננים רימייק משלהם ויהיה מעניין לעקוב אחר ההבדלים בגישה לכליאה הפסיכיאטרית... http://english.donga.com/srv/service.php3?bicode=040000&biid=2008101356288
כחלק מציון 60 שנה להצהרת זכויות האדם הכללית של ארגון האו"ם, החליט נציב זכויות האדם של הארגון לקבוע את השבוע שבין ה-6 ל-12 באוקטובר כשבוע הכבוד והצדק של הכלואים. DIGNITY AND JUSTICE FOR DETAINEES WEEK בין השאר הוציא הנציב קול קורא בנוגע לכליאת "אנשים עם מוגבלויות" בו נקבע מפורשות כי "חוקים וסטנדרטים בינלאומיים לזכויות אדם הם ברורים ביותר: לאנשים בעלי מוגבלויות הזכות לחירות ובטחון האדם על בסיס שווה עם אחרים. קיומה של מוגבלות אינו מצדיק בשום מקרה שלילת חירות. מאנשים בעלי מוגבלויות ניתן לשלול חוקית את זכותם לחירות בשל ביצוע פשע או הפרת החוק"!. International human rights law and standards are very clear: persons with disabilities have the right to liberty and security of the person on an equal basis with others. The existence of a disability can in no case justify a deprivation of liberty. Persons with disabilities may be lawfully deprived of their liberty for having committed a crime or violated the law. ראו: http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/Dignity%20and%20Justice%20for%20Detainees%20week.pdf כמו כן נקבע כי "אנשים עם מוגבלות מוכרים כבעלי כשירות משפטית על בסיס שווה עם אחרים בכל היבטי החיים" Persons with disabilities are recognized to have legal capacity on an equal basis with others in all aspects of life. זוהי עוד הוכחה לצדק שבקביעת חוות הדעת שלנו (ר' קישור) בענין אמנת האו"ם לאנשים עם מוגבלויות המבטלת למעשה את חוקי בריאות הנפש למיניהם. זהו גם הזמן ליידע את כל גורמי אופוזיציה פרלמנטריים בהצהרה החדשה הזו של האו"ם כך שכעת יש להם בסיס מצוין לקשור את אשרור אמנת המוגבלות בידי מדינת ישראל בתנאי שיבוטל חוק טיפול בחולי נפש http://iaapa.org.il/46024/Expert_Opinion_Dissability_convention
לפי דו"ח של משרד הבריאות בנושא כוח אדם במקצועות הבריאות לשנת 2007 ישנה עלייה בשיעור הנשים העוסקות ברפואה והן מהוות כיום 40 אחוזים מהרופאים וכמעט מחצית מהרופאים הצעירים (עד גיל 45). שיעורן גבוה יחסית בתחומים של רפואת משפחה, רפואת ילדים, פסיכיאטריה ואונקולוגיה. ד"ר יורם בלשר, יושב ראש ההסתדרות הרפואית, מצוטט כאומר כי המחסור ברופאים חריף וקיים חשש כבד להיווצרותה של רפואה נחותה לעניים מחד ורפואה לעשירים מאידך. (-בצילום הפסיכיאטרית טלי וישנה, תל השומר) בנוסף עולה מהנתונים כי מחצית מהרופאים הם בעלי התמחות כלשהי, כשההתמחויות המובילות בקרב רופאים הן ברפואה פנימית (2,775 מהרופאים), רפואת ילדים (2,300), רפואת משפחה (1,354), יילוד וגניקולוגיה (1,258) ופסיכיאטריה (1,131) http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3599845,00.html
מחלקת הלא נגענו/לא הוספנו: הציטוט הבא לקוח מאתר Ynet- "אלכס גרינשפון, (-בצילום) מנהל מתקן הכליאה הפסיכיאטרי "שער מנשה", שעלה לכותרות בעקבות שורה של מקרי בריחה מעדיף להתייחס לבורחים כאל נעדרים. "מספר האנשים שמאושפזים בבית החולים נגד רצונם הולך וגדל. בגלל המחלה הנפשית הם מנסים לבטא את עצמם ודרך הביטוי שלהם היא היעדרות. רוב האנשים לא בורחים מתוך הכרה שלמה, אלא מתוך דחפים של המחלה. רובם הוחזרו על ידי קרובי משפחה או חזרו לבד ולמזלנו לא אירע שום מקרה חריג מחוץ לבית החולים...אנשים מצליחים לברוח בעזרת חכמה: הם הולכים צעד אחד קדימה לפני מה שאנחנו חושבים. למשל, מטפסים על כתפיים של חולה אחר במקום על סולם. אחרי שאדם יוצא מהמחלקה, שום גדר לא תעצור אותו, בגלל חוסר השיפוט שלהם והיכולת לעבור סבל שאדם רגיל לא היה סובל. מאושפזים אצלנו יותר ויותר אנשים שהתנסו במעצרים ובישיבה בבית סוהר ושם לא לומדים הרצל או ז'בוטינסקי, אלא איך לברוח". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3597359,00.html הרשימה עצמה, של מיטל יסעור בית-אור, היא מעין "זוועתון" המורכב מדיווחי המשטרה של החודשים האחרונים אליהם כבר התייחסנו במדור זה (-ראו קישור) שחוממו מחדש, ועדות נוספת ש-Ynet ויתר לחלוטין על נסיון להיות עיתונות עובדתית מפוכחת. http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=205456
בראיון ל'ניו יורק טיימס' מחזקת הפסיכיאטרית הצפון אמריקנית ננסי אנדרסן (-בצילום) את הנתונים הידועים על הפגיעה החמורה והלא הפיכה של הסמים הפסיכיאטריים בגוף האדם. http://www.nytimes.com/2008/09/16/health/research/16conv.html?_r=1&oref=slogin בראיון (-בקישור לעיל, צריך להרשם כמנוי לאתר) היא מספרת על ממצאי מחקרה כי "אנשים עם סכיזופרניה" מאבדים רקמות מוח בקצב מהיר וכי "תגלית" נוספת שלה היא שככל שמסממים אנשים אלו כך הם מאבדים יותר רקמות מוח. כמובן שזו צורת חשיבה של פסיכיאטרית שאינה מודה בכך שמקצועה מפר בזדון את הכלל הראשון בשבועת היפוקרטס: "primum non nocera ראשית אל תעשה רע". ראיון זה מצטרף למחקר (מזעזע כשלעצמו) שבו קופי מקק "נחשפו" במשך 17-27 חודשים לסמים הפסיכיאטרים haloperidol, olanzapine (קלוזפין, הלידול) שלאחריה נצפה אובדן של 8-11% במשקל המוח. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/ pubmed/15 756305?ordinalpos=2&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_Results Panel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDoc Sumepartment%20of% 20Psychiatry,%20University %20of%20Pittsburgh,% 20Pittsburgh,%20PA%2015213,%20USA. דאגת החוקרים היא כי סימום ב'אנטי-פסיכוטים' עלול לשבש ממצאי ניתוחי בדיקת מוות כמו גם את הפרשנות לצילומי המוח של "נושאי סכיזופרניה", ולא חלילה לאלו שסמים אלו נכפו עליהם. אנו רואים שוב הוכחה לטענתנו כי הכפייה הפסיכיאטרית מקיימת את אמות המידה הבאות של הגדרת העינויים כפי שהיא מנוסחת באמנה נגד העינויים של האו"ם: 1. נגרמים לאדם כאב וייסורים גופניים או נפשיים עזים. 2. היעד הוא הודאה ו/או הצהרה. 3. המטרה היא הפחדת האדם.4. הפעולה מתבססת על אפליה. 5. הייסורים אורגנו בידי, ובהסכמה מפורשת של, עובדי ציבור. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_halmi
גם תכנית תחקירי הנוכלים הקטנים של אמנון לוי (בצילום) מהיום החליטה לנצל את גל הרייטינג התקשורתי בנוגע לילדים הנרצחים. בפרומו הובטחה לנו "חשיפה-ההורים שרצחו את ילדיהם ולא ישבו בכלא אף לא יום, משום שבבית המשפט הם טענו לאי שפיות". בפועל קבלנו שיחזור של הטבעת בנותיה של מרינה דוידוביץ באמבטיה מפי קצינת משטרה והערות מהפסיכיאטר קרלוס (-"יאיר") בראל המתאר כיצד הוא "יודע" כי הגברת אינה חולת נפש, להבדיל משאר הפעמים בהם הוא "ידע" שאנשים אותם בדק היו חולים. אף מילה לא הושמעה בתכנית התחקירים על כללי מקנוטן ועל אופי האבחון הפסיכיאטרי המתיימר להיות רפואי ואשר מטרתו פטור מהעמדה לדין. מה בדיוק עמדתנו בנושא? כמקדמי זכויות האדם היחידים בישראל ברור לנו כי שמורה לאנשים כצביאל רופא ומרעיו הזכות להגדיר עצמם כ"חולי נפש" מרצונם, אך האם זה פוטר אותם ממתן דין וחשבון לחברה? כפי שכבר הדפסנו בפברואר 2006 בגליון 10 של 'כפיה', עיתון העמותה: "מה יש לסאס לומר על כליאתם של פושעים? "אם האדם המכונה "חולה נפש" אינו עובר עבירה יש לו זכות לחירות. ואם הוא עובר עבירה, יש לו זכות שיתייחסו אליו ברצינות. כלומר שיישפט וייענש במערכת המשפט הפלילית. זה פשוט כך" (סאס, כתב האישום ב'טריבונל פוקו', ברלין 1998). כפי שידוע לכולנו במצב החוקי הנוכחי החקירה הפסיכיאטרית הפורנזית כלומר זו המוצגת לבית המשפט מובילה לזיכוי האדם, ומיד נותנת לגיטימיות לכליאתו הלא מוגבלת בזמן בנימוק של "טיפול רפואי", אך ורק בהתבסס על סיבות שרירותיות העושות ספקולציה בדבר "מחלת נפש" דמיונית. בהתאם לביקורת פסיכיאטריית הכפייה של סאס ניתן לטעון שהחשודים בדבר עבירה צריכים להיות נתונים לחוק הפלילי, ושחקירה עדות פסיכיאטרית פורנזית אסור לה להפוך את הדיון המשפטי לשרירותי. במידה ולאחר מתן גזר הדין משוכנע העבריין שנידון שיש לו "מחלת נפש", ובנוסף גם רופא (דהיינו פסיכיאטר) שוכנע בדבר "מחלת הנפש" של העבריין שגרמה לו לבצע את העבירה, אזי על הרופא לטפל ב"חולה" אך ורק על בסיס הסכמה מודעת בבית החולים של בית הכלא. מיד בשעה בה משוכנע הרופא שהוא "ריפא" מחלתו זו של האסיר, מוטלת עליו החובה לשכנע את בית המשפט, ומכאן שגם את דעת הקהל, כי יש לשחרר את האסיר לפני תום תקופת המאסר שנגזרה עליו." (ראו קישור) http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_ma#prison
מעשי הרצח של 2 הילדים בני ה-4 של אולגה בוריסוב ורג'ינה קרוצ'קוב והחשד להריגת הילדה רוז פיזאם מעידים כי נראה שישראל ויתרה לחלוטין על עיתונאות עובדתית וחוקרת והסכינה לתקשורת של דעות והשקפות – ומאלו הרי יש לכולנו בשפע... דוגמאות: כשפורסמו לראשונה תמונותיה של רוז פיזאם דיברה כל התקשורת על "חיוכה העצוב", מדוע? כנראה בשל מבנה צורת עיניה שקצותיהן מוטות מטה, אלא שכשנחשף האב בנימין התברר כי זוהי צורת עיניו. גם מבנה התא המשפחתי –אב המתאהב בכלת בנו- תוארה בתקשורת כתועבה מוסרית, אך לראש מיד קופצים כמה סרטים ואף קומדיות (-צרפתיות...) המתארות סיטואציה דומה. בה'ארץ' מדווחת רותי סיני (בצילום) כי "מומחים בפסיכולוגיה חברתית וקרימינולוגיה אומרים, בזהירות, שייתכן וקיים אלמנט של חיקוי במעשיהן של בוריסוב וקרוצ'קוב. "החשיפה הסנסציונית של המקרים בתקשורת מגבירה את הסיכוי לחיקוי וגורמת תחושת הזדהות אצל אנשים שממילא מעורערים בנפשם וחולפות בראשם מחשבות על רצח או התאבדות"". העובדה ששתי האימהות שנשאלו על כך מכחישות זאת אינה משנה דבר. כמו כן היו כאלו שנזכרו ביצירתו של גיתה (-'יסורי ורתר הצעיר') שבזמנו עוררה גל חיקויי התאבדויות, אך יצירה קצת יותר מפורסמת של גיתה – דהיינו 'פאוסט' חלק א', רלוונטית יותר: היא מסתיימת בכלא היכן שגרטכן מחכה להוצאתה להורג לאחר שרצחה את תינוקם המשותף. הרציחות כשלעצמן מאלצות את הפסיכיאטרים ללהטט בכל כלי השרלטנות של מקצועם בין שאיפת הציבור לנקם לבין התעמתות עם העובדה שמשפחתן של 2 האמהות תולות את ההתפרצות הרצחנית בלקיחת כדורים פסיכיאטריים "נגד דיכאון", מפתיעה ביותר העובדה שהן 'ידיעות' והן 'הארץ' מהיום עוברים על טענות אלו בשתיקה מוחלטת! ורק החינמון 'ישראל היום' מדפיס אותן. האם עיתונו של המליונר שלדון אדלסון משוחרר פיננסית מקידום מכירות של ברוני הסמים הפסיכיאטריים? היבט עקבי אחר של 'הארץ' התומך בתורה הביולוגית של הפסיכיאטריה המעריכה את מידת "אנושיותו" של האדם לפי "ערכו" הביולוגי: רותי סיני מצטטת "מחקרים חשפו מאפיינים משותפים: הילדים היו בעלי צרכים מיוחדים שעול גידולם הטיל מעמסה נפשית, פיזית וכספית". ב-7.9.08 מדווח 'הארץ' על תביעת פיצויים בה זכו זוג הורים ב-14 מיליון שקל משום ש"השופטת קבעה כי אבחון נכון היה מביא את ההורים להפסקת ההריון ולמניעת הולדתה של הילדה הפגועה".
'מעריב' משדרג לימינו את קמפיין "מרוקו-סכין" שהיה אחד מסימני ההיכר של ישראל בשנות ה-50 במאה שעברה. בנסיון לסחוט את טיפות המיץ האחרונות מפסטיבל מכירת העיתונים סביב הריגת הילדה רוז נותן 'מעריב' היום (עמ' 2 במגזין) בימה לדני גימשי (בצילום), תת ניצב בדימוס וראש החטיבה לקרימינולוגיה ואכיפת חוק במסלול האקדמי במכללה למינהל. תחת הכותרת המעודנת "ניתן למנוע רצח ילדים" מציע גימשי "לאמץ אסטרטגיה של שיטור קהילתי על ידי המשטרה ועובדי הרווחה... כשאחד הכלים לשם כך הוא תהליך שיטתי של הערכת מסוכנות...ניתן לאתר בשטח אותות אזהרה מוקדמים המצביעים על רמת סיכון גבוהה: התנהגות חריגה של הילד או המשפחה...בני משפחה עם הפרעות אישיות ובעלי אישיות אנטי חברתית, ניתוק ובידוד של המשפחה מהחברה...". והוא מסביר: "משפחות עולים ומהגרים נמצאות ברמת סיכון גבוהה יחסית והפשיעה בקרב קבוצות אלה היא בדרך כלל גבוהה יותר מאשר בקרב אוכלוסייה ותיקה ויציבה. אחוז המתאבדים והרוצחים מקרב העליות הראשונות, כמו גם היום, הוא גבוה לעין ערוך מאשר ביתר האוכלוסייה. חלק מהעולים סבלו עוד בארץ מוצאם מהפרעות אישיות או מקשיים חברתיים שדחפו אותם לעלייה. אולי אין זה תקין פוליטית להצביע על משפחות עולים כבעלי רמת מסוכנות גבוהה יחסית, אך אלה הן העובדות." כידוע אין חדש תחת השמש ואירונית יכול להיות שגם משפחתו של מר גימשי נכללה, עם עלייתה לארץ, באחת הקטגוריות המבזות אותן גימשי מפנה כלפי "משפחות עולים", אך השימוש המרובה לאחרונה במינוח הנאצי של 'א-סוציאלי' כתיוג של קבוצות חלשות בחברה ככלי להפעלת סנקציות כלפיהן מזכיר לנו את שנות השלושים בהן הפסיכיאטרים היהודים שעלו לארץ בשל רדיפות המשטר הנאצי קראו ליישם כאן את התיוג של ה'א-סוציאלים'. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_israeli_eugenics#blumenthal
כידוע מקדש 'הארץ' את התורה הביולוגית גזענית של הפסיכיאטריה ולכן אך טבעי שהעיתון מתייחס לפסיכיאטרים כלנטורי קרתא אשר קיבלו מונופול על הגדרת המוסר והנורמליות בחברה התעשייתית המודרנית, בדומה לזה שהכנסייה קיבלה בזמנו, והמעמד של "כוהני השבט" החילוני, הופכים אותם לאינקוויזיטורים של דת המדע. הפרשה של היעלמות הילדה רוז והודאתו של הסב רוני רון כי הרג אותה מאפשרת ל'הארץ' לצטט את הפסיכיאטר צבי זמישלני, מנהל מתקן הכליאה הפסיכיאטרי "גהה": "החטא הקדמון שלו לא מתחיל ברצח. זה התחיל ברומן שקיים עם כלתו והדבר מעיד על חוסר גבולות, חוסר מצפון ואימפולסיוויות". לדבריו, "עצם העובדה שהוא נכנס לרומן כזה מעיד על כניעה ליצריו ולחוסר הערכים והמצפון. יש כאן את כל המאפיינים של אדם אנטי סוציאלי"http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1015688&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 כרגיל הפסיכיאטר לא נותן לעובדות לבלבל אותו: רון, החשוד ברצח נכדתו, כלל לא הכיר את בנו בנימין, אביה של רוז. רון הכיר את סבתא של רוז, בטי פיזאם, ב-1984, כשבטי באה מצרפת לבקר בישראל. בין השניים התפתח רומן והיא נכנסה להריון, אך זמן קצר לאחר מכן חזרה לצרפת. בנם בנימין נולד ב-1985 וגדל עם אמו בטי בפאריס. את אשתו, מארי, הכיר בצרפת בנעוריו. כשהיתה בחודש התשיעי להריונה, ב-2003, הם התחתנו. זמן קצר לאחר מכן נולדה בתם, רוז. אמו, בטי, החליטה רק אז לערוך היכרות בין בנה לאביו, שהתגורר במודיעין. רון יצר קשר עם בנו, והזמין אותו לביקור בישראל יחד עם אשתו ובתם. באוגוסט 2004 באה המשפחה הצעירה להתארח בדירה במודיעין. באפריל גילה בנימין כי אשתו מנהלת רומן עם אביו. בתגובה, חזר לצרפת עם בתם. הפסיכיאטר זמישלני יודע את נפש מאמיניו ומודע היטב לכך שאם יגדיר את החשוד כ"חולה נפש" שאינו נותן דין וחשבון על מעשיו לחברה יעורר כעס גדול ולכן הוא ממהר וקובע כי "הוא יכול לקבוע ברמת ודאות גבוהה כי האיש אינו חולה במחלה נפשית." וכמובן ש'הארץ' לא נותן לעובדה שהפסיכיאטר מעולם לא פגש את רוני רון להפריע לאבחנה. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel#inquiz
המקרא מספר לנו בספר במדבר פרק כ"ג על בלעם שהתבקש, ע"י בלק בן ציפור מלך מואב, לקלל את ישראל ונמצא מברך. 'ידיעות אחרונות' מהיום (עמ' 6) מספק לנו גרסה עדכנית: בכתבה של דודי גולדמן מובאות תוצאות מחקר שנערך ע"י דיויד ביילי, פרמקולוג קליני מאוניברסיטת וסטרן אונטריו שבקנדה, לפיהן "צריכת תפוזים ותפוח עץ יחד עם נטילת תרופות מסוימות או סמוך לנטילתן פוגעת ביכולת הספיגה של התרופות...בעקבות כך מידת היעילות של התרופה הנלקחת תרד בצורה דרסטית". העיתון בדרכו האופינית מתאר תוצאה זו כ"פצצה מבטלת מיתוס", ואכן מדובר בפצצה של ממש כשמתברר שבין התרופות שיעילות נטילתן יורדת דרסטית אנו נמצא "תרופות" פסיכיאטריות. לעומת זאת, לדברי המחקר, יש להיזהר מצריכת אשכוליות אשר מתברר כי זו מגבירה את מידת ההשפעה של תרופות. כתבנו רבות על התוצאות ההרסניות-עד-קטלניות של הסמים הפסיכיאטריים. הרבה מחברינו שסוממו בכפייה בסמים פסיכיאטריים דיווחו בפרטי פרטים על הנזקים הגופניים ואחרים שנגרמו להם כתוצאה ישירה ומוכחת מכך, והנה המדע מספק לנו דרך טבעית ונגישה לשקם את בריאותנו. קח עוד תפוז, כי עכשיו אנו יודעים למה... http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_klozapin
האתר מדווח כי תינוק בן שנה וחודש, תושב הגליל, הובא היום לבית החולים זיו בצפת לאחר שנפגע באורח קשה כתוצאה מנטילת "תרופה" פסיכיאטרית. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3585447,00.html האתר מצטט את מנהל מחלקת טיפול נמרץ ילדים, ד"ר יורי וינר: "בבדיקות ראשונות שעבר התינוק אובחנה אצלו הרעלה כתוצאה מנטילת כדור שנועד לטיפול במחלה פסיכיאטרית - אותו מצא בעת שהלך בין החדרים בבית", והוא מזהיר: "חשוב להסביר לילדים כי הכדורים הם דבר שנועד לרפא רק מי שחולה ונטילתם באופן חופשי עלול לעלות בחיים". אנו מאחלים רפואה שלמה לתינוק וכמובן שאנו לא שמחים לאיד אבל כדאי תמיד להזכיר את הקטלניות של ה"תרופות" הפסיכיאטריות השונות, כפי שאנו עושים כל השנים. ראו קישור http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_klozapin
זו הכותרת ש'מעריב' הקדיש היום בעמ' 18 לפסק דין של שאול שוחט מבית המשפט המחוזי בת"א המשחרר את מ', כלואה פסיכיאטרית משום ש, בין השאר, זו הובאה מתחנת משטרת רמלה למתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'באר יעקב' ע"י המשטרה. לדברי הידיעה האשה יוצגה ע"י הראל זאבי מהלשכה לסיוע משפטי. לפני כמה שבועות התקשר לעמותה אדם שתיאר את עצמו כעורך דין (-הוא לא הזדהה בשם) המייצג אשה במקרה דומה וביקש לדעת מהו הסעיף בחוק ה*אוסר* על המשטרה לפעול כך. הסברנו לו שהחוק רק מתאר למי *מותר* להביא אדם למתקן הכליאה הפסיכיאטרי וש"מההן ניתן להבין את הלא". העו"ד שאל אם יש פסק דין המתייחס למקרה שכזה והשבנו שאכן כן -ראו קישור- אלא בפסק דין זה (-הדן בערעור על החלטת השופט התל אביבי אברהם טל) שופטת בית המשפט העליון הידועה לשמצה דליה דורנר (-בצילום) קובעת שהפרת החוק הזו אינה סיבה לשחרור מכליאה פסיכיאטרית. יוצא מכך שכל הציטוטים הנאים המובאים בכתבה מדברי השופט בפסק הדין: "תפקידי לבדוק את תקינות ההליכים ותקינות שרשרת האשפוז, שמכוחה נשללה חירות המערערת ליותר משלושה שבועות", "המשטרה חרגה מסמכותה",כמו גם- "השופט מתח ביקורת על הפסיכיאטרית המחוזית מרינה לבן שאישרה את האשפוז הכפוי לאחר שקבעה שזריקת חפצים היתה "תוך סיכון עצמי" למרות שהדבר לא צוין במכתב ששלח הרופא שבדק את מ'", ו-"הוא ביקר את עבודתה של הועדה הפסיכיאטרית שבדקה אותה והאריכה את אשפוזה", כל אלה הם דברים חסרי משמעות ושלמעשה שחרור הכלוא/ה מותנה כל כולו בשרירות החלטת השופט/ת. לו היתה מ' נופלת לידיו של השופט אברהם טל, למשל, הרי שעוד מקרה של "חולת נפש המאושפזת לאחר בדיקה פסיכיאטרית שקבעה את מסוכנותה בשל מחלתה" היה נכנס לסטטיסטיקה... http://iaapa.org.il/46024/actualia#ogen
לפי עיתון ניו זילנדי (ראו קישור) האתר הרשמי של המשחקים האולימפיים בסין מפרט מספר עבירות שבשלן מבקרים "יסורבו לעלות לטיסה, להיכנס לסין , או להיקנס": בין השאר מדובר בקיום מחלת נפש, איידס, מחלת מין ומחלות מדבקות כשחפת. גם רשויות ההגירה בארה"ב, כידוע, מציינות את קיום "מחלת נפש והתנהגות המשויכת למחלה שיכולה או עלולה לגרום סיכון לרכוש, בטיחות ורווחה של המבקש להגר או לאחרים", כסיבה לאי מתן אפשרות כניסה. http://www.stuff.co.nz/dailynews/4647185a6403.html
זו לא בדיחה אלא הכותרת של החוזר של ארגון זה. הארגון מכריז על כינוס שיערך בין ה-3 עד ל-5 במרץ 2009 במלון הגושרים. "לראשונה תחרות עבודות מחקר במדעי יסוד לעבודות מצטיינות למתמחים בפסיכיאטריה. סדנאות קליניות בבתי חולים ובקהילה. פרס האיגוד לעבודה מצטיינת במחקר בסיסי ובמחקר קליני. סימפוזיונים להצגת מחקרים עדכניים על נושאים קליניים הפונים לפסיכיאטרים בישראל. סימפוזיונים להצגת מיטב המחקר הבסיסי בתחום הפסיכיאטריה הביולוגית. סדנא לפסיכיאטרים:חדשות המדע. סדנא לחוקרים: מושגי יסוד בפסיכיאטריה. מפגש של התוכנית "מנהיגות מחקרית צעירה בפסיכיאטריה" של מתמחים מובילים בפסיכיאטריה." הפסיכיאטרים המזדהים כחברים בארגון הם: יולי ברסודסקי, אירית עקירב, חיליק לבקוביץ, מיקי בלוך, דורון גוטהלף, אתי גראואר, תלמה הנדלר, אהרון ולר, גיל זלצמן. כתובת הארגון היא ת"ד 7559 חיפה 31074. הפסיכיאטר לבקוביץ מנסה במתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'שלוותה' את הקסדה המחשמלת את ראשי הכלואים, מכשיר עינויים שפותח ע"י החברה Brainsway בה הוא עובד, ראו קישור. הפסיכיאטריה הביולוגית מאמצת את הנחות היסוד של תורת הגזע לפיה ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות מצדיקות התייחסות שונה ושלילת זכויות אדם מ"תת אנוש". הקונצפט של "מחלת הנפש" ו"המודל הרפואי" של הפסיכיאטריה הביולוגית להסברת ההתנהגות האנושית מסוכן ומטעה משום שהוא מניח שלבני אדם אין יכולת בחירה או אחריות על מעשיהם. עצם קיומה של קטגוריה משפטית מוכרת של "חולה נפש" מאפשרת שלילה מוחלטת של זכויות אדם והפיכתו ל"חומר גלם" אנושי שהניסויים הקטלנים הנעשים בו הם "לטובתו הוא ולרווחת החברה". בשנים האחרונות אנו עדים לתוקפנות המתגברת של זן זה של הפסיכיאטריה. http://www.psychiatry.org.il/upload/infocenter/info_images/ISBP.pdf http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=325941
אל תעשיית יצוא הנשק הישראלית המשגשגת הצטרף מתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'שלוותה' שהציג לתקשורת מכשיר עינויים פסיכיאטרי שבשפה המקצועית נקרא Deep TMS, והומצא על ידי ד"ר אברהם צנגן וד"ר יפתח רוט ממכון ויצמן. http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3575556,00.html החברה הישראלית 'Brainsway' שנוסדה בשנת 2003 ע”י צנגן ורוט מממנת את פיתוח המכשיר שהוא מעין קסדה המחשמלת את הקורבן. בשנת 2003, רכשה קבוצת משקיעים בראשותם של ד”ר דוד זכות, אבנר חגי, ועוזי סופר את השליטה בחברת Brainsway, Inc. מתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'שלוותה' הוא מתקן הכליאה היחיד בעולם האחראי על פיתוחו הקליני של המוצר והמאפשר לנסות אותו על "קהל שבוי", פשוטו כמשמעו...ולמה? מאחר והפסיכיאטר הביולוגי יחיאל חיליק לבקוביץ, מנהל המעבדה הקוגניטיבית ב'שלוותה', הוא חלק מצוות המו”פ של החברה השטנית. גם למייסד החברה צנגן קשרים עם הפסיכיאטריה הביולוגית: קיבל פרס ומענק מהאגודה הישראלית לפסיכיאטריה ביולוגית. כדי לקדם את מכירות המכשיר של החברה בה הוא מועסק נוקט הפסיכיאטר הביולוגי לבקוביץ טקטיקות של "גילוי" זוועות העינוי במכות חשמל: "בכל בתי החולים לחולי נפש בארץ עדיין משתמשים בטיפול העתיק של שוק חשמלי, בו עושים שימוש כבר משנת 1938. הטיפול גרם לסבל רב ואף גרם לשבירת עצמות בקרב המטופלים", וסתם שקרים: "כיום אסור לטפל בחולה בשוק חשמלי לפני שהסבירו לו במפורט על השיטה, וללא חתימה שלו על הסכמה לטיפול." כידוע, בבית המשפט כבר קיים תקדים של השופטת הירושלמית מיכאלה שידלובסקי אור הכופה מכות חשמל על אשה שסרבה לחתום על טופס הסכמה. מכות החשמל, על פי הפסיכיאטר הביולוגי לבקוביץ', הן "אחד הטיפולים המוצלחים ביותר בתחום בריאות הנפש" שחסרונם הוא רק "הסטיגמה השלילית שנוצרה סביב הטיפול, סטיגמה הגורמת למטופלים להירתע ממנו", מסביר הפסיכיאטר לבקוביץ'. שימו לב שכדי לקדם את מכירות הסטרט-אפ השטני הזה הפסיכיאטרים לפתע מערערים על יעילות התרופות "נגד דיכאון", שעד כה תוארו על ידי חברות יחסי הציבור ותקשורת התאגידים ככגלולות פלא. אולי שיטת עינויים חדשה זו תהיה יעילה עבור ציבור ה"דפרסיביים" שהרי הם "צרכני בריאות הנפש" הנרצעים ביותר ובחיפושם אחר לגיטימציה חברתית לדיכאון נכונים לכל שיתוף פעולה עם שיטות פסיכיאטריות ביזאריות כלובוטומיה וגלים מגנטיים למוח... http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia9_last
עורכי דו"ח הסנגוריה הציבורית על מצב האסירים ב-2007 שהתפרסם היום מציינים כי הוא "חושף כשלים חמורים בבתי הכלא בישראל" ו"גילויי האלימות מצד סוהרים ומפקדיהם כלפי אסירים ועצירים". למשל בכלא "אופק", שהאסירים בו כולם קטינים, נהוגה ענישה לא מידתית וקולקטיווית, הכוללת, למשל, כבילה של ארבע גפיים למיטה: "במהלך ביקור רשמי נתקלו המבקרות בשלושה אסירים כבולים בידיהם וברגליהם למיטות.האסירים היו כבולים כך למיטות כ-17 שעות...כבילה בארבע גפיים למיטה היא הכבילה הקיצונית המותרת ויש לנקוט בה רק כאשר כל אמצעי הכבילה האחרים כשלו. כבילת הקטינים למיטה לא נעשתה לצורך ריסון, שמטרתו למנוע פגיעה של הקטינים בעצמם ברכוש או באחרים אלא כענישה על התנהגותם" (עמ' 12-13) http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/BE106D84-B9C5-4474-BBBD-2705E230ECF5/11235/DohTnaeiKliaa2007.pdf 'הארץ', במאמר מערכת, היה מ-ז-ו-ע-ז-ע: "כבילה כזאת, הנחשבת לאמצעי טיפולי בקטינים אובדניים המחייב אישור רופא - נהוגה ב"אופק" כאמצעי ענישה. זוהי שיטה מקוממת, לא אנושית, שככל הידוע מחריפה את הייאוש והנטייה לאובדנות בקרב האסירים" http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1006875.html כמובן ש'הארץ' והסניגוריה הציבורית אינם מתרגשים כלל מכך שכבילה זו היא הסטנדרט היומיומי במתקני כליאה פסיכיאטריים ולמעשה היא סימן ההיכר הייחודי למקצוע, ותואמת את מה שכבר כתבנו כאן: אמצעי כפייה פסיכיאטריים הם יחס "אכזרי, לא אנושי, מבזה", ובכך הם עינויים וחלק מהמנדט של ארגוני זכויות. ראו קישור http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_halmi
'הארץ' מדווח היום כי יו"ר סיעת מרצ זהבה גלאון שדיברה בדיון בכנסת באישור חוק החנינות לעברייני ההתנתקות אמרה ש"שנים ישראל מעלימה עין מפשעי הימין. ישראל צריכה ללמוד לקח מקריסת מהרפובליקה של ויימר שאפשרה לאויבים בימין הקיצוני לנצל אותה ולעלות לשלטון". בתגובה אמר ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי -בצילום) שדברי גלאון הם "דוגמה לשנאה עצמית תהומית. כרופא אני אומר לך, שנאה עצמית חולנית היא מחלת נפש קשה. אנטישמיות עצמית של יהודים היא מחלת נפש קשה שהתבטאה באולם הזה". ועוד אמר אלדד, כירורג פלסטי, ש"יש דברים שכירורגיה פלסטית לא עוזרת להם ואם לפסיכיאטרים היה כושר ריפוי אולי היה מרפאים. השנאה העצמית של השמאל משקפת מחלת נפש עמוקה אין לה ריפוי, והיא עלולה לקחת את הסובלים ממנה תהומה". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1006677.html אין לטעות ולראות בדברים תגובה טוקבקיסטית נמוכת-מצח טיפוסית. ח"כ אלדד הוא רופא משכיל היודע כי ה-selbsthass [-שנאה עצמית] היא מונח פסיכיאטרי שהומצא ע"י הפסיכיאטריה הסוציאלית הגרמנית בעקבות המבוי הסתום אליו נקלעה במחצית השניה של המאה ה-19 הפסיכיאטריה הפורנזית לאחר המצאת כללי מקנוטן - הממסדים את ההזניה ההדדית בין המשפט לפסיכיאטריה בכך שכל אדם שנתפס בביצוע עבירה יכול להתחמק ממשפט ע"י העלאת טיעון האי שפיות. פסיכיאטריה זו מאבחנת לאו דווקא עבירות אלא התנהגויות והלכי מחשבה סוטים וחריגים כגון "הומוסקסואליות", "פדופיליה", "מניה-דפרסיה", "סכיזופרניה" וכמובן השנאה העצמית היהודית. מונחים שהפכו מזמן בעיני הציבור לאבני היסוד באמונה הפסיכיאטרית שעל קיומן לא מערערים כלל. ח"כ אבשלום וילן (מרצ) אמר בתגובה לדבריו, שח"כ אלדד "זקוק להתבוננות פנימית עמוקה".
מסמכים שפורסמו ע"י מתקן הכליאה הפסיכיאטרי הברלינאי ע"ש קרל בונהופר מגלים כי השחקן קלאוס קינסקי (-מת ב-1991 בגיל 65) היה "חולה נפש" - סכיזופרן. המסמכים משנת 1950 ומקורם בעובדה שקינסקי, שהיה מאוהב ברופאה - שמימנה את קיומו אך היתה מאורסת לאחר וייחסה אליו היה אימהי גרידא - ניסה לעורר את תשומת ליבה בנסיונות התאבדות עם מורפין ופרץ לביתה, קרא לה "זונה", חיבל במטבח. וניסה לחונקה. המשטרה שנקראה העבירה אותו לכליאה פסיכיאטרית היכן שקיבל את הדיאגנוזה המתבקשת. לפי המסמכים, קינסקי שטען שכליאתו במוסד הפסיכיאטרי אינה מוצדקת, טופל בשוק אינסולין - שיטה בה הפסיכיאטרים מזריקים כמות עצומה של אינסולין לגוף הקורבן וגורמים לו להיכנס לקומה. הפסיכיאטרים ציינו כסימנים למחלתו את העובדה שלמרות שהשחקן הצעיר "לא עבד כשנה הרי שהוא מדבר בצורה בוטחת על סרט חדש שבו יככב". http://www.thelocal.de/13215/
המערכת הפסיכיאטרית ערה לביקורת על חוות הדעת הפסיכיאטריות הנמכרות "לפי משקל" לכל חשוד/ה ברצח -הדוגמא האחרונה שעוררה לעג ציבורי חסר תקדים היא כמובן החשוד ברצח עו"ד פלינר שעו"ד שלו, משה מרוז, החליט לוותר על הטרחה שבפניה לפסיכיאטר וכתב בעצמו ללקוחו (-ולמשפחתו!) את הטקסט על שמיעת קולות שהובילה לרצח- ובנסיון לשפר את דימויה הדליפה סקופ ל'ידיעות אחרונות' מהיום (עמ' 12): איש בטחון ממגדל העמק שלפני 4 שנים רצח את אשתו, וניסה לרצוח אדם נוסף, ושעם פתיחת משפטו החליט כי הוא חולה נפש מכדי לעמוד לדין ולכן נכלא במתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'שער מנשה' נמצא "בשבועות האחרונים, ע"י ועדה פסיכיאטרית כמי שמסוגל כעת לעמוד לדין ולכן משפטו יחודש ומוגש נגדו כעת כתב אישום בנצרת". לפי הדיווחים מהתקופה (29.9.04) מדובר במיכאל מיכאלוב, בן 36, שירה למוות באשתו שלי בת ה-33 לאחר שחשד בה כי בגדה בו: האירוע התרחש סמוך לאחד המפעלים באזור התעשיה ביישוב. מיכאלוב, המועסק כשומר במפעל "סאטקס" באזור התעשייה רמת גבריאל, חשד בשבועות האחרונים כי אשתו, שלי מיכאלוב (בצילום), מנהלת רומן עם ידיד המשפחה, תושב יפיע. כשהגיעה מיכאלוב בלוויית המכר, ועמם בתה בן השנה, לבקר את בעלה בשעה שהיה במשמרת. בין השלושה התפתח ויכוח, שבמהלכו שלף מיכאלוב אקדח, וירה לעבר האשה והמכר. האשה נפגעה ומתה במקום. החשוד הרים את התינוקת, והחל לרדוף אחר המכר, בניסיון לרצוח גם אותו. לפי Ynet כשהגיעו השוטרים, אחז החשוד ביד אחת בנשק, וביד השניה את בתו הפעוטה, ואמר להם: "רצחתי את אשתי, ורציתי לרצוח גם את החבר, כי חשדתי שהיא בוגדת בי". לפי NRG הוא "טען שהתכוון לפגוע בחבר של אשתו, אבל זה הצליח להימלט מהמקום, ולכן ירה באשתו מטווח קצר" דווקא, בעוד שלפי 'הארץ' "הבעל היורה טען לפני חובשי מד"א שהוזעקו למקום כי הותקף על ידי ידיד המשפחה ובטעות פגע באשתו"... הפרט המעניין בדיווח מהיום של 'ידיעות' הוא ש"הנאשם כופר בכל סעיפי האישום". למה הוא לא עשה זאת לפני 4 שנים? http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_other_side#pkuda
עיתון 'הארץ' החל במסע שיסוי והסתה חסר תקדים גם במושגים שלו. המטרה: תל אביבית בת 74 בשם חוה הופה ש"חטאה" שהיא מחזיקה כחוק ברכושה ורוצה לעשות בו כטוב בעיניה. "הרכוש" הם מסמכים שנטען כי הועברו מפרנץ קפקא לידידו מקס ברוד וזה הורישם למזכירתו, אמה המנוחה של חוה הופה. הטקטיקה של 'הארץ' לעוסה ומנוסה: העיתון המקדש את תורת הביולוגיה הגזענית של הפסיכיאטריה והנראה כפועל בשירות ברוני הסמים תופר להופה את האטריבוטים המעניקים לאזרח תיוג של "חולה נפש". ב-3 כתבות (9.7.08, 6.7.08, 17.7.08) מתוארת הופה כך: "מקסימה אך תמהונית", "ב-2006 המצב החמיר כל כך, עד שדיירי הבנין שבו גרה הופה פנו לעיריית תל אביב בתלונות על צחנה עזה שעולה מהדירה. פקחי העירייה שנכנסו למקום נדהמו למצוא שם עשרות חתולים וכמה כלבים ופינו אותם", אוסף המסמכים שמור "בדירתה הקטנה בתל אביב בתנאים בלתי ראויים, חשוף לפגעי מזג האויר ולמפגעים תברואתיים". העיתון אף נתן הנחיות לגבי מיקום דירתה של חוה הופה ("רחוב שקט...לא רחוק משדרות בן גוריון, בית דירות ישן עם גינה מטופחת בחזית" "דירה בקומת הקרקע"). וכהשפלה אחרונה העיתון אף טרח לצלמה (-בצילום). כפי שכבר דיווחנו כאן (-ראו קישור) כבר נמצאו פסיכיאטרים שקבעו כי גידול חתולים במספרים רבים היא "מחלת נפש". מטרת מסע השיסוי וההסתה של 'הארץ' ברורה: העיתון מודע לעובדה שלא ניתן לפרוץ לביתו של אדם ולגזול את רכושו (מצוטט גנז המדינה יהושע פרוינדליך: "יש לנו קושי. אני לא שוטר ואני לא יכול להיכנס לדירות של אנשים" ועיריית תל אביב האומרת: "מדובר בבנין שאינו בבעלות עיריית תל אביב ולכן לעירייה אין מידע אודות בעלי הנכס ואין סמכות לפעול לגביו או להיכנס אליו"), ולכן הוא נוקט בדרך הפעולה שתמיד הוכיחה עצמה כיעילה: ע"י הדבקת הגינוי המוסרי של "חולת נפש" ניתן יהיה לכלוא את חוה הופה באמצעות שירותי הרווחה ולבזוז את רכושה (בנימוק שיש לממן את כליאתה!). מה דוחף את 'הארץ? יוהרה חסרת פרופורציה. כזכור אבי משפחת שוקן שהעיתון בבעלותה משנות ה-30 היה סוחר גרמני בעל יומרות אינטלקטואליות שפתח בית הוצאה. הזכויות הבינלאומיות לספריו של קפקא נרכשו בזמנו ע"י ההוצאה ממקס ברוד. נראה כאילו הידיעה כי נמצאת בתל אביב אשה שאינה מכירה כלל ב"זכות הראשונים" של משפחת שוקן על רכושה החוקי מעבירה את העיתון על דעתו. http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=115246
רוני לינדר-גנץ מהעיתון הכלכלי של 'הארץ' מדווח על מחקר שנערך על ידי עמיר גרינברג מאוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע, המוכיח כיצד צוותים רפואיים מתייגים "באופן לא מודע" (-?!) את החולים ל"דחויים", "רגילים" ו"פופולרים". http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080709_1000322 לא רק זאת, אלא שהוכח שיש קשר בין תיוגו של החולה לבין איכות הטיפול הרפואי שהוא יקבל: חולים שתויגו על ידי הצוות כדחויים קיבלו טיפול רפואי וסיעודי ברמה נמוכה יותר משאר החולים, חוו יותר סיבוכים במהלך הניתוח מאשר קבוצות החולים האחרות, נאלצו לעבור יותר ניתוחים חוזרים בזמן האישפוז, ואף קיבלו מנות דם בניתוח יותר מקבוצות חולים אחרות. בנוסף, הם פיתחו יותר פצעי לחץ בזמן האשפוז, וגם ההדרכה של האחות בזמן שנכנסו לאשפוז וכאשר השתחררו ממנו - היתה ברמה נמוכה יותר. החולים הדחויים גם נאלצו לשהות זמן ארוך יותר בבית החולים מאשר קבוצות החולים האחרות ומי הם החולים המתוייגים כדחויים? "בספרות המחקרית יש קונצנזוס בנוגע לכמה גורמים שמובילים לתיוג חולה כדחוי. סוג המחלה וצורתו החיצונית של החולה - חולים המאושפזים במשך זמן ארוך (יותר משלושה חודשים), חולים בעלי הפרעה פסיכיאטרית"... לא שהדבר מפתיע אבל מעניין לבדוק את ה"מחקר" על רקע המציאות המוכרת: ב- 06.04.08 שידרה אילנה דיין בתכנית התחקירים הטלוויזיונית 'עובדה' את סיפורו של רפי אלון (בצילום), ש"נכנס לצנתור פשוט ויצא עם כאבי תופת. כשזעק "אני הולך למות" אמרו הרופאים לאישתו: "הכל בסדר, בעלך מפונק". אף אחד לא בדק ולא גילה שרפי מדמם למוות בגלל שני עורקים שנקרעו בניתוח". הכתבה פירטה בעזרת תיעוד מסמכי בית החולים ועדות בני המשפחה כיצד כשזעק רפי אלון ממכאוביו והפריע למצב הרוח של אנשי הצוות בחדר המיון הזעיקו אליו פסיכיאטר שאיבחן מיידית כי הוא ב"פסיכוזה אקוטית" והזריק לו בכפייה 'הלידול'. כעבור כשעתיים מת. ומהו בית החולים בו "תוייג" רפי אלון מיידית כ"חולה דחוי" -בהתאמה להגדרות מחקרו של עמיר גרינברג- ? סורוקה שבאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. http://www.keshet-tv.com/UvdaVideoPage.aspx?MediaID=35671&CatID=4812 http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia9_tmuna
עוד דוגמא קטנה מארצות האמונה הלותרנית - מולדת טיעון "הגנת האי שפיות". אדם בן 24 שעקב במלון בסן פרנציסקו אחר אלי ויזל, השואן המקצועי חתן פרס נובל, וגרר אותו למעלית מלון כדי לאלץ אותו להודות שזכרונותיו "לילה" (בהם הוא מתאר את חוויותיו ממחנה הריכוז) הם "פיקטיביים לחלוטין" טוען במשפט כי הוא חולה נפש ולכן אינו אחראי למעשיו http://www.nytimes.com/aponline/us/AP-Wiesel-Accosted.html?_r=2&oref=slogin&oref=slogin
אתר Ynet מצטט את שמעון קוקוש, העורך דין היהודי שמשפחתו של חוסאם דוויאת המחבל שרצח 3 ישראלים, רכוב על דחפור מיהרה לשכור, כמי שאומר כי "מדובר באי שפיות זמנית, זה אדם שדקות ספורות לפני תחילת האירוע ישב עם קבוצה של פועלים, אכלו ושתו. הוא עלה לטרקטור ומישהו כנראה הרגיז אותו והוא איבד את שיקול דעתו ושיווי משקלו", אמר קוקוש. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L- 3563570,00.html בניגוד גמור לנכונות המהירה של המשפחה היהודית של החשוד ברצח עו"ד פלינר לאמץ את תיוגו כ"חולה נפש" הרי שמשפחתו הערבית של דוויאת, תושב צור באהר, מנסה עדיין לשמור על כבודו כאדם ולספק הסברים אחרים למעשיו: אמו קבעה שהוא "שהאיד" ואחיו קבע שמדובר בתאונת דרכים. 'הארץ' כמנהגו התומך בתורת הפסיכיאטריה אף לא טרח לחכות שעורך הדין או אחד מבני המשפחה יגדיר את המחבל כחולה נפש, וברשימה הנושאת את הכותרת "סינדרום ירושלים" מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף הושוותה פעולת ההרג ל"תופעת "הירדני המשוגע": חייל לגיון שהחל לפתע, ללא סיבה נראית לעין, לצלוף על אזרחים בצדו הישראלי של הגבול." שכביכול "רווחה בשנים שלפני מלחמת ששת הימים בירושלים המחולקת.. חוסאם דוויאת, המחבל שהשתולל אתמול עם הדחפור בלב ירושלים, כמו שכנו עלא אבו-דהים שרצח שמונה תלמידי בישיבת מרכז הרב לפני ארבעה חודשים, נראים כגלגול פלשתיני של אותו דפוס פעולה."http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=998627&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0 נראה שהמוח היהודי המפורסם בשילוב עם התחמנות הישראלית מותחים עד קצה גבול היכולת את 'כללי מקנוטן' המפורסמים, אותה התפתחות במשפט האנגלי (שהוא המשפט המקובל) שניסחה לראשונה את ההגנה לאדם שמחמת מחלת נפש אינו אחראי למעשיו. מעקב: מסתבר שהאיום בהריסת הבית דחף את המשפחה לדבוק בטיעון הפסיכיאטרי, כפי שעולה מהדיווח להלן על דיון בבג"ץ, בו טען בא כוחו של האב - עו"ד חוסין גנאים - כי המחבל היה באי שפיות זמנית. אך כשמדובר בערבים בית המשפט לא משתכנע... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3688466,00.html http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_mazav
אתר Ynet מדווח כי במחקר פיילוט שערך פרופ' צ'רלס וייסמן, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בהדסה בקרב סטודנטים בשנה השישית ללימודי רפואה נמצא כי בין המקצועות הפופולריים נמצאים רפואת ילדים, רפואת נשים וקרדיולוגיה. כירורגיה, רפואה דחופה ורדיולוגיה. פופולריים פחות ובתחתית הרשימה נמצאים מקצועות כמו הרדמה, פתולוגיה ופסיכיאטריה. כמובן, כפי שכל מי שהתנסה במגע עם המערכת הפסיכיאטרית יוכל להעיד, העוסקים בו פספסו את מקצועם האמיתי - קצבים ושוחטים. ההיבט המעניין ב"מחקר" (-סביר להניח שהרופא המרדים צ'רלס וייסמן פשוט ליקט את ההערות בעל פה של הסטודנטים שלו) הוא שהמדובר בירושלים -יחד עם באר שבע- מעוז הפסיכיאטריה הביולוגית. הפסיכיאטריה הביולוגית מאמצת את הנחות היסוד של תורת הגזע לפיה ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות מצדיקות התייחסות שונה ושלילת זכויות אדם מ"תת אנוש". הקונצפט של "מחלת הנפש" ו"המודל הרפואי" של הפסיכיאטריה הביולוגית להסברת ההתנהגות האנושית מסוכן ומטעה משום שהוא מניח שלבני אדם אין יכולת בחירה או אחריות על מעשיהם. עצם קיומה של קטגוריה משפטית מוכרת של "חולה נפש" מאפשרת שלילה מוחלטת של זכויות אדם והפיכתו ל"חומר גלם" אנושי שהניסויים הקטלנים הנעשים בו הם "לטובתו הוא ולרווחת החברה". בסוף שנות התשעים היינו עדים לתוקפנות המתגברת של זן זה של הפסיכיאטריה. בשנת 1999 נערך בהמבורג הקונגרס העולמי ה-11 של הסתדרות הפסיכיאטריה העולמית. זה היה הקונגרס הבינלאומי הראשון שההסתדרות ערכה בגרמניה מאז תום מלחמת העולם השנייה. מטרתו המפורשת כפי שפורסם ב'פרנקפורטר רונדשאו' מתאריך 1.8.99 הייתה להצהיר, בעצם מקום עריכתו, כי למרות תפקידה של הפסיכיאטריה בהשמדת העם תקופה הנאצית, הפסיכיאטריה הביולוגית היא דיסציפלינה מדעית לגיטימית. בשנת 2001 נערך בברלין קונגרס הפסיכיאטריה הביולוגית. ולשנת 2004 תוכנן - אך לא יצא לפועל -הקונגרס העולמי של הפסיכיאטריה הגנטית דווקא בירושלים, תחת ניהולו של הפסיכיאטר ריצ'ארד אבשטיין מהמוסד הפסיכיאטרי 'הרצוג' בירושלים. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3562062,00.html
לו התקשורת הישראלית היתה מעט פחות אווילית וכה ממהרת לשרת את המשטרה הן בבליעת הודעותיה ללא מבט מפוכח ומנוסה והן ביצירת היסטריה ציבורית פסיכיאטרית היה ניתן להעלות שאלות מטרידות בנוגע לתמיר מרמת השרון (-שכבר הודה ושיחזר) החשוד ברצח עו"ד פלינר. זו נדקרה בחזית גופה פעמיים, אך לא היו כל נתזי דם על בגדי הנער כשחזר לביתו? – אמו שספרה במסיבת עיתונאים שאלתרה היום כי היא זוכרת כיצד חזר באותו לילה התעקשה על עובדה זו. מדהימה מכך העובדה שעל כפפה אחת בלבד - מאלו שלטענת המשטרה שימשו אותו בעת הדקירות ושאותן זרק לפח אשפה מיד לאחר הרצח ושקישרו אותו לרצח משום שבתוכן נמצא זיעתו שממנה נלקחה דוגמת DNA שקשרה אותו לרצח – נמצא כתם דם על שולי הכפפה קרוב לפרק היד (כך סיפר והדגים איש מעבדה בכתבה בחדשות ערוץ 2) ולא כפי שהגיוני היה למצוא על אצבעות, או על גב, הכפפה. דבר נוסף - פענוח הרצח וזהות הרוצח מתבסס כולו על דגימה ביולוגית, בדיוק מה שחסר לחלוטין במשפט המתנהל נגד רומן זדורוב בפרשת רצח תאיר ראדה. עוד הוכחה שבדיקת DNA היא כלי טכנולוגי שהמשטרה (והפרקליטות) עושות בו שימוש מניפולטיבי. כשהן רוצות הוא ההוכחה היחידה לפענוח רצח, וכשהן רוצות אי-הימצאות ממצאים כלשהם אינו מהווה כל שיקול להימנע מכתב אישום. וכמובן שאזרח מהשורה אינו יכול לאפשר לעצמו כספית לסתור ממצאי בדיקה זו. היבט צפוי אחר בפרשה היא שכירתו המהירה של עו"ד משה מרוז שמיהר לספר לתקשורת כי מדובר ב"מחלת נפש", בשיתוף פעולה מלא עם האם שמסרה גרסה זו במסיבת העיתונאים. לעו"ד מרוז יש נסיון עם נוער רוצח מרמת השרון, לפני שנים ספורות הוא ייצג את סיגלית חיימוביץ – במשפט רצח אסף שטיירמן, ראו קישור - שלפי דיווחי העיתונות התעקשה, כנראה בהנחייתו, לעבור במהלך משפטה בדיקת דם כדי להוכיח כי היא "סכיזופרנית" ומכאן שאינה נושאת באשמה. העובדה שרועי חורב רוצחו של אסף שטיירמן למד באותו בית ספר של החשוד הנוכחי מעלה את השאלה האם מדובר בהלך רוח (נוסח "בני טובים לאן...") או שאי אפשר לבטל על הסף אפשרות של איזה ניסוי (שליטת מחשבות-כימי...) המתנהל על בני הנוער באזור? http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/verdicts1/verdict2/9937(1).htm
עד לפני זמן לא רב אתר Ynet השייך ל'ידיעות אחרונות' הפגין עמדה עצמאית וביקורתית בסיקוריו, ולא שיתף פעולה עם יחסי הציבור של חברות התרופות השולטות בתקשורת התאגידים המקדמת מכירות של סמים פסיכיאטריים (-ומעלימה מידע המערער על תעשייה זו...). המהפך של האתר בא לידי ביטוי בידיעה של אחיה ראב"ד מהיום על חוסה בן 61 שטייל עם קבוצת דיירים מהוסטל באזור המרכז, ושכולם "סובלים מבעיות מנטליות שונות", שהתייבש ומת במבצר מונפורט שבגליל המערבי. במד"א העריכו כי הרקע להתמוטטות המטייל הוא התייבשות, אולם ציינו כי רק בנתיחה שלאחר המוות ניתן יהיה לקבוע את הדבר בוודאות. מה שהכתב לא מזכיר היא העובדה הידועה כי השילוב בין סמים פסיכיאטריים, שללא ספק החוסים "סובלים מבעיות מנטליות שונות" הולעטו בהם, והחום הכבד הוא קטלני בוודאות. לפני שנים מספר היה גל חום באירופה ומספר רב של קשישים שגם הולעטו בסמים פסיכיאטריים מתו בשל שילוב זה. אבל כמובן שאיזכור נתון זה יכול להזיק לתדמית של הסימום הפסיכיאטרי כ"תרופה" ואף לפגוע במכירות... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3556061,00.html
העיתון מדווח היום (עמ' 3) כי בכתב האישום שהוגש אתמול נגד האם מירושלים, הנאשמת שנתנה יד להתעללות המזעזעת של הרב אליאור חן בילדיה, נטען ע"י התובעים נורית בלובשטיין ודניאל מור כי "היא איפשרה לחברי כת הסדיסטים לשרוף את איברי הילדים, להכותם, לכלוא אותם במזוודה, לטלטל אותם, להלעיט אותם בעשרות כדורי ריטלין, להריץ אותם עד עילפון ולהשפילם." כלומר, כשהדבר משרת את הפוליטיקה של הפרקליטות הסם הפסיכיאטרי ריטלין, הנכפה על אלפי ילדים ברחבי הארץ בתואנה שהוא מרפא מחלת נפש פיקטיבית (-ADHD וכו') והזוכה ליחסי ציבור מקיפים בתקשורת המשועבדת לקידום המכירות של התאגידים, הופך להיות כלי לעינויים והתעללות בילדים.
בשולי הסיקור התקשורתי של תופעת האלימות בבתי החולים מביא אבי כהן, מאתר Ynet ידיעה המתרחשת באוטופיה. לדבריו: "שוב הותקף רופא על ידי מטופל, והפעם בבית החולים אברבנאל בבת-ים. הרופא (34) לא נזקק לטיפול רפואי, והחשוד נעצר. בסביבות השעה 22:30 אתמול הגיע לבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל תושב חולון, בן 31. החשוד הגיע יחד עם אמו לבדיקה, שבתומה בישר לו הרופא שאין צורך לאשפז אותו להמשך טיפול. אלא שהמטופל לא הסכים עם קביעת הרופא, בעט בו, ירק עליו ואיים שיפגע בו בעתיד כשיפגוש אותו." עד כאן נשמע סיפור שגרתי של מסומם המעונין לקבל סמים + מיטה + מיזוג בחמסין, חינם על חשבון המדינה. סיום הידיעה מפתיע: " מאבטחים עיכבו את התוקף, והצוות הרפואי הזעיק למקום את כוחות המשטרה שעצרו את החשוד להמשך חקירה" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3551688,00.html
לפי דיווח של Wired, בגיליון חודש מרץ של American Journal of Psychiatry כתב הפסיכיאטר Jerald Block מפורטלנד, אורגון, כי לפי דעתו, המבוססת על מחקרים דרום-קוריאניים מקיפים, ההתמכרות לאינטרנט כוללת סימפטומים של התנהגות כפייתית-אימפולסיבית, אובדן תחושת זמן, סימני גמילה כשהצריכה נשללת מהגולש והשלכות שליליות עליו, ב-86% מהמקרים שנבדקו, אובחנו אצל הנבדקים מחלות פסיכיאטריות נוספות להתמכרות לאינטרנט, וכמובן שהממשלה מעריכה כי 168,000 ילדים יזקקו לסימום בתרופות פסיכיאטריות להתגבר על התמכרותם... בהסתמך על המחקר הקוריאני, הפסיכיאטר בלוק מציע כי יש להוסיף את התופעה לספר Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, שמכונה ה-DSM ונחשב לתנ"ך של הפסיכיאטרים. כידוע הבחירה ב"מחלות" החדשות-לבקרים של הפסיכיאטריה נקבעת בהצבעת חברי הסתדרות הפסיכיאטרים האמריקנית, ולא על סמך גילויים ביולוגיים כלשהם. מי שלא אוהב את הרעיון הזה הם הבלוגרים, שלא מקבלים את ההשוואה בין התחביב שלהם למחלות נפש. טענותיהם, המובאות במגזין, לפיהן "אנשים הנוטים לשימוש מוגזים באינטרנט הם בעלי אישיות גבולית ממילא, ויש להם נטייה להתנתק מהחברה", מצדיקות את הטענה על רמת ההשכלה השטחית של גולשי האינטרנט שאינם טורחים כלל לברר לעצמם מהי בעצם "מחלה" http://www.wired.com/medtech/health/magazine/16-06/st_wtf http://www.iaapa.org.il/46024/מהי_מחלה
כתבת האתר מיטל יסעור בית-אור מדווחת כי "אדם בן 50 פיתח הפרעות התנהגות שונות ואף אושפז ב'אברבנאל'. בדיקות העלו כי חלה בסיפיליס ולא טופל" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3544634,00.html "לפני כשבועיים הופנה החולה לבית החולים וולפסון, שם אובחן שהמקור לפגיעה המוחית הוא במחלת המין הנדירה. "הפנו אותו אלינו בחשד שיש סיבה אורגנית להתקף הפסיכוטי. במסגרת בדיקות השגרה נלקחה גם בדיקת דם לעגבת, שנמצאה חיובית", מספר פרופ' מיכאל דן, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בוולפסון. "האיש טופל באנטיביוטיקה מסוג פניצילין". כלומר יש כאן הודאה ש"מצבים פסיכיאטריים פסיכוטיים" אינם רפואיים! הפסיכיאטריה מדגימה את השילוב האופייני של תיאולוגיה ואינקוויזיציה רפואיות, בו הפסיכיאטר מתיימר לדבר על "מחלות נפש" מבלי שיהיו בידו כל הוכחות לקיומן: הפסיכיאטר טוען ש"משהו" יתגלה בעתיד ולכן, על בסיס אפשרות גילוי עתידי זה, ניתן בהווה "לטפל" בהן בהפעלת אלימות וכפייה. כידוע אלו הן שטויות: אין כל סריקת מוח או בדיקת דם ל"אבחון" 'סכיזופרניה'. רק ל'סכיזופרנים' עורכים סריקות מוח ואז הפסיכיאטרים קובעים כי "מצאנו סימנים הייחודים לסריקת מוח של סכיזופרן". סריקת מוח כמכשיר לאבחון מחלה דורשת מצב של הסכמה מודעת מצד האדם הסובל ממצבו והמבקש אבחון ותרופה רפואית – זה כמובן ניגוד מוחלט למצב הקיים בפסיכיאטריה. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia9_last
רעל העצבים המשווק כ'תרופות פסיכיאטריות' משמש את ממשל ארה"ב כאזיקים כימיים לסימום מאות מהגרים בזמן גירושם מהמדינה. כך לפי חשיפה של ה'וושינגטון פוסט' http://www.washingtonpost.com/wp-srv/nation/specials/immigration/cwc_d4p1.html העיתון מבאר כי סימום אנשים בניגוד לרצונם בסמים פסיכיאטריים ("וללא הצדקה רפואית")הוא הפרה של קודים בינלאומיים של זכויות אדם והחשיפה מגובה בתיעוד מקיף. כך נחשפים מסמכי הסימום בסם הפסיכיאטרי ריספרידל: http://media.washingtonpost.com/wp-srv/nation/specials/immigration/documents/day3_amina.pdf ו-הלידול: http://media.washingtonpost.com/wp-srv/nation/specials/immigration/documents/sedation_escortlog_1.pdf החשיפה מפרטת את פרוצדורת האזיקים הכימיים (chemical restraint procedure) של ממשל בוש משנת 2002: http://media.washingtonpost.com/wp-srv/nation/specials/immigration/documents/sedation_ice_bush2002.pdf לאחר שהוגשו תביעות בגין הסימום הפסיכיאטרי הכפוי - לאנשים ללא " עבר פסיכיאטרי" - שינתה ממשלת ארה"ב את המדיניות שלה ביוני 2007 וכעת ניתן לסמם בסמים פסיכיאטריים מגורשים בשל סיבות "התנהגותיות" ולאו דווקא פסיכיאטריות. ראו את מאמרנו "פסיכיאטריית הכפייה שיטת עינויים" בו טענו כי אמצעי כפייה פסיכיאטריים הם יחס "אכזרי, לא אנושי, מבזה", ובכך הם עינויים וחלק מהמנדט של ארגוני זכויות אדם http://www.iaapa.org.il/46024/כפיה_10
תכנית התחקירים הטלוויזיונית 'כלבוטק' שידרה הערב צילומי מצלמה נסתרת המתעדים את אלימות הצוות הפסיכיאטרי ב'טירת הכרמל'. http://www.reshet.tv/content_page.aspx?dynamic_page_id=58 ב'כפיה' (-עיתון העמותה) מס. 4, מנובמבר 98' פרסמנו את תיעוד מאבקו של אמיר נוט שנכלא ע"י השופט חנן אפרתי ב'טירת הכרמל' ביולי 98' כשאשמתו המוכחת היחידה היתה הגדרתו הפסיכיאטרית כסכיזופרן פרנואיד: "נשלחתי למחלקה 5ב' במוסד פסיכיאטרי 'טירת הכרמל', גיהינום עלי אדמות. תנאי החיים ב5ב' איומים ונוראיים.... האלימות של הצוות הפסיכיאטרי כלפינו הייתה ללא הפסקה, ללא הרף, המשמעת והברוטאליות היו באוויר. קשרו והכו אנשים בגלל כל סיבה שנראתה לה...מעל לכל היה הטרור הפיזי, האלימות, המכות. היה למשל המקרה של אהרון, אדם מבוגר שהכרתי אותו רק שלושה שבועות. הצוות הפסיכיאטרי היה מרביץ לו כל הזמן. הוא היה הולך אחריהם כשהם היו נכנסים אלינו, הוא היה הולך אחריהם ואומר אני המשיח והם היו בודקים אם הוא אלים: היו תופסים אותו והוא היה מסיר את ידיהם וזה היה האות בשבילם לתקוף אותו, 5 או 6 אנשי צוות פסיכיאטרי ביחד. ביום שישי אחד, אנשי הצוות הפסיכיאטרי תפסו אותו ודחפו אותו לכיוון השולחן. אהרון נפל וקיבל מכה בראש והתחיל לדמם. אנשי הצוות טיפלו בו והשאירו אותו במחלקה בלי לשלוח אותו לבדיקות ובלי לדווח על המקרה להנהלה. כך פתחו לו את הראש. היה גם המקרה של אישה בשם זיוה ברק, בת 45, שסירבה לאכול, כלומר הייתה אוכלת מדי פעם ומדי פעם לא. יום שבת אחד כשהיא סירבה לאכול קשרו אותה למיטה בגלל שהתעמתה איתם שמו לה אינפוזיה והכריחו אותה לאכול עם האינפוזיה, זה היה במשך כמה ימים שבהם היא פשוט לא הפסיקה לצרוח. גם לזיוה ברק פתחו את הראש. הצוות הפסיכיאטרי תפס אותה ופשוט דחפו לה את הראש לקיר. היא התחילה מיד לדמם"... http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia4_ilat_haklia
אתר ynet מדווח על ועדות בדיקה מטעם משרד הבריאות שחקרה מקרה מוות שאירע באפריל 2006 של בת 43 במתקן בכליאה הפסיכיאטרי 'באר יעקב' לאחר ששנכלאה בבידוד וקיבלה "תרופות הרגעה ללא הוראה מרופא". חברי הוועדה ציינו כי מדובר ב"מקרה קשה ומורכב של חולה שסבלה מפיגור וממחלת נפש והיתה מאושפזת פעמים רבות מאז היותה בת 15. במהלך השנים לא הגיבה לטיפול תרופתי ודווח שסבלה מהתנהגות סוערת, תוקפנות, התגרות בחולים אחרים, שבירת חפצים ועוד. בשל התנהגותה שסיכנה אותה ואחרים שהתה בשנה האחרונה לחייה ימים רבים בבידוד. בפעם האחרונה הוכנסה לבידוד שלושה ימים לפני מותה. הטיפול היחיד שקיבלה החולה לצורך הרגעתה היה בידוד ומתן תרופות הרגעה. הצוות המטפל סיפר כי לא ניתן היה לתקשר איתה באשפוזה האחרון באופן מילולי. הוועדה מציינת כי הוריה התנגדו להעבירה למוסדות שהוצעו להם. דווח כי החולה נצפתה על ידי אנשי הצוות מדי חצי שעה ומתה דקות אחדות לאחר שקיבלה לחדר הבידוד את ארוחת הערב. הועדה מצאה כי לא ניתן לקשור באופן ישיר בין פטירתה לחנק מאוכל. הוועדה מצאה כי החולה קיבלה תרופות הרגעה ללא הוראה רפואית או דיון מקצועי. עוד נמצא כי בחדר הבידוד לא היה אינטרקום המאפשר תקשורת דו כיוונית כנדרש וניתן היה להציץ לחדר דרך אשנב שממנו לא ניתן היה לראות את כל המתרחש. חברי הוועדה ציינו "בדיקת המקרה העלתה בעיות כלליות מעבר לטיפול הספציפי בנפטרת. כדוגמת, ליקויים ברישום הוראות, בניהול טיפול ומעקב מתן תרופות בחולים כרוניים במחלקה". בעקבות ליקויים אלו התקיים בירור נוסף עם מנהלת המחלקה, בו נמסר שחלק מהליקויים תוקנו. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3540554,00.html http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_anon
הכיבוש משחית! הפלסטינים אימצו והפנימו את כל מנגונני הדיכוי והכפיה החברתיים של החברה הישראלית. בכתבה "פתח-לנד" של איתי אנגל בתכנית 'עובדה' מתאריך 29.11.07 המתארת איך מנסה הפת"ח לקבוע עובדות בשטח, מופיע המבוקש -לשעבר- זכריה זביידי (בצילום), מפקד 'גדודי אל-אקצה' של הפת"ח בג'נין, המרואיין "כשהוא בג'ינס מבקר את חבריו השומרים על אסירי החמאס הכלואים". לדבריו "העם הפלסטיני איבד את הזהות שלו, חמאס מקבל הוראות מאירן, ופת"ח והרשות מקבלת הוראות מאמריקה". כשזביידי נשאל על שר החוץ לשעבר של ממשלת החמאס מחמוד אזהאר (-שמבטיח כי לאחר שהחמאס כבש את עזה הוא ישתלט על ערי הגדה) הוא אומר למצלמה כך: "אני אומר למוחמד אזהר שילך לעשות טיפול בהפרעות נפשיות. זה חולה נפש. הבן אדם הזה חולה נפש. אני לא צוחק, אני אומר את האמת. הבן אדם הזה מחמוד אזהאר, העם הפלסטיני חייבים לשלוח אותו לבית חולים. הבן אדם הזה משוגע". http://www.keshet-tv.com/UvdaVideoPage.aspx?MediaID=27371&CatID=3957
בהמשך ל"שבוע פגועי הנפש" מנפק משרד המשפטים/נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות את 'אות השוויון' ל"פורצי דרך בהשתלבות בחברה" 2007. הזוכה בתחום הפסיכיאטריה הוא זאב הכט (בצילום) מירושלים והתיאור בחוזר משרד המשפטים מעיד כי הוא מקבל 'אות' זה על שיתוף הפעולה המפנים את מסר ה"מוגבלות" של מנגנוני בקרה חברתיים דכאניים המקדשים את הביו פסיכיאטריה ושתוצאותיהם הם שיווק מסיבי של סמים והתעשרות של תאגידי ענק מייצור/מכירת סמים בחסות החוק. כך מתוארת פעילותו: "סיים קורס מנהיגות "מהתמודדות אישית לאחריות חברתית". עבד מספר שנים במכירת מוצרים ויצירות מעשה ידי אנשים עם מוגבלות בדוכנים של עמותת "שכולו טוב". סייע רבות לקידום הפרויקט: חנך עובדים והתקדם לתפקיד מנהל דוכן." -עמותת 'שכולו טוב' פועלת בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ומפעילה דוכני מכירות של "מוצרים שעשו אנשים עם צרכים מיוחדים, כשגם המוכרים יהיו משתקמים", "המנהלים הם מטעם העמותה והעובדים מקבלים דמי שיקום לפי שעה ואחוזים מהמכירות". "בהתחלה העמותה הפיקה לאנשים חולצות, שילבשו בדוכנים אבל הם לא הסכימו ללבוש אותן". (-מתוך ראיון עם עירד אייכלר שהקים ומנהל את עמותת "שכולו טוב", ראו קישור). בהמשך חוזר משרד המשפטים מפורט כי זאב הכט "כיום עובד כמראיין בפרוייקט "סוקרי איכות" אותו הוא מלווה מתחילתו ועד היום. במסגרת הפרויקט מתבצעים סקרים לבדיקת שביעות הרצון של מקבלי שירות השיקום בתחום בריאות הנפש, מן השירות הניתן להם. הסוקרים עצמם הינם אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית שעברו הכשרה בת 8 חודשים בנושא." כפארפראזה על 'דירה להשכיר' של לאה גולדברג אפשר לתאר את שאלות "סקר שביעות רצון" זה כך: "הנאים הסמים בעיניך?" "הנאה הכפייה בעיניך?" "הנאה הקשירה בעיניך?" http://www.eol.co.il/areasprint/?areaid=20&arscr=society
גדי לובין, ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, הציג בדיון בוועדת פניות הציבור בכנסת נתונים כי צה"ל אישפז בשנה האחרונה כ-20 חיילות אשר לקו באנורקסיה בעת שירותן הצבאי. את הדיון יזמו בני משפחה של צעירות שמתו מאנורקסיה. במהלך הדיון התעורר ויכוח בין הפסיכיאטרים שקבעו כי המחלה על פי הספרות המקצועית היא מחלת נפש לבין בני המשפחות שטענו כי המצב בפועל שונה. אחד מבני המשפחות אף צוטט כאומר "אשפוז במחלקות אלו רק גורם להם נזק. יש צורך בטיפול מיוחד, והוא אינו קשור לתחום מחלות הנפש כלל".
נגד דוד שמיר (בצילום), פסיכיאטר העובד "במרפאה ציבורית של משרד הבריאות- בריאות הנפש - המטפלת במכורים לסמים" ביפו וקב"ן בצה"ל, הוגש כתב אישום על נסיונו לרגל עבור אירן/רוסיה/חמאס. לפי התקשורת המידע שברשותו - מתוקף תפקידיו השונים - אותו רצה למכור לאירן ולחמאס, כלל את "אופן מתן שירותי בריאות נפש לפיקוד העורף בזמן מלחמה". המקומון 'תל אביב' מדווח על התפתחות אירונית בפארסה: "לדברי סנגורו של שמיר, עו"ד אמנון שאלתיאל, ששירת בעבר במשטרה כפסיכולוג, הסיכון שנשקף למדינה משמיר אפסי. עו"ד שאלתיאל מתכוון לדרוש כי מרשו יישלח לבדיקה פסיכיאטרית כדי לעמוד על מצבו הנפשי כגורם שהשפיע באותה תקופה על מעשיו, ועל דרך הביצוע הילדותית, לדבריו, של מעשים אלה." http://www.tam.co.il/30_11_2007/chdashot4.htm אך למרות דברים אלו פסק הדין מגלה כי הפסיכיאטר-שרצה-להיות-מרגל סרב להעמיד את עצמו להשפלה ולביזוי שבבדיקה וחוות דעת פסיכיאטרית. ראו: http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/verdicts1/פסיכיאטר%20מרגל.rtf
העיתון המקדם בכל מחיר את התורה הביולוגית הגזענית של הפסיכיאטריה והנראה כמקדם מכירות בשירותם של ברוני הסמים, קבע היום "שיא" חדש במסע ההסתה והשיסוי שהוא מנהל נגד כלואים פסיכיאטריים. לאחר שבועות בהם מדווחת לנו התקשורת (כולל 'הארץ') על מעשי אלימות של חולים -בבתי חולים כללים -כנגד רופאיהם, מנסה 'הארץ' להחזיר את ההיסטריה השגורה כנגד כלואים פסיכיאטריים. תחת הכותרת "חולים נגד רופאים" מדווח יובל אזולאי על כך ש"עקב גל מקרי האלימות בבתי חולים פסיכיאטריים ביקרו אתמול שר הבריאות, יעקב בן יזרי, ובכירי משרדו בבית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה" שבפרדס חנה. השבוע הרג אחד החוסים במקום חוסה אחר. מנתונים שהוצגו בפני אנשי מש' הבריאות, עולה כי השנה אירעו בביה"ח יותר ממאה מקרי אלימות מצד חוסים כלפי צוותים רפואיים. כן הוצגו סכינים, אקדחי גז ועוד אמצעים אותם הצליחו חוסים להבריח למחלקות האשפוז (בתצלום)." http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=926500&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 כדי לקבל תמונה אמיתית על המתרחש בישראל יש לצטט את אתר 'ynet' מהיום: "מקרה האלימות החמישי נגד רופאים ב-3 שבועות. מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנת 2006 ארעו 122 ארועי אלימות פיזית ומילולית כלפי צוותים רפואיים בבתי חולים כלליים. בשנת 2007 ארעו 63 מקרי אלימות עד כה. בשלושת השבועות האחרונים הותקפו ארבעה רופאים בבתי החולים שיבא, אסף הרופא ובמרפאת שרותי בריאות כללית על ידי מטפלים באלימות מילולית ופיזית." http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3473819,00.html http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel
אתר 'ynet', שעד כה הפגין קו מחשבה עצמאי הנקי משטיפת המוח הפסיכיאטרית שאיפשר להפיק תמונה שקולה וביקורתית של האירוע המדווח נוקט לאחרונה בקו של יצירת היסטריה. הפעם מדווח כי "בפעם החמישית תוך חודשיים ברח חולה נפש מסוכן לציבור מאשפוז באזור הצפון. האיש, כבן 29, נמלט אמש מבית החולים "שער מנשה" והבוקר נפתחו חיפושים נרחבים אחריו...משטרת חדרה פתחה הבוקר (יום ו') בחיפושים אחר חולה נפש אלים בן 29, שברח מבית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה", סמוך לפרדס חנה..הודעה על בריחתו של החולה נמסרה למשטרה אמש...מדובר באדם שאושפז על פי צו של הפסיכיאטר המחוזי, בעקבות התנהגות אלימה". בזמנים אחרים ynet היה מעיר כי טקסט זה הועבר להם כלשונו ע"י המשטרה המנסה דרך ההיסטריה ליצור רושם שמדובר בסרט הוליוודי כדי להשיב לעצמה מעט מהאמון הציבורי. כבר אפשר לראות את תושבי פרדס חנה מתבצרים בביתיהם מפחד "חולה הנפש הנמלט". ביום 18.11.07 מצטרף גם 'ידיעות אחרונות' להיסטריה בכותרת "בתוך חודשיים שישה חולי נפש נמלטו ממוסדות. חולה נפש מסוכן נמלט ממחלקה סגורה..." (עמ' 18), אם כי העיתון מוסיף את ההערה המפוכחת כי "בבית החולים ובמשטרה פעלו מתוך הנחה כי הוא ינסה להגיע למשפחתו או לפחות ישהה בסמוך אליה וזה אכן מה שקרה", ובהמשך הידיעה מפרט 'ידיעות' כי כל חולי הנפש המסוכנים שנמלטו "נלכדו" אצל משפחותיהם. גם כן "מסוכנים"... להיסטריה הגוברת מצטרפת הדס שטייף מגל"צ (בצילום) שב- 18.11.07 מדווחת באתר האינטרנט "בבתי-החולים הפסיכיאטריים באזור חדרה עלה מפלס הדאגה בשבוע האחרון לפחות שלוש פעמים. בסדרה של תקריות, ברחו מהמוסדות הרפואיים חוסים מעורערים בנפשם ולפחות בחלק מהמקרים האלה ההימלטות הזו נגמרה בטרגדיה... אתמול הוזעקו שוטרי משטרת חדרה, בפעם השלישית בתוך שבוע, כדי לאתר אישה בשנות ה-40 לחייה, שברחה...שוטרים רבים נשלחו לאזור כדי לבצע חיפושים באזור, ובסופו של דבר הצליחו אתמול לאתר את האישה שסיפרה כי ניסתה להגיע לביתה שבחדרה ונאנסה" http://glz.msn.co.il/newsArticle.aspx?newsid=10237 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3472625,00.html
אתר 'ynet', שעד כה הפגין קו מחשבה עצמאי הנקי משטיפת המוח הפסיכיאטרית שאיפשר להפיק תמונה שקולה וביקורתית של האירוע המדווח נוקט לאחרונה בקו של יצירת היסטריה. האתר מעביר כלשונה את הודעת המשטרה כי "בפעם החמישית תוך חודשיים ברח חולה נפש מסוכן לציבור מאשפוז באזור הצפון. האיש, כבן 29, נמלט אמש מבית החולים "שער מנשה" והבוקר נפתחו חיפושים נרחבים אחריו...משטרת חדרה פתחה הבוקר (יום ו') בחיפושים אחר חולה נפש אלים בן 29, שברח מבית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה", סמוך לפרדס חנה..הודעה על בריחתו של החולה נמסרה למשטרה אמש...מדובר באדם שאושפז על פי צו של הפסיכיאטר המחוזי, בעקבות התנהגות אלימה". בזמנים אחרים ynet היה מעיר כי טקסט זה הועבר להם כלשונו ע"י המשטרה המנסה דרך ההיסטריה ליצור רושם שמדובר בסרט הוליוודי כדי להשיב לעצמה מעט מהאמון הציבורי לאחר הביקורת שספגה בשנה האחרונה (פרשת רומן זדורוב, שני הילדים בני ה-12 ש"אנסו" ילדה וכו'). כבר אפשר לראות את תושבי פרדס חנה מתבצרים בביתיהם מפחד "חולה הנפש הנמלט". ביום 18.11.07 מצטרף גם 'ידיעות אחרונות' להיסטריה בכותרת "בתוך חודשיים שישה חולי נפש נמלטו ממוסדות. חולה נפש מסוכן נמלט ממחלקה סגורה..." (עמ' 18), אם כי העיתון מוסיף את ההערה המפוכחת כי "בבית החולים ובמשטרה פעלו מתוך הנחה כי הוא ינסה להגיע למשפחתו או לפחות ישהה בסמוך אליה וזה אכן מה שקרה", ובהמשך הידיעה מפרט 'ידיעות' כי כל חולי הנפש המסוכנים שנמלטו "נלכדו" אצל משפחותיהם. גם כן "מסוכנים"... להיסטריה הגוברת מצטרפת הדס שטייף מגל"צ שב- 18.11.07 מדווחת "בבתי-החולים הפסיכיאטריים באזור חדרה עלה מפלס הדאגה בשבוע האחרון לפחות שלוש פעמים. בסדרה של תקריות, ברחו מהמוסדות הרפואיים חוסים מעורערים בנפשם ולפחות בחלק מהמקרים האלה ההימלטות הזו נגמרה בטרגדיה... אתמול הוזעקו שוטרי משטרת חדרה, בפעם השלישית בתוך שבוע, כדי לאתר אישה בשנות ה-40 לחייה, שברחה...שוטרים רבים נשלחו לאזור כדי לבצע חיפושים באזור, ובסופו של דבר הצליחו אתמול לאתר את האישה שסיפרה כי ניסתה להגיע לביתה שבחדרה ונאנסה" http://glz.msn.co.il/newsArticle.aspx?newsid=10237 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3472164,00.html
'ידיעות' המדווח על מחקר "ראשון מסוגו בעולם על פרופיל סוחר הנשים הישראלי" שחיברה נעמי לבנקורן (בצילום), מספק מבט על השימוש הפוליטי הציני בפסיכיאטריה. מצד אחד מתאר המחקר את חוות הדעת הפסיכיאטריות שסוחרי הזונות העצורים הגישו לבית המשפט כדי להקל בעונשם: "אחד מסוחרי הנשים קיבל חוות דעת אמפתית במיוחד ממרכז בריאות הנפש בדרום, שבה נכתב כי מדובר באדם אובדני, עצוב ומנותק מהמציאות. אבל כשבחנו את חומרי החקירה המצולמים נדהמו החוקרים לגלות שמדובר באדם שפוי, ממוקד ופעיל מאוד, שהתחזה לאובדני בתקווה לזכות בהקלה בעונש. מרווח הזמן שקיבל הספיק לו כדי לברוח מהארץ. סוחר אחר היה יצירתי אף יותר: במהלך משפטו טען שקיבל מכת גרזן ואיבד את כל זיכרונו, מה שמקשה עליו להגן על עצמו במשפט - עד שפסיכיאטר הפריך את טענתו. נאשם אחר אושפז במחלקה פסיכיאטרית בתל השומר אבל התגלה כשפוי מספיק כדי לאיים על קורבנותיו שיבריח אותן מישראל לפני המשפט". מאידך המחקר נוקט גישה הפוכה לחלוטין לשימוש בפסיכיאטריה בנוגע ל*סוחרות* בזונות: "לרוב מדובר בקורבנות התעללות מסוגים שונים, הסובלות מבעיות נפשיות, עם נסיונות אובדניים ברזומה. יותר ממחציתן היו מכורות לסמים". הרמז ל"חוות דעת -אמפתית במיוחד(!)- ממרכז בריאות הנפש בדרום" מכוון למחקרים המרובים הנעשים בסורוקה-באר שבע על זונות ו"מחלות הנפש" שלהן, מחקרים המוזמנים ע"י 'קרן סטנלי' הידועה לשמצה. http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/זונות%20ופסיכיאטריה%20בבאר%20שבע.pdf http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_kmihato
פרשת דוד אקלה, האתיופי בן 21 שנמלט מהמוסד 'נווה שלווה' שבפרדס חנה, בו היה כלוא על פי צו של בית משפט, הביאה ל"חילופי תפקידים" בין עיתון 'הארץ' ואתר' Ynet'. העיתון, המקדם בכל מחיר את התורה הביולוגית הגזענית של הפסיכיאטריה והנראה כמקדם מכירות בשירותם של ברוני הסמים הפגין קו ביקורתי ומאופק בכותרת "ביה"ח הפסיכיאטרי: החולה הנמלט אינו עבריין מין ואינו מסוכן". "בבית החולים...הגיבו בתדהמה על המצוד שנערך אחריו, והטענות לפיהן מדובר בעבריין מין מסוכן. לדברי ד"ר מיכאל שניידמן, מנהל בית החולים, "לא מדובר בעבריין מין. הוא איננו אנס ואיננו מסוכן. הוא היה במחלקה סגורה, אבל לא כתחליף למאסר, אלא בשל הצורך שלו לעבור שיקום"." http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/924031.html לעומתו, האתר שעד כה הפגין קו מחשבה עצמאי הנקי משטיפת המוח הפסיכיאטרית עבר שינוי: "עבריין מין מסוכן ברח ממוסד בפרדס חנה...על פי צו של בית משפט, בעקבות עבירות מין ורכוש שביצע...במסגרת שהותו במוסד, המשמש גם חולי נפש וגם אנשים הסובלים מפיגור שכלי, קיבל אקלה טיפול תרופתי...במשטרה אומרים כי אקלה מסוכן לציבור וכי כעת, כשהוא אינו נוטל תרופות באופן שוטף - מסוכנתו יכולה להיות חמורה יותר"... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3471324,00.html נראה כאילו הבעלות על ynet נרכשה ע"י חברת תרופות פסיכיאטריות
עוד לפני שנכנס לתפקידו מתחיל פרקליט המדינה המיועד משה לדור את דרכו בשימוש בדיבה הרפואית של השמצה פסיכיאטרית. בתגובה ראשונית לעובדות לפיהן בית הדין לעבודה פסק לפני חודשיים כי מצא סתירות בתצהיר שהגיש ולתהייה מדוע לאחר שהתברר "הכשל" לא פעל מיד לתיקון העוולה שנגרמה תחתיו כפרקליט המחוז, טען פרקליט המדינה המיועד כי לא ראה, שמע, או ידע. במחשבה נוספת הטיל לדור את האשמה על טיפול לקוי של עורכת דין ירושלמית האחראית על דיני העבודה בפרקליטות מחוז ירושלים ואשר איתה עבד במשך 10 שנים. אותה פרקליטה, הוא מספר, הסתירה ממנו את התקלות והכשלים. "...אף אחד לא חשב שיש לה בעיה נפשית והתברר שהיא החלה להסתבך בתיק הזה, לא יידעה אף אחד כולל אותי ושיקעה עצמה יחד עם הפרקליטות יותר ויותר". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3471069,00.html
כותרת שיסוי והסתה שגרתית בהתאם לקו המערכת של 'הארץ' המקדם בכל מחיר את התורה הביולוגית הגזענית של הפסיכיאטריה, שהרי כידוע רק 'סכיזופרנים' תוקפים מינית... "חולה נפש בן 73 המאושפז במחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים" מזרע תקף "בת 60 המאושפזת באותה מחלקה מקרה התקיפה אירע ב-10 ביולי השנה, כשהחולה נכנס בלילה לחדר של החולה, נשכב עליה במיטתה כשהוא לבוש בבגדיו ומישש את שדיה. הצוות הרפואי נכנס לחדר והפסיק את התקיפה המינית בעקבות צעקות שנשמעו מחדרה של החולה. ל"הארץ" נודע כי המותקפת, בת כ-60, אינה עצמאית ומצבה הנפשי ירוד. החולה התוקף סובל מסכיזופרניה ומאושפז ב"מזרע" מאז מאי השנה לאחר שהורשע ברצח אשתו ואחת מבנותיו וריצה 24 שנות מאסר, מחציתן במחלקה הפסיכיאטרית של שירות בתי הסוהר. לאחר המקרה החולה אמר לרופאה התורנית כי "ניסה לקיים יחסי מין עם החולה...פסיכיאטר בכיר הזהיר כי אשפוז התוקף מסכן מטופלות, אך החולה התוקף הוחזר למחלקה". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/922506.html
צופית גרנט מקדמת את "שבוע פגועי הנפש" פרי יוזמת עמותת 'אנוש', - ארגון המקדם בעיקר תעסוקה לאנשי מקצוע (-עובדות סוציאליות) ודחיפת סמים פסיכיאטריים בכפיה -, דרך הסיפור של אחיה ה"סובל" (-כמובן) מ'סכיזופרניה'. כצפוי מאירוע פרי יוזמת ארגון פטרנליסטי זה, קולו של אחיה של צופית נעלם לחלוטין מהכתבה. אז יש לנו "יום פגועי הנפש" כאילו מדובר ברגל קטועה ולא באחד מן המופעים המדאיגים של הקפיטליזם ואימפריאליזם. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia9_ma1 עוד יום מסכנות שמלטף את האגו ה"פילנטרופי" של יפי נפש ליברלים-בורגנים, ללא כל ביקורת רדיקלית על המסר של "נכי נפש" כהפנמה של מנגנוני בקרה חברתיים דכאניים. זהו מופע שפוסח על נתח שלם ועיקרי בביקורת הפוסטמודרנית, מקדש את הביו פסיכיאטריה ולא מנסה לפרק את המבנים הכוזבים שבבסיס הפסיכיאטריה המערבית כולה, שתוצאותיה הן שיווק מסיבי של סמים תחת חסות החוק, ושילוב קטלני של פוליטיקה קפיטליסטית=ניאו שמרנית=דתית חשוכה ביחד עם התעשרות של תאגידי ענק התומכים בהם, מייצור מכירת סמים, ופוליטיזציה של "תיאוריות נפש" פסאודו מדעיות. גם כיום כשמרבים להתייחס לקשרים בין הממסד הפסיכו-פרמקולוגי בעיקר בארה"ב ובין האידיאולוגיה של משטר בוש. ראו: The U.S. Psycho-Pharmaceutical -Industrial Complex: As mental illness has become profitable, we are seeing more of it בכתובת: http://www.iaapa.org.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=643338 http://www.iaapa.org.il/46024/blogi#daVinci
ג'פרי שאלר (בצילום), פרופסור למשפט באוניברסיטה האמריקנית בוואשינגטון DC ועמיתו של תום סאס (שארגן ב-2000 את 'סימפוזיון סאס' לציון 80 שנה לסאס ו-40 שנה לפרסום ספרו 'המיתוס של מחלת נפש') עורך הוצאה מיוחדת של המגזין Current Psychology, שיתפרסם בדצמבר 2007, המוקדש ל'אנטישמיות ברחבי תבל במאה ה-21'. בהקדמתו למגזין הוא מספר על נסיונותיו להבין את השואה וכי "הנאצים השתמשו ברטוריקה רפואית להצדקת רציחת ורדיפת אלו "שחייהם אינם ראויים לחיות". שילבתי את השימוש שעשו הנאצים ברפואה ורטוריקה הרפואית בשיעור בו אני מלמד הנקרא "שלילת חירות". באופן מוזר, כמה מהקולגות האקדמיים נראו כרותחים מכעס עלי משום שציינתי את תפקיד הפסיכיאטרים בשואה. אלו הן עובדות היסטוריות"...(עמ' 4 פסקה 5, ראו את הקישור) והוא ממשיך: "בהתייחסותנו לטבעה, ההיסטוריה, ותופעת האנטי-שמיות אנו בהכרח חוקרים את מקורות השואה והטוטאליטרייניזם. כיצד נמנע מהאירוע שיתרחש שנית? על ידי שנלמד ונקדיש תשומת הלב ל"אילן היוחסין של הרעיונות"." למרבה הצער שאלר משתמש במינוח הנאצי "אותנזיה" כדי לאפיין את רציחות אנשי הרפואה והפסיכיאטריה הגרמניים, דבר הדומה לשימוש בכינוי "פתרון סופי" להשמדת היהודים ברייך השלישי. image/users/46024/ftp/my_files/text-files/Pages from SpecialIssueofCurrentPsychology.pdf
הכותרות בתקשורת הפינית על מסע ההרג של הסטודנט בן ה-18 פקה-אריק אווינן שהרג 6 תלמידים ואת מנהל ואחות בית הספר והתאבד ציינו שהוא "אכל אנטי-דיכאוניים מסוג SSRI" שגרמו לו לדבריו להרגיש "אגרסיבי". http://www.hs.fi/english/print/1135231686882 http://www.iltalehti.fi/jokelantragedia/200711086822502_jt.shtml לגבי רמת (-ואופי) הדיווח של התקשורת הישראלית אין מה לצפות ולהתפלא מכך שנתון זה נעלם מהסיקור - אבל תמוה מדוע גופי תקשורת כ-CNN; BBC; Reuters; Yahoo בחרו שלא לדווח על הנתונים שסיפקו המקורות הפיניים, כולל הצהרתו של היורה בסרטון YouTube בנוגע לטיפול הלא מוצלח שלו ב-SSRI. שימו לב איזה פרט נעלם מהדיווח הבא: http://news.yahoo.com/s/afp/20071108/wl_afp/finlandcrimeshootingschoolmourn אמנם כארגון זכויות אדם איננו תומכים בתיאוריה הגורסת כי סמים פסיכיאטריים "אנטי-דכאוניים" אחראים להתפרצויות אלימות אצל המשתמשים בהם שהרי זוהי חזרה, במהופך, על הגיינת-הגזע הנאצית. כפי ששמענו בעדותה של אלווירה מאנטיי בטריבונל פוקו: אביה היה עבריין "זוטר", ולכן היא ואחותה נכלאו שרירותית, ואחותה הומתה, בשל הפגם התורשתי שלהן. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia4_reshmim זוהי הצורה המוחלטת ביותר של הטבעת (implementing) מוסר בביולוגיה, בהכחשת הפנטזיה, הכחשת האחריות האישית, לפי תורה זו הכל הוא תוצאה (cause) ביולוגית, ולהתנהגות האנושית אין כל הגיון, אלא רק סיבות ביולוגיות, שהבשר האנושי נאלץ לבצע כרובוט. זהו הרעיון הגזעני האולטמטיבי. הנימוק הטיפוסי שבעזרתו מוכנסת התפיסה הטיפולית לרעיון הביולוגי הוא אלכוהוליזם כהתמכרות, תוצאה ביולוגית, כפי שזה מוכח במחקרים אצל תאומים ופושעים וזה מגובה בהוכחות של התנהגות אלימה של שיכורים. כמובן שהגנטיות של הפשיעה באה לידי ביטוי ב"ביולוגיה הקרימינלית" וכמובן שניתן להפריך זאת: אוסטרליה היא יבשת של צאצאי פושעים גנטיים ומורשת קרימינלית מוכחת. יחד עם התנגדותנו לעמדתה הביולוגית הגזענית של תורת הפסיכיאטריה מצטבר גוף נתונים מדאיג ביותר על מעשי אלימות של אנשים הנוטלים סמים "אנטי-דיכאוניים". ראו אתר: http://www.ssristories.com/index.php
הרצח -ללא מניע נראה לעין- של נהג המונית החיפני עימאד ח'ורי (בצילום) שעצר והשתין "מאחורי שיחים בקרבת תחנת המוניות שבה עבד" בקריית ים, לפי התיקשורת הישראלית: 1) 'הארץ' המקדם את תורת הפסיכיאטריה ומכירות הסמים שלה פועל כשגרתו: הכותרת מדווחת על "חסר בית* נעצר בחשד למעשה" ובהמשך "לדברי נצ"מ חכרוש, סביר להניח כי... הוא יישלח להסתכלות פסיכיאטרית. סנגורו ...טען כי מרשו חייב לעבור בדיקה פסיכיאטרית. קצין המעורה בפרטי החקירה, אמר כי "אי אפשר לקחת את דבריו ברצינות. במהלך החקירה הוא העלה טענה שביצע את המעשה בגלל שהנהג ערבי וכי הערבים השתלטו על המדינה והקריות, אבל ברור שמדובר באדם תמהוני שיש לקחת את דבריו בעירבון מוגבל". *במילון הקפיטליסטי - פסיכיאטרי של 'הארץ' "חסר בית"="חולה נפש". http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=920875&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 2) 'ידיעות אחרונות', בעמ' 13, מחויב כנראה לאג'נדה הכורכת הזדעזעות (-מלקקת שפתיים) מאלימות וקו 'אנטי-לאומני'. הכותרת: "רצחתי אותו כי הוא ערבי", וההיבט הפסיכיאטרי מצומצם: "סנגורו ...אומר: "מדובר במקרה טראגי. החשוד מטופל נפשית תקופה ארוכה מאוד על ידי הרשויות"." 3) כרגיל אתר ynet, הממשיך להפגין קו מחשבה עצמאי הנקי משטיפת המוח הפסיכיאטרית, מאפשר להפיק תמונה שקולה וביקורתית של האירוע: "בן דודו של הנרצח התרעם על כך שהחשוד ברצח טוען כי אינו שפוי. "תמיד יש מי שיבוא ויגיד שמדובר בחולה נפש. אז מה, כל הרוצחים במדינה הם חולי נפש? לא ייתכן שכל פעם אנשים יתחמקו מעונש בטענה שהם לא שפויים"." ובהמשך פרטים עובדתיים מענינים: "במשטרה טענו כי הוא מחוסר בית, אולם ככל הידוע הוא התגורר לסירוגין עם בני משפחתו באחד הבניינים הסמוכים למקום הרצח." "במשטרת זבולון טענו כי החשוד נעצר שלושה ימים לפני הרצח בגין עבירות סמים והשתולל בתחנת המשטרה, ובכל זאת שוחרר לדרכו בידי בית המשפט." ו"בני משפחתו של החשוד טענו כי ניסו להיעזר במשטרה על מנת לאשפזו בבית חולים פסיכיאטרי, אך לשווא." כלומר הרוצח ניסה בעקביות למצוא לעצמו מקום "מגורים" (גם אם מדובר בכלא פסיכיאטרי) ומעשה הרצח היה הפתרון היחיד. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3468117,00.html
אתר ynet, שיותר ויותר מתברר כהיחיד הממשיך להפגין קו מחשבה עצמאי הנקי משטיפת המוח הפסיכיאטרית, מצליח לשמור על פני פוקר בדיווח על מקרה חריג: מעשה בחיילת שנחקרה בבסיס מצ"ח בבירנית, לאחר שסירבה לספק דגימות שתן לאיתור סמים, הוכנסה לחדר החקירות בבסיס, יצאה והחלה להתקדם לעבר שער היציאה מהבסיס. קצין החקירות הודיע לה שהיא נתונה במעצר וניסה להחזירה לחדר החקירות. אלא שהיא הסירה את חולצתה, חשפה את פלג גופה העליון, ואמרה לקצין: "נראה אם תוכל לעצור אותי". החיילת נתפסה כעבור זמן מה והועמדה לדין. בדיון בבית הדין הצבאי ביפו דרשה התובעת לגזור על החיילת מאסר בפועל בשל "העובדה שלמעשה הסירוב נלווה מעשה התנגדות לפעולה חוקית שחשף קציני מצ"ח ואנשים אחרים סביבה לגופה העירום שלא על פי רצונם". הרכב של שלושה שופטים, בראשות נשיא בית הדין אל"מ אבי לוי, גזר על החיילת קנס כספי בסך 1,000 שקלים וציין בהחלטתו, כי אין להקל ראש עם מעשיה. והנקודה הפסיכיאטרית? סניגורה של החיילת טען, כי החיילת, ששוחררה מצה"ל בשל בעיות נפשיות, סובלת מבעיה פסיכיאטרית וזו הסיבה למעשיה, כמו גם מעשים אחרים בתקופת שירותה. ניתן לדמיין כיצד 'הארץ' היה מדווח על האירוע: מצרף את עמדת עורך הדין עם זו של התובעת (גם כן עורכת דין, כמובן) וטוען כי התנהגות החיילת בשל "הבעיה הפסיכיאטרית ממנה היא סובלת" מהווה "סיכון ממשי מיידי לזולת" ונובעת, כמובן, מאי נטילת סמים פסיכיאטריים שאת מכירתם העיתון מקדם. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3465946,00.html
העיתון, המקדם בכל מחיר את התורה הביולוגית הגזענית של הפסיכיאטריה מדווח בהתאם לתורה על פרוייקט בו מציירים יחד אמנים (-כלומר בני משפחת האדם) ו"תת אנוש" ביולוגי - או בלשון 'הארץ' "פגועי נפש". http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=917651&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 בדיווח מלפני שנתיים הגדיר 'הארץ' את פסטיבל 100% אמנות כאירוע שהוקדש לאמנים "הסובלים ממוגבלויות" http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=631552&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0 http://www.iaapa.org.il/46024/dissident_art
'ידיעות אחרונות' מדגים כיצד ניתן להשתמש הלכה למעשה בטענת האי-שפיות -זו שמשחררת אדם מנתינת דין וחשבון על מעשיו לחברה ע"י הדיבה הרפואית של 'מחלת נפש'- עוד לפני הופעה בבית המשפט, בכתבה על רפאל אנג'ל, ישראלי תושב ברלין, שהתלונן כי נחטף בידי 2 אנשים, מכריו של שותפו לעסקים, ועונה עד ששילם 320 אלף דולר. אנג'ל מצוטט ב'ידיעות אחרונות' עמ' 4, טור 4 ומתאר כי: "יוסי פלג [-אחד החשודים בחטיפה, בצילום] אמר לי: "אני לא מפחד מאף אחד. יש לי תעודה שאני פסיכי ולכן המשטרה לא מגישה כתב אישום כי אני לא בר שיפוט", מספר אנג'ל, "הבנתי שאני בצרה גדולה". (ראו את הציטוט בפסק הדין, בקישור) בהמשך מספר אנג'ל: "ראיתי אותו [-יוסי פלג] במשטרה...עכשיו הוא היה כמו 'פוסיקט' ואמר שהוא לא מרגיש טוב. הוא לא הכחיש שהוא מכיר אותי אבל טען שאני נתתי לו את הכסף מרצון והוא בכלל לא חטף אותי". http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/verdicts1/1234.mht
את הידיעה מהיום על פסק דין במקרה של בן 24, שהורשע בביצוע מעשה סדום בגבר ובסחיטה באיומים, ושהורשע בעבר 23 פעמים, בעיקר בגין עבירות אלימות ופגיעה בזולת, מעטר 'הארץ' בכותרת "השופטים כתבו כי נותרו "פעורי פה" מול מעשיו של הנאשם, מובטל לוקה בנפשו בעל עבר פלילי עשיר". העיתון, המקדם בכל מחיר את התורה הביולוגית הגזענית של הפסיכיאטריה והפועל כמקדם מכירות בשירותם של ברוני הסמים ממשיך ומפרט כי "לבית המשפט הוגשו שתי חוות דעת החלוקות ביניהן בשאלת הצורך במתן טיפול תרופתי כפוי לנאשם, מובטל המתקיים מקצבת נכות ומוכר למערכת בריאות הנפש מאז 2002, בשל מחלת הסכיזופרניה ממנה הוא סובל. עם-זאת, שתי חוות הדעת קבעו כי בעת ביצוע העבירות היה הנאשם מודע ואחראי למעשיו והוא כשיר לעמוד לדין." http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/915706.html בניגוד בולט, שכבר התרגלנו אליו, אתר ynet, שיותר ויותר מתברר כהיחיד הממשיך להפגין קו מחשבה עצמאי הנקי משטיפת המוח הפסיכיאטרית, מדווח על "סיום משפטו של דודו הרוש", בכותרת הענינית "עונש חמור לצעיר שביצע מעשה סדום: 18 שנים" והאזכור הפסיכיאטרי היחיד בכתבה הוא עניני: "עורך דינו של הנאשם, בר אלון לורא, ביקשה שלא למצות עמו את הדין בשל נסיבות חייו הקשות, וטענה כי הוא סובל ממחלת נפש כרונית." http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3462608,00.html פסק הדין: http://www.livecity.co.il/image/users/46024/ftp/my_files/verdicts1/הרוש%20דוד.htm http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel
שלב נוסף בהזניה ההדדית בין הפסיכיאטריה לבית המשפט בישראל מתגלה היום ע"י 'הארץ' שחשף את העתירה שהוגשה לבג"צ נגד עסקת הטיעון של היועץ המשפטי לממשלה מזוז עם הנשיא קצב. צביה זליגמן, פסיכולוגית קלינית (בתצלום) טוענת בחוות דעת שהגישה אתמול לבג"ץ עו"ד דפנה הולץ-לכנר המייצגת את איגוד מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית כי "כדי להבין עדות של אשה שעברה פגיעה מינית מתמשכת, יש להרכיב את המשקפיים המתאימים, כלומר את חוות דעת המומחים לשם קבלת הסבר". לפי זליגמן, אם מזוז היה מתחשב במצבן הנפשי של המתלוננות, היה מגיע למסקנה שהסתירות בעדויותיהן אינן גורמות ל"קשיים ראייתיים" בתיק, אלא דווקא מחזקות את מהימנותן ומספיקות להאשמת קצב באונס" משום ש"דווקא הבלבול בעדויות, הסתירות הפנימיות וחוסר ההיגיון מלמדים על מהימנות העדות ולא להפך, מאחר שעדות נקייה מפגמים מלמדת שלא נגרם נזק נפשי כלל". הרקע למגמה זו היא אימוץ הגרסה הצפון-אמריקנית של הפמיניזם בידי פרקליטות מדינת ישראל. גרסה זו, בניגוד לפמיניזם האירופי או אף הציוני מתבססת על 'אידיאולוגית הזהות' - הפמיניסטיות הצפון-אמריקניות נטלו לעצמן החל מראשית שנות ה-70 כקו פעולה את זהות ה"קורבן". הדבר בא ביחד עם התעוררות המחאה נגד המלחמה בוייטנאם כמו גם הענין וההתלהבות שהצפון אמריקנים החלו לגלות בשנים אלו לנושא השואה - הקורבניות האולטמטיבית (-זוהי המלחמה האחרונה בה הצפון אמריקנים נראו כמי שנלחמו בצד "הטובים" והצילו קבוצה חסרת ישע מהשמדה, ולכן כיום ארה"ב כולה מלאה במוזיאוני שואה, הרבה יותר מאשר בישראל, למשל...), כמו גם המצאת ה-ptsd שהפכה את הקונצפט של "קורבן" לפופולארי ביותר בין נשים: כיום נשים מצהירות בגאוה על היותן "קורבנות אופנה" ו"קורבנות של אכילה" וכו'. משמעות הקורבניות היא שנוי הסטאטוס המשפטי של "אשה" לזה של "מוגבל" המשוחרר מהחובות שהחוק מטיל על "אדם" - למשל שעדותו בבית משפט תהיה אמינה, הגיונית וללא סתירות, כל מה שלדברי הפסיכולוגית (- ועורכת הדין שהגישה תצהיר זה לבית המשפט) מהווה נטל שיש לפטור את ה"אשה" ממנו. ttp://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=915411&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0 מאמר של דפנה הולץ לכנר: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3466590,00.html http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_disability
לדברי דו"ח של חברת MEDCO Health Solutions חלה עליה של 59% בין 2001-6במספר הילדות בגילאי 10-19 הצורכות תרופות נגד סכרת + סמים פסיכיאטריים שונים, כגון אנטי פסיכוטיים ול-adhd. העליה בקרב הנערות היא של 117% בעוד שאצל נערים בני אותו גיל היא רק 71%. מגמה נוספת של ^ירידה^, בין 2005-6 בצריכת תרופות סכרת + סמים פסיכיאטריים שונים, מקשר הדו"ח למודעות הציבור כיום לאזהרת מנהל המזון והתרופות האמריקני מפני השפעות התרופות. ראו גם את אתר התמיכה למשתמשי 'זיפרקסה' שפיתחו סכרת: http://www.zyprexa-victims.com http://www.medco.com/medco/corporate/home.jsp?ltSess=y&articleID=CorpAlertgirlsDiabetesdrugs
בכתבה במוסף 7 ימים (עמ' 76) על 2 טראנס-סקסואלים (ששינו מינם מנקבה לזכר) בוחר 'ידיעות' להתעלם מהיבט הכפיה הפסיכיאטרית בתיאור "הורמונים לשינוי מין ניתנים לאחר קבלת אישור מפסיכיאטר". המציאות היא שכדי לקבל את הטיפול ההורמונלי ו/או אחר נאלצים טרנס-סקסואלים להצהיר על עצמם כ"חולי נפש" (זו משמעות "אישור הפסיכיאטר"), ורק לאחר הטבעת הדיבה הרפואית הזו בעצמם הם יכולים להמשיך בכיוון בו בחרו. הדבר רק מעיד שוב הן על היעדר כל רקע והבנה פוליטיים במדיה הישראלית והן להליכה בתלם של הציבור עצמו (שני גיבורי הכתבה לא מצוטטים כמי שהדבר מפריע להם).
'הארץ' ממשיך בקו המבולבל ביחסו לפסיכיאטריה. העיתון שעד כה התמחה בכותרות שיסוי והסתה וכתבות יחצ"ניות עבור ברוני הסמים הפסיכיאטריים מאוורר היום חדשות ישנות-נושנות (-צה"ל פוסל מתגייסים מהימין על בסיס אבחנה פסיכיאטרית, תופעה עליה דווח עוד בתקופה שלאחר רצח רבין ואשר קיבלה חיזוק עם התקפת הטרור של נתן זאדה בשפרעם) כשהוא, כאמור, מ-ז-ו-ע-ז-ע בשל "חשש כבד לשימוש לרעה בפסיכיאטריה למטרות פסולות". מה שהעיתון לא מזכיר הוא שכבר לפני כמה שנים 'הארץ' דיווח על תופעה דומה אך "בכיוון ההפוך": צה"ל הפחית את שיעור המקבלים פרופיל 21 בתגובה לעלייה מתמדת במספר מקבלי הפטור הנפשי, שהוגדרה כ"הקלות הבלתי נסבלת של הקב"ן". בתוך כשנה ירד שיעורם של מקבלי הפטור הנפשי משירות בכ- 30%. http://iaapa.org.il/46024/Kfia8_other_side
משהו חריג אירע ב'הארץ' היום. העיתון שעד כה היה גם שופר יחסי ציבור לברוני הסמים הפסיכיאטריים וגם כלי לכותרות ההסתה והשיסוי - "חולי נפש רוצחים" וכו'...- שהן לחם חוקו, פירסם היום בעמוד המערכת מאמר של פסיכולוג קליני נגד הצעתו של אוריאל הרסקו - לוי מבית חולים 'הרצוג' בירושלים לסימום פסיכיאטרי בכפיה צעירים ב'סרקוסין', שאמור כביכול למנוע את ההתקף הפסיכוטי הראשון - ראו איזכור להצעה ב"חדשות" באתר שלנו מיום 3.6.07 נעקוב ונראה לאן דברים יתפתחו http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/876822.html
ברשימה ב'הארץ' לציון 35 שנה לאגודה לזכויות האזרח המתארת את האגודה כ"מוסד שיש לו השפעה לא מובטלת על חיינו" מפורטת הקריירה של מנהלה הנוכחי, עו"ד דורי ספיבק, (בתמונה) "בן 38, שאת חיידק זכויות האדם הביא עמו לדבריו דווקא מן המזרח הרחוק" ואשר "עם שובו לארץ, החל ללמוד משפטים וכלכלה, ולצד תהליך של יציאה מן הארון נהפך לפעיל בארגונים לשינוי חברתי, ו"חי את נושא זכויות האדם גם כסגן מנהל התוכנית הקלינית בפקולטה למשפטים" ו"עוקב...אחר השינויים שמתחוללים בעצם ההגדרה של זכויות אדם. אם פעם היה מדובר בזכויות פוליטיות בלבד - למשל חופש הביטוי, הזכות לבחור ולהיבחר - היום גם זכויות חברתיות נחשבות לזכויות אדם בסיסיות וטעונות הגנה", "כמו, למשל, הזכות ...לבריאות". עו"ד ספיבק הוא כמובן האדם שמאחורי הפניה ב-2002 לבג"צ (-2463/01) של הפקולטה למשפטים של אוני. ת"א וארגון 'בזכות-האגודה לזכויות האזרח' (שניהם מקומות העבודה המוצהרים שלו!) ל"ייצוג כלוא/ה פסיכיאטרי ע"י עו"ד מטעם הסניגוריה הציבורית בוועדה הפסיכיאטרית". עתירה שמטרתה האחת והיחידה היא לספק תעסוקת דחק להמוני עורכי הדין החדשים המקבלים תואר ויוצאים מדי שנה לשוק העבודה הישראלי אך עדיין לא מצאו עבודה ונאלצים לחלטר בסניגוריה הציבורית. מסתבר שזכות אדם "חברתית" מאוד שדורי ספיבק כבר ביסס בישראל היא הדאגה לקולגות שלו. http://www.iaapa.org.il/46024/kfia6_why_are_they_happy
מה שנראה כתכנית להקמת גיטו ביולוגי ל"חולי נפש" זוכה לכתבה נוטפת מסכנות וקורבניות ב'ידיעות' מהיום. בכתבה מרואיינת מיכל צרויה, שחקנית, (בצילום) העובדת בשירות והמפרטת: "השונה כאן ממשרדי שידוכים רגילים הוא הבקשה מכל פונה להגיע עם דוח"ות פסיכיאטריים ופסיכו-סוציאלים מפורטים ממטפליו, שמתארים את מצבו. בנוסף הפונה חותם על טופס ויתור על סודיות רפואית ומאשר לצוות המראיינים להעביר את המידע המפורט על מחלתו לצד המשודך". בשנות ה-30, בבריחתם של הפסיכיאטרים היהודים מגרמניה הנאצית לארץ-ישראל הם הביאו לכאן את עקרונות תורת הגזע הגרמנית והמליצו ליישם "תעודת בריאות לנשואים. בארצות הסקנדינביות התחילו לטפל בשאלה זו עוד בשנת 1865. הצעד הראשון היה חיקוק חוק האוסר את הנשואים לחולים במחלת הכפייה (אפילפסיה) אח"כ הרחיבו שם את האיסור גם על חולי רוח והדיוטים. גם בארצות הברית קבלו מדינות שונות את החוק הדורש תעודת בריאות מהעומדים לבוא בברית הנשואים. במדינות אחדות נדרשת מהחתן בדיקה רק ביחס למחלות מין ומהכלה ביחס לשחפת ולמחלות רוח. אולי הגיע הזמן להעמיד על הפרק את השאלה החשובה הזאת גם בארץ?" ציטוט מתוך 'הרפואה' הביטאון הרשמי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י (ה.ר.ע) כרך ה', תרצ"ב, 332 ראו קישור כנראה שיש בישראל עובדים סוציאליים שהחליטו לאמץ את תורת הגזע... http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_israeli_eugenics
ולשעבר סגן הממונה על התקציבים באוצר, מנכ"ל אוניברסיטת באר שבע, מנכ"ל בית החולים הדסה ומנכ"ל מוזיאון ישראל. קראנו שנית את תמליל הראיון שנתן ב-4.10.06 לרשת א' בנושא ה"רפורמה בבריאות הנפש", עוד מופת לשקר ולמדקליזציה של ברוני הסמים ותומכיהם בשירות הציבורי הפועלים במגזר ה"התנדבותי" (בתשלום...) פרטים בקרוב http://www.aisrael.org/Index.asp?ArticleID=4004&CategoryID=663&Page=17
'הארץ' מדווח על הפגנת הקולוניזציה המושלמת של אנשים, שהפנימו לחלוטין את דברי ההסתה ועלילת הדם שבאמצעותם הפסיכיאטריה משסה נגדם את הציבור. גוף הקרוי 'הקואליציה של צרכני בריאות הנפש' (-מישהו בשם אבי אורן) דורש לקיים את 'הרפורמה' בטיעון "במשך עשרות שנים סובלת קהילת נכי הנפש מקיפוח, אפליה והדרה מחיק החברה בישראל" וכי "היום נאלצים אנשים רבים לפנות לשוק הפרטי כדי לקבל טיפול, כי קופות החולים אינן מחויבות לספק אותו בסל הבריאות, ובתחנות הממשלתיות ההמתנה לתור אורכת חודשים, ואף שנה או יותר". כשהם מוכיחים בכך כי הם רוצים להיות "חולי נפש" אך בלעדי הרטוריקה של מחלה והגושפנקא הרשמית, הנתנת ע"י טיפול בקופת חולים על סמך חוק, לא ניתן להיות "חולה נפש" אמיתי... http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=873997&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 http://iaapa.org.il/46024/blogi#colabo
אתר ynet טוען נגד אי שוויון בכיסוי בין מחלות גופניות ל"מחלות נפש". טענה זו והנימוק עבור השוויון כביכול ל"מחלות נפש" אותו היא מבקשת לבסס הם בפשטות לא אמת. מנתחי מוח אינם מפעילים לובי לשיוויון בביטוח לפציינטים שלהם משום שלקופות החולים אין סעיפים מיוחדים לפציינטים עם מחלות נוירולוגיות. רק פסיכיאטרים מפעילים לובי שקרי ל"שוויון" שכזה ל"מחלות נפש". הם אינם רוצים שוויון עבור "חולי נפש": הם אינם מבקשים אצל המחוקק ובתי המשפט מעמד משפטי זהה בין "חולי נפש" לחולים. הם רק רוצים מעמד כספי זהה בין פסיכיאטרים לרופאים בקופות החולים. אלו מסרבות לממן טיפולים פסיכיאטריים מסיבה פשוטה: מדובר בפיקציה, ול"טיפול" ב"מחלה" שכזו אין כל הגדרה חד-משמעית כמו גם מועד החלמה, שמשמעותו מימון אינסופי. למשל, כל איש/ה בישראל יכול, בשל ה"מצב הבטחוני", להגדיר עצמו כ"סובל מ-PTSD" ולקבל טיפול לכל חייו. רוב האנשים השעו את יכולותם הבקורתית בהתייחסותם לקביעה כי "מחלת נפש היא ככל מחלה אחרת", עד שהם עצמם הופכים להיות המוטבים שלא מרצונם של אבחנה פסיכיאטרית חמורה. התופעות אותן אנו מתייגים כ"מחלות נפש" אינן מחלות מוח, וכל איש יודע זאת. זו הסיבה בשלה פסיכיאטרים מקיימים לובי לטענתם כי "מחלות נפש" הן מחלות גוף, והסיבה בשלה המחוקק החיל את הסטאטוס של מחלה ל"מחלות נפש". אך המחוקק מתייחס ל"מחלות נפש" כלפשעים בכתיבת חוקים שמסמיכים פסיכיאטרים ושופטים לשלול את חירותם של חפים מפשע באשפוזם הכפוי בבתי חולים לחולי נפש. ישנם חוקי אשפוז לאלו המאובחנים עם "מחלות נפש", אין כל חוקים שכאלו לאלו המאובחנים עם מחלות מוח, ריאה, או כבד. "חולי נפש" מטופלים בניגוד לרצונם והם יכולים לטעון "מחלת נפש" (אי שפיות) כסיבה לרצח, חולים אמיתיים לא. זה באשר לשוויון עבור החולים. רוב האנשים השומעים כיום את המונח "מחלת נפש" נוהגים כאילו אינם מודעים להבחנה בין שימוש מילולי ודימויי במונחים רפואיים. דלקת ריאות היא מחלה אמיתית, פירומניה היא מחלה דימויית. מטרת ה"רפורמה" היא אחת בלבד: אבטחת מימון בלתי פוסק לכפיה הפסיכיאטרית, במהלך הכליאה במוסדות ומחוצה להם, בין השאר - אך לא רק - ע"י הוצאת תעודת נכות לכלוא והעברת הסכום ישירות מהביטוח הלאומי למערכת הפסיכיאטרית http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3414993,00.html
עוד הוכחה לכך שהדיבה הרפואית של מחלה פסיכיאטרית משמשת כלי פוליטי לחיסול חשבונות: נשיא האגודה האוסטרלית של צער בעלי חיים (RSPCA) מבקש מהמחוקק להגדיר איסוף בעלי חיים (hoarding) כ"מחלת נפש", וזאת משום שהתגלו מקרים בהם אנשים אספו לביתם מספר רב של בעלי חיים אך לא טיפלו בהם היטב, והחוק הקיים אינו נותן מענה לכך. האגודה מסתמכת על מחקרו של גארי פאטרונק, פסיכיאטר מבוסטון שלדבריו "איסוף בעלי חיים זוהה כתסמונת של בעיות בריאות נפש רבות". http://www.theage.com.au/news/national/call-for-animal-hoarding-to-be-seen-as-mental-illness/2007/06/11/1181414218904.html
במשפטו של ג'וליאן סופיר (בצילום)שרצח נהג מונית ערבי הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית ממתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'אברבנאל' הפוטרת אותו מאחריות. (הוא "היה במצב פסיכוטי", ו"גם כיום הוא במצב...". לפי 'הארץ' פרקליטת המשפחה עו"ד זחלאקה הגיבה: "בני המשפחה נסערים מאוד וחוששים שהוא לא יקבל את העונש המגיע לו. דרך תכנון הרצח וביצועו מראים שהוא היה מודע לחלוטין למה שהוא עושה, והרקע הלאומני הניע אותו. במקרה הפוך שערבי רוצח יהודי, מעולם לא התקבלה טענה על מצבו הנפשי של הנאשם". על הפוליטיקה של טענת האי שפיות ראו מאמרנו "על כמיהתו העזה של הנאשם לטיפול" ב'כפיה' מס. 10 http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_kmihato
ל'הארץ' יש סקופ: שיקול כספי מדריך את החלטת המוסד הפסיכיאטרי 'טירת כרמל' לא לשחרר אנשים המבקשים זאת והנמצאים בסטוטס משפטי של "אישפוז מרצון". כמובן שבהתחשב באכסניית הפרסום ברור שידיעה זו באה לשרת את ברוניות הסמים ש'הארץ' מקדם ללא בושה את המכירות שלהן. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/871806.html
אם סמים "אנטי-פסיכוטיים" לא היו הורגים בוודאות אנשים הרי שמחקר זה, שמומן ע"י ברונית הסמים 'אלי לילי', היה נושא לצחוק. המחקר המוזמן טוען כי צפון אמריקנים הצורכים מרצון (!) סמים פסיכיאטריים 'אנטי פסיכוטיים' לטיפול בפיקציה של "סכיזופרניה" ו"מניה דפרסיה" הפסיקו זאת בשל פחד לאחר שראו מודעות פרסום של משרדי עו"ד המדווחות על תביעות הענק נגד יצרניות הסמים הפסיכיאטריים בשל הנזקים שגרמו אלו למשתמשים. המחקר מגנה את ה"פרסום הלא אחראי" "המעכב את התקדמות הטיפול לחולים רבים" ו"המפריע לקשרים החשובים ביניהם לבין נותני הטיפול". ברונית הסמים 'אלי לילי' שילמה 1.2 ביליון דולר באלפי תביעות (!) בשל העובדה שהסם 'זיפרקסה' גורם לסכרת, ומניותיה נפלו ב-53 סנט. ראו גם את אתר התמיכה למשתמשי 'זיפרקסה' שפיתחו סכרת: http://www.zyprexa-victims.com/ http://ahrp.blogspot.com/2007_06_01_archive.html
אתר החדשות ynet מוציא מהנפטלין את המצאתו של קרלוס בראל, הפסיכיאטר המחוזי לשעבר של ירושלים, בדבר "מחלת נפש" התוקפת נוצרים מאמינים בהגיעם לירושלים. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3412677,00.html ה"סימפטומים של המחלה" הם נסיונו של הנוצרי (רוב הכלואים הם גברים) לחיות את אירועי התנ"ך. בעוד שיהודים המתנהגים באופן דומה - (חשבו על אלו המעונינים לעלות לבית המקדש ולחדש את הקרבת הקורבנות...) זוכים לחסות הישיבות ושאר קבוצות אוכלוסייה בעיר, הרעיון שקל לכלוא תיירים חסרי גיבוי פוליטי המתנהגים בהתאם לאמונתם (חשבו על imitatio christi) בארץ זרה נעלם מהבנת רון פלד, הטרחן האחראי על המאמר. קרלוס בראל הוא כמובן הפסיכיאטר הטוען כי "לשים את הפסיכיאטריה כמשתפת פעולה מרכזית ועיקרית עם הנאצים זה פוגע ומופרך", ראו: http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia5_last
הזוכה ללא עוררין בפרס התרגיל הציני של השבוע הוא הפסיכיאטר מרסלו ספיץ שנחשד במעשים מגונים בשני פציינטים (בחור ובחורה). כנראה ש"המצב הפסיכוטי" חלף עם תום המעשה המגונה... בשולי הידיעה מצוטט אתר NFC מתוך פסק הדין: "השופטים התייחסו בסוף דבריהם לתופעה אליה התוודעו במהלך המשפט. לדבריהם קיים "נוהג פסול", כלשונם, לפיו בבתי חולים בצפון "נרשמות אבחנות רפואיות שאינן תואמות את המציאות מתוך שיקולים שאינם קשורים למצבו הנפשי של המטופל. כך, בבית החולים בטירת הכרמל נרשמו אבחנות בלתי נכונות על-מנת לאפשר מתן תרופה מסויימת וכן על-מנת לגרום לפיקוח רפואי על המטופל לאחר שחרורו מבית החולים. בבית החולים נהריה, הנהיג הפסיכיאטר נוהג לפיו 'ממותנות' אבחנות רפואיות מסויימות, של נערים על-מנת שלא לפגוע בעתידם ובפרט באפשרות גיוסם ושיבוצם בצה"ל. נראה לנו כי הנוגעים בדבר במשרד הבריאות צריכים להדרש לסוגיה על-מנת להפסיק נוהל פסול זה. רישומים רפואיים בבתי חולים כמו גם במרפאות חייבים לשקף את מצבם הבריאותי והנפשי של המטופלים ואל לו לרופא המטפל לשקול שיקולים בעת שהוא רושם אבחנות"." http://www.nfc.co.il/ArticlePrintVersion.aspx?docId=132671&subjectID=1
הארץ מדווח באקסטזה על תוכנית קידום מכירות של ברוני סמים המפותחת בבית חולים 'הרצוג' בירושלים - (היכן שחולים זקנים מתו לאחר שקיבלו מהפסיכיאטרים, מבלי שיחתמו על טופס הסכמה מדעת, סמים פסיכיאטריים). מפתח התכנית הוא אוריאל הרסקו - לוי (-בצילום) ומטרתה לסמם בכפיה צעירים ב'סרקוסין', כשהנימוק הוא "טיפול מניעתי במטופלים שעשויים לחלות בסכיזופרניה"... מאחר ו'הארץ' מודה כי "לא קיימות בדיקות מעבדה או הדמיה לאבחון מוקדם של סכיזופרניה" נשאלת השאלה איך יבחרו הקורבנות? לפי 'הארץ' מדובר באלה ש"כבר נמצאים תחת מעקב כלשהו בבית הספר, ולפעמים גם מקבלים טיפול פסיכולוגי או תרופתי לא ספציפי", שיאלצו לענות ל"שאלונים" ואשר משפחתם ("קרובים מדרגה ראשונה: אב, אח)" רשומה במאגרי משרד הבריאות. מבחינת 'הארץ' מדובר כאן בנסיון ראשון מסוגו לתאר את הפיקציה של "מחלת נפש" מבלי ש'הארץ' יגלוש ולו פעם אחת לכותרות ההסתה והשיסוי - "חולי נפש רוצחים" וכו'...- שהן לחם חוקו http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/866263.html על שגרת דרכו של 'הארץ' ראו כאן: http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel
כתב הבריאות של 'ידיעות' מדווח על מחקר בבי"ח 'קפלן' שברחובות ובשיתוף עם קופת חולים מאוחדת, ולפיו לילדים עניים דוחפים יותר 'ריטאלין' (-או בלשון הכתב "מטופלים בתרופות נגד הפרעות קשב וריכוז") מאשר לחבריהם העשירים. צריך לקרוא בסבלנות ידיעות הבל כאלו המועברות לעיתונות בידי משרדי יחסי הציבור של בתי חולים -והמפורסמות ללא שמץ בקורת ומחשבה בידי "כתבי הבריאות"- רק כדי לחשוף בין השיטין תמונת מציאות מפוכחת: המשפט האחרון בדיווח מתאר כי "כמחצית מהילדים שנבדקו סבלו גם מהפרעה נפשית נלווית לרוב הפרעה מרדנית או סוג של אובססיה". מאחר ובי"ח קפלן קרוב למכון וויצמן נשאלת השאלה אם יש כאן איזה מחקר ממומן אמריקנית (מישהו אמר "קרן סטנלי"?) הבודק עד כמה זה יעיל לסמם ילדים עניים עם "מחלת נפש מרדנית", או שפשוט הילדים העניים "המרדניים" מגלים חוכמת רחוב וסוחרים בקוקאין - סליחה 'ריטאלין' - המחולק להם ע"י קופ"ח מאוחדת. על קרן סטנלי קראו כאן http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_who_gain
אין גבול לדחיפת הסמים הפסיכיאטרים. חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון החלה לשווק שקיות חטיפים כפולות, בצד אחד הסם הפסיכיאטרי הרעיל 'ריספרידל' ובאחר פופקורן לבישול במיקרוגל. 'ריספרידל'-פופקורן המיועד כנראה לילדים ישווק במכונות חטיפים בקליניקות ובבתי חולים. כידוע ריספרידון אחראי לסכרת והשפעתו הקטלנית זהה לסם הפסיכיאטרי קלוזאפין. תחקיר של Fox News רשת הטלויזיה האמריקנית מ-20.11.2008 בנוגע לסימום ילדים בסמים אנטי-פסיכוטים (בקישור הבא) מצטט עורך דין מפילדלפיה שבין לקוחותיו ילדים שעברו ניתוח כריתת שדיים (mastectomies) אותם צימחו כתוצאה של סימום בריספרידל. לתמליל הכתבה: http://tinyurl.com/69k9dz http://mms.tveyes.com/Transcript.asp?StationID=130&DateTime=11%2F20%2F2008+5 %3A57%3A15+PM&LineNumber=&MediaStationID=130&playclip=True&RefPage לכתבה עצמה: http://www.foxnews.com/video-search/m/21485444/medication_nation.htm?q=douglas+kennedy http://pharmalot.com/2007/05/butter_up_docs_with_risperdal.php
בהתאם למדריך הגזען ל"איך לעורר פחד ומשטמה ב-5 שלבים קלים" (ראו ידיעה כאן מ-22.5.07) מצטט 'ידיעות' במוסף חג שבועות, עמ' 47, בכתבה על הילד הערבי איברהים גדבאן (-שהתעורר בוקר אחד ג'ינג'י) את הפסיכיאטרית מירי קרן הקובעת כי השינוי המוזר שעבר עליו "עשוי להפוך אותו לילד בלתי נסבל. ילד רודן, ילד שחצן...יפתח סימפטומים של חרדה, כעס ובמקרים קיצוניים זה גם יכול להגיע למצב פסיכוטי". זו אותה פסיכיאטרית אשר לדברי 'הארץ' מאשפזת תינוקות בני שנתיים "המרביצים להוריהם". טוב, היא צריכה להבטיח לעצמה אספקת קליינטים... http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=858032&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0
הניו יורקי העומד מאחורי אתר 'הסטיגמה של הסינמה-מניה':http://www.mentalhealthstigma.com יצר סרטון ציני החושף את האפליה המשגשגת בחופשיות תחת מסווה הטיפול וקידום זכויות. הגורם המשותף לכל צורות האפליה הוא קידום הפחד והדמוניזציה של הקבוצה אותה אתה רודף. צעד 1: הגדר את המטרה שלך כפתלוגית. זהה את הקבוצה כ"חולי נפש". זהו ביטוי המתאים לכל דבר. אז זייף דאגה לבריאותם הנפשית ולבטחון הציבור. הכל תחת המסווה של "מחלת נפש" צעד 2: קשר את "מחלת הנפש" שלהם עם אלימות. טכניקה זו נקראת הטיה בדרך של הסמכה persuation by association. דאג להפחיד את הקהל שלך ע"י ביסוס קשר למקרי רצח ביזאריים מפורסמים. צעד 3: הדגש את הקישור הזה דרך יצירת כותרות מעוררות פחד. תדאג שכותרות אלו יחקו סרטים מג'אנר "פסיכו". צעד 4: מצא מומחה שישתמש ב"מומחיותו" כדי לעורר פחד ע"י שימוש בהכללות מטעות, מינוח מלבה יצרים ונתונים מפוברקים. צעד 5: השתמש בתקשורת ההמונים כחדשות CNN ABC CBS (בישראל -יש לנו את 'הארץ') כדי לשדר דיווחים המבוססים על חצאי אמיתות שעוותו. דאג לכלול את הקריקטורות הקיצוניות ביותר שיילבו את התגובות השפלות ביותר. על שיטות 'הארץ' ראו כאן: http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel http://www.youtube.com/watch?v=IzztgO5-0Tw
עבור 'הארץ' השבועות האחרונים הם חגיגה בלתי פוסקת של כותרות שיסוי על "חולי נפש הרוצחים תוך התקפים פסיכוטיים". כך מוכתרת הידיעה על הרצח האחרון - לעת עתה- בפתח תקוה. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=862284&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 'ידיעות', בניגוד גמור ל'הארץ', מכתיר את הסיקור הנרחב (עמוד שלם) ב"רצח ידוע מראש", כשהדיבה הרפואית של "אירוע בוצע מתוך מצב פסיכוטי" נדחקת לפיסקה האחרונה ומובאת כציטוט מפי עורך הדין של החשוד. על דרכו של 'הארץ' בקידום עלילת הדם הזו ראו בקישור http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel
ברשימה קצרה שכוונתה היתה (כדרכו של 'הארץ') - לקדם את תורת הגזע הביולוגית הפסיכיאטרית ומכירות סמים פסיכיאטריים דרך המדיקליזציה של כל תופעה אנושית, במקרה זה חרדה של אדם תחת מתקפת טילי קסאם, - נחשף שלא במתכוון פן מעניין על תפיסת הציבור את הקמפיין הזה. העיתון מצטט פסיכיאטרים המתארים חרדה כמחלה (-הם מתארים סימפטומים בלבד) ו"אנחנו עורכים רישום של הנפגעים ולאחר יום יומיים מזמינים אותם לטיפול נוסף במרפאה לבריאות הנפש בעיר" אך "רבים לא מגיעים לטיפול הנוסף" אומרת אדריאנה כץ - בצילום. עד עכשיו שמענו רק על "חולי סכיזופרניה" המסרבים ל/או אינם מסוגלים להודות ב"מחלתם". גם לזה הדביקו הפסיכיאטרים מחלה: "אנוסוגנוסיה", המונעת מפציינטים מלהכיר בכך שהם חולים. (ראו את המאמר האווילי בקישור, הלקוח מאתר משתפי פעולה עם הפסיכיאטריה). מסתבר שהציבור, לפחות בעיירת עוני כשדרות, מסרב לשתף פעולה עם התורה הפסיכיאטרית... http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=861841&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 http://www.malam.org.il/drugs/ansognosya.html
לדברי העיתון מערכת הכפיה הפסיכיאטרית עוברת לשלב 'טורבו': במסגרת מה שקרוי "רפורמה" פותחה מערכת מחשב המאפשרת לכל איש, בהקלדת שם כלשהו, לקבל את כל המידע הפסיכיאטרי עליו. ראו את מאמרנו על משמעות ה"רפורמה" http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=861382&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_last
במה שנראה כהמשך לעבודתו של הפסיכיאטר הפרוטו-נאצי הנס פרינצהורן מפרסם אתר בית הספר הירושלמי לאומנות 'בצלאל' מאמר של אילת זוהר על ה"סכיזופרניה" של איברהים נובני, אמן ערבי, המתבטאת כמובן בציוריו. כלומר שוב יש לנו את ראיית האמנות כתיק מחלה של בשר (-מוח) דפקטיבי, ההיפך הגמור מתפיסת האמנות הדיסידנטית שאנו מקדמים. http://bezalel.secured.co.il/zope/home/he/1173510036/ibrahim http://www.iaapa.org.il/46024/dissident_art
האבחון נעשה בבדיקות בשלב הגיוס ובפניות לוועדות רפואיות במהלך השירות ובשיתוף פעולה עם בי"ח 'סורוקה'. העיתון מצטט ד"ר "לב-ציון"* מ'סורוקה' המונה את רשימת ההפרעות הנפשיות של חיילי צה"ל ואחוזי החיילים: אישיות מופנמת -נמנעת או תלותית- 5.7%. אישיות מוחצנת -נרקיסיזם-4.6%. הפרעות במצב הרוח -דיכאון וחרדה ופאניקה-2.2%. הפרעות הסתגלות-1.3%. הפרעה בשליטה על דחפים-0.2%. הפרעה פסיכוטית - סכיזופרניה-0.07%. הפרעה נפשית המתבטאת בהפרעה גופנית -0.07%. אישיות אנטי-חברתית/פרנואידית -0.03%. הפרעת אכילה -0.03%. שילוב הפרעות -1.33%. לדברי עורך הרשימה "באוכלוסיה הכללית מאובחנות הפרעות נפשיות רק אצל 4% מהישראלים משום שבאזרחות הזמינות של פסיכיאטרים קטנה יותר מאשר בצבא ויש שיעור גדול של אנשים עם הפרעות נפשיות שאינם מאובחנים, הם יכולים לחיות את חייהם, אולי כשהם קצת שונים מהסביבה, ולא מקבלים אבחנה פסיכיאטרית רשמית". אכן - מחדל פסיכיאטרי * צוות בי"ח סורוקה מונה פסיכיאטר בשם צחי בן ציון
בידיעה על מותו מאי אכילה של תייר עצור - משום שלא היתה לו אשרת שהייה חוקית - בבית הסוהר מעשיהו, שוב נהג 'הארץ' כדרכו: לא ניתן לפרסם איזושהי ידיעה עיתונאית מבלי ש'הארץ' יציין שהאדם הוא "חולה נפש" או - כמו בכתבה מהיום - "סבל כנראה מהפרעה נפשית" . זה כנראה אצל 'הארץ' בגנים... http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=859247&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel
בהתנדבות, וללא שום אילוץ כלכלי הידוע לנו, משתף 'ידיעות' פעולה עם גופים מסחריים אינטרסנטיים -שירותי בריאות כללית ומכון TNS טלסקר- כדי להכניס לישראל בגליונו היום (מוסף 'רק בריאות' עמ' 3, 8-9) את תכנית "מיפוי נוער", תכנית מיפוי לבריאות נפש שפותחה בידי ד. שאפר, ראש מחלקת פסיכיאטרית הילד באוניברסיטת קולומביה. ב-2002 יסד הנשיא בוש את ועדת חופש חדש (NFC) בנושא בריאות הנפש בארה"ב שקראה לייסוד תכנית למיפוי מחלות נפש לכל אמריקני, מטרום–לידה ועד לזקנה. המיפוי ילווה ב"טיפול" וב"תמיכה" - מסווה לשיטות פסיכיאטריות ברבריות כסמים חזקים משני-תודעה ומכות חשמל. יעדה הסופי של התכנית הוא ביסוס הכללת מיפוי בכל בית ספר ברחבי ארה"ב, ואולי בשאר העולם, כך שכל הילדים יעברו מיפוי ויטופלו במחלות נפש. כיצד מתבצע מיפוי-נוער? 14 שאלות מעורפלות, סוגסטיביות וטעונות כגון: "בשנה האחרונה, האם היה זמן ש... הרגשת שאינך יכול/ה לעשות דבר כהלכה או שלא היית נאה וחכם/ה כשאר האנשים?", שלא יכולת לחשוב בבהירות או במהירות כבעבר?", "האם חשת לעיתים קרובות עצבני/ת ביותר כשנאלצת לעשות דברים לפני אנשים?". התוצאה: 50%-30% מופו "חיובית" כחולי נפש. השלב הבא – המופעל כבר בארה"ב - הוא החקיקה הקיימת כבר במספר מדינות בארה"ב (הראשונה באילינוי ב-2004) הקובעת כי מיפוי מחלות נפש לילדים מגיל 0 עד 18 הוא חובה, נשים הרות יעברו אבחון לדיכאון ויבדקו במהלך השנה הראשונה לאחר הלידה. אבחנת בריאות-נפש תתווסף לבדיקות הפיזיות הקבועות שהמדינה עורכת יחד עם המידע על החיסונים הניתנים לפי חוק. כמובן שחברות תעשיות התרופות ירוויחו הון מגידול מספר הילדים הצעירים המאובחנים כ"היפראקטיבים", "דפרסיביים" או ADHD ראו את מאמרנו "תחת המגף" ב'כפיה' מס. 10 http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_under
כדי לקדם עוד מכירת סמים פסיכיאטריים 'הארץ' כנראה יעשה הכל - כולל לתת בימה לדברי הבל אלו של הפסיכיאטרית מירי קרן (בצילום). זו אותה פסיכיאטרית המתנבאת כי הילד הערבי בן ה-5 איברהים גדבאן (-שהתעורר בוקר אחד ג'ינג'י) "עשוי להפוך לרודן, ילד שחצן...יכול להגיע למצב פסיכוטי". שימו לב שגרעין הכתבה של 'הארץ' הוא "הקמתם של שבע יחידות לפסיכיאטריה של פעוטות ברחבי הארץ, שאליהן מגיעים מדי שנה כמה אלפי פעוטות. בקרוב ייפתחו שלושה מרכזים נוספים". וכיצד מטפלים באלימות הנוראה של תנוקות בני שנה? כמובן בעזרת ברוני הסמים ש'הארץ' מקדם את עסקיהם. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=858032&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/857240.html אפשר לסמוך על 'הארץ'! גם כשהוא מביא מאמרים מתורגמים - במקרה הנוכחי תסריטאי סרטי אלימות אמריקני השואל עצמו עם הסטודנט מאוניברסיטת וירג'יניה ביצע את הטבח שם לאחר שצפה בסרטיו - אנו יכולים להיות בטוחים שיהיה זה מאמר המקדם את תורת הגזע הביולוגית רצחנית של הפסיכיאטריה ומשרת את ברוני הסמים - תרופות. ראו מאמרנו "מאותנזיה לאנטי-סטיגמה" http://www.iaapa.org.il/46024/kfia6_from_euthanasia_to_antistigma
מאמר בעיתון קנדי נחשב מזכיר לנו מדוע הארצות הפרוטסטנטיות היו אלו בהן הצליחה הפסיכיאטריה להעביר חוקים המתירים לה לסרס ולרצוח בשם המדע ורווחת הכלל. במאמר זה הכותבת מספרת על עליה במספר המגויסים בעלי מוגבלויות (-90%!) ע"י הטאליבן למשימות פיגועי התאבדות באפגניסטן. הפתלוג של קאבול מדווח כי בגופות הטרוריסטים שבדק מצא סימנים לניוון שרירים, בהונות קטועות, עיוורון, מחלות עור ו"סימנים של מחלות נפש". לדבריו, סימנים רבים של "מחלת הנפש-דיכאון" מתגלים ממצב גופותיהם של הטרוריסטים האפגנים: "בגדיהם ופניהם מלוכלכים, אתה יכול לראות שאבדו ענין בחיים". נציג ארגון הבריאות העולמי קובע כי כ-50% מאוכלוסית אפגניסטן סובלים מ"מוגבלות נפשית". נדמה כי המאמר נכתב בשיתוף פעולה בין חברות התרופות ו 'האגודה לזכויות האזרח בישראל-בזכות'. http://www.theglobeandmail.com/servlet/story/LAC.20070507.SUICIDE07/TPStory/Front
'ידיעות אחרונות' מדווח היום כי שוטרים באשקלון, שהוזעקו ע"י השכנים, נכנסו לדירה של אשה בת 80 בשכונת שפירא ובאחד החדרים נמצאה גופת בנה שלא היו עליה סימני אלימות. לדברי העיתון השוטרים קבעו מיידית כי "האם חולת נפש ולכן נשלחה לבדיקה פסיכיאטרית". ניתן לשער את ההמשך: כדי לממן את כליאתה של האשה במתקן כליאה פסיכיאטרי היא תוכרז כחוסה והמדינה - כלומר האפוטרופוס הכללי - ישתלטו על רכושה וימכרו אותו כדי לממן את כליאתה...
יונתן פולק, ה"אנרכיסט התומך בדמוקרטיה אמיתית" כהגדרתו* הצטרף למועדון ה"לאשפז, לכלוא, לסרס" של הטוקבקיסטים הישראלים בזכות מאמר תמיכה בח"כ הנמלט עזמי בישארה שפרסם היום ב'הארץ'. התגובות שנעו בין "רק מערכת עתון מטורפת כמו מערכת "הארץ" נותנת במה למטורף כמו הכותב", "אנרכיסטים הם אנשים הזויים והוזים, אבל מסוכנים ביותר לאחרים", "חבל שהכותב מביא את כל תסביכי חייו ומגבלותיו", " בחור הזוי", " השיטיון -של פולק- הוא סופני", "נראה שההסטוריה של הכותב "שרטה" משהו את מוחו", " אנרכיסט - שם יפה לחולה נפש מסוכן", ועד ל"מה האנרכיסט פולק אוכל. מי מממן את יונתן פולק ושאר האנרכיסטים, שיש להם זמן לטרטר את כוחות הבטחון במקום ללכת לעבוד כשאר בני גילם?" מוכיחות שמועדון הטוקבקיסטים זקוק לגיוון ולהרחבת רפרטואר הדיבה הרפואית של מחלה פסיכיאטרית. על מקורותיה הפרוטסטנטיים של הדיבה הרפואית הזו – דבר שיסביר את הקישור הטוקבקיסטי שבין "חולה נפש" ל"לך לעבוד" ראו הקישור לכתבה "הזכות לעצלות" ב'כפיה' 8 * המילון כידוע מגדיר אנרכיסט כמי שפועל לביטול כל צורת שלטון שהיא http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/856265.html http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_lazy
נעמי הדס לידור, המרפאה בעיסוק מאוניברסיטת תל אביב, ש"מומחיותה" התגלמה ב-"קורס עיקרון ההעברה", לפיו "יש לחבר את החולה תמיד לחיי היומיום". למשל, "לקחת צעירה חולה לסופרמרקט ולהמחיש לה מה המשמעות של לבחור את הקורנפלקס שרצתה, במיוחד בשל הנטייה של אנשים פגועים לחשוב שהם מסוגלים יותר ממה שבאמת ואז לחוות כישלונות או לחיות בתחושה שהם אינם מסוגלים כלל." או "לבקש מנער לעזור בסידור השולחן כיוון שבואם הצפוי של אורחים דורש התארגנות, ולהסביר לו כי מאחר ויום אחד הוא בוודאי יגור לבד, כדאי לו לרכוש את המיומנות הזאת", התפטרה. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=856506&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 ראו את כתבתנו "בשירות ברוני הסמים גוף ממלכתי מקדם תוכניות של חברת תרופות פסיכיאטריות" ב'כפיה' מס. 9 http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia9_baronim
החברה המלכותית הבריטית למניעת התאכזרות לבעלי חיים הביעה דאגה מכך שסוג חדש של סם אנטי-דיכאוני בשם 'רקונסייל' Reconcile הזהה לפרוזאק אושר לשימוש על כלבים בידי מנהל התרופות האמריקני FDA. מסתבר שכבר שנים רבות שמשתמשים בפרוזאק וסמים פסיכיאטריים אחרים לעינויי בעלי חיים היות ו- לפי עקרונות תורת הגזע הפסיכיאטרית - לסימני הדיכאון יש תווים מאפיינים רבים בין בני אדם וכלבים. ההבדל היחיד בסם החדש, שהותאם במיוחד לכלבים הוא, במינון הההולם ובטעם הבשר... מסתבר שסמים פסיכיאטריים ניתנים גם לציפורים "כדי להפחית חרדות, להגן על הציפור מפגיעה עצמית ולשפר את איכות חייה". ההנמקה של ברוני הסמים לדחיפת הסם החדש נשמעת מוכרת: לדבריהם כלבים עם בעיות התנהגותיות מהווים כרבע ממספר הכלבים המומתים בידי הוטרינרים, כך שבהגברת הסיכוי ל"טיפול מוצלח שירפא כלבים מדיכאון" הסמים יכולים לשפר רווחה.-כלומר להציל חיים, חיי כלבים. http://www.newscientist.com/channel/life/mg19426024.500-problem-pets-can-now-pop-prozac.html ראו גם מדור "חדשות מהצד האחר" בכפיה 9. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia9_other_side
העיתון האמריקני USA today מדווח על תוצאות מחקר שנערך ב-8 מדינות בארה"ב לפיו מאז שנות ה-90 חל גידול ניכר בקיצור תוחלת החיים של כלואים פסיכיאטריים - עד 25 שנה בהשוואה לאוכלוסיה החופשית. הסיבות הן השמנה וסכרת הנגרמות מהסמים הפסיכיאטריים ה"אנטי-פסיכוטיים" שיצאו לשוק לפני כ-18 שנה. רשות התרופות האמריקנית FDA הוציאה ב-2003 אזהרה לסם הפסיכיאטרי זיפרקסה (ראו תמונה) ולסמים "אנטי-פסיכוטים" אחרים הקובעת כי הם מגבירים סיכון לסכרת והשמנה. http://www.usatoday.com/news/health/2007-05-03-mental-illness_N.htm?csp=34 כידוע המשפט הפותח את שבועת היפוקרטס קובע: primum non nucera "ראשית אל תרע", אנו רואים כיצד פסק הדין בטריבונל פוקו 1998 צדק כשקבע בסעיף 2: "יתרה מזאת, הפסיכיאטריה אינה יכולה לטעון שהיא תורת ריפוי, כיוון שהיא מפרה את שבועת היפוקרטס כשהיא משתמשת במודע בסמים מזיקים - דבר שגרם להופעתה של מחלת הטארדיב דיסקינזיה בכל רחבי העולם - וכן באופני התערבות אחרים שאנו רואים בהם עינויים: אשפוז כפוי, סימום כפוי, קשירת ארבע גפיים, שוק חשמלי, פסיכוכירורגיה על כל צורותיה וטיפול מרפאתי כפוי" לחתימת הזדהות על פסק הדין ראו: http://www.foucault.de/mail_ex.html זהו אינו הסם הפסיכיאטרי הראשון "המתגלה" כהורג אנשים, ראו למטה קישור לכתבתנו על קלוזפין, הסם ההורג. מאמרים אלו מוכיחים כי מטרת הפסיכיאטרים היא לייצר "קורבנות", שברי אדם, שניתן להשמיצם בדיבה הרפואית של מחלה פסיכיאטרית כדי להפחידם לשתיקה, ולהדגים עד כמה הטרור הפסיכיאטרי יעיל. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_klozapin
אחת לכמה שבועות מפרסמת תקשורת התאגידים שלנו קמפיין השמצה לסם קנביס כשירות לא מוסווה של חברת תרופות זו או אחרת. אמצעי ההפחדה נדוש: קנביס גורם לסכיזופרניה/פרנויה, ומי רוצה להיות "סכיזופרן פרנואיד"?. רופא הבית של ידיעות אחרונות איתי גל חתום על דבר ההבל הזה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3394055,00.html#n לראיה מפוכחת יותר של קמפיין ההשמצה ראו: כפיה 8 'עלה תאנה' http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_mazav
בפרסומת כלל לא סמויה לברוני הסמים הפסיכיאטריים הארץ מדווח על יוזמת גיטו תעסוקתי ל"נפגעי נפש" (-איך המונח הזה עובד בדיוק?) בשם "המגשים" בו הם מציעים את שירותיהם המקצועיים בתחום המחשבים ועבודות משרדיות אחרות. בראיית העולם הביולוגית ש'הארץ' מטפח חשוב שכל קבוצה תדע את מקומה... http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/854091.html
'הארץ' מדווח על עבודת הגמר לקבלת התואר בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה של ד"ר יעל פאראן: תולדות הפסיכיאטריה והטיפול בחולי נפש כפי שהשתקפו במאות סרטים. לדברי המאמר "לקולנוע היתה השפעה ניכרת על הבאת צורות הטיפול הפסיכיאטרי לקהל הרחב. למרות שרק 10% מהרופאים באמריקה עוסקים בפסיכיאטריה, הם מופיעים מעבר לכל פרופורציה בסרטים". ובהמשך מתאר הכותב כי "הסרטים שיקפו את התפתחות הגישה הטיפולית לחולים: החל בסרטים שבהם כל מה שהיה צריך כדי לטפל בחולה היה להוציא ממנו את הסיפור הטראומטי של הילדות ומכאן לפתרון הקונפליקט, כפי שפסיכואנליטיקאים האמינו, ובהמשך סרטים שחדרו לתוככי המחלקות הסגורות והראו את נוראות הטיפול שהיה לפני בוא התרופות וההבנה המעמיקה יותר של הטיפול הנפשי" ליחס מיוחד זוכה הסרט "קן הקוקיה" (מילוש פורמן, 1975) המתואר כ"זכור לכל בשל הקשיחות הנוראה של האחות השולטת במטופלים והדרך שבה הפכו את הגיבור לאדם חסר הבעה לאחר שימוש בנזע חשמלי. הסרט השפיע ללא ספק על דורות של מטפלים ומטופלים". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/853399.html להבנה אחרת לגמרי של תפקיד הסרטים – הוליוודיים ואחרים (-ש'הארץ' המקדם את תורת הגזע הביולוגית גזענית של הפסיכיאטריה עובר עליהם בשתיקה מובנת-), בקידום פשעי הפסיכיאטריה ראו את מאמרנו "מאותנסיה לאנטי סטיגמה" שהתפרסם ב'כפיה' מס. 6, פברואר 02'. http://www.iaapa.org.il/46024/kfia6_from_euthanasia_to_antistigma
שוב מוכיחה המערכת הרפואית את הצביעות הגלויה בה היא משרתת את בעלי הכוח. ניסויים מסוג זה הם דבר שבשגרת היומיום במתקני הכליאה הפסיכיאטרית אך אין כל אפשרות שמבצעיהם יועמדו לדין שהרי, כדברי השופטת דרורה פלפל "לציבור אין ענין בנפטרים אנונימיים" http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=853032&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 ראו עיתון 'כפיה' מס. 7 "לציבור אין עניין בנפטרים אנונימיים" ממה מתים כלואים פסיכיאטריים? בית המשפט מונע מהציבור לדעת בנימוק שלעיל ראו גם את אתר התמיכה למשתמשי 'זיפרקסה' שפיתחו סכרת: http://www.zyprexa-victims.com http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_anon
הפסיכיאטרים, המשמשים ככלי עינויים של המשטר בתקופה המודרנית, מציעים את שירותיהם הרעים ואת הלגיטימציה הכביכול מדעית/אקדמית למעשי האכזרויות המתחזים להיות כפועלים כ"טיפול" לטובת הקורבן: משנות ה-30 בהן המשטר הנאצי אפשר לפסיכיאטרים לסרס הומואים (בצילום, מתוך: Grau:Homosexualitat in der NS-Zeit ,1993 עמ' 317 ), דרך הטלת המום במוח - לובוטומיה.מכות חשמל, שוק אינסולין, סימום כפוי וכעת הצעת חוק של אלי אפללו (קדימה), תאפשר לבתי משפט לצוות לתת טיפול תרופתי לפדופילים, סירוס כימי. נגד פדופילים שיסרבו ינקטו סנקציות, בין השאר, לא יופחת שליש מעונש המאסר שלהם. תוקם ועדת מומחים שתגיש חוות דעת שתקבע אם האיש "סובל מפדופיליה", תעריך את רמת המסוכנות שלו ותקבע אם הוא מתאים לטיפול תרופתי. בית המשפט יקבע לאחר מכן אם העבריין אכן "סובל מפדופיליה" והוא רשאי לצוות על טיפול תרופתי, בנוסף לעונש. מי שיסכים יוכל לזכות בהפחתת שנתיים מהעונש, בנוסף לניכוי שליש. שלי יחימוביץ' (עבודה), הביעה התנגדות: "יש קו גבול ברור מאוד בענישה במדינה נאורה וקו הגבול הזה עובר בדיוק במקום הזה שבו אין מטילים מום בגופו של אדם כענישה או כאמצעי מניעה". היא השוותה את הצעת החוק למנהג לגדוע את ידם של גנבים בסעודיה. אפללו בתגובה: "מדובר באנשים חולים וצריך לרפא אותם". טיפול הוא אקט היכול להתבצע אך ורק מרצון האדם להתרפא והכרתו כי הוא חולה. השימוש האופייני ברטוריקה הכוזבת של "טיפול", תוך התעלמות כי מדובר ב"עונש" הנקצב ע"י בית משפט לאדם שנחשד/הורשע בביצוע עבירה, מעיד על ההזניה ההדדית בין הפסיכיאטריה למשפט. הפדופיליה, כמו ההומוסקסואליות, הן המצאתה של הפסיכיאטריה הגרמנית החברתית מסוף המאה ה-19. ההיסטוריה של ה"טיפול" הפסיכיאטרי בהומוסקסואלים במאה השנים שחלפו בין המצאת המחלה (-1867) ועד ביטולה (-1972) מעיד על מהותו של הטיפול בפדופילים. ומה ערכו של "הטיפול" המוצע? במחקר שנערך ע"י פרופ' אריאל רסלר מהדסה הר הצופים והפסיכיאטר אליעזר ויצטום מאוני. בן גוריון הזריקו החוקרים את התרופה ל - 30 גברים שסבלו מסטיות מיניות וגילו כי הטיפול הביא להיעלמות סטיותיהם. מתוך 30 המטופלים נשרו ששה בזמן המחקר, 2 הגרו מהארץ וארבעה סבלו מכאב בהזרקה. 'הארץ' 13.2.98
הידיעה מהיום על חילופי השבויים מדגימה כיצד השימוש שנעשה בדיבה הרפואית של "מחלת נפש-סכיזופרניה" מתפלג פוליטית בתקשורת. 'ידיעות', במה שנראה כנסיון להמעיט מערכה הציבורי של החלפת השבויים הנוכחית עם החיזבאללה, מפרט בצורה חנוונית-משהו כי "ישראל שילמה מחיר נמוך מאוד - חולה נפש ושתי גופות, הלבנוני המשוחרר נשבה במהלך המלחמה בלבנון בחשד שהיה יועץ בכיר במפקדת חיזבאללה ורק לאחר שהובא לארץ התברר כי מדובר באדם הלוקה בנפשו וסובל מסכיזופרניה" (עמ' 2). 'הארץ' המעונין להציג את תנאי הכליאה אצל השב"ס כיוצרי מחלה מדווח כי "לדברי מקורות ביטחוניים האסיר חסן עאקיל (בצילום) לקה בנפשו בעת שהוחזק בארץ" http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=913361&contrassID=2&subC ontrassID=1&sbSubContrassID=0 שיתוף הפעולה של השמאל עם הפסיכיאטריה בא לידי ביטוי בהודעת ארגון 'המוקד להגנת הפרט' המייצג את האסיר: "מיד לאחר מעצרו העבירה משפחתו באמצעות הצלב האדום מסמכים רפואיים, מהם עולה כי הוא סובל ממחלת הסכיזופרניה. פסיכיאטר מטעם המרכז לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר בדק את האסיר, אך קבע כי לא נמצאה עדות למחלת נפש פעילה, וכי הוא אינו זקוק לטיפול התרופתי המפורט במסמכים שהגיעו ממשפחתו בלבנון. בדיקה פסיכיאטרית נוספת שנעשתה מטעם המוקד להגנת הפרט, העלתה ממצאים שונים, וביקרה את מסקנותיו של הפסיכיאטר מטעם השב"ס ואת הפסקת מתן התרופות..בעתירת אסיר שהוגשה ע"י המוקד, נדרש ביהמ"ש להורות לשירות בתי הסוהר לאפשר בדיקה פסיכיאטרית נוספת של האסיר ע"י פסיכיאטר מטעמו, בנוכחות עוה"ד שלו, וללא נוכחות סוהר בטווח שמיעה. סירובו של השב"ס לעשות כן, נטען, פוגע בזכותו של האסיר לפרטיות, לצנעת הפרט ולסודיות רפואית. לבסוף נתקיימה פגישה עם פסיכיאטר מטעם האסיר, שחלק, כאמור, על ממצאי הבדיקה הראשונה." http://www.hamoked.org.il/news_main_heb.asp?id=404
האם קייט מוס (בצילום) צריכה להיות מודאגת מהקמפיין שמנהל 'הארץ' בימים האחרונים לאשפוז כפוי כ"חולי נפש" של משתמשי סמים? העיתון המקדם בכל מחיר את התורה הביולוגית הגזענית של הפסיכיאטריה והפועל כמקדם מכירות בשירותם של ברוני הסמים פתח את הקמפיין בסיפור מגזין תחת הכותרת 'מועדון האמהות היתומות' ב-3.10.07 : אמהות רוסיות "של הומלסים" התאגדו לקבוצה ודורשות שהמדינה תאשפז בכפיה את ילדיהן משתמשי הסמים. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/909212.html ההמשך ב-8.10.07 עם מאמר מערכת "כבוד האדם או חירותו" בו העיתון הדורש לשלול קצבת ביטוח לאומי מסרבני הגמילה http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/910485.html ואז, בקצב גובר, שני מאמרים בעמוד ה-op-ed. ב-9.10.07 כותב מיכאל בינסטוק על "מרשם שגוי" - כי "שלילת זכאות לגמלה מנרקומנים שלא הולכים לגמילה אינה התרופה", וב-11.10.07 כותב משה קרון על "חולים, לא עבריינים" כי "הרעיון לכפות על מכורים גמילה מנוגד לערכי זכויות האדם וזכויות החולה. התלות וההתמכרות לסמים ולאלכוהול מופיעות במגדירים המקובלים בעולם (10-ICD ו-4-DSM). יש מקום לאשפז מכורים בכפייה רק לפי חוק הטיפול בחולי הנפש, ואין לחרוג ממנו." http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/911597.html לקייט מוס ולדומיה אין מה לדאוג: כמו התורה אותה הוא משרת כך גם 'הארץ' "חכם רק על חלשים" והקמפיין שלו מכוון אך ורק לקבוצות החלשות בחברה
לשיטות השונות למישטור בני נוער - קבוצה שבאופן מסורתי חסרת כוח פוליטי להגן על החירות ושלמות הגוף - בידי הפסיכיאטריה שכללו עד כה "אבחון" כ'סכיזופרנים', 'חולי adhd' הצטרף אבחונם כ'פדופילים'. כך מצוטטת הפסיכיאטרית זיוה ברכה (-בצילום) מבית חולים לילדים 'שניידר' בפתח תקוה, בכתבה של זיוה מוגרבי שהתפרסמה היום בחינמון 'ישראל היום', עמ' 7: "לצערנו אי אפשר לזהות פדופיליה - לא על ידי סריקת מוח ולא על ידי בדיקות דם אלא רק על ידי תשומת לב להתנהגויות חריגות... בישראל לא מקצים מספיק משאבים ותשומת לב לחיפוש סממנים מקדימים. איך מזהים רמזים ראשונים? בני נוער בגילאים 16-17, שמגלים ענין בילדות או בילדים וחווים התרגשות מינית רק מצפייה בהם צריכים לעורר חשד. עוד קודם לכן בבית הספר היסודי יש לגלות דאגה יתרה נוכח ילדים שמתעללים בבני גילם או כאלה שמוצאים סיפוק בהתאכזרות אל בעלי חיים." העיתון מתאר את הפסיכיאטרית כמנהלת מרפאה לבריאות הנפש-ילדים במרכז העמק, עפולה עוד על הפוליטיקה של התווית הפסיכיאטרית 'פדופיל' ראו בקישור: http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_last#ogen
מאמרים אמריקניים על עינויים פסיכיאטריים בגואנטאנאמו: "'מדענים התנהגותיים' שונים מתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה הובאו לעזור בפיתוח מוסד טוטאלי זה הנוקדש להרס המוחלט של האישיות.. שתיקה בנוגע ליישומים אלו של הפסיכולוגיה היא מה שניתן לצפות מהתאחדות הפסיכולוגים האמריקנית, הארגון הגדול ביותר המייצג את הפסיכולוגיה המאורגנת, ושתיקה היא מה שקבלנו", מתוך Psychologists, Guantanamo, and Torture: A Profession Struggles to Save Its Soul by Stephen Soldz August 03, 2006 http://www.zmag.org/content/showarticle.cfm?SectionID=57&ItemID=10700 'נפש, מדע וחברה' בלוג של סטפן סולדץ, פסיכואנליסט, פסיכולוג, חוקר ואקטיביסט http://www.psychoanalystsopposewar.org/blog/ אחד מהפוסטים החשובים כאן: Biderman & Zimmer: The Manipulation of Human Behavior now online, Stephen Soldz, Sep 9, 2007, http://psychoanalystsopposewar.org/blog/2007/09/09/biderman-zimmer-the-manipulation-of-human-behavior-now-online/ יותר אנשי בריאות מעורבים ביצירת ומבנה עינויי מאשר בהענקת טיפול לניצולים מתוך: Democracy Now!, Friday, September 28th, 2007, http://www.democracynow.org/article.pl?sid=07/09/28/1353248 השימוש בסמים כנשק מתוך: British Medical Association, May 2007, http://www.bma.org.uk/ap.nsf/Content/drugsasweapons דו"ח מלא http://www.bma.org.uk/ap.nsf/AttachmentsByTitle/PDFdrugsasweapons/$FILE/DrugsasWeapons.pdf מאמרו של סטיב רייט, מסומם עד כניעה (נשק ביולוגי של ההווה והעתיד) מתוך Le Monde diplomatique, August 2007 Steve Wright, The Body as Battlefield Bioweapons of the present and the future, Le Monde diplomatique, August 2007
מחקר בשנים 1998-2005 על 6225 אמריקנים שמתו מתרופות פרסם את רשימת תרופות גורמות המוות בארה"ב. שימו לב לחלק הארי של הסמים הפסיכיאטריים קלוזפין, ריספרידון, אולנזאפין, פארוקסטין, ברשימה DEATHS Oxycondone5,548opiate/ Fentanyl.3,545opiate/ Clozapine3,277antipsychotic/ Morphine1,616opiate/ Acetaminophen1,393analgesiac/ Methadone1,258opiate/ Infliximab1,228antirheumatism/ Interferon beta1,178immunomoderator/ Risperdone1,093antipsychotic/ Etanercept1,034antirheumatism/ Paclitaxel1,033antineoplastic/ Olanzapine1,005antipsychotic/ Rofecoxib932antiinflammatory/ Paroxetine850antidepressant/ image/users/46024/ftp/my_files/text-files/adverseevents.pdf
אתר 'ynet' ראוי להערכה על שהעלה סיפור שניתן לתארו כמופת לציניות שבה מזנה הפסיכיאטריה את החוק, סיפור שלא זכה לחשיפה במקום נוסף מאחר והאירוע המתואר הסתיים בסגירת התיק הפלילי. מעשה ביצחק אטיאס מנהריה, אדם עם עבר פסיכיאטרי (דהיינו היה "מאושפז") לדברי האתר, שבמהלך מלחמת לבנון השניה "שוחרר לחופש מהמוסד בו הוא שוהה" ביקר את אימו בתל אביב, נכנס (לפי דברי האתר) לויכוח עם המטפלת הפיליפינית שלה, הרג אותה בדקירות סכין, הזמין את המשטרה לבית אמו, חיכה לבואה והודה בדקירה. עד כאן לפנינו תיאור של אדם שביצע עבירה ולוקח אחריות למעשיו. אלא שכאן נכנסת הפסיכיאטריה לתמונה: מאחר וכאמור לעיל יצחק אטיאס "מוכר למערכת" ברור שהמערכת חששה הן מהאפשרות שעורך דין ממולח ייעץ לאטיאס לתבוע נזיקין על כך ששוחרר מכליאתו ולא היה תחת פיקוח (דהיינו לא היה תחת צו משפטי לסימום כפוי או שלא היה מי שיכפה עליו פיזית סימום) והן ממאמרי מערכת מסיתים, ולכן למרות שכל העובדות המתוארות באתר מתארות "סיפור" של אדם שלוקח אחריות על מעשיו ומודה בהם הוחלט לקבוע כי אינו כשיר לעמוד לדין, שמשמעו שהאדם אינו מבין את מעשיו, והתיק הפלילי נגדו נסגר. כלל אין מדובר בהתנהלות יוצאת דופן ולכן אתר ynet ראוי להערכה על כי הביא את כל הנתונים לקוראיו. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3286313,00.html http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3451418,00.html
מנהל התרופות האמריקני (FDA) וחברת ג'ונסון וג'ונסון הודיעו היום על שינוי במידע המרשמי לסם הפסיכיאטרי הלידול haloperidol המשווק גם כ Haldol, Haldol decanoate, Haldol lactate. השינוי יזהיר כי הסם גורם למוות פתאומי הקשור ללב, בעיקר כשהוא ניתן לתוך הוריד. כמו תמיד אלו שאזהרה זו יכלה לעזור להם כבר מתים... - ראו גם: "סמים פסיכיאטריים כהלידול וקלוזפין מכווצים את המוח ב-1% לשנה" http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=380662 בראיון ל'ניו יורק טיימס' מחזקת פסיכיאטרית את הנתונים הידועים על הפגיעה החמורה והלא הפיכה של הסמים הפסיכיאטריים בגוף האדם ומספרת על ממצאי מחקרה כי "אנשים עם סכיזופרניה" מאבדים רקמות מוח בקצב מהיר וכי "תגלית" נוספת שלה היא שככל שמסממים אנשים אלו כך הם מאבדים יותר רקמות מוח. כמובן שזו צורת חשיבה של פסיכיאטרית שאינה מודה בכך שמקצועה מפר בזדון את הכלל הראשון בשבועת היפוקרטס: "primum non nocera ראשית אל תעשה רע". - ראו גם: 'לציבור אין עניין בנפטרים אנונימיים'. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_anon ציטוט: "כאשר התעוררתי במחלקת טיפול נמרץ לב בבית חולים 'וולפסון' התברר לי מפי הרופאים שחיי ניצלו ברגע האחרון ובוצעה בי החייאה. הרופא הסביר לי שנגרמו לי הפרעות קצב לב כה חמורות שבמידה ותוך חצי שעה מרגע הגעתי למחלקה לא היה חל שיפור במצבי היה עלי לעבור צנתור. סיבת הגעתי למחלקת טיפול נמרץ לב היתה הסם הפסיכיאטרי 'הלידול' שניתן לי ב'אברבנאל'. הייתי כלוא למשך 4 שבועות בשנת 1987/8 במחלקה 5 ב'אברבנאל', בהיותי בן 38, ובטיפולו של הפסיכיאטר ברבר. ברבר עצמו הודה בפני כי נתן לי במכוון מינון יתר של 'הלידול'. הצוות הפסיכיאטרי התעלם לחלוטין מההחמרה במצבי הבריאותי. המלצת הרופא ב'וולפסון' (השמורה אתי עד עצם היום הזה) היתה חד משמעית איסור מוחלט על המשך לקיחת סמים פסיכיאטריים בכלל ובמיוחד 'הלידול', בנימוק של חשש ודאי לחיי. המערכת הפסיכיאטרית, בניסיון להתנער מלקיחת אחריות לפגיעה במצב ליבי, טענה כי מדובר בפגם מלידה. שקר המופרך על ידי העובדה הפשוטה כי את שירותי בצה"ל בסדיר ובמילואים, לפני כליאתי הפסיכיאטרית ב'אברבנאל', עשיתי ביחידה קרבית (=גולני) ובשריון" http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/Cardiovascular Risks of Haloperidol Highlighted.htm
'דוקטרינת ההלם' (The Shock Doctrine) - סרטון שנוצר בידי אלפונסו קוארון ונעמי קליין (בצילום, מחברת No Logo) על פי ספרה: The Shock Doctrine:The Rise of Disaster Capitalism http://www.naomiklein.org/shock-doctrine קליין מקדמת את הרעיון של "עינוי כדימוי" ( torture as metaphor’). לטענתה ניתן להשוות מדיניות הלם-כלכלי לטכניקת מכות החשמל שהיתה נהוגה בניסויים הסודיים של ה-CIA במהלך שנות החמישים, ניסויים ששכללו רבות את טכניקות העינויים. בשני המקרים יחידים ואומות מקבלים הלם ונכנסים למצב של שיתוף פעולה של 'צמח' (vegetative complacency), המותירות אותם חסרי הגנה םפני תקיפה הן במקרה של חטיפה בידי שירותי הביון (rendition) או בתקיפה על רקע אינטרס כלכלי. הספר משווה בין אמצעים ניאו-ליברליים והניסויים הפסיכיאטריים של ה-CIA בשנות החמישים, דבר הבא לידי ביטוי כיום בנסיונות שירות הביון האמריקני, כמו גם של תאגידים בינלאומיים, למצוא בשדה החידושים האחרונים של המדע העצבי אמצעים שיסייעו בפיתוח שיטות חקירה מדויקות יותר, כמו גם בפיתוח אסטרטגיות שיווק בשדה המתפתח של 'כלכלת העצבים' (neuroeconomics) היכן שמשתמשים בדימויי המוח (brain images) כדי לזהות דחפים צרכניים תת-מודעים. הניסויים הפסיכיאטריים בשנות החמישים של של ה-CIA אינם מזכרות מהעבר בלבד, מספיק להקליד DARPA (סוכנות הפרוייקטים של מחקר מתקדם באמצעי הגנה של ארה"ב) ו-neuroscience בגוגל כדי למצוא מספר רב של מחקרים מפחידים. פיתוח אמצעי בטחון עצביים (neurosecurity) ממנו מתעלמת התקשורת מחזק את הקשר שקליין מצביעה עליו בין ניסויים פסיכיאטריים ואינטרסים לאומיים וכלכליים. ראו הכתבות שפרסמנו ב'כפיה' 10: "תיעוד טכנולוגיית סכיזופרניה – פרנואידית. עדות לטכנולוגיה להשפעה מרחוק על התנהגות" של ג'ון מקמרטרי http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_technology "מגלה מוקשים. כיצד לפענח טקסט פסיכיאטרי על "תרופה לטראומה"" של נורית קוץ http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_megale http://www.youtube.com/watch?v=kieyjfZDUIc
ניסוח שגרתי בהתאם לקו המערכת של 'הארץ' http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/901795.html כמובן שמדובר באחד אליהו פחימה בן 46 (בתמונה משמאל) שרצח ולאחר מכן ביקש לקבוע כי הוא חולה נפש כדי לא לתת דין וחשבון על מעשיו לחברה - במילים אחרות לעמוד למשפט, אבל חומרי הידיעה הוכיחו עצמם כבעלי כוח פיתוי רב גם לשאר העיתונים: מעריב: "סכנה, נמלט חולה נפש" ידיעות: "רוצח החולה בנפשו נלקח לדיון - ונמלט". את ההפתעה מספק אתר ynet שם נוסחה הידיעה בצורה נקיה מהסתה כך: "חיפושים באזור חיפה אחר נאשם ברצח שנמלט". אתר ynet גם מספק פרטים עניניים על לכידתו ביום 8.9.07 המעידים עד כמה הכיסוי התקשורתי מנותק מהמציאות: "שוטרים מתחנת טבריה לכדו את פחימה בשעה שעשה את דרכו לבילוי משפחתי. הוא נעצר לאחר שבני משפחתו, שהסיעו אותו, יצרו קשר עם המשטרה, ודיווחו על-פי סיכום מוקדם "יצאנו לדרך". כשנעצר בשכונת השיכונים בטבריה. במכוניתו היו בני משפחתו." דבר המוכיח כי בני משפחתו לא ראו בו רוצח מטורף המסוכן למישהו. ולסיום פרשת הכיסוי העיתונאי: כתבת 'הארץ' רותי זינגר חרותי נותנת ביטוי להתמרמורתה על כך שבריחת "רוצח מסוכן" זה לא זכתה למסע השיסוי וההסתה המקובלים http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/907338.html "-"רוצח מסוכן נמלט באזור חיפה, המשטרה מזהירה שקיים חשש שיפגע בחפים מפשע", זאת הכותרת המבהילה שבה לא נתקלתם לפני כשבועיים. לא נתקלתם לא משום שהדבר לא קרה, אלא מכיוון שהמשטרה לא טרחה לחפש את הרוצח וגם לא לדווח שנמלט - וכך גם התקשורת.-" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3446838,00.html
הידיעה באתר עיתון 'הארץ' מהיום -של רן רזניק- כי הפרקליטות מערערת על זיכוי הפסיכיאטר מרסלו שפיץ ממעשה מגונה בצעיר הביאה עמה את התגובה הבאה (מס. 4) תחת הכותרת "ניסיון עם חולי נפש": "מטופלים צעירים, ובמיוחד סכיזופרנים פרנואידים (איני יודע מהו האבחון של הנער), מפתחים איבה עמוקה, עפ"ר סמויה, כלפי הצוות המטפל והמערכת הפסיכיאטרית כולה. חולים מבוגרים נוטים לראות בטיפול הפסיכיאטרי טיפול רפואי לכל דבר, ומתייחסים אליו כאל מזור, בעוד שצעירים נוטים לראות בו איום על החופש האישי וביטוי לפטרונות עליהם. סכיזופרנים פרנואידים במיוחד, נוטים לפתח התנשאות וזלזול כלפי המטפלים, ומשתפים פעולה עם טיפול רק מתוך חשש להחרפת נטילת החירויות מהם. שוב - איני יודע מהי אבחנתו של הנער - אך לאור התמיכה הרחבה של הקולגות של שפיץ בו, אני מרשה לעצמי להרהר באפשרות של ונדטה מצד הנער, ובעיניו - אפשר שגם פעל לשם שחרור-עצמי ממי שהוא תופש כסוכן הנוטל ממנו חירויות (מבוגר כבר היה יודע, שהפסיכיאטר הוא חלק ממערכת איתנה, וסילוקו מחייך לא ישחרר אותך משוללי החירויות. אך אדם צעיר עלול לסבור שדי בסילוק אדם אחד מדרכו כדי להשתחרר מן הלפיתה הפסיכיאטרית). יש לזכור שחולי-נפש אינם סובלים, באופן כללי, ממנת משכל נמוכה. אצל מרביתם האינטיליגנציה שמורה, ומאפשרת תכנון והוצאה לפועל של תכסיס מורכב - אם רק קיימת המוטיבציה." תגובה זו עוקבת בצורה מדויקת אחר עדותו, שנתנה מטעם הנאשם, של מיודענו הפסיכיאטר התל אביבי ס. טיאנו כפי שהיא מצוטטת בפסק דין של השופט ניל הנדל בתיק פח 000502/01, מתאריך 5 במאי 2003, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, עמ' 20: "התובע חקר את המומחה (-טיאנו) בנקודה הבאה: עולה מחומר הראיות, כי לאחר שהנאשם הרג את דודתו והייתה שריפה בבית, הגיעו שכנים ואמרו לנאשם כי הם "מרגישים עשן" וכתגובה לכך מסר הנאשם כי "אין מה לדאוג, וכי הם עושים זיפות בגג". יש בכך להראות כי הנאשם היה מסוגל לחשוב, לתמרן ולתרץ כדי להציג עצמו בצורה נורמלית בפני הזולת. טיאנו השיב כי חשיבה זו מוטעית, גם אדם במצב פסיכוטי מסוגל לחשוב על מה שקורה סביבו בשטח מסוים. לדוגמא, במקרה של שופט שבא לראות את תנאיי האשפוז במחלקה סגורה, וכי אז אדם במצב פסיכוטי יכול, למשל, "לסגור חשבון" עם רופא במחלקה, תוך הצגת עובדות בצורה מניפולטיבית." http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia9_last#ogen1
ידיעות מדווח כי חברת בריינסווי תפנה ל-FDA במטרה לערוך ניסוי רחב במכשיר ה-Deep TMS (מכשיר המפעיל כוח מגנטי על המוח) ל"טיפול בדיכאון". באחרונה השלימה בריינסווי ניסוי במתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'שלוותא' בו השתתפו 54 כלואים "ואצל 45% מהם אובחן שיפור של יותר מ-50% במצב הדיכאון". כידוע פעולה הנעשת על המוח ככלי לשיפור מצב הרוח דורשת מצב של הסכמה מודעת מצד האדם הסובל ממצבו והמבקש אבחון ותרופה רפואית – זה כמובן ניגוד מוחלט למצב הקיים בפסיכיאטריה. אך המצב הקיים אולי יעיל עבור ציבור ה"דפרסיביים" שהרי הם "צרכני בריאות הנפש" הנרצעים ביותר ובחיפושם אחר לגיטימציה חברתית לדיכאון נכונים לכל שיתוף פעולה עם שיטות פסיכיאטריות ביזאריות כלובוטומיה וגלים מגנטיים למוח... http://iaapa.org.il/46024/Kfia9_last
'ידיעות אחרונות' מדווח היום על ניתוח מוח בארה"ב בו הושתלה אלקטרודה במוחו של אדם שהיה במצב של קומה במשך 6 שנים, ושבעקבותיו הוא "החל לתקשר עם הסביבה ואפילו להסתרק". בדברי פרשנות מסביר פרופ. מוטי רביד (בצילום) כי "אנו לא מתקרבים להבנת משמעותית של פעילות המוח...ולעולם לא נוכל להבין אותו עד הסוף..עם זאת... יש לנו היכולת להתערב בפעילות המוח באמצעות תרופות או גירויים שונים...אף אם המנגנון האחראי להיווצרותם אינו מובן בשלמותו. כך ניתן לטפל ביעילות יחסית...בחלק מן ההפרעות האורגניות במוח, בין אם הביטוי הוא גופני כמו מחלת הפרקינסון ובין אם הוא נפשי כמו דיכאון או סכיזופרניה". מה שפרופ. רביד לא מציין הוא כי התערבות זו במוח - למרות שהרופאים מודים שאינם יודעים מה הם עושים - מתאפשרת משום שמעמדם המשפטי של אלו השרויים בקומה ושל אלו המוכתמים בדיבה הרפואית של "סכיזופרניה" הוא של "תת אדם", כלומר לא נדרשת כלל הסכמתם המודעת (Informed Consent) לפלוש לגופם בנימוקים רפואיים מופרכים יותר או פחות.
השירותים הטובים ש'הארץ' נותן לברוני הסמים הפסיכיאטריים דרך כותרות השיסוי וההסתה אינם מצטמצמים לגבולות המדינה. גם כש'הארץ' מתרגם כתבות מעיתונות חו"ל הוא מעניק להן את ה"טיפול" המיוחד שלו. הדוגמה האחרונה היא תרגום כתבתו של חזוס דובא, שכתב בעיתון הספרדי 'אל פאיס' (El Pais) על שודד הבנקים שנודע בכינויו "סוליטאריו" (=הבודד), בצילום. הכותרת שהכתב הספרדי נתן למאמרו: La caída del atracador más astuto de la década (כלומר: מפלתו של השודד הפקחי ביותר של העשור) הפכה היום (-3 באוגוסט 2007) אצל 'הארץ' ל: "השודד מס' 1 בספרד נתפס והתגלה כטכנאי מזגנים מעורער בנפשו" http://www.elpais.com/articulo/espana/caida/
atracador/astuto/decada/elpepuesp/20070729elpepinac_18/Tes http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/889487.html http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel
בגליון ינואר 2003 של 'כפיה' עיתון העמותה דיווחנו על הקמפיין של מפלגת 'עלה ירוק' לשימוש חוקי בקנביס, ועל מחקרי הפסיכיאטרים על מסוכנות השימוש בקנביס הגורם ל"סכיזופרניה". מילות הסיכום של הרשימה ההיא היו: "לסיום: מה לדעתכם ישנה את ממצאי המחקרים הפסיכיאטריים האלו? הרגע שבו הקנביס ילך בעקבותיהם של הקוקאין האקסטזי, ולאחרונה גם ההרואין, כלומר כשהמחוקק ישתכנע להפקיד בידי הפסיכיאטרים את היכולת להחליט איזה סם ניתן לשווקו מסחרית כמותג רפואי פסיכיאטרי." אתר ynet מדווח היום על "גיא (26) לוקה בתסמונת טורט – הפרעה עצבית המתבטאת בביצוע פעולות לא רצוניות כפייתיות, וכן מהפרעה אובססיבית כפייתית (OCD) והפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). הוא נבדק על ידי פסיכיאטרים ונוירולוגים, הוגדר כנכה ברמה של חמישים אחוזים ומעלה ומקבל מאז הקצבה חודשית מביטוח לאומי. בגיל 16 ניסה גיא לראשונה לעשן מריחואנה, וגילה כי הסם מרגיע את החרדות ומאפשר לו להתמודד עם המציאות טוב יותר. בנובמבר 2006 אחרי התנהלות ארוכת שנים מול הגורמים הרלוונטים, היה גיא לחולה תסמונת טורט הראשון בארץ שקיבל אישור רפואי לשימוש עצמי במריחואנה (בצילום, האישור הרשמי) – תקדים שסייע בהמשך לחולי טורט נוספים." http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3430870,00.html#n
זאת ועוד: 'ידיעות אחרונות' מתאריך 28.12.07 מתאר בכתבה "באישור משרד הבריאות/חשיפה: כך נראה האתר הסודי שבו מגדלים מריחואנה ברישיון מדינת ישראל" את סיפורו של "האיש היחיד בארץ שקיבל רישיון לגידול ואספקת מריחואנה רפואית" והוא "עוד לא בן 30", וכיצד וממי קיבל רשיון (-'מוסף לשבת', עמ' 15): "הקשר הרשמי בין "הרוקח" למשרד הבריאות נוצר לפני כארבע שנים. "הרוקח" פנה אל ד"ר יהודה ברוך, היום מנהל בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל, לשעבר ראש מינהל שרותי בריאות במשרד הבריאות, ובעל "סמכות המנהל לחוק פקודת הסמים", כלומר האיש הממונה בשש השנים האחרונות על הנפקת הרשיונות לשימוש במריחואנה רפואית. http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia8_mazav
'ידיעות' מדווח היום כי יריב ברוכים שנעצר בשל תקיפת אשתו נשלח שוב לבדיקה פסיכיאטרית. בשנת 2000 ברוכים הצית 7 בתי זונות בתל אביב, גרם למותן של 4 זונות, וכשהועמד לדין חזר וטען, כפי שצוטט בעיתונות, כי הוא שפוי ועשה זאת במסגרת מאבקו בתופעת הזנות (עורכי הדין שלו טענו כי הוא לא שפוי). בית המשפט המחוזי בת"א קיבל את עמדת ברוכים (-כי הוא שפוי) ודן אותו למאסר עולם, אך עורך דינו של ברוכים ערער לבית המשפט העליון כי לקוחו אינו שפוי, והשופט תיאודור אור (בתמונה, משמאל) הפך את כל נתוני הראיות על פיהן כדי להוכיח טענה זו (-ראו את פסק הדין בקישור). ב-2004 בית המשפט העליון זיכה את ברוכים -בטענה שהוא אינו שפוי- ושלח אותו ל"אישפוז כפוי" ב'אברבנאל', משם, כך מסתבר מהתלונה הנוכחית נגדו, שוחרר כנראה כיוון שהוא "הבריא ממחלת הנפש" שלו. אשתו של השופט אור, (בתמונה, מימין) השופטת הירושלמית מיכאלה שידלובסקי אור, פסקה בשנות ה-90 כי אשה שסרבה לחתום על הסכמה למכות חשמל תקבל אותן בכפייה. אכן, זוג מהגיהנום... http://www.iaapa.org.il/image/users
/46024/ftp/my_files/verdicts1/verdict2/8220.htm
לכאורה זוהי עוד ידיעה עיתונאית/תרגיל יחסי ציבור בה מדענים מודיעים על "גילוי" גן זה או אחר של "סכיזופרניה" הנגרם אצל תינוק בשל שפעת בה לקתה האם במשך ההריון. אך למי שיטרח לקרוא את הידיעה עד תומה צפויה "תגלית" משל עצמו כשמתברר כי מדובר בגורי עכברים (שאימותיהם ההרות הודבקו בשפעת ע"י מדענים) שהפגינו התנהגות לא נורמלית התואמת סכיזופרניה כגון "הפרעה בהתנהגות חברתית, פחד מסיטואציות חדשות וחרדה מוגברת". בדיווח דומה נוסף, מה'סאנדיי טיימס' 29.7.07 נאמר כי מדענים השתילו בעכברים את הגן של 'סכיזופרניה' שנלקח "ממשפחה סקוטית עם כמות מקרי סכיזופרניה גבוהה." וכי "מקדמי זכויות בעלי חיים גינו את המחקר באמרם כי זה מעורר סלידה מוסרית ליצור חיה שנדונה לייסורי נפש". http://www.timesonline.co.uk/tol/news/uk/science/article2159295.ece http://www.smh.com.au/news/national/how-schizophrenia-may-start-in-womb/2007/07/16/1184438160506.html
'הארץ' חוזר לתעמולה הפסיכיאטרית ולקידום המכירות של ברוני הסמים הפסיכיאטריים: הרשימה מהיום עוסקת לכאורה בספר "התעללות בזקנים: התערבות ומניעה", מאת שרה אלון, ורד בן דוד, ואורלי אינס קניג. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=882071&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0 אך הרשימה כולה עסקה בסיפורן של שתי נשים ("קשישות") ויחסיהן עם בנותיהן, אחת מהן מוגדרת כ"סובלת מהפרעת אישיות" שהתנגדותה ליחסיה של אמא האלמנה (-והערביה) עם גבר יהודי מתוארת בסגנון המגמתי של הפסיכיאטר המחוזי. לקינוח מצטט 'הארץ' את חיה לוסקי, ראש צוות מחלקת לב העיר לגיל הזהב "יש לנו משאבי כוח מצומצמים, והעדר זמינות של שירותים בקהילה מקשים על תהליכי ההתערבות ועל קביעת הדרכים הראויות לטפל בקורבן ובפוגע בו - שהוא לרוב אדם הסובל מבעיות נפשיות ואינו מטופל על ידי הרשויות". אינו מטופל ב"תרופות", כמובן... http://iaapa.org.il/46024/Kfia7_blood_libel